למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת  – דגמים פדגוגיים ופתרונות טכנולוגיים

2278

Learning by Knowledge creation in schools – Instructional models ,digital tools and solutions

תקציר

גיבוש הסקירה : עמי סלנט 

המטרה של סקירה יישומית זו היא להציג את ההיערכות הנדרשת ליצירת למידה תוך כדי בניית ידע (למידה הבנייתית) בסביבה מתוקשבת בבתי הספר בישראל.

כיום , יותר מתמיד , חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות.

ארגון וניהול המידע צריך להיות הראשון במעלה, עליו מתבססת כל העשייה  החינוכית שלנו בהמשך.

אנו עומדים כיום בפני אוריינות, שבה אין דרך אחת נכונה, וכי לצורך ניהול מידע אישי נדרשת התאמה מתמדת של כלים ואסטרטגיות למטרות ולנסיבות משתנות. חשיפת התהליכים האלה, המתרחשים במהלך למידה ועבודה על משימות למידה, בפני הלומדים יכולה לעודד אותם לעבור תהליכים של התבוננות עצמית, מודעות, הצבת מטרות, שליטה ובחירה של כלים ואסטרטגיות לארגון המידע שלהם, ובכך לקדם את יכולות ההתמודדות שלהם עם מידע בתהליך מתמשך של הפיכתו לידע.

בסקירה המבוססת על ידע יישומי מליווי מורים בבתי הספר ישראליים ובינלאומיים בשנים 2010-2016 ,  מוצגים הדגמים הפדגוגיים השונים להטמעת למידה הבנייתית בבתי הספר ( כגון יצירת תערוכות מקוונות על ידי תלמידים , מטלות איסוף מידע ומאגר סימניות של הלומד) .

לצד כל אחד מהדגמים הפדגוגיים מוצגים הכלים הדיגיטליים הפתוחים המתאימים למשימה זו ולאופי המטלה המקוונת בכיתה.

מבוא

קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" . ברייטר וסקרדמליה מנסים לחולל מהפכה מושגית ומעשית בחינוך. את מושגי היסוד בחינוך – למידה, חשיבה, הנעה, הבנה – הם מבקשים להחליף במושג בניית ידע ולבנות עליו סביבה חינוכית חדשה. ( יעל דקל , יורם הרפז , 2013 ) .

ברייטר וסקרדמליה הם פרופסורים ידועי שם לחינוך ומקימי "המכון לידע, חדשנות וטכנולוגיה של אוניברסיטת טורונטו" (IKIT). המחקרים שלהם על למידה, כתיבה, הבנה ומושגי יסוד אחרים בחינוך נחשבים לקלאסיקות ונלמדים בכל המוסדות האקדמיים לחינוך הראויים לשמם.

בשנים האחרונות הם מפתחים, מיישמים ומפיצים את המושג "בניית ידע"  (knowledge building) שבא להחליף את המושג הבנה .

המטרה של סקירה זו היא להציג את ההיערכות הנדרשת ליצירת למידה תוך כדי בניית ידע ( למידה הבנייתית ) בסביבה מתוקשבת בבתי הספר בישראל.

ממצאי המחקר של ד"ר שרון הרדוף -יפה( 2013 ) מעידים, כי הלומדים מייחסים חשיבות רבה למרחב המידע האישי ולניהולו, וכי הוא מהווה צומת מרכזי בתהליך הלמידה. הם משתמשים בו לצורך ניהול הלמידה, ארגון המידע וחשיבה על המידע, ולצורך הנגשתם של פריטי המידע הקשורים ללמידה. מרחבי מידע אישיים הם בעלי היקפים משתנים, אך את כולם מאפיינת מגמה של צמיחה מתמדת. הם נמצאים במחשבים נייחים, במחשבים ניידים וברשת, ומאופיינים במבנים שונים ובאסטרטגיות ניהול מגוונות.

ההשלכות של ממצאי המחקר של ד"ר שרון הרדוף יפה (2013)  הן בראש ובראשונה הכרה במשמעות ובחשיבות של ניהול מידע אישי ושל ההתמודדות היומיומית של האדם עם מרחבי מידע אישיים, במיוחד במהלך פעילויות המאופיינות בלמידה. העלאת המודעות לניהול מידע אישי כאוריינות חדשה והתבוננות בתהליכי החשיבה והרגשות המלווים אותה, תאפשרנה מימוש של הפוטנציאל הקיים בפעילויות אלו לצורך חשיבת-על, הבניית ידע ותהליכים של רפלקציה וארגון מידע במהלך יצירה ורכישה של ידע.  מחקר זה מלמד, כי אנו עומדים כיום בפני אוריינות, שבה אין דרך אחת נכונה, וכי לצורך ניהול מידע אישי נדרשת התאמה מתמדת של כלים ואסטרטגיות למטרות ולנסיבות משתנות. חשיפת התהליכים האלה, המתרחשים במהלך למידה ועבודה על משימות למידה, בפני הלומדים יכולה לעודד אותם לעבור תהליכים של התבוננות עצמית, מודעות, הצבת מטרות, שליטה ובחירה של כלים ואסטרטגיות לארגון המידע שלהם, ובכך לקדם את יכולות ההתמודדות שלהם עם מידע בתהליך מתמשך של הפיכתו לידע.

אצל רבים מהתלמידים, ניהול של מרחב מידע אישי הוביל להתייחסויות רגשיות, וניכר שהמאמץ הרגשי הכרוך בניהול מידע אישי לעתים מכביד עליהם. עם זאת, ראוי לציין, שאצל אותם התלמידים שחשו, כי מרחב המידע האישי שלהם מתפקד כמאגר שבנו במו ידיהם, לרבות פריטי המידע שבו, היה אפשר לזהות גם תחושות חיוביות של בעלות ושליטה על המרחב, על ארגונו ועל המידע הטמון בו (שרון הרדוף יפה 2013)  .

למידה הבנייתית והקונסטרוקטיביזם הרדיקלי

לעיתים קרובות מדי, טוענים רבים, אסטרטגיות ההוראה שלנו נובעות מההנחה הנאיבית שביכולתנו להגיש לתלמידינו את כל מה שאנו עצמנו חושבים ומסיקים, כל מה שנבנה כתוצאה מהתפיסות שלנו, והם יבחרו אם לקחת את החומר המוכן והזמין שהוצע להם. ראייה כזו מתעלמת מההנחה הבסיסית של הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי, שלפיה האופן שבו אנו מפרשים את הניסיון שלנו והדרך שבה אנו מתייחסים לאירועים אלה או אחרים היו, ויהיו תמיד, עניין סובייקטיבי. לכן כשאנו מעוניינים לעורר ולהגביר את למידתו של התלמיד, אל לנו לשכוח שהתלמיד אינו קולט באופן פסיבי את תפיסות המורה. תלמידים בונים ומשחזרים את המוצע להם לאור תפיסותיהם את העולם.

הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי מדגיש את הפן האינדיבידואלי, האישי והאידיוסינקרטי ביצירת הייצוגים הקוגניטיביים של התנסות האדם. כל אדם חייב לרכוש את הידע שלו על העולם ולארגן אותו בכוחות עצמו. יחסי גומלין עם הסביבה הפיזית והחברתית הם הכרחיים כמובן, אך לבסוף נדרש האדם עצמו להיות אקטיבי: לבחור, לסנן, לעבד, לפרש, ליישב סתירות ולארגן את הידע שלו. באדם טבועה מלידה היכולת לכוון בכוחות עצמו את התפתחותו הקוגניטיבית, כאשר גורמים אחרים – כמו המורה או החברה שמסביבו – יכולים לעזור, לזרז ולספק תנאים הולמים, אך אינם יכולים להוות תחליף לתפקיד הפעיל של הלומד ( ליבמן , צ', 2013 ).

 הליכים ליצירת למידה הבנייתית בבתי ספר בעולם

 לבנות אחרת את תהליך הקניית מיומנויות המידע בבתי הספר

"הביטוי "מיומנויות המאה 21" הפך לסיסמא השגורה בפינו, והמורים לא בהכרח יודעים מה בעצם כוללות מיומנויות אלה, יתרה מזאת, מעת לעת (ודי מהר) משמעות מיומנויות אלה משתנות ומתעדכנות . למורים קל יותר לעסוק בדרישות האחרות, כגון כלים שיתופיים, איתור מידע, חשיבה ופתרון בעיות, מיומנויות תקשורת ועוד סיסמאות.

חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות.
ארגון וניהול המידע צריך להיות הראשון במעלה, עליו מתבססת כל העשייה שלנו בהמשך.
ניהול המידע הינו סובייקטיבי… האדם (ובמקרה שלנו, התלמיד) נדרש למצוא את הדרך המתאימה לו, ולכן על המורה לאפשר לתלמידים להחשף לדרכים שונות, להבין ולמצוא את היתרונות והחסרונות שבכל דרך ומכאן להתנסות בכך. והכי חשוב להיות מודע לצורך בארגון המידע האישי ( נעמי פורת , 2013 ).

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר.

בעקרון , ניתן להפעיל תלמידים בלמידה הבנייתית בשתי רמות :

  הבניית ידע בלמידה פעילה – "הלומד מבנה ידע ‫והבנה בתהליך אקטיבי המערב חקר וגילוי, ‫פרשנות ונקיטת עמדה, תוך שכלול הידע הקודם".

למידה בהקשר חברתי ותרבותי – "הלומד מבנה ‫ידע והבנה בלמידה שיתופית, תוך דיאלוג עם ‫מומחים ועם עמיתים בכיתה " (ליזי כהן , 2011 ) .

‫ הדגמים הפדגוגיים ללמידה הבנייתית

 Annotextin- הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני

המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting .

הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור (   Annotations) ) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו .

 Annotexting  הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני . הסברים קצרים אלה, במקום להיות על נייר, ניתן להבנות בכלים טכנולוגיים שונים באינטרנט כך שהתלמידים יכולים גם לשתף פעולה, ובסופו של דבר להסיק מסקנות מהקריאה שלהם. לתהליך זה מאפיינים קוגניטיביים ברורים של העמקת הלמידה.

מלבד הבניית ההסברים בכלים דיגיטאליים בתהליך של Annotexting התלמידים או הסטודנטים יכולים לחשוב באופן ביקורתי ולהתמודד עם נקודות מבט שונות. במקום לעבוד באופן עצמאי לקרוא, להבין ולנתח טקסט Annotexting יש בו כדי לאפשר לתלמידים ליצור גם אינטראקציה עם עמיתים בצמידות למטרה לימודית מורחבת.

Annotexting הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי

התהליך הלימודי של Annotexting  מתאים במיוחד להוראת אנגלית אך ניתן ליישום גם בתחומי דעת אחרים.

יצירת מסד מידע אישי ע"י תלמידים או סטודנטים

 יצירת מסד מידע אישי או צוותי מאפשר לתלמיד להתמודד עם תהליך סינון וזיקוק המידע אותו הוא אוסף במהלך חקר של נושא חדש או העמקה של נושא הנלמד בכיתה.

פרופסור חנן יניב ממליץ על יצירת מסד מידע תוך כדי ליקוט וארגון פריטי המידע באמצעות כךי מתוקשב הנקרא Evernoteתוכנה זו מאפשרת ללומדים ללקט את המידע בעודם על דף אינטרנט , כאשר בוחרים כל פריט מתוך הדף הזה הזה (טקסט, תמונה, וידאו או את כל המסך כולו), לאכסן אותו ב"מחברות" על פי תוכן, ולתייג אותו." 

 מאגר סימניות כיתתי או צוותי

 כחלק מהטמעת למידה הבנייתית בכיתה צריך להפעיל תלמידים במשימות איסוף מידע .

"אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים.

יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה"  ( חובב יחיאלי , 2013) .

 אחת מהפעולות המוכרות לכל משתמש ברשת היא סימון קישורים מועדפים (Bookmarking).

בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר.
יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור.

כאשר מסמנים "מועדפים" ביישומי רשת מתאימים, נהוג גם "לתייג" או "לתגג" (מלשון "תגית", (Tag כל קישור מועדף, על מנת ליצור מיון וסידור של המועדפים, ולהקל על המסמן ועל משתמשים אחרים למצוא אותם ולעשות בהם שימוש ( אביב צמח, 2011 ).

כחלק אינטגרלי מתהליך הקניית מיומנויות לאיסוף מידע התלמידים צריכים לבנות מאגר סימניות שיתופי שבו הם מתייגים את פריטי המידע הדיגיטליים שהם אספו ובחרו.

היתרון באתר בוקמרקינג  הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים.

תלמידים – יכולים ליצור רשימות מועדפים אישיות, לשתף אותן ולהעשירן, ובכך להרחיב ולהעשיר את סביבת הפעילות ברשת.

כיתה או קבוצה העובדת על נושא מסויים יכולה ליצור לעצמה רשימת קישורים הרלוונטית לנושא, על מנת להיעזר בה בשלבים שונים של העבודה ( אביב צמח, 2011 ).

  בין הכלים המתוקשבים המומלצים ליצירת מאגר סימניות שיתופי :

פינטרסט מציעה אתר מעניין ויזואלית, מצויד בערימות של תמונות, צבעים, טקסט, תכנים וכדומה .

פינטרסט הוא רשת חברתית שכל כולה מלאה בלוחות השראה ויזואליים / לוחות אתרים מועדפים מכל התחומים, כל לוח מכיל המון המון דפי אינטרנט שאנשים בחרו לשמור לפייבוריטס בצורה ויזואלית. אפשר לשוטט באתר שעות ולנעוץ עוד ועוד דברים שאהבתם אצל אחרים, או שמצאתם בעצמכם ברשת.

אלו הם לוחות מחולקים לפי נושאים, אני בוחר או מגדיר את הנושאים. בכל נושא אני שומר בקלות את התמונות שאספתי באינטרנט .

מה בעצם הרעיון מאחורי פינטרסט ?  כל לומד כול בעת שיטוטיו ברשת לשמור לעצמו באתר תמונות וסרטוני וידאו (מדריכים, שיעורים , מוסיקה) של מה שאסף באופן ויזואלי על פי קטגוריות. ניתן אף להעלות תמונות מתוך המחשב האישי. משמעות השם  Pin לנעוץ  + Interest עניין .

יש מורים לגיאוגרפיה בארה"ב ובקנדה המבקשים מהתלמידים לבנות לוחות מסווגים על מדינות בעולם , כל קבוצת תלמידים יוצרת ובונה לוח השראה  בפינטרסט על מדינה מסויימת בעולם , כאשר לצד כל פריט ויזואלי ( צילום , תרשים וכדומה ) כותבת התלמיד תיאור קצר על הפריט ושיוכו למדינה.

Drago

Drago   הוא כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה (URL ).היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים.

השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואטיבי. מגדירים קטגוריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי . ניתן לכתוב ערכים וסייוגים בעברית . מומלץ ביותר .

קישור ליישום

Diigo – כלי סימון מועדפים, כולל גרסה לאנשי חינוך המאפשרת ניהול רשימות לכיתה.

Diigo -הוא כלי המשלב מספר אפשרויות של סימון ושמירה. Diigo מאפשר לנו להעיר הערות על הדפים שאנחנו "אוספים" או "מסמנים". אבל להבדיל מהמחברות של גוגל, במקום לשמור את ההערות האלו במקום נפרד, השמירה נעשית על הדף עצמו באמצעות הדגשת קטעים בתוך הדף, והשארת הערות ה-"מודבקות" לדף.

האחסון המקוון מאפשר להשתמש בו במספר מחשבים שונים בקלות, והתכונות הקהילתיות שלו מאפשרות להשתמש בקבוצה משותפת.

כתובת היישום באינטרנט

LiveBinders  – מעין "קלסר" דיגיטלי עם חוצצים, אליהם ניתן למיין את המועדפים. ייחודיותו של יישום זה בכך שהוא פותח את המועדפים באותו החלון, כך שלא נוצר ריבוי חלונות בדפדפן. דוגמה לשימוש בכלי זה, הכוללת כלים מתוקשבים שונים, ניתן למצוא כאן:

 מיזוג מידע בסביבה מתוקשבת

מיזוג – סִינְתֵּזָה (חיבור) של מקורות לשם יצירת תוצר מבוקש. מיזוג מידע הוא פעולה של הפיכת מידע או רעיונות של מקורות שונים לטקסט אחיד ומקושר היטב.

מיזוג מידע ממקורות שונים הוא פעולה של הפיכת פיסות מידע או רעיונות ממקורות שונים לטקסט מעניין  ומקושר היטב.

מיזוג מידע הוא תהליך מורכב של קריאה וכתיבה, שבמסגרתו קוראים הלומדים טקסטים על נושא מסוים וממזגים אותם על ידי ברירת תכנים מתוך הטקסטים השונים וקישור ביניהם. כך נוצר תוצר  מידע חדש, הנסמך גם על הידע הקודם של הלומד וגם על התכנים החדשים.

לאחר שאותרו מקורות, נרשמו וסוכמו,  צריך ליצור מהם יחידה אחת בה יתמזגו הסיכומים השונים. לשם כך ממיינים ומסדרים אותם בהתאם לזיקת הנושאים והתכנים שבהם, תוך בחירה, מיון, השמטה והוספה של תכנים  (לצורך זה אפשר להיעזר בטבלאות להשוואת המקורות ולבדוק איך מתקשר מקור אחד למשנהו). נוצר תוצר מידע טקסטואלי חדש, ובו עיקרי התוכן של תוצר המידע .

במיזוג  מידע קיים תהליך של השמטה .משמיטים מהטקסטים את החלקים שאינם רלבנטיים.ההשמטה יוצרת מיון מובחר ומשמעות חדשה. כדי לערוך סיכום  נעזרים בכמה מקורות מידע . כשמסכמים מכמה מקורות כדאי לבחור מקור ראשי וממנו להתחיל לסכם , ומקור/ות משני/ים . מתחילים לסכם מתוך המקור הראשי ואח"כ מוסיפים מתוך המקור המשני . כמקור ראשי בוחרים את הטקסט שיש בו  מידע רב ביותר על הנושא הנתון .

מיזוג בעזרת טבלה

אפשר לערוך סיכום ממזג בעזרת טבלאות המשוות בין מקורות המידע. תפקיד הטבלה להראות את השווה ואת השונה. לשם כך יש לאתר את הקריטריונים/ תבחינים המשותפים לכל המקורות.

דוגמא 1  למטלת מיזוג מידע בביה"ס אמריקאי

שלבי גיל ומטלות למיזוג מידע

מיזוג מידע ממקורות מידע שונים וציון מקורות
כתות א-ד – לפחות משני מקורות מידע
כתות ה-ו –  לפחות 3 מקורות מידע
חט"ב –   לפחות מ 4 מקורות מידע

הכלים המתוקשבים ליצירת מיזוג מידע

 הניסיון בבתי ספר בישראל וגם בחו"ל מלמד כי מיזוג מידע בסביבה מתוקשבת ניתן למימוש באמצעות מערכות ניהול תוכן ייעודיות, לניהול בלוגים, לניהול פורומים וכדומה. מערכות ניהול תוכן, כגון וורדפרס או בלוגר של גוגל ( בלוגספוט)  מאפשרות יצירה ועריכה של דפי אינטרנט בלי להכיר את תגי HTML שביסודם של דפים אלה, באמצעות ממשק משתמש נוח  ממשק WYSIWYG המאפשר לערוך תוכן בצורה שבה המשתמש רואה  את התוצר הסופי של איך התוכן יראה כמו בעורך תמלילים

כמה וכמה מורות בבתי ספר בארץ משלבות את גוגל סייטס החדש בניסיונות ליצירת הבניית מידע ומיזוג מידע ע"י התלמידים.

גוגל סייטס הוא יישום אינטואיטבי וקל מאד, העלאת תמונות ותכנים מתבצעים בקלות רבה . ניתן בקלות להעלות עיצוב חדש של תמונה בתור באנר .  גלגל ההוספות  החדש מקל בצורה אינטואיטיבית על הוספת תכנים או קישורים . עקומת למידה מהירה במיוחד למורים ולתלמידים שרוצים להקים במהירות ובקלות אתר תוכן  לצבירת מידע ומיזוג מידע.

 יצירת תערוכות מקוונות על ידי תלמידים

 זהו מודל פדגוגי חשוב כיום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) ובחירת הפריטים שיוצגו בכל חדר. בתערוכה המוגמרת ניתן "לשוטט" או "לסייר" במסלול אקראי או במסלול שנבחר/הוגדר מראש על פי המטרה הלימודית.

ניתן לעבור בין החדרים, להתמקד בתמונות מסוימות, לקרוא הסבר על כל תמונה ועוד. גם כאן ניתן להכין את המשימה בעבודה שיתופית. מבחינה טכנית היא מחייבת היכרות עם התוכנה ליצירת התערוכה ועם תוכנה לעריכת תמונות. דוגמאות: תערוכת יצירות של צייר (חלוקה לפי תקופות/סגנונות), חייה של אישיות היסטורית, תערוכה על מדינה או ארץ, תערוכת ספרים (על פי סופר, ז'אנר, תקופה), סיור בתקופה היסטורית ועוד.

תערוכה מקוונת ומיומנויות הלומדים

יצירת תערוכה מקוונת פירושה השבחת מיומנויות קוגניטיביות אצל הלומדים , התמודדות עם תחקיר ועם חיפוש מידע מושכל ,  תוך כדי איסוף הם לומדים לקבל החלטות על סינון , כלומר קבלת החלטות לגבי בחירת פריטי המידע הנכונים , קבלת החלטות לגבי זכויות יוצרים של פריטים ויזואליים . קיטלוג וקביעת תגיות להבניית התערוכה המחדדים אצלם בחירת נושאים מוגדרת באמצעות קביעת נושאי משנה ,  תת-נושאים ונושאים קשורים   ( Macie Hall, 2014)

כלים מתוקשבים ליצירת תערוכות מקוונות בכיתה :

Collections – Google+ – Google Plus

לפני כשנתיים ( 2015 ) פיתחו בגוגל פלטפורמה מקוונת מרהיבה ויעילה להקמת תערוכות מקוונות בשם Collections – Google+ – Google Plus, זו למעשה פלטפורמה המאפשרת לשלב הקמת אוסף מקוון ויזואלי , עם תיוגים וגם מערכת שלמה של תגובות הצופים. . מאז שהוכרזה המערכת של גוגל-אוספים ,  יותר בתי ספר ברחבי העולם נרתמו למטלות של הקמת תערוכות נושא מקוונות. היתרון הנוסף של גוגל-אוספים הוא שניתן לכתוב תקציר ותיוג בעברית בצורה נוחה ויעילה (RTL ).

במידה רבה ניתן להגיד שאוספים של גוגל פלוס הוא מעין מתחרה של הלוחות של פינטרסט. שיטת המעגלים של גוגל פלוס שמאפשרת לשתף תכנים עם אנשים ספציפיים לפי תחומי עניין, משתדרגת כעת באמצעות הפיצ'ר החדש שנקרא אוספים, שמאפשר לנו לחלק את פריטי המידע שלנו לפי אוספים ( עמי סלנט , 2011 ) .

Pearltrees

אנשי חינוך ממליצים במיוחד על Pearltrees ככלי עזר להמחשה ויזואלית , זהו ישום נהדר המאפשר הצגת תכנים ומידע בצורה אסוציאסטית באמצעות מפה ויזואלית של נושאי התוכן .

האתר מאפשר ארגון מידע רב באמצעות תיקיות ותת-תיקיות. העלאת קישורים, תמונות, קבצים ועוד. כמו כן ניתן לשתף את החומרים, ליצור תיקיות משותפות עם משתמשים אחרים ולעקוב אחרי תיקיות של אחרים." . המנוי הבסיסי הוא חינמי, כאשר תכניות שונות בתשלום מאפשרות עיצוב עשיר יותר, שטח אחסון גדול יותר ואופצייה מעניינת של שמירת הקישורים גם במקרה שהם ישתנו או יוסרו מהרשת בעתיד."

 סיכום : התאמת הדגמים הפדגוגיים ללמידה הבנייתית לבתי ספר

 הטמעת תהליך למידה הבנייתית בבתי ספר הוא תהליך ארוך שאין בו קיצורי דרך . בשלב הראשון , העשוי להימשך כשנה,  יש לחשוף את המורים לכלים המתוקשבים השונים ולבקש מהם להתנסות בכל אחד מהכלים המתוקשבים, כלומר , להקים  בעצמם מאגר סימניות , ליצור תערוכה מקוונת , ליצור מסד מידע, לנהל תוכן באמצעות בלוג,  וכדומה. רק לאחר השתלמות שנתית מוצע לגשת לשלב ההטמעה בכיתה.

יש לאפשר למורים בעקבות ההתנסות השנתית שלהם לבחור בכלי הדיגיטלי המועדף עליהם ואז להפעיל את הכיתות במסגרת תוכנית הלימודים השנתית. יש לשמור על רציפות ההפעלת התלמידים בביה"ס לפחות במשך חודש חודשיים .

לבתי ספר יסודיים מומלץ להתנסות ביצירת תערוכה מקוונת ובהתנסות במיזוג טקסטים בעזרת בלוגים אישיים של התלמידים , לחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים מומלץ להתנסות ביצירת מאגר סימניות שיתופי וביצירת תערוכה מקוונת לצוות תלמידים או לכיתה.

 ביבליוגרפיה

הרדוף-יפה, ש' (2013). ניהול מידע אישי ולמידה. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.

 חובב , יחיאלי( 2013) .  " זה רעיון יפה, אבל התלמידים שלי לא יודעים לעשות את זה" , אפשר לחשוב, 30 באוקטובר 2013,

 כהן , ליזי ( 2011).   " גישות פדגוגיות בדגמי למידה מקוונים" , 2011

 ליבמן, צ' (2013). קונסטרוקטיביזם בחינוך. בתוך : צ' ליבמן (עורכת), ללמוד, להבין, לדעת: מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית (ע"ע 52-13). תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת.

פורת , נעמי . ( 2013), "ניהול ידע אישי – הגיגים בעקבות כנס התקשוב" , הבלוג של נעמי פורת ,3 ביולי , 2013 .

 סלנט, עמי (2011) . תערוכה וירטואלית כסוגה להפעלת תלמידים באינטרנט, ידע וסקרנות דיגיטלית, יוני 2011 .

צמח, אביב ( 2011 ).  "סימון מועדפים (בוקמרקינג) ושיתוף ידע", (לא) יוצא מן הכלים, 16 באוקטובר  2011 ,

Macie Hall. (2014) . “The virtue of virtual exhibitions, The innovative instructor, July 3, 2014 ( John Hopkins University) .

Michael Fisher and Jeanne Tribuzzi ( 2012) , Annotexting, Langwiches : The Magic of Learning, March 1, 2012.

 Mioduser, D., Nachmias, R., & Forkosh-Baruch, A. (2008). New literacies for the knowledge society. In J. Voogt & G. Knezek (eds.). International Handbook of Information Technology in Primary and Secondary Education (pp. 23-42). New York: Springer.

Teevan, J., Jones, W. and Bederson B. B. (2006). Personal information management. Communications of the ACM, 49(1), 40-43.

 


תגובות

  • מרתק ועושה חשק ליישם!

    מעיין סייג 16 בינואר 2018 16:02

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *