ארכיונים של השואה יאוחדו לראשונה במסד נתונים משותף

3139

 פרויקט במימון האיחוד האירופי יאחד את הארכיונים הפועלים כיום ביבשת, ומחזיקים אוספים על השואה. 5,000 מלות מפתח יתורגמו לשפות שונות ויאפשרו להתחקות אחר ניצולים ונרצחים.

 האתגר המידעני העיקרי של הפרויקט: פיתוח רשימת מילות מפתח אחידות של הפורטל על מנת להתגבר על פערי השפות השונות שבה מקוטלגים אוספי הארכיונים השונים ברחבי העולם. הרשימה תכיל 5,000 מילות מפתח שיתרגמו לכל השפות האירפאיות.

 דוד פסטל היה יהודי מפולין שהיגר לצרפת לפני מלחמת העולם השנייה. כבר בתחילת המלחמה הוא נתפס והוחזק במחנה מעצר צרפתי בשם בונה רולאנד. ב-28 ביוני 1942 הוא הועבר לאושוויץ. הוא שרד במחנה ההשמדה במשך רוב המלחמה, ובינואר 1945 הובל בצעדות המוות עד לכפר הפולני קשיוזניצה, שם נרצח עם חבריו לצעדה. הכומר של הכפר החליט לעשות חסד אחרון עם הנרצחים, וקבר אותם בקבר אחים. הוא לא ידע את שמותיהם ולכן ביקש מעוזרו להעתיק את המספרים שהיו חקוקים על ידיהם. לימים נחרטו המספרים על מצבה שהוצבה על הקבר.

חוקר שואה שרוצה להתחקות אחר גורלו של פסטל נאלץ עד היום לנדוד בין ארבעה ארכיונים בארבע מדינות שונות כדי לאסוף את המידע. בארכיון יד ושם בירושלים נמצא דף העד שמילא בנו, אהרון, ששרד בשואה. שם הוא גם יכול למצוא את תמונתו של פסטל ואהרון בימים שלפני המלחמה. במוזיאון השואה בפאריס הוא ימצא את כרטיס הרישום שלו במחנה המעצר בונה רולאנד. את תעודת הגירוש לאושוויץ הוא יוכל לאתר בארכיון של שירות האיתור הבינלאומי (ITS) בבאד ארולסן שבגרמניה, שם גם ימצא תמונה של פסטל מסדר פסח במחנה. במוזיאון אושוויץ שבפולין ימצא את רשימת הנקברים שרשם עוזר הכומר.

שיפור עבור החוקרים

כעת, פרויקט חדש של האיחוד האירופי אמור ליצור רשת מאוחדת של ארכיונים העוסקים בשואה, כדי להקל על חוקרים ועל כל מי שמתעניין בשואה. בפרויקט, המכונה תשתית המחקר האירופית של השואה (European Holocaust Research Infrastructure  שותפים 20 ארכיונים ומוסדות מחקר מ-13 מדינות באירופה. מוזיאון יד ושם, המחזיק בארכיון החשוב ביותר (שבו לא פחות מ-130 מיליון פריטים), הוא אחד החברים החשובים בפרויקט. הפרויקט קיבל את חסות מחלקת המחקר של האיחוד האירופי, שמממנת את היוזמה ב-7 מיליוני אירו. "זה פרויקט חשוב ואפילו היסטורי", אומר אבנר שלו, "דווקא בתקופה של מאבק בין נרטיבים שונים של זיכרון על המאה הקודמת, אירופה מסמנת פה רצון להעמיד את השואה במעמד ייחודי בנרטיב ההיסטורי המשותף של אירופה".

עיקר הפרויקט הוא לרתום את הטכנולוגיה לטובת שימור ותיעוד השואה. המטרה העיקרית היא ליצור מעין "מפת דרכים" לחוקר המחפש מידע ומסמכים מתקופת השואה ו"שפה" משותפת שתאפשר לארכיונים השונים "לדבר ביניהם". "הטבע של האירועים של השואה הוא שהתיעוד שלהם מפוזר בכל העולם, משום שהנאצים ניסו להשמיד לא רק את היהודים – אלא גם את הזיכרון של היהודים", אומר מנהל ארכיון יד ושם, חיים גרטנר, "לפני שאתה יכול לשחזר מה היה, אתה צריך לעשות מאמץ אדיר של איסוף פיסה לפיסה".

 ארכיונים של השואה יאוחדו  לראשונה במסד נתונים משותף

 מקור וקרדיט : עיתון "הארץ"

 למאמר המלא בעיתון "הארץ"

 

· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *