אינטראקציה בלמידה מרחוק

1224

היבטים פדגוגיים לניתוח האינטראקציות בלמידה מתוקשבת ובלמידה מרחוק , מבוא מתודולוגי, ה16 לאפריל 2012 , שיעור אסינכרוני

למידה פעילה ואינטראקציה

ד"ר אברום רותם  מגדיר את הלמידה השיתופית כלמידה אקטיבית המשקפת את האינטראקציה בין הלומדים כחלק מתהליך הלמידה.

בלמידה שיתופית כל לומד נדרש לבצע את הפעולות הקוגנטיביות הבאות :

(1)  צופה בלומדים אחרים.

(2) בונה ומביע באופן אקטיבי את הידע שלו.

(3) בונה ידע בשיתוף צוות לומדים אחרים, תוך כדי דיאלוג, התחבטות ויצירה משותפת.

למידה שיתופית איננה במקום / על חשבון למידה אישית, אלא כמשלימה לפעילות שלמה אחת.

 מקור וקרדיט: רותם, א', פלד, י' (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל אביב: מופת.

 

לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ

 מאיה בוזו , גל פישר

מקור וקרדיט:

 מאיה בוזו , גל פישר. "לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ",הד החינוך, אוגוסט 2008 , גיליון מס' 7 ע"ע 30-33

אזלת ידן של הרפורמות הפדגוגיות מתבטאת בראש ובראשונה מהתעלמות מתהליכי האינטראקציה בכיתה. הרפורמות אינן מתמקדות בהוראה ובלמידה בכיתה אלא במשתנים היקפיים כגון תכנית הלימודים , טיפוח מנהיגות שעות תגבור, הקטנת הכיתות, סטנדרים ועוד. דלת הכיתה נותרה נעולה בפני שינויים היקפיים. המאפיינים הנוכחיים של האינטראקציה הכיתתית המוכתבת על ידי המורה משקפת מאפיינים של אווירה מונולוגית – המורה מנסה להשליט סדר באמצעות דפוס היחסים שהוא מכתיב. אינטראקציה זו ממוקדת בתוצר או מוכוונת תשובה , ואינה מזמנת חשיבה עצמאית וביקורתית.

המאפיינים של דיבור כיתתי ראוי יותר הם : המורה פותחת בשאלה מאתגרת , וזו מעצבת במידה רבה את המשך הדיבור שלה ושל התלמידים. לאחר הצגת השאלה המאתגרת מספקת המורה שהות לחשיבה . שהות זו עולה בקנה אחד עם הסוגיה שהועלתה ותשובות התלמידים אכן ארוכות מאלו הנהוגות בדפוס הימ"מ ( המורה יוזם, התלמידים מגיבים , המורה מעריך ) השכיח כיום בכיתות. ככלל, פעולות הדיבור של המורה מעטות ותכליתן לעודד אינטראקציה בין הלומדים. המורה אינה מספקת משוב שיפוטי , אלא מנגידה בין טענות שונות של הלומדים, מעבדת אותן ומחזירה אותן למרחב הדיון הכיתתי להמשך הליבון. הרעיון הוא שפעולות הדיבור המכוונות של המורה מובילות להעמקה מוקפדת התורמת לבניית רעיונות התלמידים ולשכלולם.

ברוח גישתו של ויגוצקי אפשר להניח כי שכלול היכולות הקוגניטיביות של היחיד תלוי גם באינטראקציה החברתית של היחיד עם המורה ועמיתיו. כמו כן שכלול היכולות של קבוצה לומדת תלוי בתפקידם  של הלומדים והמורה כפרטים. הגדלת זמן ההמתנה לתשובה מ1.2 שניות בממוצע ל-4 שניות מובילה להגדלת מספר התלמידים המשתתפים בדיבור הכיתתי ולתשובות איכותיות יותר מצדם.  מומלץ גם להקטין את מספר השאלות על מנת להגדיל את זמן דיבור התלמידים ולאפשר להם לשכלל את רעיונותיהם . "טיפ" נוסף הוא עידוד האינטראקציה בין התלמידים. מתן הזדמנויות רבות ככל האפשר לפעולת דיבור בין תלמידים לתלמידים – דיבור בזוגות על סוגיה כלשהי לפני הדיון בכיתה , רפלקסיה מילולית במסגרת עבודה קבוצתית , התייחסויות של תלמידים לרעיונות של עמיתיהם במהלך דיון בכיתה ועוד – מעלה את רמת השיח ו"משדר" ערכים חינוכיים חשובים (מאיה בוזו , גל פישר) .

קישור למאמר בפורטל מס"ע  

ראה גם פריטי מידע נוספים בפורטל מס"ע – 1

ראה גם- 2  

סוגי האינטראקציות בהוראה מרחוק

 חנה קסר

סוגי האינטראקציות בהוראה מרחוק

מודל האינטראקציות של מור

 

  היה זה כבר לפני כשני עשורים (1989) כאשר החוקר הנודע מיכאל מור ((Moore  דיבר על קיומן של אינטראקציות שונות במסגרת הוירטואלית. הוא התייחס לשלושה רבדים של אינטראקציות, המתקיימים באופן ספציפי במסגרת הלמידה מרחוק באמצעות הרשת האינטרנטית

 Moore, M.G. 1989, `Three Types of Interaction', American Journal of Distance Education, vol. 3, no. 2, pp. 1-6.),

אינטראקציה עם התוכן

•         מידת הרלוונטיות והעניין שנוצר ללומד עם התוכן, יוצרת מעין מצב של "שיחה" של הלומד עם התוכן שבמערכת הלמידה המקוונת.

האינטראקציה עם המנחה

•     Moore מצביע על חשיבות הפיכת האינטראקציה עם הידע למשהו אישי עבור הלומד. אחריות זו היא בידי המנחה, ובכוחו לנווט את הלמידה ולהשפיע על מידת המשמעות שתהיה ללמידה באמצעות יצירת אינטראקציה אפקטיבי

האינטראקציה עם עמיתים ללמידה

•    מור התייחס לכך שחייב להיות שינוי גישה ביחס לתפיסה של רכישת הידע-  רוב מסגרות הלמידה הסטנדרטיות בנויות על כך שהן מעודדות רכישה עצמאית של ידע וביצועים אישיים. במסגרת האינטרנט גישה זו צרכה להשתנות, טען כבר אז Moore, מכיוון שהדרך המשפיעה ביותר על הלמידה ברשת הינה דווקא השימוש באינטראקציה בין המשתתפים עצמם!

•     שיטות חשיבה ולמידה כגון סיעור מוחות ודיון הינן אידיאליות במיוחד לשימוש ברשת!

 Lai, K. W. (1997) “ Computer Mediated Communication for Teenage Students: A content Analysis of a Student Messaging System”. Education and Information Technologies, 2, 31–45.))

אינטראקציה עם המערכת

  אינטראקציה רביעית אשר לא הועלתה לדיון על ידי Moore.

•   האינטראקציה עם המערכת מאגדת בתוכה את כל מישורי האינטראקציה שאנו מצפים שיתקיימו בעולם המתוקשב- הכלים המשלימים שמציעה המערכת – הם אלו היוצרים אינטראקציה עם המערכת כולה ומשלימים לנו את התמונה

ברור הוא שכל ממדי האינטראקציות במישורים השונים של הלמידה מרחוק- עם העמיתים, עם מנהל התוכנית ועם התכנים שזורים זה בזה ורק מערכת התומכת בכל אלו נותנת לנו מסגרת אידיאלית!!

האינטראקציות וצמצום המרחק הפסיכולוגי ברשת

•    אחת מהמסקנות החשובות העולות ממחקר הדוקטורט* של ד"ר טליה פלד-מרכוס מתייחסת לחשיבות שיש לתת להיבט הפסיכולוגי של האנשים המעורבים בתהליך הלמידה – לא רק להיבט הטכנולוגי ו/או הטכני.

•    כך גם בהקשר של רשתות חברתיות – ארבעת האינטראקציות בהן דנו מתייחסות לאופן בו אנחנו מצמצמים את המרחק הפסיכולוגי הקיים לכאורה ברשת, על ידי שימוש נכון בכל אחד מממדי האינטראקציות הזמינים לנו ברשת החברתית.

 תפקיד האינטראקציות ברשת החברתית

  •      חשיפה מקסימאלית
  •   צמצום המרחק הפסיכולוגי
  •  ביסוס האמון וההערכה ההדדית
  •  יצירת מאגר ידע רלוונטי למשתתפים

 

 מקור וקרדיט :

פלד-מרכוס טליה. תשמ"ט. אימוץ ידע בארגון – בחינת תיאוריות הצפייה ותפיסת המסוגלות בהקשר של הטמעת הידע בארגון הלומד. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" במחלקה ללימודי המידע, אוניברסיטת בר-אילן. אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

ד"ר טליה פלד-מרכוס , מודל ארבעת הממדים של האינטראקציה המקוונת

מודל ארבעת הממדים של האינטראקציה המקוונת

 

 

אינטראקציה בין השותפים ללמידה

על פי אנדרסון, תהליכי למידה מושתתים על אינטראקציה בין שלושה גורמים עיקריים: מורה – תלמיד – תוכן, ומתוך כך הוא פיתח את "תאוריית שווה הערך" הגורסת כי  למידה עמוקה ופורמלית יכולה להתקיים כל עוד אחת מצורות האינטראקציה (תלמיד-מורה, תלמיד-תלמיד, תלמיד-תוכן) נשמרת ברמה גבוהה. לטענתו, שתי האחרות יכולות להיות ברמות מינימום, או אפילו להיעלם, מבלי להפחית את מידת ההתנסות הלימודית.

נעמי פורת בחרה להתייחס למאמר גם בפוסט זה כיוון שמעבודתה בשטח, היא חשה כי אמנם מורים רבים משתמשים ונעזרים בתכני הרשת בעת ההוראה (לוחות חכמים, שימוש באתרים וקישורים, שימוש בסביבות למידה וירטואליות וכו'), ורבים מהם השכילו להבין את חשיבות עידוד התלמידים לשליפת מידע מהרשת על כל המשתמע מכך, אולם חציה השני של המשוואה, עידוד למידת עמיתים, עדיין לוקה בחסר.

" המורה עדיין מהווה את מרכז הידע, מרכז הלמידה. לדעתי, במונח "למידת עמיתים" בעידן היום אין הכוונה לעזרה האחד לשני (הטוב עוזר לחלש) אלא למידה היוצרת באופן משותף תוכן חדש, מידע משותף שלא היה קודם לכן. למשל, יצירת דף מידע שיתופי (שיתופי דוקס כגון גוגל דוקס), הגדרה משותפת של מושגים (כגון כתיבת ערכים בויקי)."

כיום, לאחר שכבר עברנו שלב בהחדרת חשיבות שילוב המדיה והאינטרנט בהוראה, הגיע הרגע להטמיע ולהפנים את חשיבות נושא למידת העמיתים. "איני דנה כאן בדיוק כיצד ועל ידי מי, אולם אני חשה כי המסגרות בשטח בשלות לכך, ברור לי כי קיימים ניצנים, אולם ההטמעה דורשת התארגנות גם מצד מקבלי ההחלטות הפדגוגיות (ואין כאן שאלה של תקציבים, תשתיות וכו'). למשל להוסיף לחוברות העבודה של התלמידים גם משימות הדורשות מהם להגדיר את המושג באופן משותף בפלטפורמה משותפת, ולא לתת להם את המידע כולו כתוב ומשוכתב בספרי הלימוד".
ימים יגידו…

קישור למאמרון של נעמי פורת

אינטראקציה בין השותפים ללמידה

 

 

 סביבות למידה מתוקשבות : האינטראקציה ההדדית בין כלים ולומדים

מחבר: P.G Schrader

מקור וקרדיט :

 Schrader, P.G. (2008). Learning in technology: Reconceptualizing immersive

environments. AACE Journal, 16(4) 457-475.

 מאמר מעניין של פרופסור שרדר מאוניברסיטת קוניטיקט על למידה משולבת כלים בסביבת מקוונת וההשפעה ההדדית בין כלים ולומדים. הגישות המסורתיות של שילוב המחשב בלמידה מסווגות לשלוש קטגוריות עיקריות : למידה על הטכנולוגיה המתוקשבת , למידה מהכלים הטכנולוגיים המתוקשבים ולמידה באמצעות הטכנולוגיה המתוקשבת. בעקבות התעצמות טכנולוגיות התקשוב הולך וגדל המשקל של קהילות וירטואליות , תרבויות מתוקשבות ועולמות זוטא מתוקשבים. לכן , מציע המאמר פרספקטיבה נוספת הלוקחת תהליכים אלו בחשבון .אין להתייחס לטכנולוגיה המתוקשבת ככלי או  צבר נושאים בלבד אלא כסביבה פעילה בה מתחולל תהליך הלמידה . בסביבה זו נוצרות אינטראקציות מעל ומעבר לשימוש בכלים , אם זה אינטראקציות חברתיות או אינטראקציות קוגניטיביות הממזגות את הלומד בסביבה דינאמית ופעילה. כך לדוגמא, אפשר ללמד סטודנט או תלמיד אודות WIKI  וכיצד עובדים עם כלי ה-WIKI   , אך השילוב של הוויקי בלמידה יוצר מרחב למידה חברתי ואינטראקציה חברתית הנוצרים מעבר ליעוד המקורי של הכלי המתוקשב.

עם זאת, יש לזכור כי  הטכנולוגיה אינה מניעה את ההוראה באופן ישיר.   יותר מכל, דגם ההפעלה הפדגוגי המשולב והאינטראקציות החברתיות הם היוצרים את הדינאמיקה בלמידה המתוקשבת. המרצים/מורים צריכים להבין, על כן, שבסביבת למידה מקוונת הם צריכים להפעיל פחות שליטה ישירה על הלומדים. הלומדים המשתלבים בסביבה מקוונת אינם מושפעים רק מההוראה של המרצה אלא מאינטראקציות חברתיות , קוגניטיביות וסקרנות. הטכנולוגיה מאפשרת ללומדים לגלות את יכולותיהם מעבר לתכנון המקורי של הכלי המתוקשב .

מכאן המסקנה כי המרצים/מורים צריכים, על כן, להרפות לעתים משליטה ישירה ולהעשיר את הסביבה המתוקשבת באתגרים , תכנים ופרויקטים.

 קישור למאמר המלא ….

קישור

סוגי אינטראקציה מנקודת מבטם של הלומדים המקוונים

במחקר של ( Jason F. Rhode(2009  נמצא כי הלומדים המשתתפים בקורס המקוון דיווחו כי הם מעורבים לרוב  באינטראקציות עם תוכן הקורס או מרצה הקורס, בשני מישורים : רמות פורמליות ובלתי פורמליות. אינטראקציות אלה תומכים ברעיון של השפעה לא רשמית של "רשת" ו – "קולקטיביות" המוצעת על ידי אנדרסון (2007). השפעות  אלו מתקיימות מעבר לגבולות מרחבי למידה מוגדרים ואף עלולים לשמש מניע ללומדים למנף עצמם בסביבה מתוקשבת בקצב אישי ללמידה.

Anderson, T., & Dron, J. (2007). Groups, networks and collectives in social software for e-learning. Paper presented at 2007 European Conference on E-Learning, Copenhagen, Denmark.

קישור למאמר המלא

מתיאוריה ליישום בשטח

 Groups for Schools pages

 היוזמה החדשה של  הרשת החברתית פייסבוק לפתח ולהוסיף מודול יעודי לבתי ספר , היא ללא ספק צעד מבורך מבחינת שיפור האינטראקציה בין התלמידים הלומדים ברשת האינטרנט והיא ביטוי למודעות הגוברת של שימוש ברשת חברתית כפלטפורמה ללמידה מתוקשבת  ולאינטאקציה בין לומדים עמיתים ( סטודנטים , תלמידים וכדומה) .

Facebook Launches Groups for Schools

Groups for Schools pages

 

להעמקה

כדאי מאד לקרוא גם את המאמר הבא :

McInnerney, J. M., & Roberts, T. S. (2004). Online Learning: Social Interaction and the Creation of a Sense of Community. Educational Technology & Society, 7 (3), 73-81.

· · · · · · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *