קריאה ממסכי מחשב/טאבלטים – האם הפתרון ההבנייתי יעיל?

3583

אנשים נוטים ליחס את הירתעותם מקריאת טקסטים ארוכים על מסך לגורמים טכנולוגיים. למרות זאת, אקרמן וגולדשמיד מצאו רמת ביצוע שווה במסך ובנייר תחת זמן לימוד קצוב וקצר בעוד שהביצוע במסך היה ירוד רק כאשר הותר לנבדקים לוסת את זמן הלמידה באופן חופשי. הם הסיקו שנחיתות הלמידה ממסך נובעת מיעילות ירודה של ויסות למידה מטה-קוגנטיבי., ככל שניתנה לנבדקים יותר שליטה על הלמידה שלהם, הלמידה ממסך נעשתה פחות יעילה והניטור של רמת הידיעה פחות מדויק מאשר אצל הלומדים מנייר. הממצאים מחזקים את המסקנה כי ויסות למידה של טקסטים המוצגים על מסך פחות יעיל מאשר בהצגתם מודפסים על נייר ( רקפת אקרמן , 2010).

מחקר שבחן העדפות קריאה של סטודנטים שלמדו בקורס מקוון במלואו מצא ש- 92 אחוז מן הסטודנטים העדיפו להדפיס את חומרי הקורס ולקרוא אותם מנייר ולא ישירות ממסך המחשב  (2006, Spencer) .  הסיבות שבגינם העדיפו הסטודנטים להדפיס את חומרי הלימוד היו בשל הניידות הקלה יותר, שיקולים ארגונומיים ובעיקר עייפות העיניים בקריאה ממסך וכן בשל הקלות הרבה יותר בהוספת הערות לטקסט מודפס.

הפתרון של קריאה מקוונת עם פעולות הבנייה

בעקבות התובנות ממחקריו של  Spencer החלו להתגבש כיוונים  מחקרים חדשניים של שילוב קריאה מקוונת תוך כדי הבנייה פעילה , כלומר , תוך כדי הקריאה המקוונת הלומד רושם  ומסמן הערות וסיכומי ביניים בחלון הנפתח לצד הטקסט .

רקע קצר על למידה הבנייתית :  "הבניית ידע בלמידה פעילה – "הלומד מבנה ידע ‫והבנה בתהליך אקטיבי המערב חקר וגילוי, ‫פרשנות ונקיטת עמדה, תוך שכלול הידע הקודם" ( ליזי כהן) .

הראשונים שיישמו את  ההבנייה תוך כדי קריאה דיגיטלית היו המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi  שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו .

Annotexting  הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני . הסברים קצרים אלה, במקום להיות על נייר, ניתן להבנות בכלים טכנולוגיים שונים באינטרנט כך שהתלמידים יכולים גם לשתף פעולה, ובסופו של דבר להסיק מסקנות מהקריאה שלהם.

לתהליך זה מאפיינים קוגניטיביים ברורים של העמקת הלמידה.

מלבד הבניית ההסברים בכלים דיגיטאליים בתהליך של Annotexting התלמידים או הסטודנטים יכולים לחשוב באופן ביקורתי ולהתמודד עם נקודות מבט שונות. במקום לעבוד באופן עצמאי לקרוא, להבין ולנתח טקסט annotexting יש בו כדי לאפשר לתלמידים ליצור גם אינטראקציה עם עמיתים בצמידות למטרה לימודית מורחבת.

 יש ניסויים שונים בארה"ב בבתי ספר תיכוניים לשילוב כלי ממוחשב לאיסוף והבניית סימניות מידע הידוע בשם  Evernote Web Clipper . היעילות של כלי מתוקשב להעמקת הלמידה והגברת המוטיבציה של המעורבים בקריאה מקוונת היא רבה.

 כלי מקוון וותיק להבנייה תוך כדי קריאה וחקר הוא A.nnotate

A.nnotate הוא כלי המאפשר העלאת מסמכי PDF (אפשר גם מסמכים מסוגים שונים, אך במסמכים הכתובים עברית זה פחות מומלץ), וליצור על גבי המסמך שיח בין קבוצת אנשים – כאשר כל משתתף מוסיף את הערתו על גבי המסמך, החברים האחרים יכולים להגיב להערה או להוסיף הערה משלהם ובכך לנהל סוג של דיאלוג מקוון.

A.nnotate.com: Upload, Annotate, Share. Online document …

מדריך מצולם בעברית, מאת ravidwe

 תוסף כרום מומלץ לסימון והבניית מידע תוך כדי קריאה הוא scrible Toolbar

keyword in green 2012

 המחקר והפיתוח של מערכת למידה הבנתיית בטייוואן

קבוצת חוקרים מטייואן  (Jiun-Chi JanChih-Ming ChenPo-Han  Huang , 2015 ) עבדה במשך 5 שנים על פיתוח מערכת מתוקשבת להבניית יד תוך כדאי קריאה מקוונת. המערכת המתוקשבת , הידועה גם בשם A Web-based collaborative reading annotation system (WCRAS מאפשרת ללומדים להוסיף  תוך כדי קריאה מקוונת הערות וסיכומי ביניים ובמידת הצורך לצרף את ההערות כמאגר ידע שיתופי מצטבר.

החוקרים הטייוואנים גילו בשלב הראשון כי מערכת ההבנייה המתוקשבת יוצרת עומס קוגנטיבי של המידע ולכן הם תכננו אותה מחדש באופן שתשלב בקלות ובאופן אינטואטיבי  יותר במהלך הקריאה המקוונת . הפיתוח מחדש של המערכת המתוקשבת WCRAS הוכח את עצמו במהלך הניסוי עם סטודנטים באוניברסיטה. קבוצת הנ יסוי שלמדה עם WCRAS גילתה הבנה יותר מעמיקה במהלך הקריאה המקוונת (Jiun-Chi JanChih-Ming ChenPo-Han  Huang , 2015 ).

פתרונות המתגבשים כיום בארה"ב

יש שורה של חוקרים ומפתחים בארה"ב העובדים על פתרונות מתקדמים לשילוב הבנייה פעילה במהלך הקריאה המקוונת . אחת החוקרות המעורכות בתחום זה היא פרופסור  Maryanne Wolf הפועלת בסדרת ניסויים מחקריים לשיפור יכולת ההבנה במהלך הקריאה המקוונת תוך כדי הבנייה קוגניטיבית מותאמת. פרופסור WOLF עובדת על גיבוש תובנות מחקריות שיאפשרו לייצור חווית קריאה  מקוונת מעמיקה יותר וממצאי המחקר שלה שיתפרסמו בעוד שנה יאפשרו לנו להבין מה נדרש כדי ליצור מעורבות (  Engagemen) יעילה לקיראה מקוונת מעמיקה.

במקביל למחקרים אקדמאיים מתגבשים גם פתרונות מעשיים של קריאה מקוונת משולבים בכלי הבנייה . אחת המפתחות המעניינות היא Rebecca Ogrady-Marshall אשר פיתחה מערכת מתוקשבת בשם Ponder Online Reading App להגברת חווית המעורבות של תלמידים בקריאה מקוונת המאפשרת להם להוסיף הערות או שאלות בחלון מתוקשב הנפתח לצד הטקסט, כל זאת בסביבה שיתופית בה חבריו הלומדים העמיתים מעורבים וגם המורה ער למה שקורה  (Ponder).

 ...ומה לגבי מערכת החינוך בישראל ?

רוב הפתרונות שהוצגו כאן יעילים למדי לקריאה מקוונת של טקסטים באנגלית , אך לא בהכרח לטקסטים בעברית. יש כלי מתוקשב  יעיל העובד גם בעברית ושמו DIIGO אך הוא מתאים יותר לסטודנטים באוניברסיטאות .נערכו שורה של ניסויים עם DIIGO  בהפעלת סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן וגם בקרב מורים משתלמים . התנסויות אלו היו ברובם חיוביים מבחינת יצירת ההבנייה תוך כדי הקריאה והעיון , אך מבחינת תלמידים בב"ס תיכון או חט"ב נדרשת משמעת עצמית רבה בהפעלת DIIGO .

תקווה לעתיד ?  הפיתוח המשולב שמתחיל בימים בין חברת הסטרט האפ הישראלית KIFI ובין צוות הפיתוח של גוגל בסביבת  Spaces עשוי בעתיד לאפשר פתרון יעיל וחוויתי לקריאה מקוונת בשילוב הבנייה ולמידה שיתופית. הפיתוח לא נועד במקור למערכת החינוך , אך בהכרותינו מקרוב את יכולות המפתחים אין לנו ספק כי הוא יועיל מאד ללמידה וקריאה מקוונת תוך כדי הבנייה שיתופית.

 מקורות המידע

 Ackerman, R., & Goldsmith, M. (2011). Metacognitive regulation of text learning: on screen versus on paper. Journal of Experimental Psychology: Applied, 17(1), 18

Digital Annotation Tools For Close Reading

Spencer, C. (2006). Research on learners’ preferences for reading from a printed text or from a computer screen. International Journal of E-Learning & Distance Education, 21(1), 33-50.

Maria Konnikova, BEING A BETTER ONLINE READER, The New yorker ,  , JULY 16, 2014

Jiun-Chi JanChih-Ming ChenPo-Han  Huang,” Enhancement of digital reading performance by using a novel web-based collaborative reading annotation system with two quality annotation filtering mechanisms “ International Journal of Human-Computer Studies

Volume 86, February 2016, Pages 81–93

Ted Curran , Collaboratively Annotate Websites the Open Web Way , March 5, 2014 

Classroom Collaboration Using Social Bookmarking …

Edgaged: Annotate the Internet with Diigo

Diigo Web Collector – Capture and Annotate – Chrome Web …

Is Google Making Us Stupid? – The Atlanti

חגית מישר-טל, מירי שינפלד, חסי רן . " העדפות כתיבה וקריאה בקרב תלמידים שלומדים במתכונת "כיתה ללא נייר".  האוניברסיטה הפתוחה , כנס צ'ייס , 2016 .

 למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת | עמי סלנט

 nipages-1-classroom

· ·

תגובות

  • לפחות לי – אין כל הבדל בין קריאה מהמסך וקריאה מנייר וניתן לומר כי אני אפילו מעדיף אותה. לא הבנתי את עניין הנוחות הלוגיסטית בהדפסת חומר – בעיני זה בזבוז משווע של משאבים וזמן… כל מה שאני צריך מגיע לדרייב והוא נגיש מכל מקום ואתר ובכל עת, לא צריך לטלטל אותו ממקום למקום… ניתן להעתיק מייד או לסמן כל קטע חשוב והיום – אופיס 2016 יודע להפוך מסמכי PDF למסמכי וורד פעילים וזה בכלל – חזון אחרית הימים… אני מניח שזה עניין אינדיבידואלי אך כאיש ספר אמיתי (קורא המון נייר… ונהנה מאד) אני עובד ימים שלמים מול מסכים ולא מרגיש בהבדל.

    תמיר 25 ביולי 2016 9:32
  • מדובר על מחקרים בני עשור (06', 07'). היום העולם השתנה – הטאבלט שמאפשר לכתוב עליו עם עט או אצבע, מקרב יותר מאי פעם את הטקסט האלקטרוני אלינו ומצמצם פערים מול נייר.

    היום יש שלל אפליקציות PDF שמאפשרות הוספת הערות לכל קובץ, או סימונים גרפיים חופשיים בעט. מכאן הדרך לסכם חומרים קצרה. הפיצ'ר החדש של ציטוט אוטומטי ב'וורד', יקדם עוד יותר את התחום.

    מעבר לכך יותר ויותר חומרי מחקר מועלים לרשת או לעיתים זמינים רק מתוכה (וקל יותר לאסוף אותם לתוכנת פרוייקטים כמו ONE NOTE) כך שהמחקר כבר פחות נוח מנייר.

    יוס ואחיו 8 באוגוסט 2016 22:04

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *