הבלוג משמש כמרחב אישי על מנת להביע עמדה ודעה סובייקטיבית. הוא דומה יותר לזיכרון העבודה הפעיל שלנו בו מעלים רעיונות ובודקים אותם מול עמיתים או קהל בתהליך של דיאלוג. הוויקי, מנגד, הוא מרחב שיתופי לגיבוש ידע בצורה אובייקטיבית יותר.
נתחיל במבוא קצר לתופעת הבלוגים בכלל
ההקשר החינוכי:
בבלוג יכולים מורים או פרחי הוראה לעלות מחשבות או רעיונות (רפלקציה) ולבדוק אותם מול עמיתיהם.
כתיבת הבלוג כתהליך רפלקטיבי
בלוג קבוצתי כדרך להעצמת ניהול הידע
בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי שלנו ( 20 תחנות סיור ודוגמאות נפרדות) נראה יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור נבדוק גם את התנאים להצלחה של הטמעת הבלוג הלימודי.
הבלוגים וכתיבה בסביבה מתוקשבת בבתי הספר
השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה. המעניין, הוא שבחלק מן המקרים מדובר על מורים שהתנסו בעצם קודם לכן בכתיבת בלוגים בתקופת לימודיהם במכללה או באוניברסיטה או מורים שלמדו באופן יזום ועצמאי את מלאכת כתיבת הבלוגים .
עוד מאפיין שמצאנו באיסוף המידע לסקירה זו: במרבית המקרים המורים בעצמם , ולא הנהלת ביה"ס יזמו את הכנסת הבלוג כסביבה מתוקשבת לכתיבה בכיתה. לכן , המחויבות של המורים להטמעת תהליך הכתיבה בסביבת הבלוגים היא רבה ומשמעותית מאד וחורגת מההשקעה של המורה הממוצע המלמד את מיומנויות הכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים.
הבלוג הוא כלי טוב לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו (בניגוד לפורום ממוחשב הנתון בשליטת המורה) והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית. כתיבת הבלוג מייצגת למידה בגישה של meta-learning, בה נשזרים מושגים, טקסטים והקשרים ע"י הכותב במרחב המתוקשב שלו באופן שהרעיונות יכולים להבנות באופן הדרגתי תוך חשיפתם לאחרים.
העלאת תכנים דיגיטאליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם בכיתה וליצור למידת עמיתים. במידה רבה העקרונות של ויגוצקי לגזרת שיתופיות בין עמיתים באים לידי ביטוי במהלך ההתנסות המשותפת של התלמידים ביצירת בלוגים. התנסות בכתיבה של תלמידי חטיבות ביניים (כיתות ח') באנגליה באמצעות יצירת בלוג הוכיחה כי סביבה לימודית מבוססת בלוגים היא גורם רב השראה לתלמידים.
ע"פ ויגוצקי (1978) מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. תלמידים הלומדים בסביבה שיתופית מבוססת בלוגים מסוגלים ללמד תלמידים אחרים בכיתה – תלמידים עמיתים – ובדרך זו להגיע להישגים, תוך כדי תהלכי העצמה. התלמידים הכותבים בלוגים בכיתה מגבירים את סקרנותם והתעניינותם בנושאי הלימוד. התלמידים הכותבים באינטרנט מצליחים בעזרת הוראת העמיתים לחזק את כוחות ה"אני" ולהגביר את ביטחונם ודימויים העצמי, וכן לפתח תפיסה חיובית ביחס ל"אני כלומד". על סמך ויגוצקי, אנו יודעים שגם בסביבה ממוחשבת מתפתחת אישיותו של הילד מתפתחת קודם כל מתוך האינטראקציה הבינאישית. רק לאחר שהפעילות החברתית הטמיעה ידע או מיומנות מסויימים הם יכולים להיות מוטמעים גם ברמת האינדיבידואל. בניגוד לפורומים ממוחשבים הבלוגים מאפשרים גם אינטראקציה בינאישית וגם פיתוח מיומנות של כתיבה אישית
הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח במיוחד בקרב המורים לאנגלית . מורים לאנגלית שחשפו תלמידים לכתיבה באנגלית באמצעות בלוגים הביאו לשיפור ניכר ביכולות הלשוניות שלהם. עוד נמצא כי כתיבת בלוג באנגלית מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם. עצם העובדה כי תלמידים יכולים לחשוף את הבלוג שלהם לתלמידים אחרים במדינות רחוקות יוצרת מוטיבציה בתהליך הלמידה.
בישראל נערכת כיום התנסות חדשנית מאתגרת של הוראת ביולוגיה באמצעות בלוגים ע"י ניבה פרי , רכזת תקשוב , תיכון עירוני ה' בחיפה ( עמי סלנט , 2006) .
עזי ברק ומירן בוניאל-נסים , " האינטרנט לעזרת מתבגרים בודדים: הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג" , מפגש ( כתב עת), דצמבר 2011, גיליון 34 .
נעמי פורת וד"ר גילה קורץ על בלוג למידה –כלי ליישום אסטרטגיות
"הצד השני של המטבע" – ייצוג נטיות חשיבה בבלוג למידה
הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012).
מטרת המחקר : לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה.
למאמרון של אלה פלג
"הצד השני של המטבע" – ייצוג נטיות חשיבה בבלוג למידה
כתיבה מתוקשבת כחלק מבמת דיון שיתופית ורפלקציה
נהוג להסביר שבלוגים אינם אלא "יומני רשת" – יומנים אישיים שנכתבים (ומתפרסמים) על גבי אתרי אינטרנט, כאשר הרשימות שמופיעות בהם מאורגנות לפי תאריך. ההגדרה הזאת אכן נכונה, אבל מוגבלת ביותר. יש אמנם סוגים רבים של בלוגים, ואין הגדרה אחת שתכלול את כולם, אבל אחד המאפיינים החשובים של בלוגים רבים הוא ההמלצה התמציתית על קטע כתיבה אחר, שבו כותב הבלוג נתקל. כותב בלוג אחד מוצא בבלוג אחר רשימה מעניינת במיוחד ויוצר קישור אליה בבלוג שלו, תוך כדי תיאור קצר שלה או תגובה אליה. אולי בבלוג שלו הוא מסביר למה הוא מסכים עם מה שהוא קרא, ואולי הוא מתווכח עם אותה רשימה. וכמובן, מי שקורא את הבלוג שלו יוכל להגיע לאותה רשימה מקורית כדי להתרשם בעצמו, וגם להמשיך את הדיון בתגובה בבלוג שלו. נוצרת במת דיון ציבורית – מה שמכונה "בלוגוספירה". אבל באותו הזמן שהדיון מתנהל ברמה הציבורית, מתרחש גם דיון פנימי, אישי, של כותב הבלוג עם עצמו. תוך כדי בחירת אותן רשימות שאליהן כותב הבלוג מתייחס, הוא מפתח ומזכך את החשיבה של עצמו.
הקריאה והכתיבה נמצאות במרכז הפעילות בבלוג (כמו בכל פעילות לימודית אחרת) אבל העיקרון של שיתוף פומבי תוך כדי חשיבה רפלקטיבית שהוא מרכזי לבלוג איננו ייחודי רק לו.
כמה תובנות על שילוב בלוגים בבתי ספר ובלמידה
כמה תובנות של פרופסור טום וויטבי לגבי שילוב בלוגים בבתי ספר ובלמידה. הבלוג ככלי להוראה וללמידה הוא לא רק אמצעי להפצת מידע אלא גם דרך לאתגר תלמידים בסביבה לימודית פתוחה יותר. לדעתו של פרופסור וויטבי התלמידים צריכים לכתוב בלוגים כבר בשלב מוקדם בבתי הספר היסודיים כי תהליך הכתיבה הוא תהליך רציף וממושך והוא התפתחותי באופיו. התלמיד צריך מצד אחד קהל שיוכל להגיב בכיתה וסמכות מקצועית, מצד שני , כמו המורה שיוכל לתקן את השגיאות ולמקד את הכתיבה. המורה צריך גם לקבל אחריות ולהדריך את התלמידים בכיתה כיצד לקרוא בלוגים של עמיתיהם בצורה אחראית וכיצד להגיב בבלוגים .
לדעתו של פרופסור וויטבי , מורים חייבים בעצמם לכתוב בלוג. המורים חייבים לשמש דוגמא לתלמידים לפני שהם דורשים מתלמידים לכתוב בלוג .
לפני שהתמנה לפרופסור לחינוך היה טום וויטבי מורה לאנגלית בביה"ס במשך 34 שנים .
כתיבת סיפור בסביבה מתוקשבת עפ"י מאפייני תבנית סיפורית
בדרום הארץ פועלות כמה וכמה קבוצות מורות המטפחות באופן מכוון כתיבת סיפור עפ"י מאפייני תבנית סיפורית. הפעילות המכוונת מבוססת על סביבת בלוגים לימודיים אישיים שפותחה ע"י מחוז הדרום של משרד החינוך.
"כל תלמיד יחבר סיפור בבלוג האישי לכותרת "בגן השעשועים" תוך התייחסות למאפייני תבנית הסיפורית- שזהו בעצם התוצר הסופי הנדרש מהתלמיד.
התלמידים ישתמשו במנוע חיפוש כרצונם למציאת תמונה מתאימה לסיפור תוך ההעתקה והדבקה לבלוג.
התערבות המורה בשלב זה:
קריאת היצירות שנכתבו בבלוג האישי של כל ילד.
בדיקת סיפור אישי של כל תלמיד וכתיבת משוב ע"פ מוסכמות הכתיבה שנלמדו בכיתה.
סוג הערכת התלמיד באמצעות מחוון לתלמיד על פי מאפייני התבנית הסיפורים ותוך התייחסות לכתיבה נכונה"
תחנה ראשונה בנתיב הסיור
הבלוג והמוטיבציה לכתיבה
אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים כותבת על סוגיית הבלוג כאמצעי לכתיבה :
"בעבודתי כמדריכה בבתי ספר, אני נוכחת בכל פעם מחדש בכוחו של הבלוג בכתיבה של ילדים (ההתנסות הראשונה והחשובה ביותר בכך היתה כמורה). אני מאמינה שעצם הפרסום משפיע על המוטיבציה לכתיבה מתוך כך שלראשונה יש קוראים לכתיבתם של הילדים (ועלי להדגיש כי מדובר בכתיבה הנגזרת מתוך תוכנית הלימודים). התלמיד, המורגל בכתיבה במחברתו (הנבדקת לעיתים תוך שימוש בעט סימון אדום של המורה) כותב לראשונהלקהל יעד. יש לו קול, הוא נחשב, כתיבתו יכולה לחולל משהו. אין ספק שדבר זה מעורר את המוטיבציה לכתיבה. חלקה של המורה בשיפור איכות הכתיבה הוא החלק המשמעותי. כל זאת, בלי לדרוס ברגל גסה את המוטיבציה לכתיבה ואת אפשרות הביטוי של הילד."
בלוגים כיומני קריאה
שימוש ביומני קריאה או ב"דוח-ספר", הוא הדרך הנפוצה והמקובלת לשם כך, אולם לעתים קרובות מדובר במטלה משעממת עבור התלמידים ומייגעת עבור המורה. במקום לענות על סדרה של שאלות בנוגע לספר שקראו, בפעילות זו התלמידים מתבקשים לבחור דמות אחת מתוך הספר, לפתוח לה בלוג, ולכתוב עליה על פי המפורט בהמשך. המורה (בשיתוף עם הספרנית) מיוצגת באמצעות דמות ספרותית מוכרת לילדים, אשר מנהלת דיאלוג מקוון עם הדמויות שבחרו התלמידים.
פעילות זו מאפשרת לתלמידים להיחשף לסביבת הפעילות – בלוג. סביבת הלמידה הופכת את המשימה למהנה ואפקטיבית. כמו כן, היא מאפשרת דיאלוג מתמשך סביב הספר, לא רק בין המורה לבין התלמיד, אלא גם בין התלמידים לבין עצמם. התלמידים נחשפים למגוון ספרים גדול, מתרשמים מן ההמלצות שכתבו חבריהם. פעילות בבלוג מאפשרת אינטראקציה חינוכית ולימודית מסוג אחר: בדרך כלל מקבלת המורה לידיה עבודה מוגמרת וכל שנותר לה הוא לקבוע את הציון, אך כאן ניתנת לה האפשרות להציג שאלות בפני התלמיד ולתת לו משוב תוך כדי עבודה. לתלמיד ניתנת ההזדמנות לשפר את עבודתו ולהעמיק בה. הכלי יעיל במיוחד לעבודה עם תלמידים המתקשים בקריאה. התלמיד המתקשה אינו חייב לסיים את הספר כולו ורק אז לפנות לכתיבת העבודה. הוא יכול להתחיל בקריאה ולדווח על התקדמותו, בזמן שהמורה מציגה לפניו שאלות מסקרנות ומעודדת אותו להתקדם.
תחנה מס' 2 בנתיב הסיור
"עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" ..(.בלוגים כיומני קריאה) .
"שוחחתי עם המורה לספרות וראיתי את עיניה נוצצות כשספרה לי על התלמידים הזריזים שמהרו לפרסם מאמרונים חדשים בבלוגים שלהם, ועל כך שכל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב. בקשתי את רשותה לפרסם את הבלוג שלה, בו היא מוסיפה מאמרונים בהתאם להתקדמות הלמידה- כל מאמרון הוא בעצם הכוונה למשימה נוספת".
הבלוג של ליאת בר נתן: הגיגים לגבי שימוש בבלוג בכיתה
הבלוג כיומן קשר מתוקשב בין המורה לתלמידיה
ההבחנה בין בלוג שיתופי ובלוג יחידני לטיפוח הכתיבה כלמידה
אריאלה לונברג שכתבה גם מחקרים על בלוגים בבתי ספר מבחינה בין בלוג שיתופי לבין בלוג יחידני . "יש בלוג שיתופי (כלומר שכל הילדים כותבים רשומות באותו מרחב), ואני מעדיפה מצב שבו לכל ילד יש מרחב אישי להתבטא בו ולמרות שניכר שהכתיבה עברה הגהה לשונית לפני פרסומה (לעיתים עדיף להשאיר את הכתיבה אותנטית בעיניי), ולמרות שהמורה עצמו פרסם את הרשומות ולא הילדים- הבלוג הזה נותן עוד חיזוק לדעתי החיובית אודות שימוש בבלוגים לכתיבה בבתי ספר"
בלוג שיתופי | עמי סלנט
שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה
תחנה מס' 3 בנתיב הסיור
היערכות של מורים להטמעת בלוג כיתתי שיתופי אינה פעולה פשוטה אלא מחייבת בראש ובראשונה אמונה בחשיבות התהליך המתוקשב לצד טיפוח השיתופיות של קהילת התלמידים בכיתה. כותבת המורה והמחנכת דורית כץ , אשר מתארת את תהליך יצירת סביבת הכתיבה המתוקשבת בכיתה ג' .
תלמידי ג' 1 קוראים , מבלים וממליצים
"בשמחה והתרגשות רבה הבלוג של כיתתי, כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק אני, המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
"פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
הרעיון לפתיחת הבלוג ולבחירת הנושא בו יעסוק, קרם עור וגידים במהלך חיפוש נושא לעבודה הסמינריונית של לאה, עמיתתי שעוברת יחד איתי את כל התהליך, ושלי. כמורות ורכזות בתחום השפה אנו מחוברות לנושא הכתיבה, ויישומו דרך הבלוג נראה מתאים ומאתג"ר.
פתחנו את הבלוג ופירסמנו את הרשומה הראשונה העוסקת במטרות הבלוג ובהנחיות לכתיבת ההמלצות בבלוג. אציין שההנחיות עלו במקביל להנחייה בנושא בכיתה: חזרה על מאפייני כתיבת ההמלצה על ספר והדרכה על כתיבת רשומה בבלוג, כתיבת תגובה ואישור ההזמנה להשתתפות בבלוג.
נרטיב כתיבה של תלמידה מכיתה ג' בבלוג הכיתתי
הבלוג הכיתה של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
המלצה על ספר שכתבה תלמידה מכיתה ג' בבלוג הכיתתי
הנחיות לפיתוח בלוג כיתתי בביה"ס יסודי : כל תלמיד או קבוצת תלמידים מקבלים אחריות לכתיבה באחד מהקטגוריות ( נושאי הסיקור ) של הבלוג הכיתתי . כל שבוע אחת הקבוצות או אחד מהתלמידים אחראי לכתיבת פוסט/מאמרון בהתאם לנושאי הבלוג או תכנית הלימודים . האחריות הכוללת לתיאום סדרי עבודה וכתיבה בבלוג הכיתתי היא של המורה/המחנך .Blog Pals: Adventures in Blogging With Third Grade
בלוג כתיבה ושילובו בתכנית הלימודים
תחנה מס' 4 בנתיב הסיור
המורה אביגיל ויקסלבוים פיתחה בלוג למידה ייעודי לכתיבה בביה"ס "אבן העזר". הבלוג עוסק בתהליכי הכתיבה של תלמידי כיתות ה'-ו' בביה"ס "אבן העזר" כחלק מתכנית הלימודים והלימודים הרגילים בהם התלמידים נדרשים לכתוב סוגות שונות
קישור לבלוג של אביגיל ויקסלבוים
"בלוג הלמידה שלנו בנושא הכתיבה" ( המחנכת אביגיל ויקסלבוים)
תחנה מס' 4 ב' :הבלוג הכיתתי כמעודד כתיבה
מחנכות שכבת ו' בבית ספר יסודי ( ביה"ס הקהילתי "כרכור" ) החליטו לשלב ולבדוק את כוחה של התקשורת השיתופית בכיתה כמקדמת יעד זה. " היה ברור לנו שהדרך צריכה להיות אחרת, מעניינת, אטרקטיבית, אוטנטית, רלוונטית לתלמידים, מותאמת לעולמו הטכנולוגי של הלומד שלנו, ומייצרת מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לכתוב, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ את הטקסטים שהפיקו, ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. החלטנו על פתיחת בלוג כיתתי."
תחנה מס' 5 בנתיב הסיור
בלוג כיתתי כסביבה להעשרה ולשיפור הכתיבה של תלמידים
השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.
לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים :
א. תהליך הכתיבה משתפר.
ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.
ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי.
במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי
"בית ספר קיבוץ ראשית" – בלוג למידה
ראה גם :
הבלוג הלימודי של שלומית רדניק בתקופת לימודיה האקדמאיים
ראה גם : מאמרים נוספים על בלוג כיתתי בפורטל מס"ע
תחנה מס' 6 בנתיב הסיור
השילוב באותה סביבה מתוקשבת: בלוגים לימודיים אישיים ובלוג כיתתי
גישה מועילה מאד לטיפוח מיומנויות כתיבה מתוקשבות של תלמידים בביה"ס יסודי פיתחה המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפתח תקווה. היא פיתחה סביבת כתיבה מתוקשבת הכוללת בלוגים לימודיים אישיים של התלמידים מסביב לבלוג כיתתי מרכזי .
המורה, חניתה חן מתעדת את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים.
"אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה.
כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים.איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר ,יצירתי, אותנטי, רלוונטי ומשמעותי?הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי."
"כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם". ( למאמרון המלא של חניתה חן ..)
ראה גם : מסע הבלוגים של תלמידי כיתה ג'
"כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם.
לא רק אני קוראת! לתלמידי יש קהל קוראים!
קוראים המגיבים ומתייחסים לתוכן הרשומות (ולא רק לתוכן, מבנה ולשון).
התלמידים יוצרים תלקיט מסודר בשקיפות מלאה (ונוחה מאוד לבדיקה עבורי) יומן דיגיטאלי מסודר המציג את התקדמות הכתיבה שלהם. (לפעמים לאחר זמן הילדים חוזרים מרצונם לפוסטים שלהם, קוראים שוב ומתקנים את עצמם).
הילדים רוצים לכתוב!
רמת המוטיבציה עלתה!
כל פרסום של התלמידים בבלוג האישי שלהם הוא למעשה תוצר נושא הכתיבה שלהם המשלב גם מיומנויות טכנולוגיות המתאימות לתלמיד בעידן המאה 21.
תלמידים בכיתה ג' בעלי אוריינות טכנולוגית הכוללת:
הילדים מגיבים אחד לשני (שיח עמיתים), קוראים את התגובות שלהם ומגיבים גם להם.- הכתיבה הפכה למשמעותית!! "קישור
חשיבות טיפוח הקשר בין תלמידי בתי ספר יסודיים בארץ ובעולם
הצלת צבי הים – נפטון מגיע לישראל
תחנה מס' 6 ב' : בלוג שיתופי
אלה פלג , מן המורות החדשניות ופורצות הדרך בתחומי שילוב המחשב בהוראה ובלמידה בישראל, כתבה לאחרונה מדריך לבניית בלוג שיתופי שיכול לסייע רבות למורים או למורי מורים השוקלים לשלב בלוג שיתופי בכיתה או בקורס אקדמאי כלשהו.
בלוג שיתופי , מדריך לשיתוף משתמשים
תחנה מס' 7 בנתיב הסיור
בלוגים כסביבת למידה מתוקשבת להקניית מיומנויות כתיבה באנגלית
הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח במיוחד בקרב המורים לאנגלית. מורים לאנגלית שחשפו תלמידים לכתיבה באנגלית באמצעות בלוגים הביאו לשיפור ניכר ביכולות הלשוניות שלהם. עוד נמצא כי כתיבת בלוג באנגלית מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם. עצם העובדה כי תלמידים יכולים לחשוף את הבלוג שלהם לתלמידים אחרים במדינות רחוקות יוצרת מוטיבציה בתהליך הלמידה.קישור
כיתות ו' כותבים בלוגים
המורה והמחנכת לי חאיק מדווחת על עבודתה עם תלמידי כיתות ו' בנושא בלוג למידה:
"כפי שציינתי קודם התלמידים פתחו בלוגים והתחילו לכתוב. תחילה לחלק מהתלמידים היה קושי במציאת נושא לכתיבה, אך כעבור זמן ומתוך הסתכלות בבלוגים של אחרים ואפילו בבלוג שלי הבינו שניתן להמשיך ולפתח נושא לאורך זמן. ע"פ ויגוצקי (1978) "מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. התלמידים הסבירו על תהליך הכתיבה שלהם ובכך שימשו דוגמה לתלמידים שיתקשו בכתיבה".
"נוצר תהליך כתיבה מעניין, התלמידים נהנים לכתוב ולחפש חומר לכתיבה. התלמידים מופתעים מהעובדה שרוצים לשמוע את דעתם האישית, דבר שלא מובן כלל ודבר זה יוצר פרץ של כתיבה שאולי בדרך אחרת לא הייתה נוצרת".
למאמרון של לי חאיק
כיתות ו' כותבים בלוגים המשך
תחנה מס' 8 : עוברים לנתיב הסיור בחו"ל
כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר
עדות מעניינת של מורה בכיתה ח' המלמד כיצד שימוש בבלוגים בכיתה קידם את התלמידים מעבר ללמידה הרגילה והרחיב את אופקיהם והתעניינותם. המורה Konrad Glogowski הפעיל בכיתה ח' בארה"ב למידה מבוססת בלוגים תוך יצירת תהליך כתיבה המבוסס על קריאה במקורות היסטוריים. כתוצאה מהפעלת התלמידים בכתיבה פעילה של בלוגים הלכה ונוצרה בכיתה רשת סמנטית (semantically organized connections) וגם קהילת לומדים פעילה. התלמידים למדו כיצד להתנסות בכתיבה היסטורית תוך דיאלוג באינטרנט עם חבריהם. נוצרה למידת עמיתים פעילה ודינאמית (Bruffee ,1984) שלא הוכתבה על ידי המורה אלא נוצרה כתוצאה מחילופי ידע בין תלמידים שגילו בספרות ההיסטורית דברים חדשים עליהם לא ידעו קודם. פרויקט הכתיבה ולימוד ההיסטוריה מבוסס הבלוגים נמשך 6 שבועות ובמהלכו דאג המורה להגיב לכל פריטי המידע בבלוגים ולהעלות בעקבות כך סוגיות לדיון בכיתה.
התלמידים קראו הרבה וסיכמו את מקורות המידע בבלוגים שלהם. הקשרים שנוצרו בין התלמידים התבססו על ידע פעיל ומשמעותי משל עצמם. בשלב ראשון נחשפו התלמידים ליומנה של אנה פרנק ואח"כ עברו ללמוד על מלחמת העולם השנייה תוך התנסות בכתיבה על כך בבלוג. התלמידים חקרו סוגיות שונות של תקופת השואה, רצח עם, זכויות אדם ועוד. התלמידים שעסקו באותם נושאים החלו גם ליצור לינקים בין פריטי מידע משלהם בבלוגים האישיים. באופן כזה הם נעשו מעורבים בתהליך פעיל של חילופי ידע בין עמיתים שמשמעותו הבנה פעילה של התכנים, תהליך לימודי קוגניטיבי הקרוי Intentional Learning” שהוצע ע"י החוקרים המובילים בחינוך סקרדמאליה וברייטר ((Scardamalia and Bereiter, 1994). קישור לפורטל מס"ע
הכיתה של גברת קסידי
הבלוג של גברת קסידי מקנדה, Ms. Cassidy’s Classroom Blog, נפתח לפני כעשר שנים. התלמידים של קסידי, מוסבר בבלוג, מזמינים את העולם לבלוג שלהם, כדי לעזור להם ללמוד. קסידי משתפת בנעשה בכיתה באופן יום-יומי, וגם התלמידים שלה כותבים בבלוגים משלהם. "הטכנולוגיה היא חלק מהעולם והשימוש בה רק יילך ויגבר", אמרה קסידי בכתבה שצולמה בכיתתה לפני כשנה, "והתלמידים יכולים להשתמש בה כדי להיות לומדים עצמאים, היום ובעתיד". אגב, גם צילום הכתבה והתפעלות התלמידים תועדו בבלוג.
קישור לבלוג של המורה קסידי בקנדה
Ms. Cassidy's Classroom Blog | A Class of Six Year Olds …
How To Use Blogs In the Classroom – eLearning Industry
1000+ ideas about Example of Class blogs on Pinterest
תחנה מס' 8 ב' : הבלוג כסביבה מרתקת לעבודת חקר של תלמידים
חוזרים לכמה רגעים לישראל :
יוזמה מבורכת של ד"ר גילה לוי עצמון אשר הנחתה את בתה בת התשע , תלמידת כיתה ד' , לפתח נושא לימודי באמצעות בלוג היסטורי במקום מצגת סטנדרטית. כותבת גילה לוי עצמון בבלוג שלה :
"בתי קראה על קורותיו של מרקו פולו וחילקנו יחד את האירועים הרבים בחייו למקטעים קטנים, כך שניתן יהיה להציג כל פרק בפוסט. הטקסטים נכתבו על ידי בתי. חיפשנו יחד תמונות וניסינו לבנות קו זמן שבו הדמות של מרקו פולו מתבגרת עם השנים. לכן גם הפכתי את סדר הפוסטים כך שיציגו את האירועים מתחילת הסיפור ועד סופו (ולא כפי שמופיע בדרך כלל בבלוג, שבו הפוסט האחרון מופיע ראשון)".
למאמרון של גילה לוי עצמון בבלוג המרתק שלה.
ראה גם :
מורה למדעים שפתחה בלוג בנושא תהליך החקר המדעי
תחנה מס' 9 בנתיב הטיסה לחו"ל
הבלוג הכיתתי השיתופי ומיומנויות הכתיבה
בהתנסות אחרת שנערכה בבית ספר תיכון בארה"ב נמצא כי יצירת הבלוג הכיתתי או הקבוצתי מניעה את התלמידים לחפש מקורות מידע ומשפרת את יכולות איתור המידע שלהם. התלמידים המעלים תכנים לאינטרנט מודעים הרבה יותר לחשיבות המידענות וחיפוש מקורות המידע. החשיבה הפדגוגית של תלמידים כיצרני תוכן דיגיטאלי היא דרך הוראה מומלצת היוצרת השראה רבה בכיתה.
תחנה מס' 10 : בנתיב הסיור בחו"ל
14 שלבים לכתיבת בלוג על-ידי התלמידים
המחברת, מורה בארה"ב, מפרטת את השלבים לכתיבת בלוג עם תלמידיה בכיתה ד' בביה"ס יסודי, תהליך שנתפס בעיניה כחוויה חינוכית מעשירה.
. 1 בחרו בפלטפורמה קלה, עבורכם ועבור התלמידים. המחבר השתמש בארה"ב בפלטפורמה של Kidblog. אבל מציע גם חלופות כגון: WordPress או EduBlogs .
2. קודם כל, ללמד את התלמידים כדי לכתוב בלוג. המחברת מספרת שהיא העבירה לתלמידיו שיעור כיצד לכתוב בלוג על נייר. (ניתן למצוא הוראות לכך בבלוג של McTeach), שהוביל לשאלה מדוע לנהל בלוג מתוקשב וכיצד לעשות זאת כמו שצריך.
3 .לדבר על זהירות! יש ללמד את התלמידים כללי עשה ואל תעשה! המחברת, המורה של כיתה ד', גם שלחה עם התלמידים תכניות לשימוש זהיר ומושכל עבורם כדי שידונו בהן בבית עם ההורים וכמו כן הוא דן בכך גם עם התלמידים במהלך השנה.
4. ללמד את התלמידים כיצד להגיב. המחברת ותלמידיה דנו כיצד להודות לאנשים, כיצד לענות לשאלות בבלוג וכיצד לשאול שאלות בחזרה.
5. להתחיל בקטן. בפוסט הראשון שלהם, התלמידים הציגו את עצמם. לאחר מכן, הם הגיבו על הפוסטים של חבריהם וגם התחילו לבנות קהילה.
.6 כלול את ההורים. ההורים תמיד יודעים מה עושים בכיתה ומוזמנים להגיב.
. 7 להתחבר עם כיתה אחת או שתיים כדי ליצור חברויות. המהות בבלוג היא הקשרים. אז צרו קשרים קבועים דרך Twitter או אמצעים אחרים באינטרנט, התלמידים נהנו להכיר זה את זה .
8. לדבר על. חברו את הבלוג שלהם לאתר המאפשר תקשורת עם כיתות אחרות ובקשו מאנשים להגיב, לצייץ ולהשתמש בו כדי למצוא כיתות להתחבר עמן.
. 9בקרו בבלוגים של כיתה אחרת. הראו לתלמידים כיצד ילדים אחרים משתמשים בבלוג וכך הם יקבלו השראה כיצד לכתוב בלוג..
10. תנו להם לחקור. המורה כותבת כי תלמידיוה אוהבים להשתעשע בסוג הגופן, בצבע, בתמונות. כך התלמידים הפכו לכותבים יצירתיים וגם התחילו לחשוב על יצירת זהות מקוונת משלהם.
11. לא לתת ציונים! כתיבת בלוג היא דרך להתנסות בכתיבה עבור קהל קוראים וללמוד להגיב לביקורת, ולא עבודה שמקבלים עליה ציון. המורה תמיד אמרה לתלמידיה מהן הדרישות ואף חייב אותם לחזור ולערוך את מה שכתבו, אבל מעולם לא ייסרה אותם על טעויות שעשו.
12. לאתגר אותם. לפעמים התלמידים ביקשו לכתוב על נושאים מסוימים, אבל גם המורה ארגנה להם מדי שבוע אתגר בכתיבת בלוג. זו הייתה דרכה לדעת מה הם חושבים על כיתה ד', מה החלומות שלהם, תקוות, איך הם חיים. התלמידים תמיד תהו מה יהיה האתגר הבא וחיכו לכתוב אותו.
13. מפו את הקשרים. המורה מספרת כי בכיתה הייתה מפת העולם בכיתה, שבה הם השתמשו כדי לציין בסיכות את האנשים שעמם התחברו. זה הפך לשיעור בגיאוגרפיה. התלמידים ידעו לומר היכן נמצאת מצרים, אלבמה, ניו יורק ומקומות אחרים בחדשות משום שהם יצרו קשרים עם אנשים ממקומות אלה.
. 14תנו לזה זמן! חלק מהתלמידים למדו לכתוב בלוג מיד, אחרים לא היו כל כך בטוחים, אולם כולם בסופו של דבר אהבו לכתוב בלוג.
תחנה מס' 10 : האם להשתמש בבלוג כאמצעי עיקרי ליצירת סביבת פורטפוליו דיגיטאלי בכיתה ?
תחנה מס' 11 :נתיב הסיור חוזר ארצה
תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים
פרופסור מיכל צרלמאייר סבורה כי בהוראת תהליך הכתיבה נוכל לזהות שלושה שלבים עיקריים והראשון שבהם-
"המבוגר או המנוסה מדגים כתיבה טובה באמצעות דיבור חיצוני וטקסטים המתחשבים בקורא"
מעיון בהוראת הכתיבה כתהליך ניתן ללמוד כי המורה צריך ל"אפשר לתלמידים לקבל משוב קונסטרוקטיבי לכתיבתם (Zellemayer 1989) מגורמים רבים ושונים בכתה ומחוצה לה.. כאן יש לבלוג יתרון, אולם יתרון זה הוא בבחינת פוטנציאל בלבד ומימושו תלוי במחויבותה של קהילת בית הספר לתהליך ו/או קשרים בין מורים מבתי ספר שונים (על הכתיבה).
ראו גם: המאמר הקשר בין אוריינות ובין כתיבת בלוגים על ידי תלמידים.
אריאלה לונברג ( 2008 ) כותבת במחקרה ( בשיתוף עם ד"ר פול גורסקי) :
"עבודת מחקר זו עוסקת בהשפעת משוב על נכונות תלמידי בית ספר יסודי לכתוב בבלוג לימודי. השערת המחקר הייתה כי למשוב של אנשים.
"באמצעות שאלונים לדיווח עצמי נבדקה השפעת המשוב החיובי והשלילי ממורה, מעמיתים המוערכים על ידי התלמידים ומעמיתים שאינם מוערכים על ידם כמו גם מקור המוטיבציה של הלומדים לכתיבה בבלוג (פנימית או חיצונית).
הממצאים הראו השפעה חיובית של המשוב החיובי והשפעה שלילית של המשוב השלילי על הרצון להשתתפות של התלמידים בבלוג.. יחד עם זאת, נמצא שלמשוב החיובי השפעה חזקה יותר על הנכונות לכתוב בבלוג מאשר על המשוב השלילי על הימנעות מכתיבה. נמצא כי גם לאחרים לא משמעותיים (העמיתים שהלומד לא מעריך את דעתם) יש השפעה על הנכונות להשתתף או לא להשתתף שאינה פחותה באופן משמעותי מהשפעת האחרים המשמעותיים. למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית" (אריאלה לונברג. פול גורסקי).
תחנה מס' 12 בנתיב הסיור בארץ
חשיבות המשוב בכתיבת בלוגים בכיתה
אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."
למאמרון המלאה של אריאלה לונברג ..
חשיבות ההפנמה של מורים לכתיבה בבלוגים: גם המורים חייבים לכתוב בלוג
ראיון מעניין שנערך בסוף 2006 עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. כתיבה מתוקשבת של בלוגים על ידי מורים מחייבת אותם ליצור סינתזה של מקורות מידע תוך הכללת נקודות מבט שונות (פרספקטיבות).
בהפעלת תלמידים בכיתה אין לראות בבלוגים כלי עבודה טכניים אלא סביבה להתפתחות אינטלקטואלית של התלמידים המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה.
"אודה ולא אבוש שתהליך ההטמעה בקרב התלמידים הרכים אינו קל כלל ועיקר (לחלקם זוהי אף התנסות ראשונית עם הדואר האלקטרוני) כפי שכתבתי ברשומה קודמת , הם רגילים לעיתים להעתיק ממקורות אינטרנטיים ולהגיש לכאורה "עבודה מושלמת", למורה שאינו מתוקשב. אך איתי הם עמלים יותר: מציגים מספר מקורות, עורכים סינתזה ביניהם כותבים את דעתם האישית ובהמשך ידרשו גם להגיב לאחרים. וכבכל התחלה חדשה, מחד אני חווה את ההתנגדויות והקשיים אך רואה בהחלט גם פרות בעמלי מאידך. התלמידים נכנסים לשיעור בציפייה ובהתלהבות ואט אט משנים את עמדותיהם . אני מאמינה שהם מתנסים בתהליך חדשני, שונה ומעורר אשר יובילם ויצעידם קדימה בהתפתחותם האינטלקטואלית!"
תחנה מס' 16 : דוגמא לבלוג מקצועי בחינוך , הבלוג של רותי סלומון
תחנה מס' 16 ב' : הבלוג החינוכי של המרצה להוראת המדעים , ד"ר גילמור קשת
"מורה בפיג'מה"
ליאת שמרלינג, מחנכת כיתות א'-ב' מרעננה, מעידה על עצמה בבלוג "מורה בפיג'מה" שהיא עובדת בעבודת החלומות שלה. על עצמה היא מספרת בבלוג: "מעולם לא חשבתי שאהיה מורה אבל כשעמדתי מול הפרק בחיי של 'בחירת מקצוע' הלכתי עם הלב ומתוך אמונה שחינוך זה העתיד שלנו. נכון שאין בזה כסף ו/או יוקרה אבל יש בזה את הדבר הכי בסיסי ומתגמל – מלה טובה של ילד, חיוך, עיניים בורקות והרגשה שעשיתי שינוי קטן בעולם. הבלוג הזה הוא הצצה לעולם שלי – עולם ההוראה, כולי תקווה שגם אתם תמצאו בו עניין ואולי אפילו יתעורר גם בכם ניצוץ ההוראה".
שמרלינג משתפת בבלוג ובדף הפייסבוק שלו בזוויות מגוונות של עבודתה. היא מספרת על יוזמות שהביאה לכיתה ועל הקשר שלה עם ההורים, מביאה צילומים של טקסטים שילדים כתבו וממליצה על ספרים. יש לה רעיונות מקוריים רבים, למשל ליצירת שקט בכיתה, להעצמת ילדים ולעידוד התנהגויות חברתיות חיוביות, והיא משתפת בהם את הקוראים.
מורה בפיג'מה | הבלוג הזה הוא הצצה לעולמי, מחנכת כיתות א'-ב' …
רוצים הצצה לכיתה שלנו? – מורה בפיג׳מה
הממד הרביעי"
פרניל ריפ, שנולדה בדנמרק וחיה כיום בארצות הברית, פתחה את הבלוג שלה, Blogging Through the Fourth Dimension, לפני כחמש שנים, וכיום היא רואה בו את ביתה השני. מטרת הבלוג הייתה לסייע לה להפוך למורה טובה יותר. "ידעתי שאני צריכה שינוי, שאני צריכה לזרוק הרגלים ישנים", היא מספרת לבלוג, "וידעתי שאני צריכה מקום לרפלקציה". הייעוד הצנוע הזה הוביל את ריפ לאתר שהגיעו אליו יותר ממיליון מבקרים, ולכתיבת שני ספרים.
תחנה מס' 17 : פרקי הדרכה לפתיחת בלוג חינוכי וניהולו
האתרים המרכזיים לכתיבת בלוגים בישראל הם "ישראבלוג" ו"תפוז", שגם מאפשר אופציה של וידיאו בלוג (בלוג הכולל גם סרטי וידיאו שלכם) והרשת החברתית העיסקית-מקצועית, קפה דה-מרקר.
- פלטפורמת בלוגים חינמית בעברית – ישראבלוג
- מערכת בלוגים בעברית ללא תשלום – תפוז
- בלוגים אישיים חברתיים – קפה דה-מרקר
ניהול תוכן דיגיטאלי בעברית בחינוך באמצעות מערכת וורדפרס
תבניות וורדפרס ועולם ניהול התוכן הדיגיטאלי
Tackk- ניהול תוכן דיגיטלי מהיר ושיתופיות
הנחיות לפתיחת בלוג (אתר blogger). כתבה: נעמי פורת
רסיסים ברשת: מדריך להקמת בלוג בלוגר (Blogger)
בלוגר– מדריך למתחילים
איך לשנות "טמפלט" (תבנית) של בלוג בפלטפורמה בלוגר
איך לעצב את האתר שלי בבלוגר?
סיכום
- השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה. המעניין, הוא שבחלק מן המקרים מדובר על מורים שהתנסו בעצם קודם לכן בכתיבת בלוגים בתקופת לימודיהם במכללה או באוניברסיטה או מורים שלמדו באופן יזום ועצמאי את מלאכת כתיבת הבלוגים .
- עוד מאפיין שמצאנו באיסוף המידע לסקירה זו: במרבית המקרים המורים בעצמם , ולא הנהלת ביה"ס יזמו את הכנסת הבלוג כסביבה מתוקשבת לכתיבה בכיתה. לכן , המחויבות של המורים להטמעת תהליך הכתיבה בסביבת הבלוגים היא רבה ומשמעותית מאד וחורגת מההשקעה של המורה הממוצע המלמד את מיומנויות הכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים.
- הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו (בניגוד לפורום ממוחשב הנתון בשליטת המורה) והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית. כתיבת הבלוג מייצגת למידה בגישה של meta-learning, בה נשזרים מושגים, טקסטים והקשרים ע"י הכותב במרחב המתוקשב שלו באופן שהרעיונות יכולים להבנות באופן הדרגתי תוך חשיפתם לאחרים.
- כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.
- היערכות של מורים להטמעת בלוג כיתתי שיתופי אינה פעולה פשוטה אלא מחייבת בראש ובראשונה אמונה בחשיבות התהליך המתוקשב לצד טיפוח השיתופיות של קהילת התלמידים בכיתה.
- יש כיום הבחנה בבתי הספר בין בלוג שיתופי לבין בלוג יחידני . "יש בלוג שיתופי (כלומר שכל הילדים כותבים רשומות באותו מרחב), ויש מצב שבו לכל ילד יש מרחב אישי להתבטא בו, כלומר בלוגי אישי .
- בחלק מבתי הספר היסודיים פיתחו המורים סביבת כתיבה מתוקשבת הכוללת בלוגים לימודיים אישיים ( מרחב אישי מתוקשב) של התלמידים מסביב לבלוג כיתתי מרכזי. היעילות של סביבה מתוקשבת כזו להקניית מיומנויות כתיבה היא גבוהה למדי מבחינת המוטיבציה של התלמידים והעברת מסרים ע"י המורה.
- במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחים המורים בצורה רציפה באמצעות הבלוג הכיתתי.
- למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית.
- על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. כתיבה מתוקשבת של בלוגים על ידי מורים מחייבת אותם ליצור סינתזה של מקורות מידע תוך הכללת נקודות מבט שונות (פרספקטיבות).
ביבליוגראפיה
Bauman, Marcy "The Evolution of Internet Genres" Computers and Composition, v16 n2 p269-82 1999.
Daiute, C. (1983). The computer stylus and audience. College Composition and Communication, 34, 134-145.
Daiute, C. (1985). Writing and computers. Reading, MA: Addison-Wesley.
Daiute, C. (1986). Physical and cognitive factors in revising: Insights from studies with computers. Research in the Teaching of English, 20, 141-159.
DeVoss, Danielle Nicole; Eidman-Aadahl, Elyse; Hicks, Troy. Because Digital Writing Matters: Improving Student Writing in Online and Multimedia Environments, Jossey-Bass, 2010.
.Amie Goldberg, Michael Russell & Abigail Cook, (2002(. . "Meta Analysis: Writing with Computers 1992–2002," . Boston college , 2003 (Technology and Assessment Study Collaborative).
Kurth, Ruth J. (1987). "Using Word Processing to Enhance Revision Strategies during Student Writing Activities," Educational Technology, v27 n1 p13-19 Jan 1987.
Pascopella, Angela; Richardson, Wil, The New Writing Pedagogy, District Administration, v45 n10 p44-46, 48-50 Nov-Dec 2009.
Van Manen, Max; Adams, Catherine. "The Phenomenology of Space in Writing Online," Educational Philosophy and Theory, v41 n1 p10-21 Feb 2009.
Yancey, Kathleen Blake( 2009). " Writing in the 21 century , National Council- Teachers of English , 2009.
Yancey, Kathleen Blake, " Writing by Any Other Name," Principal Leadership, v10 n1 p26-29 Sep 2009.
גבעון יהושפט ( 2011 ) . האודיסיאה של הטקסט , מסדה , 2011 .
עמי סלנט ( 2008) , "גוגל דוקס ושימושיו האפשריים במערכת החינוך – לקט מקורות מידע , פורטל מס"ע , מאי 2008 .
עמי סלנט ( 2010 ), "כלים פתוחים בהוראה- הנחיות שימוש בגוגל דוקס למורים" , פורטל מס"ע , אוקטובר 2010 .
עמי סלנט ( 2010) . " גוגל דוקס ככלי עזר למורים ליצירת פורטל כיתתי באינטרנט -תמונת מצב 2010" , פורטל מס"ע , אוקטובר 2010
עמי סלנט (1996) ." הדואר האלקטרוני והטקסט הממוחשב : הילכו שנים יחד בלתי אם נועדו," ספירלה – מתחדשים בחינוך, 1996.
מיכל צלרמאיר (תשנ"ב), "שינוי תפיסת ההבעה בכתב והוראתה אצל מורים ותיקים: לקראת חשיבה תוך פעולה", דרכים להוראה, כתב עת להכשרת מורים ולהשתלמותם, 1, עמ' 149-121
מיכל צלרמאיר, נוגה גלעד (תשנ"ה), "נקודות ציון בהתפתחות תפיסת הכתיבה על ידי תלמידים", חלקת לשון 20-19, מכללת לוינסקי לחינוך, עמ' 63-24
רינה בן-שחר (1987), "הוראת תחביר – הצעה לגישה אחרת", עיונים בחינוך 47-46, עמ' 220-205
שוש ברוש (עורכת) (1993), אוריינות חדשה – לקט מאמרים, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), תל-אביב
Pingback: ספר חדש : הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי (2017) | עמי סלנט
Pingback: הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי- מפגש השקה לספר החדש | עמי סלנט