"החיים הסודיים של הויקיפדים" , מה מניע את הוויקיפדים לכתוב ולערוך ערכים ?

726

מאת:  ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן , כינוס "מידע 2017" , מאי 2017 , מלון הילטון תל אביב

עיקרי דברים מתוך ההרצאה המרתקת של ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן  :

ההרצאה  של ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן בכינוס "מידע 2017 " , מלון הילטון , מאי 2017,  מבוססת על ממצאי מחקר לדוקטורט שנערך באוניברסיטת בר אילן בהנחיית פרופ' יהודית בר אילן, ונושאה "התנהגות המידע וניהול המידע ש לויקיפדים המעורבים בכתיבת ועריכת הוויקיפדיה העברית".

עבודה זו שאפה לשפוך אור על האופן שבו האנשים, שהינם הכוח המניע מאחורי פרוייקט הוויקיפדיה – היינו הוויקיפדים, מנהלים ומחפשים מידע לצורך הרחבת היקף הוויקיפדיה ולצורך עדכון הערכים הקיימים בה.

בדוקטורט בחנה ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן את המוטיבציות המניעות את הוויקיפדים לכתוב ולערוך ערכים בניסיון לאפיין את התנהגות חיפוש המידע של ויקיפדים ישראלים.

המוטיבציות המניעות את הוויקיפדים לכתוב ולערוך ערכים הם בעצם הצעד הראשון בתהליך של חיפוש מידע והם אלו שמניעות אותו. אם כך, לצורך הרצאה זו הגדירה ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן בקצרה מהי "התנהגות חיפוש מידע":

התנהגות חיפוש מידע מוגדרת כתהליך איתור תכליתי ומכוון של מידע כתוצאה של צורך בסיפוק מטרה מסוימת. בתהליך זה הפרט מקיים אינטראקציה עם מערכות מידע ידניות (כגון עיתון או ספרייה) או מערכות מבוססות מחשב (כגון האינטרנט).

סקירת ספרות

קיימים מספר מניעים להשתתפות ולתרומה לפרוייקט הוויקיפדיה שניתן לסווגם ככאלה שהם עם "אוריינטציה לאחר". הנה כמה דוגמאות שמצאה ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן במאמרים שונים:
אלטרואיזם – יש וויקיפדים שטוענים שהם משתתפים בפרוייקט מתוך מניעים אלטרואיסטים הבאים לידי ביטוי כאשר הם חולקים בידע עם אחרים .

הדדיות – ויקיפדים שמונעים על ידי הדדיות שואפים לתרום לפרוייקט על מנת לגמול לוויקיפדים אחרים עבור המידע שקיבלו בעבר כשהם קראו ערכים.

מעורבות חברתית ורצון להשתייך לקהילה . המונעים על ידי מניע זה שואפים להשתתף בפרוייקט על מנת להיות חלק מקהילה שבה החברים חשים שייכות ומרגישים שהם חשובים זה לזה ולקבוצה.

מניע נוסף שקשור לזה הוא יצירת חברויות  , בקרב קהילת הוויקיפדים נוצרים קשרי חברות שאף נעים מהמרחב הווירטואלי לחיים האמיתיים

הזדמנויות לאינטראקציה – בוויקיפדיה יש הרבה הזדמנויות "לאינטראקציה": פעילויות עריכה המתבצעת על דף ריק ועל טקסט המוכנס על ידי אחרים קודם לכן. השתתפות בדיונים שמתרחשים בדפי שיחה שיש לכל ערך ולכל דף משתמש. גם השתתפות בהצבעות מאפשרת אינטראקציה.

מחקרים שונים העלו גם מניעים שניתן לסווגם ככאלה שהם עם "אוריינטציה לעצמי". ביניהם:
דחף פנימי לרכוש ידע – כאן מדובר על השתתפות בוויקיפדיה מתוך רצון להשיג ולתרגל ידע ,

הנאה ,"כיף" – כאן מדובר על ויקיפדים שתורמים כיוון שהם נהנים לבצע פעילויות בוויקיפדיה כגון עריכה, דיון, או הצבעה על נושאים שונים

תועלתנות – תרומה של תוכן או ביצוע פעילויות אחרות בוויקיפדיה אינם מתוגמלים באופן ישיר, אך מתאפשרת קבלה של תגמולים לא ישירים: • למשל, צבירת מוניטין הפעילויות של הוויקיפדים חשופות. קיימים דפי "שינויים אחרונים" ו"גרסאות קודמות" וכולם יכולים לראות מה הוויקיפדים עשו ואיך הם תרמו לפרוייקט.

שיטת המחקר

ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן בחרה לערוך מחקר המתבסס על שיטת מחקר מעורבת ולבצעו בשני שלבים – איכותני וכמותי.

השלב האיכותני של המחקר התבסס על סדרת ראיונות עומק מובנים למחצה עם 20 ויקיפדים ישראלים שנערכו באמצעות הטלפון, הדואר האלקטרוני,הצ'אט או בשיחה פנים-אל-פנים, לפי העדפת משתתף המחקר במהלך יולי-ספטמבר .2011

במהלך הראיונות המרואיינים התבקשו לתאר כל פעילות הנוגעת לכתיבת ועריכת ערכי ויקיפדיה. במסגרת השלב האיכותני של המחקר נבחרו גם  40 ויקיפדים פעילים ונותחו 10 פוסטים אקראיים של כל אחד ואחד מהם שפורסמו בדפי השיחה וארגזי חול/דפי משנה/טיוטות. וכן, דפי המשתמש של אותם ויקיפדים.  הוויקיפדים יכולים להשתמש בדף זה כטיוטה וללטש את הערך שהם כותבים לפני שהם מעלים אותו למרחב הערכים

בשלב האיכותני ראיינה ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן  20 ויקיפדים ( 18 גברים ו- 2נשים) בגילאי 20-69.

חלק מהמרואיינים גויסו בשיטת "חבר מביא חבר", וחלק פנו בעקבות הודעות שפורסמה ב"כיכר העיר" ועל גבי "לוח המודעות". ביניהם:

%85 מהנחקרים בעלי השכלה אקדמית.

משך ההשתתפות בוויקיפדיה:  1-7.5שנים.

אופי הפעילות בוויקיפדיה:

כולם כותבי ערכים פעילים.

6 מפעילי מערכת – ויקיפד בעל גישה לתכונות טכניות מסוימות המשמשות לתחזוקת האתר, ובהן למחוק דפים, להגן עליהם, לחסום עורכים אחרים, כמו גם לשחזר את כל הפעולות הללו

6  מנטרים –  משתמשים העוסקים בניטור השינויים האחרונים בוויקיפדיה העברית. לשם כך, הוחלט לתת להם כלים מסוימים שנועדו לסייע להם במלאכת הניטור (סימון עריכות של אחרים כבדוקות, שחזור מהיר של
דפים).

2 בודקים – בודק הוא אדם שנבחר בידי הקהילה להחזיק ביכולת טכנית המאפשרת לבדוק כתובות IP  של משתמשים רשומים וכן לאתר את כל העריכות שבוצעו מכתובת IPמסוימת, כולל אלה שנעשו בידי משתמשים.

הם עובדים כ- 2-5 שעות ביום על פרויקט הוויקיפדיה.

 אוכלוסיית המחקר – החלק הכמותי

80 ויקיפדים (58 גברים ו- 22נשים) בגילאי 19-76

% 88.7 מהמשתתפים היו בעלי תואר ראשון, % 33.8 היו בעלי תואר שני ו-% 3.8 היו בעלי דוקטורט.

אופי הפעילות שלהם בוויקיפדיה:

76 עורכים
32 מנטרים
16 מפעילי מערכת

רוב המשתתפים הינם ויקיפדים ותיקים (החלו להשתתף באופן פעיל בוויקיפדיה לפני יותר מ- 3שנים).

יותר מ-% 90 מקדישים פחות מ- 3 שעות ביום לוויקיפדיה. כלומר, פעילויותיהם בוויקיפדיה משולבות בפעילויות ומחויבויות אחרות בחיי היום יום שלהם.

רוב פעילויות העריכה בוויקיפדיה מתבססות על עדכון ערכים קיימים ולא על יצירת ערכים חדשים.

המשתתפים מעורבים לרוב בעריכה ועדכון מגוון ערכים בתחומים שאין להם השכלה פורמאלית או מומחיות

ממצאים

המחקר הנוכחי חשף שמגוון סיבות או מוטיבציות מניעות ויקיפדים להתחיל לכתוב או לערוך ערך והם אלו שמניעים את תהליך התנהגות חיפוש המידע כפי שציינה קודם לכן.

במהלך השלב האיכותני סייוגה ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן את התכנים שעלו בראיונות ובדפי ויקיפדיה שונים וזיהתה שני סוגים של מוטיבציות כפי שהוזכרו קודם לכן:

  •   מוטיבציות עם אוריינטציה אישית
  •   מוטיבציות עם אוריינטציה שיתופית

חשוב לציין, שוויקיפדים עשויים להיות מונעים בו זמנית על ידי מוטיבציות משני הסוגים גם יחד כאשר הם מחליטים לכתוב או לערוך ערך.

עניין אישי וסקרנות

השלב הכמותי חשף ממצא משמעותי ביחס להחלטות של הוויקיפדים על כתיבת ועריכת ערכים. כמעט כל הנשאלים (95% ) דיווחו שעניין אישי וסקרנות ביחס לנושא מסוים מובילים אותם להחלטה איזה ערך הם יכתבו או יערכו.

 רצון לשתף בחוויות אישיות

הסקרנות האישית והעניין של הוויקיפדים בנושאים מסוימים קשורים לפעילויות שלהם מחוץ לוויקיפדיה ולאירועים שונים בחיי היומיום שלהם: תחביבים, ניסיון ועניין מקצועי וחוויות אישיות שהם חווים. ואכן  ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן מצאה דוגמאות רבות לכך בראיונות ובדפי הוויקיפדיה שניתחה.

ויקיפדים כותבים ערכים על ספרים או מידע שהם קראו, סרטים, הרצאות, וקונצרטים שהם נכחו בהם. ד"ר יהודית שקולניצקי  ליברמן הביאה שני ציטוטים רלוונטיים:

 

ויקיפדים כותבים גם על מקומות שבהם הם ביקרו:

החלטות רגעיות או ספונטניות

הממצאים כאן עוסקים במוטיבציה נוספת שיש לה אוריינטציה אישית.  יותר ממחצית מהנשאלים (53.8% ) חשפו שהחלטה ספונטנית או אימפולסיבית עשויה להוביל אותם לכתוב או לערוך ערך כלשהו בוויקיפדיה.

מוטיבציות עם אוריינטציה שיתופית

התוצאות הכמותיות הצביעו על כך שיותר מ- %70 מהנחקרים (75% ) דווחו שהם מחליטים לכתוב או לערוך ערך בוויקיפדיה כדי לשפר ערכים קיימים, או להוסיף ערכים שחסרים בה, ושהוויקיפד חושב שצריך להכניס.

הציטוטים שהביאה ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן מדגימים שעורכים רבים מתחילים לערוך כשהם מזהים שגיאה שהם רוצים לתקן או לשפר או מגלים שערך כלשהו חסר. הם מוצאים קישור אדום.

קצרמר הוא כינוי לערך קצרצר בוויקיפדיה שאינו מכיל די מידע בקשר לנושא בו הוא עוסק ודרושה בו הרחבה רבה. בדרך כלל יכיל הקצרמר הגדרה מילונית בלבד, או מספר משפטים מועט. מטרתו של הקצרמר היא להנחות ויקיפדים אחרים על מנת שיוסיפו עליו ויערכו אותו. המונח "קצרמר" הוא הלחם של שתי המילים: "קצר" ו"מאמר", שריד מהתקופה בה הערכים בוויקיפדיה נקראו "מאמרים".

הרחבה ועדכון ערכים מול הוספת ערכים חדשים

הרחבה ועדכון ערכים קיימים הם פעילויות שכיחות יותר מהוספת ערכים שאינם קיימים בוויקיפדיה (ערכים חדשים ).

נמצא שהמשתתפים יוצרים ערכים חדשים פעם או פעמיים בחודש, אבל מעדכנים ערכים לפחות פעם ביום.

היענות לבקשות או הצעות לכתיבת ערכים מוויקיפדים אחרים

המחקר הנוכחי חשף שכמעט %60 מהמשתתפים דווחו שהם מחליטים לכתוב או לערוך ערכי ויקיפדיה בתגובה לבקשות או הצעות מוויקיפדים אחרים שביקשו מהם לכתוב או לערוך ערכים מסוימים.

במקרה זה אנו רואים ויקיפד שמבקש שמבקש מוויקיפדית אחרת לכתוב ערך )במקרה זה לתרגם ערך). הבקשה נכתבה בדף השיחה של הוויקיפדית שממנה ביקשו לכתוב את הערך.

כיסוי נושאי של תחום דעת ותחומים משיקים

יותר ממחצית (%  53.8 ) דיווחו שהם מחליטים לכתוב או לערוך ערכים בוויקיפדיה כדי ליצור כיסוי נושאי בתחום דעת כלשהו ובתחומים משיקים.

לסיכום

מוטיבציות מגוונות מובילות להחלטה לכתוב ערך. מוטיבציות אלו קשורות לחיים האישיים של הוויקיפד ו/או לפרוייקט הוויקיפדיה.

בעקבות ההחלטה על כתיבת ערך הוויקיפד/ית עשוי/ה להיווכח שהידע ברשותו/ה אינו מספק:

יש פער בין הידע שיש לו/לה על הנושא למה שהוא/היא צריכים לדעת על מנת לכתוב או לערוך את הערך.
כך נוצרים צרכי מידע המובילים לתהליך חיפוש מידע

בסיטואציה זו, הוויקיפד/ית עשוי/ה ליזום התנהגות חיפוש מידע מכוונת עבור צורך מסוים. הפעילויות היומיומיות של הווקיפד/ית או פעילויותיו בפרוייקט הוויקיפדיה עשויות גם להוביל להתנהגות חיפוש מידע פחות מכוונת.

 

· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *