סדרת תמונת הידע המידעני , סקירה מס' 10 , 24 לנובמבר 2013  

גרסה מס' 3 , 27 לנובמבר 2013

איסוף, עיבוד וכתיבה : עמי סלנט

תקציר

 התחום של ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה  הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן.  

לא מדובר רק בתחזוקה של אחסון ומיון מקורות המידע אלא גם בהבניית הידע ובשיתופו עם מורים עמיתים.

מטרת הסקירה היא להציג את הידע שנצבר בארץ ובעולם לגבי תהליכי ניהול ידע בבתי ספר מכמה נקודות מבט : תהליכי ניהול ידע והמרכיבים העקרוניים שלהם, לרבות גישות שונות בעולם המחקר למיסוד הידע תוך התייחסות להליכי ניהול ידע .

הסקירה היא ביסודה מיפוי שיטתי של גישות , הליכים ויוזמות בתחומי ניהול הידע בארץ ובחו"ל . לצורך כך נסרקו במאגרי מידע ובמנועי חיפוש אלפי מקורות מידע רלבנטיים מתוכם בחרנו להציג את תמונת המצב המצטברת לגבי מצב ניהול הידע בחינוך. אנו מודעים לכך שיש מקרים שמדובר על הליכים של ניהול מידע אך, לדעתנו הם חלק מהתגבשות המוכנות ואימוץ המוקדם של ניהול הידע בחינוך.

 בסקירה סקרנו תפיסות וגישות לניהול ידע בחינוך בעולם  ובישראל, כולל תפיסות של ניהול ידע פדגוגי לטובת המורים בביה"ס או במחוז החינוך, גישות תהליכיות לניהול ידע בביה"ס.   הגישות מיוצגות ע"י מיטב אנשי המקצוע בארץ התורמים בדרכם להטמעת תהליכי ניהול  הידע בבתי הספר.

 בסקירה סקרנו גישות מעשיות מבוססות כלים מתוקשבים לארגון מידע, כגון הפורטל הבית ספרי וגם מאגרי הידע הבית –ספרי או מרכז המשאבים הכיתתי. 

 החלק השלישי של הסקירה מונה את האילוצים בהטמעת מערכות ניהול ידע וההשלכות לגבי בתי ספר, כגון המכשול התרבותי , כלומר , בעיית התרבות הארגונית בביה"ס . 

החלק הרביעי והאחרון של הסקירה מתייחס לחשיבות של הקניית מיומנויות לתלמידים לניהול ידע והבניית מידע , נסקרים התחומים החדשים והמאתגרים של אוצרות דיגיטאלית ולמידה הבנייתית.

על מנת להפוך את הלמידה בבית הספר למשמעותית עבור תלמידיו, צריך בית הספר להכשיר כל תלמיד לנהל את הידע שברשותו  ולהפוך את המורים לשותפים במשימה זו.

חלק ראשון : תחום ניהול ידע – מרכיבים עיקריים

 

ניהול ידע – Knowledge management

 מושג שמקורו בתחום המנהלי של ארגונים. מדובר בתהליך שמטרתו לסייע בהפקת המידע והידע הקיימים בארגון באופן שיטתי ומתמשך ושימורם לטובת צורכי הארגון. ניהול הידע כרוך באמצעים טכנולוגיים, המסייעים לתעד מידע ולאחזר אותו בהתאם לצרכים, ומשום כך פותחו כלים טכנולוגיים ומחשביים מגוונים  התורמים לניהול הידע. עם זאת, ניהול הידע קשור גם בהיבטים נוספים כגון: ההיבט התרבותי-ערכי – פיתוח מודעות בקרב חברי הארגון, נכונות לשתף פעולה ולשתף את חבריהם בידע שצברו: וכן ההיבט התוכני – כיצד לנסח, לרשום ולתעד את המידע בצורה שיהיה נגיש וזמין ויענה על צורכי הארגון. ניהול ידע התפתח למרכיב חשוב ביותר בלימודי תעשייה וניהול, מידענות, חינוך, תקשוב, ייעוץ ארגוני, וכלכלה.

קיימת הבחנה בין ידע למידע:

ידע הוא אותו מידע שעבר פרשנות אנושית לצורך פעולה אפשרית הוא שוכן בהקשר הפעלתי סובייקטיבי של המשתמש וניתן לתיאור אך לא להעברה. ידע הוא תובנה, מסקנה, הידע מאורגן וניתן לשליפה הוא משמעותי ושימושי. הידע משתנה בהתאם למציאות בתגובה למצב נתון הוא ניתן ליישום במצבים חדשים ובסביבה משתנה. ידע כרוך בקשרים הוא מורכב מניסיון מצטבר והשקפות של רבים. הידע רלבנטי למתרחש ומגרה לפעולה.

המידע הוא תוצר של עיבוד נתונים המשמשים לקבלת החלטה. מידע הוא שם כולל לכל משאב האוצר בתוכו יכולת ניתוח פוטנציאלית של המציאות על-ידי אדם כלשהו. מידע הוא דבר פיזי – יש עובדות, עדות מוצקה לדברים, מידע ניתן לניהול, לקטלוג, מידע דורש ארגון, פירוש ועיבוד לצורך הסקת מסקנות. המידע מאוחסן באמצעים אלקטרוניים או נייר

תהליכים למיסוד הידע 

ככל שעובדים מפתחים יותר ידע כחלק מתפקידם , הם נדרשים לבסיס רחב יותר של ידע ומידע , לעצמאות גבוהה יותר, וכן נדרשים לאפשרות לקשרים לעמיתים. הגישה הן למאגרי הידע והן לעמיתים , הינה גם בתוך הארגון, אך גם מחוצה לו- למאגרים פתוחים וייעודיים ולעמיתים בארגונים אחרים. ישנה חשיבות לאפשר להם מבנים רשתיים חופשיים ולאפשר גישה לרשתות רבות, לרבות אלו שאינן פורמאליות (  Johnston , 2009). ישנם עדיין ארגונים לא מעטים החוששים מלאפשר למשתמש גישה חופשית שכזו, שמא ינצלה לרעה, אולם ישנה מגמת שיפור בתחום זה,

Johnson D. (2009). Managing knowledge networks, Cambridge University Press, Cambridge , UK.

  "מיסוד הידע הוא  הוא תהליך עבודה, להפיכת הידע שנוצר בתהליכי הלמידה של הפרטים בארגון, לידע ארגוני המשולב בתהליכי העבודה בכל הארגון. אחת הדרכים למיסוד הידע היא יצירת מסמכים  מובנים של הידע הקיים בארגון".

מקור וקרדיט : ד"ר מוריה לוי , "תכנית ניהול הידע הארגונית: מבט לעתיד" , בתוך :  ניהול ידע בישראל 2012 , אסופת מאמרים , פורום ניהול הידע בישראל  , מרץ  2012

הבניית הידע והפיכתו למובנה

מחבר :: עמי סלנט

 המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. 

הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות,  הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר של מקורות המידע עשוי לפצל את תמונת המידע .

הבניית הידע והפיכתו למובנה

גישת קהילות הידע 

"קהילות ידע מקוונות הוקמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים כבר בשנת 2004. בדף הבית של הקהילות  קיימים שני רכיבים עיקרים : לצד מאגר של פריטי ידע המהווה מעין ספריה וירטואלית לשימוש חברי הקהילה , מופיע פורום וירטואלי ( "קבוצות דיון" ) שעשוי לשמש זירה ליצירה וללמידה כאשר אין די בידע שבספרייה.

בספרייה נעשה מאמץ מיוחד לסכם את הידע המחקרי הקיים (  state of the art ) בסוגיות אחדות עבור חברי הקהילות. החוקרים שניסחו את המסמכים הללו התבקשו לתת עדיפות לרלוונטיות ולשימושיות על פני תוקף וכוללנות. הם גם הוזמנו לנסח את סיכומיהם בצורה בהירה ותמציתית, כך שהידע האקדמי ישולב בצורה נוחה בספרייה של הקהילה ויתקיים סביבו דיון מתמשך."

בעלות ועצמאות . קהילות הידע המקוונות "שייכות" לחבריהן והן מנוהלות ע"י מקימיהן.

מקור וקרדיט : יקותיאל צבע . "קבוצות למידה וקהילות ידע מקוונות בשירותי הרווחה" , בתוך : ניהול ידע בישראל 2012 , אסופת מאמרים , פורום ניהול הידע בישראל  , מרץ  2012

ראה גם :

ד"ר אורה סתר , האם יש תרבות נכונה לניהול ידע

בין ידע גלוי לידע סמוי 

יש לציין שלא כל סוגי הידע גלויים וקלים לאיתור. מישל פולני (1966) הבחין בין ידע גלוי לידע סמוי: ידע סמוי הוא אישי, בהקשר ספציפי ולכן קשה לתת לו צורה מוגדרת ולשתף בו. ידע גלוי מועבר בלשון סיסטמתית ופורמאלית. ידע משמעותי להצלחת המוסד החינוכי, סמוי או גלוי, נמצא, אם כן, אצל כל אחד מהשותפים בעשייה החינוכית.

"ידע גלוי" ) ('Explicit Knowledge') "מוכר גם כ"ידע מפורש" או "ידע פורמאלי") הוא "ידע" אובייקטיבי ורציונאלי שמקורו במקצוענות ממוסדת, הניתן לביטוי בעזרת מילים, משפטים, מספרים ומשוואות; וכולל גישות תיאורטיות, פתרון בעיות, נהלים ובסיסי נתונים. "ידע" זה נובע בחלקו מעיבוד של "מידע" קיים ומאפיין גישות ניהוליות מערביות. מכאן, שמקור חשוב ל"ידע" המופק מ"מידע" הינו "הידע הגלוי". לעתים, עמלים לייצר את ה"ידע" הזה באמצעות עיבוד שפע פרטי "מידע". הדבר נעשה באמצעות ריכוז של "מידע" גלוי ההולך ותופח, איסופו מתוך מסמכים ופריטי "מידע" האגורים במערכות הממוחשבות ועיבודו, וכל זאת, בהתבסס על ניסיון ורציונאליות

 "ידע חבוי" ) ('Tacit Knowledge')  "מוכר גם כ"ידע סמוי"). הוא חמקמק וקשה ל"לכידה" בשונה מ"הידע הגלוי". הוא זורם במסדרונות הארגון, בפינות העישון ובארוחת הצהריים. הוא עובר מפה לאוזן ומשם לראשיהם של אנשים בארגונים. על פי רוב כל אלה קורים מבלי שיהיה לו כל תיעוד במערכות הממוחשבות או במאגרי המידע הארגוניים ומבלי שיהיה חשוף לעיני המנהלים. זהו "ידע" שמקורו במומחיות אינטואיטיבית אישית ואף יותר מזה, מומחיות המהווה תוצר של אינטראקציה בין העובדים, ברמות השונות של הארגון ושל ארגונים אחרים הרלוונטיים לנושא הנידון באותה עת, לבין ההתרחשויות השונות בסביבה הארגונית. הוא אינו ניתן לביטוי במילים ובמשפטים, ולא תמיד מודעים לו או יודעים לנסחו.

מי שטבע את המושג "ידע חבוי" ועיצב את ההפרדה בין סוגים שונים של "ידע", עוד בשנות ה- 30 של המאה הקודמת, היה החוקר מיכאל פולני (Polany, 1983). החוקר היפני, נונאקה, הרחיב בשנות ה- 80 של המאה העשרים בסוגיית "הידע החבוי" של פולני. הוא יצר הפרדה בהתייחסות לסוגיית ה"ידע", בין הגישה של התרבות המערבית לגישת התרבות המזרחית של מדינות כמו יפן. בניגוד לגישה המערבית הרואה ב"ידע" עיבוד של ה"מידע", רואה הגישה המזרחית את ה"ידע" האמיתי והחשוב הרבה יותר – את "הידע החבוי", הסובייקטיבי.

מקור וקרדיט : עפרון רזי, יחזקאלי פנחס, 2009

ניהול ידע בארגון מסתמך גם על הידע הסמוי וגם על הידע הגלוי.

כדי לנהל את הידע נכון, צריך להשתמש גם בתהליכים טכנולוגיים וגם בתהליכים תרבותיים שמאפשרים יצירת ידע, איסוף הידע, שיתוף, אינטגרציה ושימוש מחודש ואפקטיבי בידע.

חלק שני : תפיסות וגישות לניהול ידע בחינוך בעולם ובישראל 

 

חלקם הגדול של בתי הספר בעולם המערבי פועלים עפ"י המודל המסורתי – מודל ההעברה. מודל זה הוא היררכי. הידע עובר ממוקדי יצירה מחוץ למערכת החינוך אל המורים והתלמידים בבתי הספר. בעלי האמצעים על העברת הידע הם בעלי השליטה וקובעים את החוקים להפצת הידע. היום בעידן הידע, המשאב המרכזי של כל חברה הוא הידע שלה.

בית הספר הוא ארגון לומד הפועל בחברת ידע

נשאלת השאלה כיצד בית הספר ישמר את הידע הקיים, ישתף בידע, ירכוש מיומנויות ליצירת ידע חדש?

בשבע שנים האחרונות אנו עדים ליוזמות מלמטה למעלה בתהליכי ניהול ידע בשל צורך שעולה בקרב מורים, מפקחים, מחוזות ואגפי משרד החינוך .

מאפייני ידע מורים

צורות ידע של מורים

פרופסור לי שולמן 

פרופ' לי שולמן נחשב להוגה והחוקר החשוב ביותר  בעולם בתחום של ידע מורים 

 "ברצוני להציע שלוש צורות של ידע מורים: ידע היגדי, ידע המבוסס על מקרים וידע אסטרטגי. יש לזכור שמדובר ב"צורות" לארגונם של כל אחד מתחומי הידע שבהם דנּו לעיל – תוכן, פדגוגיה ותכניות לימודים (ישנם כמובן עוד תחומי ידע חשובים, למשל הכרת ההבדלים בין תלמידים יחידים, שיטות כלליות לארגון וניהול של כיתות, תולדות החינוך והפילוסופיה של החינוך וניהול בית ספרי וכלכלי. כל אחד מן התחומים האלה ניתן לחלוקה נוספת, ואפשר לבטאו בצורות הידע שיידונו להלן).

ידע היגדי: חלק גדול ממה שמורים לומדים מגיע בצורה של היגדים. עקרונות ההוראה מנוסחים כולם כרשימות של היגדים. כאשר ממליצים למורים, בהתבסס על הניסיון, לתכנן מערכי שיעור בני חמישה שלבים, לא לחייך לתלמידים בחודשים הראשונים של השנה ולארגן שלוש קבוצות קריאה – מנסחים את ההמלצות כמערכות של היגדים. למעשה, אף שתכופות אנחנו מציגים היגדים אחד־אחד, אנחנו מכירים בכך שדרך טובה יותר להבינם היא לארגן אותם בדרך לכידה כלשהי, לקבוע אותם במסגרת מושגית כלשהי, שאם לא כן קשה מאוד לזכור אותם או לשחזרם.

"אני טוען שביסודו של דבר ישנם שלושה סוגים של ידע היגדי בהוראה, התואמים את שלושת מקורות הידע העיקריים הנוגעים להוראה: חקירה אמפירית או פילוסופית מסודרת, ניסיון מעשי ועיון מוסרי או אֶתי. אתייחס לשלושת סוגי ההיגדים הללו בתור "עקרונות", "אִמרות" ו"נורמות".

מקור וקרדיט , הערכה הממוחשבת KEEP לתיעוד מידע פדגוגי ודידקטי על ידי מורים בארה"ב – תמונת מצב

הערכה הממוחשבת KEEP לתיעוד מידע פדגוגי ודידקטי על ידי מורים בארה"ב – תמונת מצב

מחבר : Cheryl Richardson , Owen McGrath

מקור :

 Innovate 339. Harnessing open technologies to promote open educational  (knowledge sharing. Innovate 3 (1

היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה.

במרוצת השנים הפכו המורים ומורי המורים המשתמשים בערכה הממוחשבת לקהילה מקצועית החוקרת ועוסקת בחילופי מידע מקצועיים. דבר זה התאפשר בזכות טכנולוגיות אינטרנט פתוחות (שרת אינטרנט מרכזי ותוכנה פתוחה) המאפשרות אחסון דיגיטאלי של כל ההתנסויות בהוראה.

 המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים. במרוצת הזמן פיתחו אנשי מעבדת הידע המרכזית (KML) תבניות ידידותיות לתיעוד ואיחסון דיגיטאלי של חקרי המקרה הפדגוגיים ומצבי ההוראה בשדה.

עד מהרה הוחלט שכל משתתפי קבוצת ההתמחות בהוראה של מכון קרנג'י (CASTL) יעברו להשתמש במערכת KEEP והיא אכן משמשת כפלטפורמה העיקרית שלהם ללמידה ארגונית ולחילופי מידע דידקטיים ביניהם.

עם ריבוי הממצאים הפדגוגיים מההתנסויות בשטח שנצברו בערכות ה- KEEP יצרה מעבדת הידע המרכזית (KML) של מכון קרנג'י מרחב שיתופי של כל המורים משתמשי KEEP ובו מאגר ממוחשב שיטתי של ההתנסויות שנצברו לצורך חקירה משותפת ורפלקציה.

 השילוב של מערכות ה KEEP בקרב המורים אכן שיפר את הרפלקציה של המורים והחקר המשותף של מצבי הוראה ואירועי למידה. נוכח ההתרחבות המהירה של מורים משתמשי KEEP החלו מכון קרנג'י לחינוך ומעבדת הידע שלו לגבש סטנדרטים ברורים להפצת המידע ולתיעוד ההתנסויות הפדגוגיות בשדה.

קישור מעודכן לגבי מערכת KEEP

הערכה הממוחשבת KEEP לתיעוד מידע פדגוגי ודידקטי על ידי מורים בארה"ב – תמונת מצב

הפקת לקחים שיתופית כביטוי לניהול ידע פדגוגי

הפקת לקחים שיתופית אצל מורים המיישמים דרכי הוראה חדשניות

 המצגת באנגלית

הפקת לקחים שיתופית אצל מורים המיישמים דרכי הוראה

השימוש במאגרי מידע דיגיטליים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו

מחבר : :שרון  כלימי

כנס מיט"ל , יולי 2012
שרון כלימי, ענת כהן, רפי נחמיאס

מטרת המחקר
לבחון את השימוש במאגרי מידע לימודיים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו, ולבדוק האם הטמעת מאגר מקומי (לעומת מאגר פתוח ברשת) מגביר את השימוש והתרומה למאגרי מידע.

שאלות המחקר
באלו מאגרי מידע משתמשים המורים?
איך המורים משתמשים במאגרי מידע לימודיים?
מה המורים תורמים למאגרי המידע?
מהי תרומת ההשתלמות/ההדרכה שקיבלו על השימוש במאגרי מידע?

לסקירה

השימוש במאגרי מידע דיגיטליים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו

גישות תהליכיות 

 

שיתוף בידע

במחקר על מערכת החינוך היפנית מ – 1999 מייחסים הכותבים את הצלחת המערכת, בין השאר, גם לאינטראקציה הקולגיאלית בין המורים. על פי נתוני המחקר, מורים יפנים משחקים תפקיד חשוב בשאיפה לשפר את עצמם באמצעות למידת עמיתים ואינטראקציה תכופה. מורים נוהגים לשבת בכתה של מורה עמית כדי ללמוד מתוך התבוננות, למידה חשובה במיוחד למורים חדשים הלומדים מתוך ניסיונם ומומחיותם של עמיתיהם. החלטות פורמאליות מתקבלות בפורומים רחבים שכוללים מורים, אנשי אדמיניסטרציה ותלמידים. לטענת החוקרים היפנים, תרבות ארגונית זו מכריחה את המורים להיות שותפים לניהול תורם ויעיל של ביה"ס (The Japanese Education System: 1999).

מקור וקרדיט : אורנה אבני , 2001

מאת: אורנה אבני – מנהלת חברת משאבי ידע – ניהול ידע בארגונים

ניהול ידע במוסדות חינוך

 בית ספר לאן: גישה מערכתית וניהול ידע

מחבר : אורנה גבע

במונחים של ניהול ידע, בית הספר (מורים ותלמידים) נמצא במצב של עומס מידע.

עומס מידע מושפע מערב רב של גורמים והוא משפיע על התפקוד של המערכת והגורמים הפועלים בה.

קצב ההתפתחויות והשינויים בסביבה בה פועל בית הספר מעלים שאלות לגבי הרלוונטיות של בית הספר בעידן הידע. שאלות אלו מאיצות את בית הספר כביכול "לרכוש" לגיטימציה מהסביבה ולאמץ פרויקטים שעשויים להעניק לו את הרלוונטיות הנדרשת, אימוץ רב מידי של תהליכים ופרויקטים יוצר עומס מידע על המורים והתלמידים.

מקור נוסף לעומס מידע הוא המבנה והתהליכים .ערב רב של גורמים אשר לעיתים אינם תלויים זה בזה באופן ישיר, ספקים, בעלי אינטרס ובעלי תפישות שונות משפיעים על בית הספר אשר צריך כביכול "לרצות" את כולם. מבנה מורכב זה של עבודה עשוי ליצור עומסים לא רק בשל כמות הפרויקטים והנושאים אלא גם בשל המגוונות שלהם.

ארבעת העקרונות המוצגים בהמשך ע"י אורנה גבע, המומחית בישראל לניהול ידע, מקורם מתהליכי ניהול ידע בארגונים. עקרונות אלו קשורים זה לזה וקימת בניהם תלות הדדית. כלומר,  נקיטת פעולה רק על בסיס עקרון אחד לא תחולל את השינוי. עקרונות אלו מוצגים כחלק מתהליך חשיבה על המערכת שתוארה קודם לכן.

בית ספר לאן: גישה מערכתית וניהול ידע

ניהול ידע בבית הספר

תחומי ידע נצבר בבית הספר

ממיפוי כללי (כל בית ספר צריך לעשות מיפוי משלו) של מוקדי הידע בבית הספר ניתן למנות את מוקדי הידע הבאים:

* ידע מקצועי מחלקתי

* מבחנים, בחנים, דפי עבודה ועבודות

* ידע מצטבר בפרוייקטים שונים – למשל מחויבות אישית, קשר עם מוסדות

   אחרים, תוכניות בין תחומיות וכדומה.

* ידע מקצועי של צוותי הייעוץ החינוכי.

* ידע הקשור לניהול בית הספר .

* ידע הקשור לניהול שכבה .

* ידע הקשור לחינוך החברתי.

* ידע הקשור לטיולים.

* ידע הקשור לאדמיניסטרציה בית ספרית.

גם בספרייה קיים מוקד ידע בו ניתן למצוא את רשימת הספרים, העבודות (גמר, ביוטופים) ועיתונים מקצועיים.

את רשימת ההתמחויות והתחביבים המיוחדים של המורים כמו גם את ההתמחויות של ההורים (שניתן לבקש עזרתם) ניתן לאגד במעין  'דפי זהב' של מומחים.

סיכומים של משאים ומתנים, פרוייקטים, טיולים וכ"ו

ישיבות צוותים כגון מחנכי שכבות או צוותי עבודה,  הן דוגמאות לידע נצבר שבזמן הישיבה נמצא בראשם של העובדים בלבד ולאחריה, ניתן להמירו לקובץ שמוסף למאגר הידע לשימושם של  המורשים להשתמש בידע זה.

תחקיר / הפקת לקחים / חפיפה

אחד הרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי ניהול הידע, הוא למנוע משגיאות לחזור על עצמן. כל עוד לא מנוהל הידע, הדרך היחידה להימנע מחזרה על שגיאות, היא ע"י הפעלת זיכרונם של הפרטים בארגון.

פעולת התחקיר הנה פעולה בה אנחנו אוספים את הנתונים שהצטברו בפרוייקט או אירוע מסוים, מעבדים אותם ויוצרים על פיהם ידע חדש בארגון.

תחקיר טוב הנו תורה בפני עצמה שכן הוא כולל התייחסות להיבטים תרבותיים וארגוניים המהווים תנאי הכרחי להצלחתו.

אך תחקיר טוב אינו מספק, ללא שלב מסכם של הפצה והטמעת הלקחים. לפיכך, מומלץ להוסיף שלב בכל תחקיר, בו יידון איך מבטיחים הטמעה של הלקחים לאירועים דומים  אחרים.

בנוסף, ניתן להתנות תחילתו של כל תהליך בית ספרי בלימוד הלקחים שהופקו בתהליכים דומים בשנים עברו.

חפיפות בתפקיד צריכות להיות מוסדרות על סרגל של זמן כאשר לכל אורך החפיפה יש להגדיר בדיוק מה צריך להעביר ומתי. יש לקבוע מלבד סדר זמנים, גם נושאים אותם רוצים להעביר.

מקור וקרדיט : ניהול ידע מתוקשב בבית הספר.rtf (המחבר: ויקטור קנל

                תיכון מקיף למדעים ואומנויות עש' יגאל אלון ברמת השרון)
 

חשיבות מאגר הידע השיתופי בביה"ס

יצירת מאגר מידע מקצועי מתעדכן תאפשר לקבוצות מורים התפתחות מקצועית. שיתוף חברי הקבוצה במידע חדש שנרכש על ידי כל אחד מחברי הקבוצה יביא לשדרוג מקצועי ויפתח למורים דרך שיתופית נוחה לייעול עבודתם.

שיתוף הידע בין המורים בבית הספר בשלב ראשון ובין המורים והתלמידים בשלב שני  חשוב לצורך קידום יעדי הארגון ושיפור הדרכים להשגתם.

מטרה זו מטפלת בניהול ועדכון מידע קיים, לצורך שימוש בעתיד.

בנייה משותפת של ידע חדש

זהו הערך המוסף של ניהול הידע על ניהול מושכל של מאגר מידע. האפשרות ליצור ידע חדש בעבודה משותפת (בניית נושא לימודי, עיבוד חומר כתוב למערכי שיעור, חיבור של מבחנים ודפי עבודה) מביאה את שיתוף הפעולה בין מורי הקבוצה ליצירה חדשה שתהפוך למידע מתעדכן במאגר הקיים.

תחזוקת הידע בבית הספר

חלקו של הידע הקיים מתכלה (מעצם ההתפתחות המהירה בידע האנושי),  ולכן חייבים לחדש את המלאי, להרחיבו וליצור ידע חדש. דרך שיתוף הידע נוצרת קרקע ליצירת ידע חדש, רחב יותר. חשוב לדעת כיצד נוצר הידע ואיך אנשים וארגונים לומדים להשתמש בו בחוכמה ולשלב תהליכים תומכים ליצירת ידע חדש, בהתאם לאופי הארגון ולעובדים בו.  ניהול הידע הקיים מספק כר ליצירת ידע חדש.

זמינות כל מדורי המאגר בכל רגע נתון 

לעומת ספריה ששעות הפתיחה שלה מוגבלות, חדרים/מדורים שאינם זמינים לאורך כל שעות היום, או לחילופין תיאום פגישה בין שניים או יותר המתבסס על העובדה כי למשתתפים זמן פנוי משותף ושאף אחד לא שכח להביא לפגישה את הספר עליו היא הייתה צריכה להתבסס…       הכניסה הממוחשבת לכל מדורי מאגר המידע (במידה ויש הרשאה) מאפשרת לא רק התנערות מתלות באדם ובזמן אלא גם בזמינות החומרים עצמם.

מקור וקרדיט : ניהול ידע מתוקשב בבית הספר.rtf (המחבר: ויקטור קנל

                תיכון מקיף למדעים ואומנויות עש' יגאל אלון ברמת השרון)

ראה גם : 

מרכז משאבים כארגון ידע פדגוגי – חקר מקרה  ( רינה שבתאי) .

קהילות לומדות והעברת ידע בין מורים – המודל המצוי והמודל הרצוי

השפעת הרשתות החברתיות על ניהול הידע בחינוך

תחומי הקהילות המקוונות לחילופי ידע קיבל , במידה מסוימת, תפנית לטובה מאז התפתחות הרשתות החברתיות כגון פייסבוק וגוגל פלוס, היכולת להקים בקלות קבוצות ייעודיות בפייסבוק תרם להקמת קהילות ידע דינאמיות המתארגנת באופן עצמאי ודינאמי ללא תלות בגורמים ממסדיים. היקף חילופי המידע ונכונות החברים בקבוצות בפייסבוק לתרום ידע לעמיתיהם הולכים וגדלים מחודש לחודש .

 כך לדוגמא , הקבוצה הייעודית ( שחלק מחבריה אנשי חינוך ) , קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי או קבוצת מובילי התקשוב של מחוז חיפה במשרד החינוך . וגם  קהילת הידע בפייסבוק " הוראת היסטוריה עתירת חשיבה"

קיימים גם לא מעט בתי ספר אשר ניצלו את מנגנון הקבוצות הסגורות בפייסבוק , על מנת להקים קהילות של מורים בית-ספריות פעילות לחילופי מידע וידע פדגוגי .

ראה  גם :

פייסבוק‏ 2012 בחינוך – יישומים, כלים ואפליקציות

מתודות כאסטרטגיה לניהול ידע ממוחשב בחינוך 

גישות מעשיות מבוססות כלים מתוקשבים לארגון מידע 

גישת הפורטל הבית הספרי 

 אנו נמצאים כעת בשלב של רוויה באינטרנט וזה מתבטא בעומס מידע אדיר מבחינת כמות התוכן שנוצר באינטרנט . אם נבחן את השנה האחרונה נוכל להבחין שריבוי התכנים שיש באינטרנט מקשה עלינו לאתר ולארגן תוכן איכותי וכמו כן גורם לנו לבזבז זמן רב בחיפוש , וגלישה לאתרים השונים.

החל משנת 2010 הנוף החינוכי הדיגיטאלי הולך ומשתנה לנגד עינינו מבלי שנחוש בכך. לסביבות החינוך נכנסים עתה יותר ויותר כלים פתוחים המאפשרים גמישות רבה יותר בארגון תכני הלמידה וביצירת שיתופיות ידע בין הלומדים. ד"ר אברום רותם, מומחה מוביל בישראל לתקשוב בחינוך  מדגיש את חשיבות הפורטל החינוכי שהכלים הפתוחים יכולים ליצור ביעילות. לשם מימוש לשם מימוש פדגוגיה עדכנית.  

ד"ר אברום רותם :

הכלים העומדים כיום לרשות מערכת החינוך , להלן רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק למערכת החינוך

ראה גם מצגת :

פורטל בית הספר

  הקמת פורטל שיתופי ע"י מורים 

השיפורים ביישום של גוגל דוקס בשנה האחרונה הופכים אותו לכלי עזר יעיל וידידותי למורים המבקשים להקים פורטל שיתופי באינטרנט לכיתה שלהם , ואכן היקף השימוש של מורים בארה"ב ובישראל ביישום של גוגל דוקס הולך וגובר. היישום של גוגגל דוקס נותן מענה להקניית מיומנויות המידענות והאוריינות הבאות: עבודה משותפת (collaborate)  , שמירה ואגירת מידע, ביטוי עצמי של רעיונות , כתיבה ושיפור יכולת הכתיבה.

שירות ניהול המסמכים המקוון של גוגל (גוגל דוקס) מאפשר למורים להעלות מסמכים ולעבוד איתם בשיתוף עם אחרים . מורים בבתי ספר יכולים להשתמש בגוגל דוקס כדי לכתוב מטלות מקוונות ולהעלות אותן לאתר משותף שבו כל תלמידי הכיתה יכולים לצפות באינטרנט ולהוריד את המסמכים למחשב שלהם. למעשה , המורה יכול לנצל את התכונות של גוגל דוקס כדי ליצור פורטל כיתתי משלו באינטרנט וגם כדי לנהל ידע פדגוגי .

גוגל  דוקס מציע אפשרויות של עריכת מסמכים על ידי משתמשים רבים. מה שיאפשר לא רק לבעל האתר אלא בעצם לכל מי שבעל האתר נותן לו הרשאה לערוך קבצים מסוימים.

גוגל דוקס ככלי עזר למורים ליצירת פורטל כיתתי באינטרנט -תמונת מצב 2010

כלים פתוחים לניהול מידע: השיפורים האחרונים בגוגל-דוקס

 בניית אתר לימודי בגוגל סייטס

שימוש בתבניות וורדפרס להקמת מאגר ידע בית-ספרי

וורדפרס מצטיינת כפתרון מקיף לאתר אינטרנט פשוט והיא גמישה מספיק בשביל למלא כמעט כל צורך אחר. היא מציעה כלי ניהול תוכן נוחים לניהול בלוג כיתתי, כלים מתקדמים להקמת רשת אתרים בביה"ס , פורטל תוכן, , פורטפוליו, ניוזלטר, או כל דבר אחר שאפשר לחשוב עליו. לניהול הידע הפדגוגי בביה"ס.

 תמונת הידע המידעני: תבניות וורדפרס ועולם ניהול התוכן

הקמת מרכזי משאבים כיתתי בהוראת המדעים ע"י מורים בבית ספר יסודי  

 כלים לניהול ידע אישי ע"י המורים

כלים לניהול ידע אישי : שיפורים בתוכנת  Diigo

 כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית

 פיתוח בסיס ידע על תקשוב חינוכי באמצעות  WIKI

גיבוש והבניית הידע המצטבר בסוגיות של למידה מתוקשבת ופדגוגיה מתוקשבת הוא מטלה לא קלה, אך אוניברסיטת מלבורן באוסטרליה החליטה כבר לפני כמה שנים לנסות לגבש בסיס ידע מתועד בנושא למידה מתוקשבת.

בהתחלה הם השתמשו באתר אינטרנט רגיל אשר סיכם והציג את הידע הסכמתי המצטבר בנושאי למידה מתוקשבת, אך לפני כשנתיים העלו את כל הסיכומים לאתר WIKI  כמפעל ידע שיתופי. לא בדיוק אנציקלופדיה לתקשוב חינוכי, אבל בהחלט בסיס מידע שיטתי ההולך ומתפתח ומציג את קווי המיתאר והנדבכים העיקריים של התחום.

אם נבחן, לדוגמא, את הפרק של שיטות הוראה מקוונות מבחינה פדגוגית נקבל חלוקה הגיונית וממצה, עדיין לא מעמיקה מספיק, אך יש בה מתכונת ברורה. כמפעל תיעוד הבנוי בצורה שיתופית על WIKI  הוא מתעדכן ומשתנה כל שבוע ופתוח גם לתוספות של גורמים מעבר לאוניברסיטת מלבורן.

 קרדיט: תודה לד"ר אריאל פרנק, חוקר בכיר במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן על המידע המועיל.

ראו גם מפעל WIKI מעניין אחר (מאותה סדרה עקרונית של מפעלי וויקי חינוכיים) המוקדש ללמידה מתוקשבת גמישה

פיתוח בסיס ידע על תקשוב חינוכי באמצעות WIKI 

 צריכה ויצירה: תפישות של מאמצים מוקדמים בקרב מורים למדעים לגבי שימוש בויקי לתמיכה בפיתוח מקצועי

שימוש בויקי בהכשרת מורים: ההשפעה על תהליכי ניהול הידע ועל שביעות הרצון של הסטודנט

בנייה שיתופית של מערכי-שיעור במתמטיקה על גבי פלטפורמת ויקי

עטרה שריקי ,     ניצה מובשוביץ-הדר

מקור וקרדיט :
ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2011 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי
י ' עשת-אלקלעי, א'  כספי, ס ' עדן, נ'  גרי, י'  יאיר  (עורכים), ( רעננה: האוניברסיטה הפתוחה(

עטרה שריקי, ניצה מובשוביץ-הדר

על כתפיהם של מורים הדיסציפלינאריים בבית-הספר מוטל עומס רב בהכנת מערכי-שיעור מדי יום ביומו.  במהלך שנות עבודתו, כל מורה צובר לעצמו ניסיון בהכנת מערכי-שיעור וידע פרקטי מגוון. אבל כקהילייה, למרות שמורים רבים מלמדים בו-זמנית את אותם תכנים, המורים ממעטים לשתף פעולה, או לחלוק ביניהם את הניסיון והידע שהם צוברים. המחקר הנוכחי בדק, באופן ראשוני , אפשרות של שימוש בפלטפורמת-ויקי לפיתוח שיתופי של מערכי-שיעור במתמטיקה.  הניסוי העלה שקיימים יתרונות רבים לפיתוח שיתופי של מערכי- שיעור במתמטיקה, אך יחד עם זאת, פלטפורמת-הויקי הזמינה היא מוגבלת, והעלאת מערכי-שיעור במתמטיקה עליה כרוכה בקשיים. המסקנות העיקריות של המחקר מצביעות על הצורך בביצוע ניסוי רחב-יריעה, בהשתתפות מורים רבים, תוך התאמת הפלטפורמה.

קישור למאמר המלא באוניברסיטה הפתוחה

  ראה גם : 

ליצור WIKI עם גוגל באמצעות Datawiki 

Datawiki

ינאי זגורי , מומחה הדרכה , ממליץ על כלי מתוקשב חדש לבניית WIKI . "דברנו על שילוב WIKI בלמידה. המעבדה של גוגל "מבשלת" לנו בימים האחרונים כלי נחמד ונוח לבניית WIKI .  הכלי באמת ידידותי ונוח והיתרון העיקרי שלו הוא האפשרות לשלב את הערכים שנוצרים בו גם באתרי אינטרנט אחרים". מאוד נוח לשימוש, עובד על גבי הרשת (כמובן) וחינמי (כמובן),.

לבלוג של ינאי זגורי

ליצור WIKI   עם גוגל באמצעות Datawiki

ניהול ידע בחינוך: התפיסה של  KNOWII

התחום של ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד  לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה  הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן .אחת הגישות הייחודיות לניהול הידע בבתי ספר היא התפיסה החדשנית של מערכת KNOWII

התחום של ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד  לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה  הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן . אחת הגישות הייחודיות לניהול הידע בבתי ספר היא התפיסה החדשנית של מערכת KNOWII .  המערכת גם מספק תשתית של חומרי למידה ממויינת וגם מאפשר למורים לבנות ולתחזק מאגר ידע פדגוגי עבור כיתה או ביה"ס , אם באופן פרטני או בשיתוף עם מורים עמיתים אחרים בביה"ס או בבתי ספר אחרים.

KNOWII היא פלטפורמה קהילתית לניהול ידע לבתי הספר. בעזרת KNOWII מורים ותלמידים ממקומות שונים  בונים ומנהלים מאגר ידע משותף.

KNOWII מספקת חומרי למידה איכותיים לכל ילד ומורה. בעזרת KNOWII קל למצוא חומרי לימוד, קל לשמור אותם וקל לשתף אותם. KNOWII לומדת את ההעדפות של המשתמשים ומתאימה להם את החומרים הטובים להם. KNOWII  מאפשרת לנהל דיון קהילתי על כל חומר לימוד.  KNOWII זמינה בכל מקום על כל מכשיר. הממשק של KNOWII הוא פשוט מזמין ונח.

 כחול לבן ובעבריתKNOWII  – היא חברת סטאראפ ישראלית צעירה, ששמה לה מטרה לקדם את החינוך בישראל. המערכת תומכת בעברית בצורה מלאה.

לסקירה

 הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשה ,אפריל 2013 Wikispaces Classroom

מסד נתונים שיתופי ככלי לבניית ידע וארגומנטציה בסביבה מקוונת

 הקמת מרכז משאבים אינטרנטי ע"י מורים בביה"ס

ספריית משאבים אינטרנטיים – Google Sites

פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט , והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע

הקמת מרכזי משאבים כיתתי בהוראת המדעים ע"י מורים בבית ספר יסודי …

מרכז משאבים כיתתי באינטרנט- חלק ב'

מרכז משאבים כיתתי – כיתה ו' – גלית –

ניהול ידע מנקודת מבט של מנהלי בתי ספר 

ניהול שונות בסביבה ארגונית משתנה וחסרת וודאות – אתגרו של פרח מנהלים

אם בעבר, נמדד אורך חייו של  "ידע" ארגוני, במספר עשורים הרי כיום הוא נמדד במושגים של חודשים והיכולת לעקוב אחר עדכוני המידע והידע המתחדש בעקבותיהם, נתפסת כמיומנות הישרדותית  (.(Siemens,2004   לצד הצורך לדעת "מה ו"איך" מתפתח  הצורך ב"היכן"  היכן מצוי מידע מעודכן, היכן מצוי הידע המתחדש, ו "להיכן ניתן להעביר "ו/או לאחסן" ידע אישי  במילים אחרות, היכולת והמיומנות לחשוף ולהכיר מידע מעודכן, ולהבנות בעזרתו ידע חדש נתפס כיום בעיני חוקרים כחשוב יותר מן הידע הקיים, המצוי בידנו  (Siemens, 2004).

ניהול שונות בסביבה ארגונית משתנה וחסרת וודאות – אתגרו של פרח מנהלים

מדריך להפקת לקחים בבית הספר

מחבר : ירון בלומנטל

תהליך הפקת לקחים שרכיביו הם: בחירת האירוע לצורך הפקת הלקחים; כלים לאיסוף מידע על האירוע מנקודות מבט שונות זו מזו; מפגש הפקת לקחים שבו מנתחים את המידע, מסיקים מסקנות ומגבשים לקחים מעשיים לפעולה; תיעוד הידע שנוצר במפגש והפצתו לכלל אנשי בית הספר .

כלי ניהול מעשי, בהיר וקל להפעלה; מציג תהליך מובנה של למידה ארגונית מטעויות ומהצלחות, צעד אחר צעד; מגדיל את "החכמה הארגונית"; מעצב תרבות של מצוינות בבית הספר

למידע נוסף במרכז הידע של מכון ראשה

קישור להורדת המדריך

  חמישה טיפים לניהול מבוסס נתונים

מנהל בית הספר נדרש להתמודד עם כמות חסרת תקדים של נתונים – הישגי התלמידים, רשימות נוכחות, מדדי אלימות, סקרים, נתונים דמוגרפיים, הנחיות, נהלים ועוד. במצב זה, בו קיימת לעתים "הצפה" בנתונים, הופכת משימת עיבוד הנתונים והפיכתם לידע משמעותי להיות קשה. לעתים אף נדמה שהמנהל נדרש לעבוד עבור הנתונים, במקום שהנתונים יעבדו עבורו.

מסמך זה נועד לסייע למנהל בניהול הנתונים בעזרת חמישה טיפים עיקריים – עקרונות ורעיונות ליישום שיאפשרו לו ולצוותו לקרוא ולפרש את הנתונים בצורה אפקטיבית ומושכלת.

לסקירה במכון אבני ראשה

 

חלק שלישי : אילוצים בהטמעת מערכות ניהול ידע וההשלכות לגבי בתי ספר

 

  ניהול ידע בארגונים – מה אנחנו יודעים כיום? (כמעט חמש עשרה שנים, עשר .אחרי)

  ידע אינו חֵפֵץ – ולכן לא ניתן "להעביר" אותו. ידע הוא סובייקטיבי, אמורפי, קונטקסטואלי, רב-ממדי ורב-פירושי, אינו אמת אוניברסלית, ניתן לראות בו זוויות שונות, הוא תלוי- זמן, מקום, תרבות, ערכים אסוציאטיביים, הוא עוסק בעיקר ב 'איך' ובפחות ב 'מה', אך בארגונים חשיבותו של ה 'איך' לעתים קרובות עולה על חשיבותו של ה 'מה'.

 ידע הוא תהליכי, נמשך, מתפתח וצומח, ולא סטגנטיבי, חד ממדי ונכון לעיתוי מסוים. ידע הוא תוצר של שיחה נמשכת ומתמשכת בין בעלי עניין משותף התורמים יחד ליצירה של ידע חדש כל העת. המסקנה הנגזרת מכך, אשר אותה ארגונים מסרבים לראות נכוחה – היא שלא ניתן באמת 'לנהל' ידע, ובוודאי שלא לנהל אותו באמצעות 'טכנולוגיה', תהא מתקדמת אשר תהא. בעצם, יש טכנולוגיה המאפשרת לתכלל (לנהל?) ידע. זו טכנולוגיה הקיימת משחר הבריאה, זה המוח האנושי  והתהליכים המתקיימים בין הסינפסות בעת שיחה בין בני אדם. איך אפשר לנהל את זה, טכנולוגית?!

באותה נשימה, כדאי גם לומר כי לא ניתן "לשמר" ידע, משום שידע הוא דינמי, צומח ומתפתח כל העת. נכון גם לומר שלא ניתן "לחלץ" ידע ממוחו של אדם, ולא "ללכוד" את הידע.

יגאל חמיש ,, מומחה לניהול ידע , 2010

ניהול ידע בארגונים – מה אנחנו יודעים כיום? (כמעט חמש עשרה שנים, עשר .

המכשול הפסיכולוגי לניהול הידע 

We always know more than we can say , and we will always say more than we can write down"

לכלים אין ערך אם אנשים לא ירצו לעשות בהם שימוש. לכן הבסיס בניהול ידע הוא תמיד אנשים. אם באים לפרויקט בגישה של תכנון, בניית והעמדת כלים לניהול ידע, המאמץ צפוי מראש לכישלון. אי אפשר לבנות בנק ידע , מאגר מידע או אתר אינטרנט ולצפות שעכשיו יהיה לנו ניהול ידע, ההתמקדות באנשים וההעצמה שלהם הוא העיקר.

גם העובד המסור ביותר, עם כל הרצון הטוב שבעולם, יוכל לרשום ולתעד רק חלק קטן מאד מהידע שרכש. בשיחות בעל פה , אנשים יוכלו לשתף הרבה יותר, אם כי גם זה עדיין רק חלק קטן, קצה הקרחון , מהידע , הניסיון וחוכמת החיים שלהם. לכן צריך להקל עליהם ככל האפשר. בעולם הטכנולוגי קוראים לזה "חווית המשתמש" וחוויה היא אכן מילה מתאימה. הכלים הטכנולוגיים צריכים להיות פשוטים, ברורים ולהגיב במהירות. כאשר עובד כבר רוצה לכתוב , לענות לאחרים ולשתף ידע אסור שהטכנולוגיה תעמוד בדרכו ותערים קשיים. לכאורה זה כל כך ברור אבל בדיוק בנקודה זו נופלים רבים וטובים. וכיוון שהרבה יותר לדבר להתבטא בעל פה מאשר לשבת ולכתוב , כלי חזק מאד לשיתוף ידע הוא פשוט שיחה. ולכן חשוב מאד לשים דגש לא רק על תכנון פתרונות טכנולוגיים מרשימים אלא גם על הנעת תהליכים ופעילויות של שיחות , מפגשים , אירועים שבהם אנשים מתוך הארגון יציגו נושאים שונים ויפתחו שיחה סביבם. באמצעות שיחות , מפגשים קבוצתיים ועל ידי גישה פתוחה , הקשבה , התייעצות ושיתוף ניתן יהיה להגיע למעורבות ועניין אמיתיים , ליצור אמון וגם התלהבות.

 תרבות ארגונית 

אף תהליך מסודר ויפה  ואף כלי טכנולוגי נאה ומרשים לא יצליחו ללא תרבות ארגונית מתאימה שבה יש לאנשים את המוטיבציה להתייעץ עם אחרים, לבדוק מה עשו בעבר ומה היו התובנות שנרכשו, לראות מה נעשה בקבוצות ולתרום ולשתף איתם בחזרה. ההשראה הניהולית, היצירה של סטנדרטים ושל ציפיות , התחושה של מה נכון ומה כדאי לעשות בסביבה הארגונית שלנו הם בעלי ערך עצום והשפעה מכריעה. כשם שיש תהליכי עבודה ותהליכי הידע יתחברו אליהם וישתלבו בתוכם, כך יש תרבות ארגונית ותרבות ניהול הידע צריכה להשתלב בתוכה.

מרכיב התרבות הארגונית הוא החשוב ביותר ביישום של תכנית הידע , ועם זאת הוא הקשה ביותר למימוש.

להנעה ניהולית יש כמובן ערך מהותי כפי שראינו. עובדים צריכים לדעת שמצפים מהם לשתף ידע שיכול לתרום לעמיתיהם לעבודה, שמצפים מהם לכתוב מסמכים מסודרים ולשמור אותם בספרייה שיתופית ושמצפים מהם לבדוק מה נעשה ולאמץ פתרונות קיימים, במקום ללכת ולהמציא אותם מחדש.

המכשול התרבותי 

כאשר נמפה את הקבוצות בארגון נראה פסיפס רבגוני של גישות ותפיסות עולם. יהיו תמיד אלה שאף פעם אין להם זמן, ואין להם רצון ועניין ללמוד שיטות חדשות. יהיו אלו שיחפשו תמיד את הצעצוע הטכנולוגי החדש, שחיים באינטרנט ושיבינו כל דבר חדש הרבה יותר מהר עוד לפני שנספיק להסביר אותו. וביניהם תהיה קשת רחבה ומגוונת. אבל יש גם תרבות של הארגון . תרבות שנובעת מהרגלים שהשתרשו, אבל גם מתהליכי עבודה קיימים ומהאווירה שההנהלה יוצרת בארגון. לתרבות זו תהיה השפעה עצומה על הרצון והמוכנות של אנשים לעבוד יחד , לשתף ידע וניסיון עם אחרים, להקשיב , לחפש , וללמוד זה מזה. גם לתרבות של ניהול הזמן תהיה השפעה עצומה. עובדים לא ירצו לכתוב ולשתף ידע אם הדבר ייתפס כבזבוז זמן ומשאבים בעיני הממונים עליהם. את כל זה חשוב ללמוד מראש ולקחת בחשבון , וכמובן לדאוג מראש לפתרונות מתאימים.

המכשול התהליכי 

חשוב ללמוד את תהליכי את תהליכי העבודה הרגילים ולתכנן את תהליכי הידע כך שישתלבו באופן טבעי בתוכם . כדאי שלא נתכנן תהליכי ידע או כלים לניהול ידע שיהיו שונים ותלושים משטף העבודה הרגיל שהעובדים רגילים אליו. שיתוף ידע לא צריך לקחת זמן ומאמץ . הוא צריך להפוך לחלק משגרת היום הרגילה, לפעילות שנעשית תוך כדי העבודה ומשתלבת בתוכה.

מקור וקרדיט :אביגדור שרון . "עקרונות באסטרטגיה של ניהול ידע בארגונים" ,  , בתוך : ניהול ידע בישראל 2012 , אסופת מאמרים , פורום ניהול הידע בישראל  , מרץ  2012

 ההשלכות מבחינת בתי הספר 

בניגוד לארגונים המתוארים במחקריו של אביגדור שרון , עיקר הקושי בהטמעת ניהול ידע שיטתי ומעמיק בבתי ספר אינו בהכרח ההתנגדות המורים לשינוי . יש מוכנות לא מבוטלת של מורים בבתי הספר לשתף מידע ולארגן מידע באופן שיתופי , אך המכשול העיקרי הוא תהליכי כפי שנמצא במחקר שנערך לאחרונה בבתי ספר בהונג קונג .

היו  ניסיונות ראשונית כבר בשנת 199-2001 להטמיע מערכת לניהול ידע בבתי ספר של מילווקי בארה"ב , בעיקר  לכיתות ח' בחטיבות הביניים בעיר. ניסיונות אלו התאפיינו ,אמנם בגישה מערכתית נכונה , אך הקדימו את זמנם , בעיקר מבחינת בשלות הפלטפורמות המתוקשבות והדרכת המורים .

הצורך בשינוי ארגון הידע הפדגוגי המוסדי בביה"ס 

מחבר:ד"ר : אמנון כרמון

מקור וקרדיט: "Institutional Organization of Knowledge": The Missing Link in Educational Discourse , Teachers College Record Volume 109 Number 3, 2007, p. 603-634 by Amnon Karmon .

לארגון הידע המוסדי הקיים שתי השפעות שליליות על החינוך: הוא יוצר תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים (מה שאמנון מכנה "סוגיה אפיסטמית" או "היבט אפיסטמי"); גורם לקיבעון באופני ההוראה בכיתה ("היבט השימור").

המסקנה: כדי לשנות את אופן העיסוק בידע בבית הספר יש לשנות תחילה את ארגון הידע המוסדי. טענתו של אמנון כרמון היא שמרבית ההכרעות החינוכיות הנוגעות לידע נעשות עוד קודם לכניסת המורה לכיתה. להכרעות אלה יש השפעות חינוכיות מרחיקות לכת.

הדגם הארגוני הקיים בבתי הספר חוסם בשיטתיות כל ניסיון לממש במסגרתו תהליכים קוגניטיביים שונים של הבניית ידע . הניסיון לשינוי של הוראת המסירה בבית הספר בלי לשנות בהתאמה את ארגון הידע המוסדי שמסגרתו היא פועלת, משולים לניסיון להשתמש בתנור שנוצר בשביל לאפות עוגות על מנת לשרוף כלים מחומר. שלא במפתיע הכלים ממשיכים להישבר.

קישור למאמר באנגלית

ראה מאמר קודם של אמנון כרמון בפורטל מס"ע

ארגון הידע המוסדי: תפיסות ידע ומנגנוני שימור

ללא שינוי ארגון הידע המוסדי לא נצליח לשנות את מטרת-העל של בית הספר

יישום תהליך ניהול ידע בבית ספר – מצגת

מחבר : חגית עזר

למצגת המקורית – ראו קובץ מצורף מצד שמאל

מצגת מעניינת על ניהול ידע בבתי ספר. המצגת פותחה במסגרת הפעילות של חברת "ניהולים" אשר עסקה בזמנו בניהול ידע בכלל ובניהול ידע בחינוך בפרט.

יישום תהליך ניהול ידע בבית ספר

ראה גם : 

ניהול ידע בבית הספר

עמדות של מורים לניהול ידע בבתי ספר 

Kai Wing Chu,( 2011) . "Implementing Knowledge Management in School Environment: Teachers' Perception" ,  Knowledge Management & E-Learning: An International Journal , Vol. 3, , No. 2

התופעה של ניהול ידע באופן פעיל ומערכתי היא חדשה יחסית בבתי ספר ברחבי העולם ולא נחקרה עדיין לעומק , למעט המחקרים הנערכים בשנים האחרונות בבתי הספר התיכוניים בהונג קונג לקראת הכנסת מערכת חדשנית ותפיסה של ניהול ידע בסביבה מתוקשבת.

מחקר מעמיק שנערך בבתי ספר תיכוניים בהונג קונג ע"י ( 2011) Kai Wing Chu ועמיתיו טוען כי הבנת עמדות לגבי ניהול ידע חשובות יותר מהדגשת מדידת העברת הידע השיתופי בבתי הספר.

באופן כללי , הגישה של המורים לגבי שיתף ידע בבי"ס היא חיובית והם מאמינים שצריך לשתף ידע. מבחינתם רואים המורים את המכלול של ניהול ידע בשיתוף ידע ובאחסון ידע , אך אינם מודעים לעניין הבניית הידע  ולצורך להפיכת ידע סמוי  (tacit knowledge) לידע מפורש ומתועד. למורים יש כבר היום בביה"ס פלטפורמות מתוקשבות לטיפול במידע  , אך לדעתם , אלו אינם כוללים רכיבים לניהול ידידותי וקל של המידע והפיכתו לידע. הפלטפורמות המוטמעות בבתי ספר הן יעילות אך מאולצות ואינן מקרבות את המורים לניהול ידע חוויתי. המורים גם מדגישים כי התרבות הארגונית בביה"ס אינה מעודדת בהכרח שיתוף ידע , למרות ההצהרות הפורמאליות על חשיבות ניהול הידע .

המורים סבורים שהמכשול הגדול ביותר להטמעת ניהול הידע בביה"ס נוגע לתמיכה הטכנית השוטפת בביה"ס. במרבית המקרית  התמיכה הטכנית השוטפת היא לא חלק ממאמצי ההטמעה של מערכות התקשוב בבתי הספר כי רמת השירות היא נמוכה יחסית.

כותבי המאמר סבורים כי תנאים מוקדמים להטמעה מוצלחת של ניהול ידע הם ראשית כל הדרכה מעמיקה למורים לגבי כל שלבי ניהול הידע ( כגון איסוף , הבניית הידע ושיטת לארגון הידע ), אבל גם מערכות ידידותיות יותר לניהול הידע ותמיכה טכנית שוטפת.

מעט מאד מערכות חינוך בעולם מסוגלות לטפל בו-זמנית בשלושת תנאי יסוד אלו , אך יכול להיות כי המודעות של שלטונות החינוך בהונג קונג לכך תאפשר להם בעתיד הנראה לעין  ליזום פרויקט מצליח של ניהול ידע בבתי ספר תיכוניים.

למאמר המלא

Implementing Knowledge Management in School Environment

 חלק רביעי : הטמעת תהליכי ניהול ידע ברמת התלמידים 

  ידע תלמידים

בית הספר בחברת הידע הולך ומתאים את עצמו לשינויים החלים בסביבתנו. השינויים באים ויבואו לידי ביטוי בשינוי מטרות ההוראה, תפקידי המורה ואמצעי ההוראה כמו גם בשינויים סביבתיים מבניים וארגוניים. התפיסה הגורסת שהתלמיד הנו בבחינת "כלי ריק" שהמורה ממלאו בידע, פסה זה כבר מן העולם, וכיום רואים אנשי החינוך את התלמיד כשותף פעיל בתהליך הלמידה, אשר בונה לעצמו את עולם הידע שלו בעזרת המורה. על מנת להפוך את הלמידה בבית הספר למשמעותית עבור תלמידיו, צריך בית הספר להכשיר כל תלמיד לנהל את הידע שברשותו ולהפוך את המורים לשותפים במשימה זו.

אחד מתפקידי בית הספר כיום הוא, כאמור, הכשרת התלמיד לתפקד כ"עובד ידע" בעתיד. מתוך תורת ניהול הידע בארגונים ניתן לגזור מספר מיומנויות שיהפכו עד מהרה לרלוונטיות עבור תלמידינו, הן כלומדים עצמאיים וחוקרים והן בהכנתם להיות עובדי הידע בעתיד. ניהול הידע והלמידה של התלמיד רצוי שיכלול מיומנויות כמו: שימוש במאגרי מידע בינלאומיים, מיומנויות מידע ,מיומנויות שכחה מיומנויות גמישות, מיומנויות מהירות ( מהירות קבלת החלטות, מהירותתגובה, מהירות יצירת רעיונות חדשים, מהירות זרימת נתונים וכד), מיומנויות הקשורות בתיעוד הידע וארגונו, שיתוף בידע, רכישת ידע , מיומנויות מיפוי ניפוי והתמקדות ועוד.

מקור וקרדיט : אורנה אבני ,  2001

מאת: אורנה אבני – מנהלת חברת משאבי ידע – ניהול ידע בארגונים

ניהול ידע במוסדות חינוך

ניהול ידע ביישום פדגוגי ברמה של הכיתה והתלמיד

 ניהול מידע אישי הוא כלל הפעילויות שאדם מבצע לצורך ארגון משימות יומיומי באמצעות:

איסוף, ארגון תחזוקה אחזור ושיתוף מידע

עוד ציינה ד"ר הרדוף יפה כי ניהול המידע האישי הוא סובייקטיבי ועומד על 3 מרכיבים עיקריים, ההקשר, הפרוייקט אליו משתייך והרלבנטיות. אני הייתי מוסיפה גם מרכיב נוסף, סוג המידע (מאמר, סרטון, שיר, תמונה. (

"המסקנה שלי בעקבות ההכנות לכנס היא שחייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתי ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות.
לדעתי, ארגון וניהול המידע צריך להיות הראשון במעלה, עליו מתבססת כל העשייה שלנו בהמשך.
אם נחזור לדברי הרדוף יפה, ניהול המידע הינו סובייקטיבי… האדם (ובמקרה שלנו, התלמיד) נדרש למצוא את הדרך המתאימה לו, ולכן על המורה לאפשר לתלמידים להחשף לדרכים שונות, להבין ולמצוא את היתרונות והחסרונות שבכל דרך ומכאן להתנסות בכך. והכי חשוב להיות מודע לצורך בארגון המידע האישי."

הבלוג של נעמי פורת: ניהול ידע אישי – הגיגים בעקבות כנס התקשוב

אוצרות דיגיטאלית

אוצרות דיגיטלית היא דיסציפלינה בהתהוות, שתמשיך ותתגבש כמבנה ידע חדש בשנים הבאות.

המונח ‘אוצר’ (Curator) פורץ מגבולות המוזיאונים והגלריות לתחומים אחרים. התמודדות ארגונים בעולם של הצפת מידע אינה בהכרח יצירת מידע נוסף אלא בהפיכתם לאוצרי תוכן רלבנטי לקהל שלהם – החל מאיתור, סידור, הנגשה והפצה.

להמשך הסקירה

תמונת הידע המידעני: כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית

הטמעת אוצרות דיגיטאלית כחלק מהקניית ניהול ידע ללומדים 

החשיבות החינוכית של הפעלת לומדים (תלמידים או סטודנטים) במשימות של אוצרות דיגיטאלית הולכת וגדלה כיום בעידן האינטרנט וכמויות המידע האדירות שמסביבנו. מדובר על תהליך חינוכי של בחירה מושכלת של מקורות מידע וארגונם התמטי סביבה נושא או סוגיה נושאית. לדעת אנשי חינוך מדובר במיומנות חשובה במאה ה21 , פירושה לא רק דליית מידע אלא גם הבניית המידע בדרך משמעותית . הלומד נדרש כאן לא רק ליישם מיומנות טכנולוגית של חיפוש אלא גם לגלות ביקורתיות לאורך כל תהליך הבחירה וארגון מקורות המידע.
לסקירה

המיומנות של אוצרות דיגיטאלית עולה בדרגת חשיבותה במערכות חינוך בעולם

האם ניתן להשיג שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה ?

מחבר : Teresa Crawford

מקור וקרדיט:

Teresa Crawford. "Winning the Epistemological Struggle: Constructing a Cultural Model of Shared Authority in an Elementary Classroom", Teachers College Record Volume 110 Number 8, 2008, p. 1706-1736

המאמר הנשען על שיטת המחקר האפיסטמולוגית קונסטרוקטיביסטית  (Constructivist epistemology) בוחן בצורה מעמיקה את שאלות המחקר הבאות : א. כיצד מורה בכיתה מארגן את דפוסי המעורבות של הלומדים באופן שונה מדפוסי ההוראה הפאסיביים המקובלים בביה"ס  ב. מה הן התוצאות המעשיות משינוי דרכי האצלת הסמכויות בכיתה בין המורה לתלמידים והאם הן תורמות להבניית הידע של הלומדים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הדרכים בהן הסמכות בכיתה הואצלה בצורה מושכלת בין מורה לתלמידים ואלו הזדמנויות למידה מאפשר שינוי זה בדרך ההוראה. המסקנות של המחקר הן שניתן לגבש שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה רק כאשר שומרים על עקביות לאורך זמן , כלומר ע"י רצף חינוכי ופדגוגי בפעולה זו לאורך זמן.האם ניתן להשיג שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה

החשיבות של למידה הבנייתית פעילה

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו .

Annotexting   הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני . הסברים קצרים אלה, במקום להיות על נייר, ניתן להבנות בכלים טכנולוגיים שונים באינטרנט כך שהתלמידים יכולים גם לשתף פעולה, ובסופו של דבר להסיק מסקנות מהקריאה שלהם. לתהליך זה מאפיינים קוגניטיביים ברורים של העמקת הלמידה.

למידה הבנייתית : חשיבות תהליך סיכומי הערות בכלים מתוקשבים

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר ( חובב יחיאלי) .

למאמר של חובב יחיאלי

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

מחבר: David F. Warlick 

Evaluating Internet-based Information: A Goals-based Approach

 מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט.

 בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף.

כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע  הסברים ותדריך למילוי על ידי התלמידים  ( הקובץ מצורף בפורטל מס"ע בסרגל מצד שמאל) .

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

הבניית מידע ע"י תלמידים או סטודנטים באמצעות ניהול סימניות 

בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר.

יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור.

שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת .

להבדיל מ Delicious המתמקד רק בניהול סימניות עם אפשרויות של שיתוף הסימניות כרשת חברתית,  Diigo  הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעיין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

עפ"י המאמרון מה24 ביולי 20013 ניתן להשתמש ביישום של DIIGO להבניית ידע שיתופי של קבוצת לומדים . ניתן לייצור ב diigo קבוצה (GROUP ) המתייגת באופן שיתופי את פריטי המידע שנאספו למאגר שיתופי .

לסקירה

שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת

חקר מקורות המידע חשוב לא פחות מאיתור המידע כיום

מחבר :Jody Passanisi , Shara Peters

 המיומנויות שיש להקנות היום לתלמידים הם לא רק איתור מידע , אלא גם ניתוח והערכה של מקורות מידע. הניסיון של המורים בארה"ב מלמד כי התלמידים יודעים לאתר מידע ולהציגו באמצעות נתונים שהובאו מתוך הוויקיפדיה. אבל הדגש צריך להיות היום על הערכת מקורות המידע שנדלו בחיפוש. התלמידים צריכים לשאול את השאלות הנכונות לגבי אתרי האינטרנט בהם הם מבקרים , עד כמה אתרי אינטרנט אלו מעודכנים , מי עומד מאחוריהם, האם המידע מומן ע"י גורמים מסחריים וכדומה. אין זה פשוט ללמד תלמידים בבתי ספר תיכוניים להעריך מקורות מידע , אך במציאות של עודף מידע ושימוש רב ומרובה בהעתקת מידע מהוויקיפדיה , הדבר הכרחי כיום. התלמידים צריכים לדעת להעריך מקורות מידע מפרספקטיבות שונות ויש להקנות להם יכולות של ניתוח מקורות מידע מזוויות מבט שונות.

כותבות המאמר מלמדות בחטיבות ביניים בארה"ב.

למאמר באנגלית

 ראה גם :
מיומנויות מידע לתלמידים: הערכת מקורות מידע והפתרון של אוצרות דיגיטלית

הקניית אוריינות מידע באמצעות מרחב למידה מבוסס MOODLE

מחקר : כיצד תלמידי תיכון מעריכים מידע במהלך החיפוש באינטרנט?

הערכת איכות המידע באינטרנט – תפיסות חדשות

התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום.

הערכת איכות המידע באינטרנט – תפיסות חדשות

"תערוכה וירטואלית" כסוגה להפעלת תלמידים באינטרנט

:עמי סלנט

עם התפתחות המטלות המתוקשבות בחינוך, החלו יותר ויותר מורים לתת את הדעת להפעלת תלמידים באינטרנט ביצירת פרויקט אישי או קבוצתי של תערוכה וירטואלית באינטרנט . התנסויות שונות שנערכו בבתי ספר בארץ הוכיחו כי תלמידים מגלים עניין רב בהתמודדות עם יצירת תערוכה וירטואלית על נושא כלשהו באינטרנט. זהו מודל פדגוגי חשוב היום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע.

הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) .בסקירה הקצרה ניתן לקרוא על השלבים בהפעלת התלמידים ועל כלים מתוקשבים אפשריים לבניית התערוכה הוירטואלית באינטרנט.

לסקירה

"תערוכה וירטואלית" כסוגה להפעלת תלמידים באינטרנט