הקפיצה הגדולה של הרשת החברתית האקדמית ResearchGATE

6059

מאת: עמי סלנט

כמידען העוסק באיסוף מידע מחקרי לצרכי כמה ארגוני מו"פ בעולם , שמתי לב בשנה האחרונה לקפיצה הגדולה של הרשת החברתית האקדמית ResearchGATE  הן מבחינת מקורות המידע האקדמאיים הזמינים במכלול נושאים והן מבחינת היקף האקדמאיים בעולם המתחברים אל רשת אקדמאית זו .

לרשת החברתית האקדמית ResearchGATE יש כבר 10 מיליון חברים אקדמאיים  פעילים בעוד למתחרה שלה Academia.edu יש פחות מחצי מיליון חברים פעילים .

ההתפתחות המהירה של ResearchGATE נובעת הן מהשקעות עתק בתוכנה הסמנטית שלה ( 35 מיליון דולר רכק בשנתיים האחרונות) והן מתוך נכונות להתמודד מול המו"לים המדעיים הגדולים בעולם מבחינת שירותי מידע וזמינות של מחקרים מדעיים .

רשת המחקרית ResearchGAT הוקמה ב2008 ע"י שני רופאים Dr. Ijad Madisch and Dr. Sören Hofmayer, ומדען מחשבים מוכשר מאד בשם Horst Fickenscher.

הרציונאל

המודל הכלכלי של הוצאות הספרים לא השתנה מעולם, אולם מחירי הספרים הולכים ויורדים, על מנת שהוצאות הספרים יישארו עסקים חיים עליהם לשנות את המודל הכלכלי שלהם: הגישה הפתוחה היא סוג של צורך הישרדותי, נראה כי הפתרון של הוצאות בגישה פתוחה או הוצאות בעלות נמוכה מאוד תהיה הפתרון העתידי.

גישה פתוחה – גישה הדוגלת במתן גישה חופשית על גבי הרשת ללא עלות כלשהיא לתכנים של ספרים וכתבי עת אקדמיים ולא אקדמיים.

מה מייחד את ResearchGate לעומת מתחרותיה ?

ResearchGate היא רשת חברתית שנבנתה על ידי אנשי מדע עבור אנשי מדע וחוקרים. הרשת מאפשרת להציע למשתמש על סמך הפרופיל שלו עמיתים, קבוצות ומקורות מידע רלוונטיים, על בסיס מנוע חיפוש סמנטי.

ההישג החשו ביותר של צוות המתכנתים ( מעל 150 מומחי מחשב ומתכנתים)  במערכת  ResearchGateהוא פיתוח תחום  Web 3.0.

ה-Web 3.0 בא לידי ביטוי ביכולתה של המערכת לזהות קשרים סמנטיים למשתמש על סמך הפרופיל שלו עמיתים, קבוצות ומקורות מידע רלוונטיים לו, ובמנוע החיפוש של המערכת שמוגדר במערכת כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות.

אינטרקציה עם עמיתים היא אחת מסודות ההצלחה של כל מחקר מדעי. מבחינה זו ResearchGATE מספקת כלים שעונים על צורכי החוקרים ומייעלים את המחקר באמצעות מגוון מאפיינים אופציונאליים שמאפשרים:

  • בניית פרופיל אישי, שכולל את תחומי העניין שלו ומחקריו
  •  יצירת קשר עם עמיתים ברחבי העולם כולו , תוך שיתוף מחקרים ורעיונות
  • הצטרפות לקבוצות דיון קיימות ויצירת קבוצות חדשות בנושאי עניין משותפים
  • שיתוף פעולה באמצעות חבילת יישומים שנבנתה במיוחד לחוקרים : Restory   לעריכה משותפת של מסמכים, Remeet לארגון פגישות ו- Revote  ליצירת סקרים בכל נושא שמעניין את החוקר.
  • איתור מאמרים ושיטות מחקר חדשות באמצעות מנוע חיפוש סמנטי שמבצע חיפוש במאגר מידע משולב שכולל את המסמכים ברשת ומספר מאגרי מידע חשובים PubmedCiteSeerIEEE Xplore,RePeCarXiv, NTRSPubmed Central.

מדובר על חיפוש משולב במאגר הכולל כ45 מיליון מסמכים .

 יכולות דליית המידע מנקודת מבט מידענית ומנקודת מבט החוקר

כאשר עורכים חיפוש במאגרי המידע המחוברים אל  Researchgate למיין את הממצאים עפ"י חוקרים מובילים בתחום , עפ"י נושאים וקטגוריות , עפ"י מוסדות מחקר מתמחים בתחום שביצעו מחקרים בתחום המבוקש וגם על פי  reviews  קיימים בתחום.

כך נראה מסך ממצאי החיפוש בResearchgate:

 

researchgate SCREEN 1

פיתוח חווית משתמש במערכת הממשקים של  Researchgate

מומחי המחשב העובדים במערכת  של  Researchgate  הצליחו בשנתיים האחרונות לייצור שילוב מוצלח של מאפיינים הקיימים ברשתות כמו פייסבוק , טוויטר ולינקדין כך שהחוקר האקדמאי יכול להנות ממערכת מידע חדשנית המעדכנת אותו אודות מחקרים דומים בתחומו ועוד ממצאי מחקרים חדשים בתחומי מחקר קרובים לו .

כמו כן , פותח ממשק יעודי לסיוע בכל המכלול של שאלת שאלות מחקר ספציפיות .  כך הוא נראה לדוגמא :

researchgate screen 4 reseach question

ניתן לקבל סיוע רב מקבוצות דיון המקבלות את השאילתא שלך לגבי שאלת המחקר .

לצד היתרונות הרבים שמנינו בעד Researchgate , יש כמה חסרונות , כמו דגש יתר על המדעים, מדעי המחשב ותחומי הביורפואה, אם כי בשנה האחרונה יש התפתחות גם בתחום החינוך ורואים מאמצים שלהם להתרחב בתחום.  

מבחינה מידענית יש לרשת  Researchgate  גם חולשה מבחינת החיפוש הטקסטואלי ( בגלל להיטות יתר להשקיע במנוע החיפוש הסמנטי) .

כמתעניין בתחומי ניהול הידע ( לשעבר מרצה בתחום באוניברסיטת בר-אילן)  אני נעזר רבות  ברשת  Researchgate בקבוצת דיון והתמחות  בשם Personal Knowledge Management.

 facebook-graph-search- start 11111

מנקודת מבט מידענית יש לי כמידען תועלת רבה ב Researchgate בכך שאני מוצא את העתקי המחקרים החדשים והחדשניים שנשלחו לכתב עת  מדעיים ולמו"לים . זאת בזכות העובדה כי החוקרים אינם מהססים להעלות ברשת  Researchgate  את העתקי המאמרים המעודכנים שלהם במבנה PDF .

את המאמרים ברשת  Researchgate  אני מוצא בעזרת החיפוש המתקדם של גוגל שהוא עדיין באלף מונים טוב יותר מהחיפוש הטקסטואלי של  Reseachgate , לדוגמא :

researchgate screen screen 100000000 advance search.JPG better

התביעות שניסו המו"לים הגדולים להגיש נגד Researchgate בבתי משפט בארה"ב לא צלחו וזרימת המידע של המחקרים הולכת ומתגברת.

brdgif7לסיכום , הקפיצה הגדולה של  Reseachgate היא בראש ובראשונה תוצאה של רשת חברתית שנבנתה על ידי אנשי מדע עבור אנשי מדע וחוקרים, מדובר במדענים המנהלים אותה באופן פעיל והיודעים היטב כיצד לפתח את תכונות התקשוב והכלים המתוקשבים לצרכי החוקרים האקדמאיים בעולם .

התקדמות נוספת היא תוצאה של פיתוח מתקדם ביותר של מנוע החיפוש של המערכת הפועל היטב כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות .

 

מקורות המידע

ד"ר יפה אהרוני ,  ResearchGATE – רשת חברתית לקהילה האקדמית ברוח Web 2.0

עמי סלנט , רשתות חוקרים בינלאומיות – הפוטנציאל המידעני | עמי סלנט

שלומית פרי ,2015 , הרצאה בכנס מינרווה בירושלים

אימפקט וירטואלי – ד"ר חנן גזית

Is ResearchGate Facebook for science? | Science | AAAS

Changing the Way Researchers Communicate – Interview with ResearchGate Founder Ijad Madisc

Review of ResearchGate : Pros and cons and …

Impact of Social Sciences – The ResearchGate Score

 

· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *