מסימני עומס המידע באינטרנט 1996-2012

1258

היקף המידע המאונדקס ע"י מנוע החיפוש של גוגל גדל פי 1600 בין השנים 1996-2010.

בשנת 1996 היו מאונדקסים בגוגל 25 מיליון דפי מידע. בשנת 2010 היו מאונדקסים במנוע החיפוש של גוגל 40 מיליארד דפי מידע. דפי המידע באינטרנט גדלו פי 1600 תוך 14 שנים .

נתון זה אינו כולל ייקום מידע מקביל, כלומר  את הinvisible web . שם מסתתרים עוד מיליארדי יחידות מידע בעיקר במאגרי מידע מקוונים המחייבים סיסמאות , כלומר מאגרי מידע בתשלום .

מרחב אדיר של מאגרי מידע מקוונים פנימיים הידוע בשם INVISIBLE WEB . מרחב אדיר זה אינו מזוהה ע"י מנועי החיפוש הרגילים.

מה היקף המידע של גוגל ?

בדצמבר 1998 גוגל סרקה 60 מיליון דפים, היום ,בשנת 2013  "הזחלנים" (  crawlers) של גוגל סורקים מדי יום 40 מיליארד דפי מידע .

במילים אחרות : כל 8 חודשים כמות המידע הטקסטואלי והגראפי בגוגל מכפילה את עצמה.

ההשלכות הקוגניטיביות: אנו נדרשים להשקיע הרבה  יותר זמן בסינון המידע בכל שאילתא ושאילתא במנוע החיפוש.

אם בשנת 1996 הקדשנו בממוצע 5  דקות לעיון בממצאי החיפוש, הרי בשנת 2012 אנו מקדישים בממוצע 20  דקות  לפחות לעיון וסינון של ממצאי חיפוש שאילתא בודדת.

ראה גם : We knew the web was big…

יהלומים בתוך התוכן האדיר באינטרנט

כמויות התוכן המיוצרות היום באינטרנט הן עצומות. מעבר לאתרי חדשות רשמיים יש אתרים עצמאיים, בלוגים ואתרי תמונות וסרטונים שבהם כל אחד יכול להעלות או לכתוב כל דבר העולה בדעתו. רוב התוכן הוא אישי, טיפשי או פשוט לא מעניין את הציבור הרחב, אך בתוך המידע הגולמי הרב יש גם די הרבה יהלומים.

לפי דיוויד סיפרי, מנכ"ל טכנוראטי, אתר המיון והחיפוש הגדול ביותר של בלוגים באינטרנט, כמות הבלוגים מכפילה עצמה כל חצי שנה. אתר טכנוראטי עוקב אחר 50 אלף הודעות חדשות בכל שעה – 1.2 מיליון הודעות ביום – מספר עצום שגם צבא של עורכים לא יכול להשתלט עליו.

גם בישראל כמויות הבלוגים גדלות והולכות, ומלבד אתרים המוקדשים לבלוגים ולקהילות מקוונות – כמו תפוז, ישראבלוג או רשימות – יש בלוגים עצמאיים רבים. בלתי אפשרי לבדוק את כל הבלוגים ולמיין אותם, ואין בנמצא תוכנה שתברור מאמרים מעניינים מתוכם.

מקור וקרדיט : ליאור הנר , עיתון "הארץ"

קצה גבול היכולת

כמויות המידע הגלובליות העוברות ברשתות התקשורת, במדיה החברתית והצריכה הפרטית, וכמובן במסחר הבינלאומי, "מותחת" אתרים ורשתות המחברות ביניהם לקצה גבול היכולת. כמות המידע שתעבור ברשת האינטרנט ב-3 דקות בשנת 2017, תהיה שווה לכל כמות הסרטים שיוצרה אי-פעם, לדברי סיסקו. תעבורת האינטרנט היום פר אדם נמדדת בגיגה ביטים, כאשר 6 גיגה ביט של מידע מועבר ברשת לאדם בשנה. ב-2017, יגדל המספר הזה ל-16. בשלב הזה המידע יימדד בזטא ביטים – טריליון גיגה ביטים.

עומס מידע – האתגר במאה ה21 ואיך מתמודדים איתו?

מחבר: שרית חיים

שרית חיים, מידענית עצמאית ויועצת לספריות ומרכזי מידע

בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים.
אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.
כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע.
אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה.

קישור למצגת של שרים חיים

קישור ישיר למצגת של שרית חיים

עקת עומס המידע של הדוא"ל

        הבעיה העיקרית עם הדוא"ל היא שאנו מתעסקים אתו יותר מדי. רוב האנשים מקבלים 50 עד 300 מכתבים ביום. רוב האנשים מבזבזים עד 20% מזמן העבודה שלהם על טיפול בדוא"ל, כאשר רק חלק קטן מזמן זה מהווה זמן עבודה מועיל, שתורם לעבודתם. רוב הזמן הוא פשוט עיון בכותרות המכתבים וניסיון להבין מי השולח ובמה מדובר, קריאה של מכתבים מסוימים והתלבטות מה לעשות איתם. גם מחוץ לשעות העבודה רוב האנשים ממשיכים להיות מוטרדים ע"י זרם המסרים המגיעים כל הזמן, גם בענייני העבודה וגם מכתבים אישיים.

 בסה"כ אנשים רבים מבזבזים כעשרים שעות בשבוע על העיסוק בדוא"ל, וגם אז הם אינם מצליחים להתמודד עם זרם הדוא"ל הנכנס. הם סובלים מתופעה שנקראת "עקת עומס המידע שזורם בדוא`ל". אנשים רבים מסדרים את הדוא"ל שלהם כך שישמיע צלצול בכל פעם שמסר חדש מגיע. ואז הם ממהרים להסתכל מה הגיע. אנשים אחרים סתם נכנסים מפעם לפעם לתיבת הדוא"ל שלהם ובודקים מה הגיע. כל כניסה כזאת לדוא"ל היא הפסד לעבודה, שכן נדרש זמן מה לצאת מן הנושא שבו עסקנו לפני כן, ולהיכנס לנושאים שהמסרים עוסקים בהם, ושוב נדרשות 6 שניות כדי לצאת מהדוא"ל, להיזכר מה עשינו קודם ולהיכנס מחדש לנושא שעליו אנו עובדים.

דיאטת דוא"ל

        מה ניתן לעשות? ראשית, רצוי להחזיק שני חשבונות דוא"ל, אחד מקצועי ואחד פרטי. הראשון בשרת הדוא"ל של מקום העבודה והשני על שרת ציבורי כמו GMAIL, YAHOO או WALLA.

 – לכל מי ששולח לכם מסר אישי לחשבון הדוא"ל המקצועי, יש להחזיר את המכתב ולענות שכתובת הדוא"ל שלכם היא השניה (האישית).

 – במשך יום העבודה אסור להיכנס לדוא"ל האישי (אלא אם יש זמן מת בעבודה), שכן כניסה זאת מהווה למעשה גניבה מן המעביד שלכם, שמשלם לכם בעד זה שתעבדו, ולא בעד התענגות על מצגות יפהפיות.

 – במהלך היום, גם בעבודה וגם בשעות הפנאי, אל תיכנסו לדוא"ל אלא בזמנים קבועים, למשל כל שעתיים וחצי, וגם אז להגביל את משך ההתעסקות בדוא"ל, לעשרים דקות, או משהו דומה. הכלל הזה אמור בימים כתיקונם, ולא בשעה שאתם מצפים לאות חיים מבן, או בת, שמסתובבים ביערות של דרום אמריקה.

 – יש לבטל את שירות הצלצולים המודיעים על כל מסר חדש, גם במחשב האישי וגם בסמרטפון.

  מקור וקרדיט: הבלוג של יוסי רגב

· ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *