גורמים מעכבים ברפורמות חינוכיות מתוקשבות : התנגדויות הורים

4979

בתי ספר , סביבות מתוקשבות לשינוי למידה ושמרנות הורים

בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים .  להפתעתי , למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים . "המודל  החדשני שהצעת לנו , מחייב אותי להאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם , העירה המורה יפעת " , אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" .

"כל יום הוא מלחמת הישרדות מול ההורים. יש תחושה כבדה של חוסר הערכה, והרגשה שאתה כל הזמן צריך להתגונן. אני בוכה המון בגלל הורים שצועקים ומאיימים עלי. אלה מקרים שמצטברים ומצטברים, וכשאין לך גיבוי מהמנהלת זה מייאש ומתסכל."

"משרד החינוך ובתי הספר מעודדים מעורבות של הורים", מציינת המורה הילה, "אבל בשנים האחרונות נוצר בלבול בין מעורבות להתערבות".

בשנת הלימודים שעברה השתתפו 200 בתי ספר בישראל בפרויקט התקשוב הלאומי במתכונת שלפיה הורי כל תלמיד רוכשים לו מכשיר טאבלט או מחשב נייד (BYOD – BRING YOUR OWN DEVICE). עם זאת, בשנה שחלפה החלה להתגבש מחאת הורים נרחבת נגד מה שמוצג על ידי המשרד כחדשנות חינוכית.

בתחילת שנת הלימודים שעברה עתרו לבג"ץ קבוצת הורים, בהובלת תושבים מהוד השרון, בדרישה לאסור הפעלת תוכניות לימוד מתוקשבות המבוססות על שימוש במכשירים פרטיים או על רכישת אמצעים טכנולוגיים על ידי הורים. מדובר בהורים שמרביתם אמידים , שיכלו לשלם לעורכי דין , כך שהנימוק  הכלכלי לגבי נטל כלכלי על הורים בטל בשישים.(אודות התכנית החדשנית בהוד השרון).

יש הורים שנוקטים שיטה אחרת: במקום לפנות לעורך דין, הם מרימים טלפון לכתבי חינוך בעיתונות המקומית ומנפחים מקרה כדי שיזכה בכותרות ענק של 'שערורייה'. תראו לי מנהל בית ספר אחד שרוצה להתמודד עם כתבות מהסוג הזה".

אחת התוכניות העיקריות הפועלות בתחום, המיושמת גם בחטיבת הביניים ברעננה, היא פרויקט כתו"ם (מחשב לכיתה תלמיד ומורה) שמפעיל מכון דוידסון במכון ויצמן, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ומשרד החינוך. התוכנית, שהחלה לפעול ב-2004 וכוללת הטמעת מחשבים וחומרי לימוד דיגיטליים כחלק מרכזי בתוכנית הלימודים, מיושמת ב-30 בתי ספר. לפי מכון דוידסון, אשדוד וראש העין התחייבו לאמץ את התוכנית בכל חטיבות הביניים בעיר . הבעיה העיקרית איתה נאלצו להתמוד יוזמי התכנית היתה ההורים ברעננה . חטיבת הביניים פנתה לקבלת אישור ההורים לפני הרחבת התוכנית, אך ההורים התנגדו.  בסופו של דבר התגברו רשויות החנוך שם על התנגדות ההורים , אך רשויות חינוך אחרות  באזור כבר חששו להיכנס ליוזמה  מתוקשבת דומה.

1 computer 2

"הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה כבר  לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא כבר בשנת 2009  בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים  מש"י ביישוב גני תקוה.

ד"ר אסתי  דורון מדווחת בבלוג שלה  בשנת 2009 על  התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח  חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד.  פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב  בזמנו כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות  דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

"כשאני שומעת את כל הקולות הללו  של ההורים אני חשה ראשית עצב גדול ושנית החמצה גדולה. עצב על כך שההורים אינם מצליחים לראות את התמונה הכוללת ולראות את הרווחים שבלמידה באמצעות הניידים. עצב גדול על כך שההורים מעדיפים שבית הספר ימשיך להיות פחות רלוונטי לתלמידים ושהכלים הטכנולוגיים ישארו מחוץ למסגרת הכיתה ובית הספר. ותחושת החמצה על הזדמנות שנתנה על מגש של כסף והורים מודאגים יתר על המידה מפספסים."
אישית ,ברור לי שרק בזכות תוכנית המחשבים הניידים, שהשפיעה על כל בית הספר, ועל כלל הכיתות והמורים חלו תהליכי השינוי שראינו. בזכות הכנסת הניידים לכתות הן המורים והן התלמידים התקדמו בטיפול במיומנויות מידע ואוריינות התקשוב." ( למאמרון של אסתי  דורון).

מה גורם , איפוא , להורים , ולא רק במקרים המתוארים כאן , להוות גורם שמרני קולני במערכת החינוך ?

רותי בן-ישי, אחת המורות המובילות  החלוצות ביישום למידה מתוקשבת באמצעות מחשבים ניידים  סבורה כי מה שמתפספס כאן  זו חוסר ההבנה של ההורים שהשינוי הגדול ביותר מבחינה פדגוגית הוא השינוי המתחולל בשיעור טוב, שבו כל התלמידים עסוקים בלמידה פעילה ". אני מאמינה כי ההתנגדויות של ההורים נובעות ברובן מחוסר ידע וזה מה שמעציב".

"אני שמחה להמשיך וללמד בתוכנית מתוקשבת  הזו על כל קשייה וחושבת כי עלינו לתת את הדעת כיצד להתמודד עם הקשיים הללו"

 הבעייה של התנגדויות ההורים לתהליכי שינוי בביה"ס  קשורה קשר אמיץ לראייה שלהם לתפקיד ביה"ס ולשיטות ההוראה והלמידה הנהוגות בו .

לדברי יונתן , מנהל  לשעבר, בשנים האחרונות  נוצר פער מהותי בין תפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים ובין התפיסות והאמונות הקיימות של ההורים בכל המכלול של שיטות הוראה . מפער זה נוצר גם לעתים הקונפליקט בין המורים המבקשים לקדם את התפיסות הקונסטרוקטיביסטיות באמצעות תקשוב חינוכי ובין ההורים אשר עולמם בתחום הפדגוגי צר יותר . מורים רבים נחשפו בשנים האחרונות לשיטות הוראה חדשניות כגון PBL ואילו ההורים, וגם המשכילים ביניהם,  מכירים רק את השיטות המיושנות של הכתבת חומרים למחברת בצורה פאסיבית. מרבית ההורים זוכרים את חווית הלמידה שלהם בביה"ס באופן שלילי וסבורים בטעות כי גם על ילדיהם להמשיך בקו זה ולהתגבר על הדחייה כפי שהם התמודדו בעצמם עם הדחייה בהצלחה לאורך כל שנות ביה"ס שלהם. הפתרון היחידי הוא להקים בתוך ביה"ס הקיים  קורס להורים לחשיפתם להתפתחות החינוך הפרוגרסיבי בעשור האחרון ולשיטות החדשניות , מדובר גם בחשיפה וגם בשיווק בסיוע מומחים חיצוניים אבל לכך אין אמצעים ואין תקציב בשום ביה"ס בארץ.

bc-ipad-weekes-17-140411

מה המצב בבתי ספר בחו"ל ?

ביקשנו ללמוד האם התופעה של התנגדויות הורים לשילוב מחשבים ניידים או טאבלטים בכיתה קיימת גם בבתי ספר בחו"ל . לשם כך בדקנו באופן שיטתי הן במאגר ERIC  והן בראיונות עם מומחים לנושא בחו"ל .  מתוך הממצאים שליקטנו וניתחנו עולה כי הבעייה קיימת גם בארצות הברית , אך התנגדויות ההורים שם אינן לובשות צורה של התנגדות פעילה כמו בישראל אלא מדובר לעתים באי-נחת שאינו מתבטא בפעולה ממשית נגד יוזמת ביה"ס.

ד"ר Devorah Heitner , מומחית למעורבות הורים בבתי ספר בארה"ב , כותבת כי ההורים אינם מתנגדים עקרונית לשילוב מכשירים ניידים בהוראה ובלמידה , אם כי ישנם הורים שדעתם אינה נוחה מכך שהילדים מכינים את שיעורי הבית בצורה דיגיטלית והם מהווים גורם של שמרנות בתהליך השינוי שעובר בית הספר .המסקנה של ד"ר Devorah Heitner היא שיש להעצים את ההורים לתהליכי השינוי ולא להחריף את ההתנגדות (Devorah Heitner, 2014 ) .

Anne OBrien , מנהלת תקשוב ארצית בארה"ב של ארגון Learning First Alliance כותבת כי  85% מההורים בארה"ב תומכים באופן מובהק בשילוב מחשבים ניידים בלמידה , אך לא מעטים מהם אינם מרוצים מהיישום הפדגוגי הקיים בבתי הספר בארה"ב . לדעתה , יש לקרב את ההורים להבנה של משמעות תהליכי הלמידה המתוקשבים המיושמים בביה"ס כי להורים חסר ידע רב בנושא (  , 2013 Anne OBrien ) .

סקר ארצי שנערך ב2013 בארה"ב מצא ממצאים מעניינים לגבי הקשר בין מגדר ועמדות הורים  , בקרב הורים של בנות יש תמיכה גבוה יותר בשילוב מחשבים ניידים וטאבלטים בלמידה ממתוקשבת, זאת בהשוואה לעמדות של הורים לבנים.

 סיכום

יש לראות את התופעה הזמנית של התנגדויות הורים ( לא כולם!) לשילוב מכשירים ניידים בתהליכי למידה בבתי ספר כחלק ממכלול רחב יותר של שמרנות הורים לתהליכי שינוי פדגוגיים בבתי הספר בישראל.  בין הגורמים המשפיעים על השינוי בתהליכי השינוי בבתי הספר  בעשור האחרון ניתן לזהות בודאות גם את השמרנות של ההורים המסתייגים משינוי מרחיק לכת בשיטות ההוראה בבתי הספר .

המאמץ הנדרש לשיווק תוכניות השינוי הפדגוגיות בקרב ההורים הוא רב ומחייב משאבים לא מבוטלים. בכל תהליך שינוי פדגוגי בבתי הספר בישראל יש להקצות גם תקציב לשינוי עמדות של הורים . השינוי צריך להיות מלווה בקורס שיטתי בשעות הערב למורים עוד לפני שהתחילה תכנית התקשוב החינוכית של ביה"ס.   יש לכון ולמקד את מאמצי השינוי והשייוק בעיקר כלפי אוכלוסיית ההורים המשכילים , כי כאן הבעייה העיקרית של התנגדות מתוך יוהרה לשינוי.

  תובנות מעמיקות של ד"ר ניצן אליקים בעקבות הסקירה הנוכחית :

חדשנות משולבת טכנולוגיה ניידת טומנת בחובה שלושה אתגרים מרכזיים:

א. הטכנולוגיה הניידת נתפסת יותר ככלי חברתי ופחות פרודוקטיבי.
ב. BYOD – הגביר את מעורבות הורים. הקריאה לבוא עם המכשיר שלך גררה אחריה קריאה דמומה אך משמעותית לפתוח את הדלת בפני ההורים שהם, בעליהם האמתיים, של המכשירים.
ג. חדשנות טכנולוגית שאינה מבוססת על חדשנות או איכות פדגוגית עלולה רק להגביר את זילות ההורים כלפי המערכת. אפקט: Educational Technology as Amplifier.

משום כך, ודווקא מפני שמדובר בטכנולוגיה זמינה לכל, חשוב יותר מתמיד לאמץ גישה של "מנהיגות אקולוגית" ששמה דגש על הקשרים בין חלקי המערכת החינוכית ושואפת להיזון הדדי ולקיימות ארגונית. ראו לדוגמא:

Ecological Leadership: Going Beyond System Leadership for Diffusing School-Based Innovations in the Crucible of Change for 21st Century Learning

מקורות המידע

אסתי דורון ," ימים קשים ועצובים" ,  הרהורי מדריכה בתוכנית לשילוב מחשבים ניידים , 21 ביולי  2009 .

Devorah Heitner. “Empathy and Research: Engaging Parents With Tech Initiatives”, Edutopia , November 2. 2014

 Anne OBrien, “What Do Parents Think About Mobile Learning?” Edutopia, May 29 . 2013

  Joshua Bolkan " .Report: Parents See Benefit of Mobile Tech, Want Schools To Take Better Advantage , “ THE Journal , February 5 , 2013.

· · · ·

תגובות

  • שימוש במחשבים המקרה ההורי
    ההורים אינם מאמינים שלמידה עם המחשב היא למידה אפקטיבית, עלות הכנסת טכנולוגיית המידע היא יקרה ועדיין לא הוכח את יעילותה. ההורים פוחדים להכניס טכנולוגיה שעלולה לפגוע בבריאות התלמידים. על אלה הסיבות שמעקבות את כניסת כנולוגיות המידע לבתי הספר.

    אמיר לוז 28 באוגוסט 2016 9:27
  • נושא מורכב. כמי שאוהבת ליישם כלים חדשניים אוכל לאמר שלא אחת עושים מהמכשירים הללו מחברת ישנה, והם לא מנוצלים נכונה או – להיפך- מנוצלים במידה של אביוז… השימוש בהם מצריך מערכי שיעור מוכנים מראש כמשימות PBL ומורים שלא רוצים להמציא את הגלגל נמנעים. שוכחים שמורים רבים מאוד במערכת ותיקים כצעירים אינם יודעים להשתמש לא כק בכלים אלא ביישומים וכלי הוראה חדשניים וההשתלמויות לוקות בחסר גדול ויודע זאת מי שנמצא במערכת ורואה מה מועבר בהשתלמויות הללו ולאוך כמה זמן ועד כמה זה כלום ולא מספיק. בנוסף, ממה שאני שומעת מהורים (לא בבית הספר בו אני עובדת כיוון שאצלינו זה לא קיים, מתלמידים פרטיים או משפחה וחברים) – לרוב מדובר בכעס על התקלות והעלויות שכרוכות בהן שנופלות כנראה על ההורים, נזקים (זה רכוש יקר שניזוק ממים בילקוט ומחבלות). בנוסף, התקלות הללו גורמות לתלמיד להיות מושבת כשהטאבלט מקולקל. הורים חוששים גם מחשיפה מוגזמת לרשת האלחוטית (ממש מוקמת זעקה בנדון- ניתן להבין), מחשיפת הילדים לעומס חשמל סטטי וזמן מסך שגם ככה הם רוויים בהם. זה ממש לא קשור לפדגוגיה. בטוחני שהורים אינם רוצים שיטות הוראה מיושות ושישעממו את ילדיהם למוות – הם חוששים לבריאותם. בנוסף, יש הסחות רבות כשהמכשיר בידיים של הילדים והרשת זמינה- גם זה טיעון. אני יותר מודאגת מהשבתת שיעורים עקב תקלות מכשירים ובעיות טעינה וכו'- שממילא מחזירים לשימוש בכלי הוראה שמרניים ובטוחים יותר.

    Hagit Lahav 28 באוגוסט 2016 15:44
  • Pingback:  שילוב אייפדים/טאבלטים בבתי ספר במערכות חינוך בעולם – תמונת מצב 2017 | עמי סלנט

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *