אתר הכּתוּבּוֹת

8867

אתר הכּתוּבּוֹת

 באתר הכּתוּבּוֹת של הספרייה הלאומית נסרקו למעלה מאלף וארבע מאות כתובות מרחבי העולם היהודי, חלקם מאוספי הספרייה וחלקם מאוספים שונים בעולם. מלבד ערכן האמנותי, ניתן לדלות מכּתוּבּוֹת פרטים רבים על מנהגי העדות, תולדות קהילות ועוד.  מהכּתוּבּוֹת ניתן לראות גם התפתחויות מקומיות.

 למידע נוסף

 אסופת הכתובות עפ"י קהילות יהודיות במדינות העולם

 מקור המידע וקרדיט:  דף המידע של הספריה הלאומית בפייסבוק  

 אוסף כתובות עם מוטיב ירושלים

  אוסף הכתובות של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מונה 1435 פריטים (נכון לסוף אוקטובר 2004).  כלולות בו כתובות מקוריות מכל תפוצות ישראל, הן בכתיבת יד הן בדפוס (לרבות טופסי דפוס ריקים).  הכתובה הקדומה ביותר באוסף היא מארץ ישראל משנת ד' אלפים תשפ"ד – 1024 והיא שריד מן "הגניזה".  הכתובה המאוחרת ביותר היא מירושלים משנת תשס"א – 2000.  לציון מיוחד ראוי אוסף של 226 כתובות מאוירות מאיטליה, שנתקבלו בשנת 1945, מעזבונו של מרדכי בן דוד חמיצר, וכן קטע של כתובה מספרד, מן העיר שיגורה, שנכתבה שנים מעטות לפני הגירוש.

 הכתובה היא שטר נישואין.  השם "כתובה" מוזכר במשנה (בבא בתרא, י, ד).  שטרות הנישואין הם השטרות העתיקים ביותר שנשתמרו בידינו.  כבר בשטר הנישואין שבפפירוסים הארמיים מימי ארתחשסתא מלך פרס, מן המאה החמישית לפני הספירה (Aramaic Papyri, 15. A. Cowly, Oxford), יש דמיון רב לשטרות הכתובה מתקופות מאוחרות, שעד ימינו הם כתובים ארמית.

שטר הכתובה בא להסדיר את יחסי המשפט הממוניים בין בני הזוג:  מצד הבעל – עיקר הכתובה ותוספת הכתובה ומצד האישה – הנדוניה שחלקיה נקראים "נכסי מלוג" ו"נכסי צאן ברזל".  מלבד זה כלולים בה תנאי הכתובה, שנועדו להבטיח את זכויותיה של האישה בעת נישואיה ולאחר פקיעתם.

מקור המידע וקרדיט : הספריה הלאומית

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *