הקניית מיומנויות חיפוש מידע לתלמידים: תמונת מצב 2012

7112

יש ערך פדגוגי –קוגנטיבי רב להקניית מיומנויות מידע לתלמידים בתיכון , אך מרבית בתי הספר בישראל אינם מתמודדים עם הסוגיה הזו ויוצאים מהנחה כי התלמידים מיומנים בחיפוש מידע ולא היא.  בחטיבות הביניים יש עוד מורים המנסים להקנות מיומנויות חיפוש לתלמידים , אך בבתי הספר התיכוניים בישראל אין בדרך כלל מודעות לכך. לעתים יש מודעות כלשהי אך אין זמן או אין ידע מידעני.  מחקרים בארה"ב מראים כי התלמידים מגיעים למכללות ולאוניברסיטאות ונקלעים לפערים קוגנטיביים  של  חסכי יכולת חיפוש  במאגרי מידע וגם במנוע החיפוש של גוגל .

ראה גם : חיפוש מידע ע"י תלמידים – הבעיה נותרה בעינה

המורה אביב צמח מציע כמה כלים חינמיים יעילים להקניית מיעומנויות חיפוש .

מתוכם הייתי  מתמקד רק ב boolify   –(Boolify Project: An Educational Boolean Web Search Tool –  וגם בחיפוש מתקדם של גוגל (  advanced search).

מתוך ההצעות המועילות של המורה אביב צמח ( שהוא לדעתי אחד המורים המתוקשבים המובילים בישראל)  הייתי מוותר על מנוע הכפול להשוואה בין ממצאי גוגל ובין ממצאי בינג . הסיבה:  גם סטודנטים  למידענות  לתואר שני התקשו להשתלט בו-זמנית עם ממצאי חיפוש משני מנועי חיפוש.  יותר חשובה היא הקניית מיומנויות חיפוש  (באמצעות החיפוש המתקדם של גוגל) המבוססת על מיקוד שאילתת החיפוש לפי פרמטרים כגון זמן ( לדוגמא , כל הממצאים שהתפרסמו על "בחירות דמוקרטיות" רק בשנה האחרונה) או כותרת (בחירות דמוקרטיות תוך מיקוד בכותרת בלבד).

לפני שמתחילים להקנות לתלמידים את מלאכת החיפוש המתקדם של  גוגל , אני ממליץ להקנות להם את עקרונות השימוש באינדקסים . אינדקסים לעומת מנועי חיפוש.

מיקוד החיפוש באמצעות שדה הכותרת (Title)

 הגדרת הבעיה

אחת הבעיות הגדולות ביותר בחיפוש מידע במנועי חיפוש ובמאגרי מידע היא בעיית "הרעש",  כלומר, קבלת מספר רב של תוצאות לא רלבנטיות.

 עודף מסמכים לא רלבנטיים נגרם כתוצאה מכך שמנועי החיפוש מאנדקסים כמעט כל מילה בטקסט ולכן לא נוצרת אבחנה לוגית נכונה בין מילים המבטאות את הרעיון המרכזי במאמר לבין סתם מילים המופיעות  בטקסטים אותם סורקים מנועי החיפוש במתכונת של מיפתוח אוטאמאטי. כלומר, כל מילה הופכת להיות מילת אינדקס במנוע החיפוש. לכן , שאילתא ממוצעת במנוע החיפוש של גוגל מכילה אלפי מסמכים/ממצאים. מתוכם אולי 2% הם רלבנטיים.

 בעיה זו באיחזור מידע (תחום  ההתמחות של חיפוש במנועי חיפוש) ידועה מקמת דנן בספרות המקצועית בתור בעית precision and recall .

בהתמודדות  המידענית , מנסים  דבר ראשון לפתור את בעיית ה"הרעש" העצום בממצאי חיפוש באמצעות טכניקה מסננת  של מיקוד החיפוש באמצעות הכותרת ( TITLE) .

הנחת היסוד היא כי כותב המאמר או הכתבה מבטא את הנושא המרכזי שעליו הוא כותב באמצעות כותר (כותרת) משמעותי כלשהו . לכן חיפוש ממוקד כותרת יניב תמיד תוצאות מדויקות וימנע את בעיית " הרעש" .

חיפוש מתקדם בגוגל :טופס התבנית לחיפוש מתקדם

אופראטורים מתקדמים לחיפוש בגוגל

אתגרי חיפוש וסקרנות : החידה השבועית

כפי שטען אביב צמח יש אכן חשיבות לחידה השבועית , אחת הדרכים המומלצות היא אתגור התלמידים באמצעות חידה שבועית בעברית כמו  האתר של גוגל  באנגלית ( החידה היומית) , אך תוך התיחסויות למקורות מידע בעברית , פעולה כזו מחייבת שיתוף  פעולה בין כמה מורים  או בין מורים ומומחי חיפוש כי הכנת חידת גוגל ובדיקתה החוזרת מראש היא פעולה ממושכת .

החידה צריכה להיות מורכבת מורכבת ממספר אלמנטים והתשובה לא יכולה להימצא בקלות בוויקיפדיה ודומותיה…

אפשר להשתמש ישירות באתר ייעודי של חידות ( בתחומי דעת שונים)  ולנצל את השאלות המקסימות ולהעבירן לתלמידים. יש בישראל מומחה לגיבוש חידות גוגל לתלמידים ושמו צביקה שוורצמן . הוא צבר ניסיון רב בתחום והפעיל  בתי ספר בתחום זה בעבר . מן הראוי שמשרד החינוך יפעילו אותו לגיבוש אתר ארצי של חידות  גוגל בעברית לבתי הספר . כמובן , שלצד האתר רצוי להקנות למורים ולבתי הספר המשתתפים השתלמויות או סדנאות קצרות של מפגשי עמיתים  לגבי מיומנויות חיפוש.

a google a day  חידת חיפוש יומית מתחדשת (באנגלית), המחייבת חיפוש מורכב. ניתן לקבל רמזים ופתרונות מהמערכת.

הקניית יכולת שיטתית לאיסוף מידע

מיומנויות חיפוש מידע מחייבות גם טיפוח יכולת איסוף המידע ע"י תלמידים, הקניית יכולת לאיסוף וסינון מקורות מידע היא נדבך חשוב בתחום מיומנויות המידע .

על פי הגישה המבנית ישנם 3 קריטריונים של איסוף מידע המאפשר יצור ידע והם:

1.אינטגראציה בין פרטי מידע (סרטונים, וידאו, קול וכו')
2.עדכניות –להתעדכן מהמשאבים ולהתאימם למצבי למידה חדשים
3.רלוונטיות- למה המידע נכון לביצוע התשובה (הנימוק של התלמיד)

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר.

על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין.

שתי המורות מלמדות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט.

aya and maya searching models 2012

ראה גם : הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

פרופסור חנן יניב ממליץ על Evernote

Evernote " היא תכנה (יש לה גרסה חינמית) לליקוט וארגון פרטי מידע ברמה האישית. אפשר להשתמש בה גם ברמה צוותית על חשבון משתמש אחד…

"היא משמשת אותי לליקוט פרטים שאני רואה להם שימוש פוטנצילי בעתיד או שימוש מיידי למשימה עכשווית. מה שנוח בה הוא שאפשר ללקט בעודך על דף אינטרנט כל פריט מתוך הדף הזה (טקסט, תמונה, וידאו או את כל המסך כולו), לאכסן אותו ב"מחברות" על פי תוכן, ולתייג אותו."

Instagrok  – להתמודד עם תהליך החיפוש באינטרנט בדרך יותר נכונה מבחינה חינוכית ומבחינה קוגניטיבית

היו כבר ניסיונות לפתח מנוע חינוך נפרד לתחום החינוך , אך המורים והתלמידים חזרו "הביתה" לגוגל . עם זאת, הניסיון הפדגוגי מלמד כי חיפוש בגוגל הוא לא בהכרח חקר במשמעות החינוכית של התהליך שרוצים להקנות לתלמידים .

מנוע החיפוש החדש Instagrok לקח אתגר זה ברצינות והוא מנסה להתמודד עם תהליך החיפוש באינטרנט בדרך יותר נכונה מבחינה חינוכית ומבחינה קוגניטיבית. במקום רשימות מצאי של מקורות מידע , הוא מנסה ליצור הבניית מידע . לצד הצגה תבניתית של המידע הוא מציע גם מפת מושגים דינאמית באמצעותה אפשר בצורה אסוציאטיבית להמשיך ולחקור את הנושא. השימוש במפת מושגים דינאמית קרוב יותר לתהליך חקר מאשר חיפוש סטנדרטי בגוגל.

מדובר בחברת הזנק ( סטארט –אפ) וצריך לתת לה עוד זמן פיתוח . בכל מקרה , המנוע החדשני מבטיח גישה יותר נכונה לחיפוש מידע בתחום החינוך. אנחנו בישראל לא נוכל ליהנות מהחיפוש החדשני כי עברית לא נכללה בשפות אותן סורק מנוע החיפוש החדש. אבל לפחות נדע כי במדינות דוברות אנגלית מנסים לאמץ גישה יותר נכונה לחיפוש מידע באינטרנט.

 נכון שהחיפוש  באמצעות  Instagrok הוא רק באנגלית , אבל גם תלמידים בישראל צריכים לדעת להריץ חיפוש מורכב  באנגלית כי מגוון מקורות המידע בעברית הוא מצומצם יחסית ובהמשך חייהם המקצועיים וגם באוניברסיטה יידרשו בכל מקרה לעבוד יותר עם מקורות מידע באנגלית.

למנוע החיפוש

הערה : המנוע עובד במיטבו בפיירפוקס

למאמר על מנוע החיפוש החדשני
Instagrok: A (Re)Search Engine for Education

נספח

חזרה ל Basics: מודלים פדגוגיים להקניית מיומנויות מידע

המודל  העקרוני של Tabberer עדיין תקף כיום להקניית מיומנויות מידע וחיפוש בבתי ספר תיכוניים ועושים בו שימוש באנגליה , קנדה ובארה"ב .

טבארר (Tabberer, 1987) מדגיש את חשיבות שלבי ההכנה של עבודות ומיומנות המידע הנדרשת על ידי התלמידים : תכנון, חיפוש מידע, שימוש בו, הצגתו , והערכת המוצר המוגמר.

 טבארר מדגיש את האינטגרציה שעל התלמיד לעשות בין מקורות שונים. עוד הוא מציין שחשוב שהתלמיד יבין שרצוי לדחות את השימוש במקורות שונים, מפני שאינם מתאימים, במקום לעשות בהם שימוש מאולץ בהיותם זמינים.

  Tabberer R. . Study and Information Skills in Schools. Windsor: Berkshire Nfernelson, 1987

ראה גם :

הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל

"השישיה הפותחת"

 מיומנויות יישום של מודל ה-BIG 6  בהערכת מידע על ידי תלמידים

What is the Big6?

Reflecting & Refining Checklist

Lesson: Reflecting on & Refining of Information Gathered

ראה גם :

מחקר : כיצד תלמידי תיכון מעריכים מידע במהלך החיפוש באינטרנט?

למידת החקר המידענית בבתי הספר של הונג קונג

האם רשת האינטרנט תומכת בלמידת חקר של תלמידים

· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *