הערת מערכת ידע וסקרנות דיגיטלית:
סיכום קצר מתוך הראיון החשוב שערך ליאור דטל עם ד"ר בת חן וינהבר, ארגון מפרש , עיתון דה-מרקר , 13 לאוגוסט 2020
בסוף הראיון הוספנו מאמרים ומחקרים עדכניים על למידת עמיתם בתנאי למידה מרחוק
ארגון מפרש יצר תוכנית עבודה לשנת הלימודים הקרובה שמבוססת על יוזמות של מורים ומנהלי בית ספר ■ התוכנית הוצגה בוועדת החינוך של הכנסת על ידי ד"ר בת חן וינהבר, שאומרת כי "מערכת החינוך התפרקה מבפנים"
"במשך שנים, מערכת החינוך דיברה על חשיבות היצירתיות, הלמידה עצמית והחשיבה ביקורתית. הדיבורים האלה, שהיו ריקים עד להתפשטות הקורונה, מקבלים עכשיו משמעות אמיתית. הצעתי למשרד החינוך להכריז על השנה הבאה כשנת מעבר — שנה שבה יתמקדו בבניית היכולות של התלמידים והמלמדים. לא בהוראה מרחוק אלא בלמידה עצמית, בלמידה בקבוצות ובפיתוח יכולות חשיבה ביקורתית. כל הרכיבים בסט המיומנויות של המאה ה–21 נדרשים במצב הנוכחי".
בתי הספר והתלמידים בשלים למהפכה הזאת?
"לתחושתי, רוב תלמידי בתי הספר לא בשלים לכך. במשך שנים הם חיו בתוך מערכת שניהלה אותם עד לרמת הפרטים הקטנים. עכשיו הם צריכים למצוא את הזמן ללמוד את החומר בעצמם, לתרגל אותו ולהרים דגל אם הם צריכים עזרה — הם עדיין לא יודעים לעשות את זה. חלק ממערכת החינוך כבר מוכן למהפכה כזאת — החלק היזמי, שפיתח שיטות אחרות וכל מי שעסק בשנים האחרונות בניסיון לשבור את המסגרות הישנות".
איך אפשר להכין אותם לכך?"מחקרים מראים שתלמידים לומדים הכי טוב כשהם מלמדים אחרים. זו הזדמנות לגוון את גישות ההוראה"
"שנת הלימודים הקרובה צריכה להיות שנה של בניית יכולות עבור התלמידים ולא שנה של למידה מרחוק. למידה מרחוק היא עניין שולי ולא רלוונטי. מה שחשוב זה איך לומדים. צריך ליצור מסלול התפתחות עבור התלמידים שיאפשר להם לבנות בעצמם את מערכת השעות ואת כיווני ההתפתחות שלהם. להכריז על השנה הקרובה כשנה של פיתוח פרקטיקות, של לימודים לכל אורך החיים, שבה ילמדו את התלמידים ללמוד ולהתמודד, ללכת קדימה, לתת להם מרחב
יש צעדים מידיים שאפשר לנקוט כדי לפתוח כמו שצריך את שנת הלימודים?
"הנחת היסוד הראשונה היא שצריכה להיות אוטונומיה מלאה לאנשים שנמצאים בשטח — למורים ולמנהלים. המתווים שמשרד החינוך מפרסם צריכים להיות כלליים, והמורים והמנהלים צריכים להתאים אותם לצרכים שעולים מהשטח. הם צריכים לדעת שאפשר לפתוח את הגבולות ושיש גמישות במערכת. אדם המחויב למשימתו מרגיש בעלות על התהליך, נרתם ועושה מעל ומעבר כדי להצליח במשימה — רק אם הוא מרגיש שסומכים עליו ונותנים לו חופש בחירה. זה אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר ביצירת מוטיבציה".
המודל הפדגוגי שהציגה וינהבר מבוסס עבודת צוות מחקר של אנשי חינוך — מרשתות בתי ספר כמו אורט, ברנקו וייס ועמל, החברה למתנ״סים, המכון לחינוך דמוקרטי, קרן ברכה, וביתא מחנכים של מינהל החינוך של ירושלים — שבחנו 300 יוזמות מקוריות ללמידה מרחוק של מורים ומנהלים בתקופת הגל הראשון של תחלואה בקורונה. ״הפתרונות מגיעים מהשטח, מלמטה למעלה״, אומרת וינהבר.
המודל מבוסס על כמה עקרונות שיש ליישם בבתי הספר, שהראשון בהם הוא מתן אוטונומיה למנהלים ולמורים, ושילוב הצוותים של החינוך הבלתי־פורמלי, כמו למשל מדריכים במתנ״ס ובתנועות הנוער, כחלק מהצוות ומהפעילות השוטפת של בית הספר. יש להבטיח מתן סמכויות מלאות למנהלים על קביעת מערכת השעות ופרישת השעות בהתאם לצורכי בתי הספר; מתן חופש פעולה מלא למורים; וליווי והדרכה של המורים בתהליך.ההצעה כוללת הקמה של צוות חדשנות בתוך בית הספר שיטמיע את היוזמות השונות, וגם הקמה של רשת חדשנות — לשיתוף הרעיונות והיוזמות בין בתי הספר.
מה עומד מאחורי הרעיון לאפשר לתלמידים ללמד תלמידים אחרים?
"מחקרים מראים שתלמידים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר הם מלמדים אחרים. מדובר בחיבור התלמידים למעגלי עשייה ומשמעות עם אחריות, שתעשיר את
ההתפתחות שלהם. זאת גם הזדמנות פז לאפשר גיוון בהוראה ובגישות שעשויות להתאים לתלמידים שלא מוצאים את עצמם בהוראה הפדגוגית המקובלת.
"אנחנו יודעים שגם תהליכי מנטורינג יכולים להיות משמעותיים מאוד בתהליך הלמידה והצמיחה האישית, ואולם למורים שעובדים עם 35 תלמידים בכיתה בממוצע אין זמן למנטורינג משמעותי לכל תלמיד — ולכן כניסת בוגרים למעגל תאפשר הגדלה של מספר המבוגרים שיכולים לתת מענה לצרכים האלה".
ראו גם : ראיון קודם עם ד"ר בת חן וינהבר , על ארגון מפרש
כמה קישורים מעניינים על למידת עמיתים
הליכה לימודית ולמידת עמיתים כמודל ללמידה משמעותית
השפעת הוראת עמיתים בביולוגיה על תהליך הלמידה (מחקר)
המחקר עסק בהוראת עמיתים , למידה שמתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף . במחקר הזה ביקשתי לבדוק את השפעת הוראת עמיתים בביולוגיה על תהליך הלמידה אצל תלמידים. מטרת המחקר לגרום ללמידה משמעותית ופעילה דרך הוראת העמיתים . שאלת המחקר הראשית הייתה: "האם ניתן לקדם למידה משמעותית בנושא אקולוגיה )אחד מנושאי הליבה בביולוגיה( באמצע ות הנחיית עמיתים?
התלמידים עברו תהליך של הבניית ידע, שהופך להיות נכס אישי של הלומד בתהליך למידה עצמאי. הידע הזה נבנה בהדרגה ולפי שלבים. במהלכם התלמיד עובר שינוי עד שמגיע למקום שהוא בעצמו הופך למומחה. במחקר הנוכחי היה מעקב אחרי תהליך הבניית הידע ההדרגתי, שהתרחש אצל התלמידים במהלך השיח הלימודי הקבוצתי. התלמידים חיפשו בעצמם ולמדו מושג חדש, בשלב מאוחר יותר הם השתמשו במושג החדש שלמדו בהקשר הנכון .
אפיון ואיתור תהליך למידה. הנתונים הנ"ל מעידים על תהליך הבניית ידע מורכב שהלומדים עברו, על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית. לפי גישה הזו התלמיד מפתח יכולות להיות לומד עצמאי שמסוגל לרכוש ידע חדש, ולהשתמש בידע הזה שרכש בתזמון הנכון. התלמיד יהיה גם מסוגל לקשור ידע קיים אצלו עם ידע חדש. שהתלמיד יהיה לו תפקיד בחקר ובשימוש משמעותי בידע. הקריטריונים של הלמידה שנקבעו במחקר חלקם בנויים על בסיס הגישה הקונסטרוקטיביסטית כמו :רכישת ידע חדש, שימוש במושגים מדעיים וקשירת ידע חדש עם ידע קודם. קריטריונים אלו אותרו בכמה משפטים, ובאופן חוזר בתוך השיח הלימודי במהלך העבודה.
לעבודת המחקר המלאה של נורה כנאענה , המחלקה להוראת המדעי במכון וייצמן (קישור)
לילך גרינפלד יונה (2015) , תנו לילדים ללמד! (קישור)
המורה מאיה אור מציגה מודל בו תלמידים הם אלו שמלמדים את חבריהם.
Nerantzi, C. (2020), "The Use of Peer Instruction and Flipped Learning to Support Flexible Blended Learning During and After the COVID-19 Pandemic", International Journal of Management and Applied Research, Vol. 7, No. 2, pp. 184-195.
