רשתות חוקרים בינלאומיות – הפוטנציאל המידעני

5978

הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן . האמת , היא שאנו המידענים כבר גילינו לפני שנה את היתרונות המשמעתיים של דליית מידע ברשתות המחקר בעולם כערוץ מידע מקביל ואפקטיבי למאגרי המידע האקדמאיים בהם אנו משתמשים כגון  Ebsco   או Elsevier . יש להניח כי גם מאגרי המידע האקדמאיים שמו לב לכך ומכאן האיום המשפטי של המו"ל Elsevier כנגד החוקר אשר העלה ברשת החוקרים Academia.edu מאמר שפירסם קודם בכתב עת של Elsevier.

למידע על המקרה כנגד החוקר ברשת Academia.edu

הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות

הרשתות החברתיות הפכו לכלי פופולרי לקידום הקריירה האישית כמעט בכל הסקטורים. ככל שהמחקר הופך להיות רב-תחומי וגלובלי כן גדלה החשיבות של שיתוף פעולה. השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

אחד הנושאים החיוניים לחוקרים כיום , הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

דוגמה לרשת כזו היא Academia.edu.
בה יכולים החוקרים:

• למצוא עמיתים מתחומי מחקר דומים

• לעקוב אחר התפתחויות אחרונות בתחום המחקר שלהם

• ליצור דף פרופיל אקדמי שיכלול את תחומי העניין ופרסומים שלהם

academia logo

מלבד פעילויות אלו , רבים מן החוקרים מעלים ברשתות החוקרים כגון Academia.edu נוסח מלא של המאמרים המדעים שפירסמו לאחרונה.

הרשת  מציגה אקדמאים מאוניברסיטאות בכל העולם במבנה של עץ. כל אוניברסיטה מסודרת לפי מחלקות וסטטוס האקדמאי (סגל, סטודנט). לכל אקדמאי עמוד אישי בו ניתן להציג את תחומי המחקר ולהעלות מאמרים. ניתן להוסיף מוסדות שלא מופיעות ברשימה.

“Academia.edu is committed to enabling a transition to a world where there is open access to scientific literature.

תהליכי הצטרפות והעלאת מאמרים ומחקרים לרשת Academia.edu

קישור

ההתפתחות של רשת החוקרים  היא משמעותית ביותר ולאחרונה הם גייסו תקציבי עתק לפיתוח הפלטפורמות המתוקשבות שלהן באינטרנט ,Academia.edu, The Social Networking Platform For Researchers, Raises $11.1 Million

מנקודת מבט מידענית

בשנה האחרונה ערכנו לא מעט חיפושי מידע באתר של  Academia.edu , בעיקר בנושאי חינוך, למידה-מתוקשבת ופסיכולוגיה . הגענו למגוון של מאמרים ומחקרים  שהועלו שם ע"י החוקרים בעולם .

academia search searching

 

החיפושים שהרצנו באתר Academia.edu היו פחות יעילים בהשוואה למאגרי המידע האקדמאיים כי תוכנת האיחזור ( מנוע חיפוש פנימי של האתר )  ב- Academia.edu היא מאד פשוטה ואינה מאפשרת חיתוכי מידע והצלבות של חיתוכים כמו במנועי החיפוש של מאגרי המידע האקדמאיים . יחד עם זאת, כאשר איתרנו מידע , הוא היה ברובו בטקסט מלא (  full text ) , יתרון לא מבוטל עבור קהל היעד שלנו , הזקוק למאמרים המלאים ולא מסתפק רק בתקצירים .

 

research1

תופעת הרשתות החברתיות לאקדמיה חלק מאותם כלים ויישומים שיתופיים לאקדמיה שמהווים את מה שמכונה 2.0 Science  (ד"ר יפה אהרוני)

למצגת של ד"ר יפה אהרוני מאוניברסיטת תל אביב

כאשר רשתות חברתיות אלו מאמצות את עקרון תנועת הגישה הפתוחה הן מאפשרות גם לחפש מידע , לגשת למידע ולהפיץ את העבודה המחקרית

 המצגת המלאה של ד"ר יפה אהרוני

רשתות חברתיות באקדמיה – ידע ומידע מדעי וחלון הזדמנויות לספריות. ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל. גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012

רשתות חברתיות לאקדמיה דוגמת academia.edu  הן חלק ממכלול כלים ושירותים במסגרת מה שמכונה science 2.0, בו מיושמות טכנולוגיות שיתופיות של ווב 2.0  למטרות מדעיות ולמחקר. בהרצאה הוצגו דוגמאות של רשתות חברתיות  לאקדמיה –  רב תחומיות וייעודיות לתחומים מסוימים עם דגש על הפונקציונליות שלהן לחוקרים, לכלל המשתמשים ולציבור האקדמי.

ד"ר יפה אהרוני מתארת את  נושא הרשתות החברתיות לאקדמיה  כחלון הזדמנויות לספריות  ולהרחבת התקשורת המדעית. כמו כן   דובר בהרצאה על הרשתות החברתיות לאקדמיה כתשתית לכלים חדשים להערכה מדעית ותרומתן לפיתוח כלים כאלה,  והוצג גם  נושא  הבעייתיות של החומרים ברשתות אלו מבחינת איכות וזכויות יוצרים.  למצגת ההרצאה  – קובץ PDF

 book old

מנקודת מבט אקדמית-מחקרית : העתיד של תהליכי שיפוט באקדמיה- Peer review

ראה : The Future of Peer Review

 

במסגרת אקדמית בעולם, תוכן חופשי ותוכן נגיש מופיעים בשני תחומים עיקריים:

  • כתבי עת, מאגרי הפקדה וארכיונים, רובם תחת הכותרת Open Access
  • חומרי לימוד ) Open Educational Resource  וקורסים מקוונים )  OpenCourseWare )

שני התחומים קשורים באופן הדוק לעולם האינטרנט כאמצעי לחיפוש ומציאת מידע, כמו גם להתפתחות טכנולוגית.

הגישה הפתוחה מגדילה באופן ודאי את מספר הקוראים הפוטנציאלי. מספר מחקרים הראו כי לגישה הפתוחה ישנה השפעה משמעותית גם על כמות ההפניות והציטוטים של המאמרים )

הדגש הרב שניתן לזכויות היוצרים מעלה מספר שאלות כגון מי הבעלים של זכויות היוצרים ביצירות אקדמיות

העברת זכויות היוצרים לכתבי עת בתמורה לפרסום, דבר שיוצר מגוון בעיות ובראשן

הצורך של מוסדות אקדמיים לרכוש גישה למאמרים אלה

מקור וקרדיט :  ליאור קפלן , אוניברסיטת בר אילן , המחלקה ללימודי מידע, הצעת מחקר לתיזה

תוכן חופשי באקדמיה הישראלית

המודל הכלכלי של הוצאות הספרים לא השתנה מעולם, אולם מחירי הספרים הולכים ויורדים, על מנת שהוצאות הספרים יישארו עסקים חיים עליהם לשנות את המודל הכלכלי שלהם: הגישה הפתוחה  היא סוג של צורך הישרדותי, נראה כי הפתרון של הוצאות בגישה פתוחה או הוצאות בעלות נמוכה מאוד תהיה הפתרון העתידי.

גישה פתוחה – גישה הדוגלת במתן גישה חופשית על גבי הרשת ללא עלות כלשהיא לתכנים של ספרים וכתבי עת אקדמיים ולא אקדמיים.

מקור וקרדיט : קרן אגמון, "הוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בשיטת Open Access – מודלים עסקיים"

קהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם

 

Figshare –  הוא שירות שמאפשר לחוקרים לפרסם את תוצאות המחקרים שלהם בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי. השירות תומך בפורמטים רבים כולל קובצי וידיאו

השירות משתמש ברישיון creative Commons. השטח הציבורי שמוקצה למשתמש אינו מוגבל. השטח לשימוש אישי פרטי הוא 1GB.

לאחר הרשמה חופשית באתר אפשר להעלות קבצים מסוגים שונים במגבלה של 250 MB לקובץ . אפשר לדפדף באתר בכל המאגר או על פי קטגוריות נושאיות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה , מדעי המחשב, מדעי האדמה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, פיסיקה , פסיכולוגיה ,אפשר לדפדף בפריטי המידע על פי מידת העדכון, הצפייה והשיתוף. אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מסמך ולמיין את הצגת פריטי המידע על פי מידת עדכניות, שיתוף וצפייה.

אפשר גם לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם. בחיפוש המתקדם קיימת אופציה לחפש על פי סוג פריט, להגביל על פי תאריך ולבחור למיין את תוצאות החיפוש על פי העדכני, המצוטט, המשותף או הנצפה ביותר

בתוצאות החיפוש מקבלים כותר, מחבר, סוג מסמך ותאריך.

מקור:בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב

getCITED  הוא מאגר מידע אקדמי חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

השימוש באתר חופשי, שימוש מלא באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא. לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך למשל לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע מחקרי . בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים – האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע במאגר כולל מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

מקור: בלוג הספריות של אונברסיטת תל-אביב

האינטרקציה עם עמיתים היא אחת מסודות ההצלחה של כל מחקר מדעי. מבחינה זו ResearchGATE מספקת כלים שעונים על צורכי החוקרים ומייעלים את המחקר באמצעות מגוון מאפיינים אופציונאליים שמאפשרים:

• בניית פרופיל אישי, שכולל את תחומי העניין שלו ומחקריו
• יצירת קשר עם עמיתים ברחבי העולם כולו , תוך שיתוף מחקרים ורעיונות
• הצטרפות לקבוצות דיון קיימות ויצירת קבוצות חדשות בנושאי עניין משותפים
• שיתוף פעולה באמצעות חבילת יישומים שנבנתה במיוחד לחוקרים : Restory – לעריכה משותפת של מסמכים, Remeet לארגון פגישות ו- Revote ליצירת סקרים בכל נושא שמעניין את החוקר.
• איתור מאמרים ושיטות מחקר חדשות באמצעות מנוע חיפוש סמנטי שמבצע חיפוש במאגר מידע משולב שכולל את המסמכים ברשת ומספר מאגרי מידע חשובים: Pubmed, CiteSeer, IEEE Xplore, RePeC, arXiv, NTRS, Pubmed Central. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר מנוע החיפוש מאפשר לחפש במאגר שכולל למעלה מ- 35 מיליון פרסומים ומאפשר ליצור קשר עם למעלה מ- 120000 אנשי מדע מרחבי העולם כולו.
• איתור מאמרים רלוונטיים על סמך תקציר שמוזן למערכת. מנוע חיפוש ייעודי לכך – "Similar Abstract Search Engine" מאפשר לחוקר להזין תקציר ולאחזר מאמרים רלוונטיים לנושא על סמך התקציר שהוזן.
• איתור כתבי עת רלוונטיים לפרסום מחקר על סמך תקציר שמוזן למערכת באמצעות " Journal Finder"
• דרוג המאמרים על ידי המשתמש

ResearchGATE  נבנתה על ידי אנשי מדע שמונעים על ידי הקונספט של Science 2 ומוגדרת באתר כפלטפורמה החברתית הראשונה של Web 3.0 שמיועדת לאנשי מדע וחוקרים ברחבי העולם. ה-Web 3.0 בא לידי ביטוי ביכולתה של המערכת לזהות קשרים סמנטיים "" semantic relations, ולהציע למשתמש על סמך הפרופיל שלו עמיתים, קבוצות ומקורות מידע רלוונטיים לו, ובמנוע החיפוש של המערכת שמוגדר במערכת כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות.

Pronetos היא רשת חברתית אקדמית חדשה המיועדת לחוקרים ומרצים במגוון תחומי ידע הנלמדים באקדמיה.
הרשת מאפשרת פרסום מאמרים בגישה חופשית, מציאת חוקרים נוספים בתחומי עניין רבים ומגוונים, שיתוף בחומרי למידה ועוד, כל זאת בפלטפורמה נוחה וידידותית.

האתר משמש כארכיון דיגיטלי לעבודות מחקר שנעשות ע"י מוסדות אקדמיים בארץ וחוקרים יהודים בעולם.
מטרת האתר הוא לאחר את המחקר הישראלי והיהודי יחד ולהרחיב את קהל היעד.

מקור וקרדיט לסקירה  : ספריית מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, ירושלים

ראה גם :

מנדליי: שיתוף פעולה ביבליוגרפי. אהבה כהן, המכללה האקדמית  בית ברל , יועצת של מנדליי בארץ

בהרצאה הוצגה הרשת החברתית לאקדמיה   מנדליי  על שני חלקיה התוכנה השולחנית והשירות הוובי. לאחר סקירה היסטורית קצרה על הרשת וייסודה הוצג בפירוט תוך מתן דוגמאות נושא הפונקציונליות של הרשת.  מנדליי, שכללה  נכון ליום ההרצאה  240 מיליון פריטי מידע ,  בנוסף לפונקציונליות שלה כרשת חברתית לאקדמיה משמשת גם כתוכנה ביבליוגרפית שמאפשרת  פונקציות מתקדמות כולל חילוץ מידע ביבליוגרפי של קובצי PDF, שליפת מידע  ביבליוגרפי  מאתרים נתמכים ולכידת מסכים מדפי ווב.  ההרצאה הציגה את יתרונותיה  של הרשת ביחס לשירותים דומים  ואת תרומתה לאנשי האקדמיה  בכל הקשור לניהול מסמכים, שיתוף פעולה  וגילוי ידע. כמו כן ההרצאה נתנה מענה לשאלה כיצד ספריות יכולות לתמוך בסטודנטים, במרצים ובחוקרים באמצעות מנדליי תוך הצגת דוגמאות מעשיות מהשטח.  למצגת ההרצאה

· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *