שילוב אוריינות מידע בהוראה ובלמידה בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך בישראל -חקר מקרה

8211

סיכום עיקרי הממצאים מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר סיגל בן –עמרם , 2018:

מה אנחנו יודעים על הקניית מיומנויות מחשב ואוריינות מידע בבתי ספר בישראל מעבר להכרזות משרד החינוך ולכתבות יח"צניות בעיתונות ובתקשורת ?

עבודת הדוקטורט של ד"ר סיגל בן עמרם מאפשרת לנו לקבל צילום-עומק של התהליכים המתרחשים בבית ספר יסודיים המתמודדים עם הצורך להקנות לתלמידים מיומנויות תקשוב ובעיקר אוריינות מידע .

עבודת הדוקטורט של ד"ר סיגל בן  עמרם נעשתה בהדרכתן של פרופ' יהודית בר-אילן ופרופ' נועה אהרוני מהמחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת בר-אילן.

עבודת המחקר של ד"ר סיגל בן עמרם היא אחת מעבודת המחקר המעמיקות  ביותר שנערכו בישראל בתחומי הלמידה המתוקשבת והקניית אוריינות מידע .

קצת רקע על אוריינות מידע

'אוריינות מידע' היא מערכת מיומנויות הנדרשת לזיהוי, איתור, הערכה, הפצה ושימוש במידע. אורייני מידע הם אנשים שלמדו כיצד ללמוד. הם מבינים כיצד המידע מאורגן, יודעים כיצד לאתר מידע דרוש וכיצד להשתמש בו ללמידה. כיום, נתפסת 'אוריינות מידע' כאחד הכישורים החיוניים ביותר לחיים בחברה המודרנית של המאה ה 21.

עפ"י ה-ALA  -Association of College .& Research Libraries, 1989 אוריינות מידע מוגדרת כ"אוסף של מיומנויות הנדרש כדי לזהות, לאתר, להעריך, ולהפיץ מידע ממקורות שונים ולעשות בו שימוש".

נגדיר 'אוריין מידע' כאדם אשר: א. מסוגל לזהות את הנסיבות שבהן הוא זקוק למידע, לצורך התמודדות עם סוגיות שונות ופתרון בעיות; ב. מסוגל לאתר, להעריך, לארגן, ולעשות שימוש מושכל במידע זה.

אוריינות מידע מוצגת כיום בעולם החינוך כמיומנות הנדרשת לכל אדם וחיונית לצורך למידה לאורך החיים.

סקירת מחקרים מצביעה עך כך כי אוריינות מידע היא זו שמכילה את האוריינות הדיגיטלית, כיוון שבמשמעותה הכוללת, היא עומדת מעל להתפתחות הטכנולוגית ומכילה את שאר סוגי האוריינות.

האם תלמידים המשתמשים רבות באינטרנט הם אורייני מידע ?

השימוש הגובר בטכנולוגיה דיגיטלית ובאינטרנט כמקור מידע, אינו תורם כשלעצמו לקידום אוריינות המידע, כיוון שהוא מאופיין בצריכת מידע פאסיבית. תלמידים (וגם סטודנטים) יכולים לפתח ולהטמיע מיומנויות של אוריינות מידע מעשית רק לאחר הדרכה שיטתית בשיטות חיפוש , בעקרונות של הערכת מידע ובשיטות לארגון מידע .

אחת משאלות המחקר הייתה האם בתי הספר מלמדים כיצד לעשות זאת באופן שיטתי במסגרת תכנית התקשוב של משרד החינוך?

משרד החינוך ואוריינות מידע

בשנת תש"ע החלה לפעול בחינוך היסודי בישראל תכנית לימודים תחת הכותרת: 'התכנית הלאומית -התאמת מערכת החינוך למאה ה-  21 (תכנית התקשוב).

ברמה ההצהרתית , ולעתים גם במסמכים , הקניית אוריינות מידע ומיומנויות תקשוב לתלמידים היו בין הנדבכים העיקריים של תכנית התקשוב של משרד החינוך.

על פי התכנית, המורים נדרשים להקנות לתלמידיהם יכולת להגדיר את צרכי המידע, לחפש מידע, להעריך מידע ולמזג רעיונות ומושגים בעקבות המידע שנאסף. ידע התלמידים בתחום אמור להצטבר ולהתפתח משנה לשנה, והדבר אמור להתבטא במדידת הישגי התלמידים בתום התקופה.

מטרת המחקר

מטרת המחקר של ד"ר סיגל בן עמרם הייתה לבחון את מצב ההוראה והלמידה של אוריינות מידע בבתי ספר יסודיים בישראל.

שיטות המחקר

על מנת שנוכל להעמיק בניתוח הנתונים  בחרה ד"ר סיגל בן-עמרם לקיים את המחקר בגישת חקר מקרה.

במסגרת המחקר בוצעה השוואה, בין שני בתי ספר יסודיים- ממלכתיים, בעלי מעמד סוציו-אקונומי זהה ותשתית טכנולוגית דומה: בית ספר שהצטרף לתכנית התקשוב בשנת תשע"א, ובית ספר שלא הצטרף לתכנית התקשוב באותה עת.

כרקע לאיסוף הנתונים בוצע תהליך של ניתוח מסמכי המדיניות של תכנית התקשוב במשרד החינוך. ניתוח המסמכים סייע להבין מה היו הציפיות והדרישות של משרד החינוך מבתי הספר בהקשר למיומנויות מחשב ולאוריינות מידע.

לצורך איסוף הנתונים בוצעו בשני בתי הספר מספר תהליכים מקבילים וזהים -בכל אחד מבתי הספר נבדקו תלמידי כיתות ה'-ו', הנהלת בית הספר והמורות המלמדות את התלמידים שהשתתפו במחקר. ברמה המחקרית אפשר הליך הוליסטי זה להתבונן בנושא ההוראה והלמידה של אוריינות מידע משלוש זוויות שונות כמו גם מן התיאוריה אל הפרקטיקה: נקודת המבט של משרד החינוך, כפי שבאה לידי ביטוי במסמכי המדיניות; נקודת המבט של צוות ההוראה, האמון על הוראת הנושא; ונקודת המבט של התלמידים, האמורים להתפתח ולרכוש ידע בנושא.

מטלת ביצוע מתוקשבת

אחד מכלי איסוף המידע והנתונים היה שימוש במטלת ביצוע מתוקשבת ממנה ניתן ללמוד על יכולות ומיומנויות התלמידים.

מטלת ביצוע היא כלי הערכה בו נדרשים הלומדים לפתור בעיה, או לבצע משימה בתחום הנלמד.

באמצעות מטלת הביצוע, המבצעים מיישמים הלכה למעשה מיומנויות שנרכשו וכך נוצרת הלימה בין ההוראה, הלמידה וההערכה. המטלה מדמה מצבי אמת והיא כוללת מספר שלבי פעולה, כגון איתור ואיסוף מידע וקבלת החלטות על פי המידע שנאסף. המטלה מאפשרת להתרשם מיכולתם של המבצעים לבחון את הנושאים מזוויות ראייה שונות, להגיע לידי מסקנות ולהפיק ידע אישי . תלמידי כיתות ה'-ו', שנבחרו מבין כלל התלמידים שענו על השאלון בשלב הראשון, ביצעו מטלה מתוקשבת בחדר המחשבים (השתתפו 167תלמידים) .

מטרת מטלת הביצוע הייתה לזהות ולמפות את רמת השליטה של התלמידים במיומנויות אוריינות מידע –

המטלה הוצגה לתלמידים באמצעות טופס מקוון של .Google במטלה שולבו שאלות סגורות ושאלות פתוחות. השאלות, התשובות האפשריות ותיבות הטקסט לרישום התשובות לשאלות הפתוחות, הוצגו לתלמידים בתוך הטופס. הם התבקשו להיכנס לאינטרנט, לבצע חיפוש, להשוות בין מקורות מידע, לאסוף מידע ולרשום, או לסמן, את תשובותיהם בטופס המקוון .

ממצאים

מדיניות בית הספר

המדיניות בשני בתי הספר תוארה במחקר  כ'מאפשרת' מבחינת התשתית הטכנית, אך אינה 'דורשת' מצוות ההוראה לשלב מיומנויות מחשב ומידע בהוראה. כמו כן, נמצא כי בשני בתי הספר נכתבה בעבר תכנית לימודים לשילוב המיומנויות  של מחשב ומידע בהוראה, אך כעת לא נעשה בה שימוש שוטף.

בבית הספר שאינו משתתף בתכנית התקשוב, המרואיינות שהתייחסו לנושא זה, טענו כי אינן יודעות על קיומה של תכנית מערכתית בבית הספר, הביעו צורך בפיתוח תכנית לימודים מתאימה ואף הביעו תקווה לקבלת תכנית מתאימה.

שילוב אוריינות מידע בשיעורים הלכה למעשה

המורות המרואיינות הבהירו כי אינן מתכננות מתי וכיצד לשלב אוריינות מידע בשיעורים המקוונים ואינן נותנות את הדעת על תכנון מובנה של הקניית מיומנויות אלה לאורך שנת הלימודים, באופן שיתרום להבניית הידע של התלמידים. העיסוק במיומנויות הקשורות באוריינות מידע נעשה, ברוב המקרים, באופן ספונטני, כאשר מתעורר צורך, כשעולה שאלה מצד אחד התלמידים, או כתגובה להתנהגות תלמידים. כפי שתיארה אחת המרואיינות: "לפעמים…ילד שואל שאלה שקשורה לשיעור, אז באופן אוטומטי אני אומרת:…יש לנו פה גוגל. בואו נחפש ביחד…ואז תוך כדי שאנחנו מחפשים את החומר, אז אני מראה להם גם..".

בהקשר לאוריינות מידע, המיומנות שבהן עוסקות המרואיינות במידה הרבה ביותר, בשני בתי הספר, היא 'חיפוש מידע' ולאחריה, במרחק ניכר, 'הערכת מידע'. 'הצגת מידע' ו'עיבוד מידע' נזכרו במידה פחותה ביותר. בדברי המרואיינות לא נמצאו כלל תיאורים שעשויים להיחשב כעיסוק במיומנות של 'הגדרת הצורך במידע'

בבית הספר שאינו משתתף בתכנית התקשוב מחויבים מחנכי הכיתות לקיים אחת לשבוע שיעור בחדר המחשבים, על פי מערכת שעות קבועה. אולם נוהג זה לא השפיע על תפיסת התפקיד של המרואיינות ועל דרכי ההוראה שלהן. בחינת פרקטיקות ההוראה הנהוגות בחדר המחשבים, העלתה כי השיעורים המתקיימים בו משמשים בעיקר לתרגול תכנים מתחומי הדעת ופחות לצורך הקניית מיומנויות מחשב ומידע. מכאן שנוהג זה, החשוב כשלעצמו, איננו מבטיח שמשאב זה ינוצל לפיתוח מיומנויות מחשב ומידע ורצוי לכוון למטרה זו במסגרת תכנית לימודים הולמת, כפי שנמצא.

נמצא כי המרואיינות אינן מבחינות במידה מספקת בין אופן השימוש בכלים הטכנולוגיים ובין השינוי המהותי, המתבקש בדרכי ההוראה. אמנם כולן משתמשות, בצורה זו או אחרת, בעמדת המורה המקוון כדי להקרין מצגות, סרטונים ודפי מידע לצורך הקנייה, המחשה ותרגול של תוכן עיוני-לימודי. אך בחינת יישום ההוראה, כפי שתואר בפועל אצל רובן, איננו מצביע על שינוי מהותי, אלא על שימור של דרכי ההוראה המסורתית.

המורות בבית הספר המשתתף בתכנית התקשוב דווחו כי הן ממעטות לקיים שיעורים בחדר מחשבים. בבית הספר שאינו משתתף בתכנית, מחויבות המחנכות לקיים שיעור בחדר מחשבים אחת לשבוע, אך, מסיבות שונות, הן ממעטות לעסוק בתרגול מיומנויות מחשב ומידע במסגרת שיעורים אלה.

דיווחי התלמידים

בשני מוסדות הלימוד רוב התלמידים אינם רואים את בית הספר כמסגרת העיקרית שבה רכשו מיומנויות מחשב ומידע .

תלמידים מדווחים  במחקר כי רכשו יותר מיומנויות מחשב ומידע בלמידה עצמית, או במסגרות אחרות, מאשר במסגרת הלימודים בבית הספר . כמו כן, נמצא פער מובהק בין הדיווח על המסגרת בה רכשו מיומנויות מחשב, בהשוואה למסגרת בה רכשו מיומנויות מידע (פרט לאקסל). כלומר, להערכתם, תרומת הלמידה בבית הספר לפיתוח מיומנויות המידע שלהם, הייתה נמוכה ביותר.

הממצא הבולט בהקשר זה הוא כי התלמידים בשני בתי הספר חשים כי היקף הלימוד של מיומנויות המידע נמוך באופן משמעותי מהיקף הלימוד של מיומנויות המחשב .

נמצא כי תפיסתם העצמית של תלמידים אודות רמת השליטה במיומנויות מידע לא תאמה ליכולות שהפגינו בפועל במטלת אוריינות מידע. התלמידים העריכו את רמת השליטה שלהם במיומנויות מידע כגבוהה אף יותר ממיומנויות התקשוב שלהם, אך בפועל נמצא כי הערכת יכולת זו לא תרמה להצלחתם במטלה.

בשני בתי הספר לא ניתנה לתלמידים הזדמנות רבה לתרגל בפועל את מיומנויות המחשב והמידע. המורות בבית הספר המשתתף בתכנית התקשוב דווחו כי הן ממעטות לקיים שיעורים בחדר מחשבים. בבית הספר שאינו משתתף בתכנית, מחויבות המחנכות לקיים שיעור בחדר מחשבים אחת לשבוע, אך, מסיבות שונות, הן ממעטות לעסוק בתרגול מיומנויות מחשב ומידע במסגרת שיעורים אלה.

ניתוח ממצאי המחקר

ניתוח ממצאי המחקר העלה כי קיימים הבדלים מועטים בלבד בין שני בתי הספר, הן ברמת ההוראה והן ברמת הלמידה. התלמידים בשני בתי הספר דיווחו כי רכשו יותר מיומנויות מחשב ומידע במסגרות אחרות, מאשר במסגרת הלימוד הבית ספרית. כמו כן דיווחו כי היקף הלימוד של מיומנויות מחשב בבית הספר היה גבוה מהיקף הלימוד של מיומנויות מידע. עם זאת, למרות שלמדו בבית הספר פחות מיומנויות מידע, התלמידים תופסים עצמם כבעלי שליטה גבוהה יותר במיומנויות מידע מאשר במיומנויות מחשב. בדיקת מטלת הביצוע המתוקשבת העלתה כי תחושה זו אינה מדויקת, מאחר שלא נמצא קשר בינה ובין הצלחתם במטלה.

ניתוח ממצאי מחקר צוותי ההוראה העלה כי ההנהלה בשני בתי הספר לא דאגה לפיתוח תכנית לימודים הולמת לא פיקחה על דרכי ההוראה של צוות ההוראה. רוב המורות עסקו במידה מועטה בלבד ובאופן לא מתוכנן בפיתוח אוריינות מידע בקרב תלמידיהן. מיעוטן הקדישו לנושא תשומת לב רבה יותר בהשוואה לעמיתותיהן, וממצאי המחקר מלמדים כי גישה זו מושפעת מן הרקע האישי, ההניעה, ההכשרה והמסוגלות העצמית של אותן מורות.

גורמי הפער בין תכנית התקשוב והמורים בבתי הספר

נראה כי הפער שנמצא בין דרישות תכנית התקשוב ותפיסות התפקיד של המורים ובין הביצוע בפועל, מושפע מן התפיסה, המגולמת בתכנית התקשוב, כי כל המורים יכולים ומסוגלים ללמד מיומנויות מחשב ומידע. מחקר שביצע משרד החינוך עצמו יוצא מנקודת הנחה, שמורה המכין את תלמידיו להתמודדות עם אתגרי של המאה ה- 21שולט בעצמו במיומנויות שהתלמידים אמורים ללמוד , זאת בניגוד למחקרים שמצאו כי מורים רבים חסרים יכולת זו .המחקר הצביע על פער מובנה בתוך מסמכי תכנית התקשוב של משרד החינוך בין הדרישה להוראה ולמידה של אוריינות מידע ובין האפשרות ליישם תפוקה זו בפועל.

הקושי המבני לא נבע ממחסור בהנחיות, אלא מפרסומן בצורה מבוזרת ובשפה לא אחידה. זאת לצד קביעת לוח זמנים בלתי אפשרי והקצאת תשתיות במידה וברמה שאינה מאפשרת לתלמידים לרכוש ולתרגל מיומנויות תקשוב.

לסיכום, בחינת ההוראה והלמידה של אוריינות המידע בשני בתי הספר, החל מרמת תכנית הלימודים של משרד החינוך, דרך הוראת המורים ועד ללמידת התלמידים מצביעה על פער בין תפיסת התפקיד של המורים אודות חשיבות הקניית אוריינות מידע ובין העיסוק בנושא זה בפועל עם תלמידיהם. כמו כן נמצא פער בין התפיסה העצמית של התלמידים אודות רמת שליטתם באוריינות מידע ובין היכולות שהתגלו במטלת הביצוע.

התלמידים העריכו את רמת השליטה שלהם במיומנויות מידע כגבוהה אף יותר ממיומנויות התקשוב שלהם, אך בפועל נמצא כי הערכת יכולת זו לא תרמה להצלחתם במטלה

ממצאי המחקר מלמדים כי בבואנו להקנות לתלמידים מיומנויות מידע, אין להניח כי הם ידעו כיצד להתמודד עם מטרות הלמידה באופן 'טבעי' ובכוחות עצמם. יש להקדיש תשומת לב להתנהגות המידע של התלמידים, לאבחן אותה, לברר מה הם נקודות החולשה והחוזק שלהם בתחום זה ולהעריך את התפתחות היכולות שלהם לפני הלמידה, במהלכה ובסיומה. מן הממצאים עולה כי רצוי להתייחס להוראת אוריינות מידע כאל תחום דעת, בעל אג'נדה וסדר יום משלו. כדי שמורים יצליחו להקנות לתלמידיהם ידע ושליטה במיומנויות מחשב ומידע באופן יעיל ואפקטיבי עליהם להיות אורייני מידע בעצמם וכן עליהם לפתח יכולת להורות מיומנויות אלה.

ברוב המקרים , לא מתקיימת הפרדה מספקת ברמה המושגית והסמנטית בין הקנייה של מיומנויות מחשב טכניות, להוראה של אוריינות מידע, המשלבת תהליך לימודי, הכרוך בהבניית ידע ובחשיבה מסדר גבוה.

הכשרת מורים לקידום אוריינות מידע

ממצאי המחקר אינם תומכים בתפיסת משרד החינוך, שכל המורים מסוגלים לשלב בהצלחה אוריינות מחשב ומידע בהוראה, ושהתלמידים שולטים באוריינות מידע ברמה הנדרשת על פי תכנית התקשוב.

ד"ר סיגל בן עמרם מאמינה כי, כפי שנמצא במחקרים שבוצעו במדינות אחרות, על מערכת החינוך הישראלית לפתח תכנית לימודים עצמאית לקידום אוריינות מידע. חשוב להכשיר מורים.

נדרשת הכשרה מסודרת ועקבית, שראשיתה בתכניות להכשרת מורים והמשכה בין כתלי בית הספר, שתינתן על ידי מדריכים ומרצים שהוכשרו לכך. רצוי שאנשי מקצוע, בעלי ידע בתחום דעת זה יכתבו את תכנית הלימודים, ממש כמו שזה נעשה בהקשר לתכניות לימודים בתחומי הדעת האחרים. יש לפתח חומרי למידה הולמים ולבצע תהליכי הערכה ומשוב המבוססים על מודל תיאורטי, כגון ,TPACK הן למורים העוסקים בתחום והן לתלמידים, תוך הקפדה על הבניית ידע בהתאם ליכולות של שכבות הגיל. כמו כן נדרשת תשתית טכנולוגית תקינה ומספר הולם של אמצעי קצה, שיאפשרו לתלמידים לתרגל את המיומנויות בין כתלי בית הספר.

יש לציין שמאז ביצוע המחקר של ד"ר סיגל בן-עמרם הצטרפו מרבית בתי הספר בישראל לתכנית התקשוב. ההתייחסות ל'אוריינות מחשב ומידע' הוחלפה בראייה מקיפה ונרחבת יותר, ומיומנויות אלה נכללות כעת במסגרת מושגית אחת תחת הכותרת 'אוריינות דיגיטלית'. עם זאת ,  עפ"י ניסיונו של המביא לדפוס (עמי סלנט) עדיין מרבית בתי הספר בישראל אינם מלמדים אוריינות מידע בצורה שיטתית ומובנת (structured ), ואינם יודעים להקנות לתלמידים את פרקי אוריינות המידע בצורה נרכשת .

 

· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *