סקירת ספר חדש " פדגוגיה דיגיטלית – הלכה למעשה"

2622

ספר עיון חדש בהוצאת מכון מופ"ת
פדגוגיה דיגיטלית – הלכה למעשה.
עורכת: ד"ר רבקה ודמני.
שנה: 2017.

תוכן העניינים של הספר

 פדגוגיה דיגיטלית – הלכה למעשה – מכון מופ"ת

אסופת מאמרים ומחקרים בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר.

זהו ספר חשוב לכל העוסקים בהוראה ובלמידה בסיוע תקשוב בבתי ספר ובמכללות להכשרת מורים בישראל.

העורכת היא ד"ר רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומומחית לחדשנות דיגיטלית בחינוך, בהוראה ובלמידה.
3 מאמרים בקובץ יש בהם כדי לתרום במיוחד למורים ולרכזי תקשוב בבתי הספר בישראל :

  • המאמר של עדנה טוויל וד"ר דלית לוי , " ההצלחה בידיים שלי " : שילוב מערכת ללמידה מקוונת בבית ספר יסודי"  מעניין מאד וחדשני מבחינה מחקרית. עדנה טוויל וד"ר דלית לוי חושפות את סיפוריהן ההתנסותיים של שלושה מורים בבית ספר יסודי בעקבות שילוב של פדגוגיה דיגיטלית בכיתותיהם , ומתארות מקרוב את השינויים שחלו באופני פעילותם בבית הספר תוך כדי שילוב מערכת  למידה מסוג מוודל ( Moodle) . סיפורי ההתנסות מתמקדים , בין היתר, במה שגרם למורים לקחת חלק פעיל בשילוב האתר בעבודת ההוראה , בחוויות מהעשייה היום-יומית בכיתה, בדברים שהקשו עליהם את המשימה וההטמעה ובדברים שתרמו להתפתחותם המקצועית.

המחקר נערך בבית ספר יסודי באזור ירושלים שלומדים בו 560 תלמידים בכיתות א'-ח. החוקרת הראשית , עדנה טוויל היא מורה ומחנכת ותיקה ובעת ביצוע המחקר מילאה תפקיד של רכזת תקשוב זו השנה השישית.

מתוך הממצאים עולה שאף שהמורים היו מעוניינים בשינוי הם נתקלו בקשיים שגרמו להם להימנע משימוש שוטף באתר בית הספר בכיתותיהם.

עיקר הגורמים המעכבים שהוזכרו הם: מחשבים מעטים מדי, חיבור אינטרנט איטי שמקשה על ביצוע הפעילויות  ויותר מכל עומס רב בהוראה שאינו מאפשר פיתוח יחידות הוראה מקוונות ופוגע בהשקעת הזמן הנדרשת  ללמידת הכלים הטכנולוגיים.  לעומת זאת, ניתן ללמוד מן הממצאים כי כאשר מורים בוחרים להיות שותפים לתהליך השינוי ולהכניס טכנולוגיות מידע לבית הספר , הם עושים  מאמץ רב ללמוד ולהתקדם מיוזמתכם, חרף העומס .

הרגשת ההצלחה לקראת הוראה מקוונת היא זו שהניעה אותם להמשיך וליזום פעילויות מקוונות. המורה שהצליח לשלב היטב את פלטפורמת הלמידה של מוודל הוא המורה לאנגלית, נועם. העבודה של נועם התנהלה בשתי סביבות למידה : אנגלית לכיתה ו' ואנגלית לכיתה ז'. המורה לאנגלית , נועם, דרש מהתלמידים להתמודד עם מטלות מקוונות של קריאה , כתיבה והגשת מטלות באמצעות האתר הבית ספרי בפלטפורמת מוודל. הוא פתח פורום מקוון ודרש מהתלמידים לארגן את המידע לפי הסוגה שנבחרה. במודל ההוראה המקוון שגיבש הוא דאג שהתלמידים לא יעתיקו את המידע מהאתרים באינטרנט אלא יכתבו סיכומים קצרים באנגלית בכוחות עצמם.

לדוגמא : במטלה שגיבש נועם בנושא "חירות במדינות העולם",  כמטלת הגשה באמצעות האתר הבית ספרי נדרשו התלמידים לעיין באתרים באינטרנט , לאסוף מידע , לארגן את המידע , ולכתוב סיכום של שתיים-שלוש פסקאות בנושא. בכל שלב יכלו התלמידים להיעזר בפורום המקוון על מנת להתייעץ עם המורה נועם או להיעזר בחבריהם להשלמת המידע.

ממצאי המחקר מראים כי , בניגוד למורים האחרים בביה"ס , למורה נועם יש "דרייב פנימי" . הוא התעניין באתר הבית ספרי ובפלפטפורמת המוודל, הכין פעילויות מקוונות. הייתה לו מוטיבציה אישית גבוהה שהניעה אותו להשתמש בכלים הטכנולוגיים.

המורים האחרים בביה"ס שהתנסו בלמידה בסביבת מוודל גילו פחות מוטיבציה אישית והסבירו את הקשיים שלהם בעומס הרב המוטל עליהם כמחנכים, אבל, יש לזכור כי אותו עומס פדגוגי היה מוטל גם על המורה לאנגלית נועם, והוא ,בכל אופן, הצליח להטמיע היטב את פלטפורמת המוודל בכיתות שלו .,

הערת המתבונן מהצד : מניסיוני בהנחיית מורים בבתי הספר בארץ לאורך שנים מצאתי כי רק המורים בעלי מוטיבציה אישית מצליחים לשלב היטב ובהצלחה את סביבת הלמידה המקוונת בכיתה. אלו שלא מצליחים תמיד טענו שהם עמוסים מדי .

  • במאמר “ למידה משמעותית : יישום מודל ללמידה פרויקטלי , הרפתקני ושיתופי ", מסכמים מיכל ימיני , מורה ומחנכת בכיתה ה' ופרופסור חנן יניב את תרומתה של למידה הרפתקנית-שיתופית נתמכת טכנולוגיה לתהליכי הוראה ולמידה במקצוע הגיאוגרפיה.

סביבת הלמידה ההרפתקנית נתמכת טכנולוגיה המתוארת במאמר מושתתת על גישה קונסטרוקטיביטית להוראה המכילה מאפיינים  של למידה פעילה ומאתגרת , ויש לה פוטנציאל להגביר את המוטיבציה ואת המעורבות של התלמידים בבית הספר היסודי.

המחקר של מיכל ימיני היה מחקר פעולה והיא השתמשה במודל הפדגוגי המקוון לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) של פרופסור חנן יניב .  מודל הוראה זה מבוסס על שלושה רכיבים :

אירוע -למידה סביב הרפתקאה ששזורות בה דילמות  מוסריות המהוות בסיס לקבלת החלטות בלמידה.

דילמה-למידה סביב בעיה.

רצף סיפורי– המתייחס ללמידה המורכבת ממקבץ של סיפורים אמיתיים שהובאו ממקורות שונים וחוברו יחדיו ליצירת הרפתקאה שלמה.

כל אחד משלושת  המרכיבים עומד בפני עצמו , וכל אחד מהם יכול להתנהל בשני מצבים עיקריים: מצב מעצב למידה שבו הלומדים שותפים בהפקת המשימה , ומצב משחק שבו הלומדים משחקים בהרפתקה שיצרו אחרים.

במחקר הנוכחי , שנערך בכיתה ה',, הפרויקט שנעשה בכיתה מתבסס על רכיב אחד של המודל הפדגוגי : הדילמה  (למידה סביב בעיה) .

בלב התהליך עומדת דילמה המקושרת לרעיון מרכזי או פריסת האוכלוסיה בתל אביב ומאפיינים שלה)  .

תהליך הלמידה מתחיל בדילמה המוצגת באמצעות סרטון , תמונה או מלל המתארים את מסגרת האירוע . על התלמידים לזהות את הדילמה, להגדיר את הבעיה בעזרת מפה מושגית, לזהות פתרונות חלופיים תוך עריכת טבלה , לזהות תבחינים ולאסוף ידע רלבנטי לכל תבחין. לשם כך עליהם לחפש את התוכן הלימודי בעצמם באינטרנט או בספרים , לאסוף את הנתונים , להעריך את החלופות ולדרג אותן  ולקבל החלטה תוך הפעלת שיקול דעת קבוצתי באמצעות פורום מקוון .

הייחודיות של מודל לב"ה של פרופסור חנן יניב הוא ,ראשית כל,  בהנעת התלמידים לאסוף מידע בעצמם מתוך סקרנות ושנית באי-תלות בפלטפורמה טכנולוגית כלשהי ( תלות הגוזלת זמן מורה וזמן תלמיד ותסכולי מורים) .

ניתן להשתמש בכל כלי טכנולוגי מקצועי כגון פורומים פתוחים בגוגל או בפייסבוק וכלים טכנולוגיים לעיבוד המידע שניתן להורידם בקלות באינטרנט , כל זאת בעקומת למידה טכנולוגית מהירה יחסית מצד התלמידים .

לסיכום , יותר מכל המחקרים בספר החשוב בעריכת ד"ר רבקה ודמני  , דווקא המחקר של מיכל ימיני ופרופסור חנן יניב יש בו פוטנציאל עתידי להביא לשינוי ממעלה שנייה בפדגוגיה מקוונת בבתי הספר בישראל ( שנוי "פאראדיגמטי", וזה מונח אותו הטביע המדען, היסטוריון והפילוסוף תומס קון, בספרו "מבנן של מהפכות מדעיות") .

יכול להיות, שאם בפרוייקט של המורה עדנה טוויל בביה"ס בירושלים , היה פחות תלות בפלטפורמה טכנולוגית מסובכת ( ובלתי אהודה על מורים  ותלמידים כאחד)  כמו מוודל , ויותר צמידות למודל פדגוגי מובהק כזה או אחר , הייתה מושגת הצלחה לכל רוחב ביה"ס.

עמי סלנט , אפריל 2017 

· ·

תגובות

  • אכן, משרד החינוך נאמן לדרכו כמעכב למידה, במיוחד עם המוודל-סביבה מסובכת ובלתי ידידותית למשתמש…

    תמיר נין-ארי 12 באפריל 2017 6:23

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *