יחידות לימוד מתוקשבות , מערך שיעור 2013

22749

הרציונאל

תלמידים רבים כבר חיים במציאות של עולם דיגיטלי  ותכנים דיגיטליים,  והגבלת והלמידה לסביבת לימוד מסורתית המבוססת על ספרי לימוד עשויה לצמצם את ההתעניינות והסקרנות הטבעית שלהם . ולכן , החל להתפתח מושג הIU  , המוכר כיום כ- INTEGRATED UNIT  , מדובר על תפיסה דינאמית יותר להכנת חומרי הלמידה  לצורך אתגור  התלמידים.

בניגוד ליחידות לימוד רגילות המבוססות על חומרים טקסטואליים , יחידות הלימוד המתוקשבות  האינטגרטיביות (IU )  מייצגות תפיסה מרחבית של הלמידה . יחידות הלימוד המתוקשבות מבוססות בראש ובראשונה  על קישוריות גבוהה לסוגי חומרים  משלימים , הן ברמת היפרטקסט והן ברמת קישוריות בין מושגים למאגרי מידע ממוחשבים.  הקישוריות היא הן למונחים ולעובדות בתוך מסמכי העבודה עצמם  ( או הטקסטים  המשמשים לצורכי למידה ) והן למסמכים חיצוניים ומקורות מידע במרחב האינטרנט האדיר.

100-top-sites-illustratio-001

יחידות הלימוד המתוקשבות מחייבות סוג אחר של תכנון לימודים שהוא גמיש  יותר  ופחות  לינארי  ומאפשר תנועה  וסקרנות של התלמיד  בין מרחבי נושא.  יחידות הלימוד המתוקשבות כוללות מארג של נושאים בינתחומיים ונושאי בסיס .

הסדר של נושאי היסוד ופרקי הלימוד ביחידה מתוקשבת אינטגרטיבית  אינו בהכרח בנוי על התפיסה הליניארית של הצגת נושאי היסוד , אלא על רצף נושאים הגיוני בתוכם יכול התלמיד לנווט מ"הקל אל הכבד" או ישירות לנושאים המרתקים אותו ואחר כך להשלים את פרקי היסוד .

הרציונל העיקרי להפעלת יחידות הלימוד המתוקשבות  (IU ) מבוסס על תפיסה קוגניטיבית שגובשה בסוף שנות ה80-  ע"י פרופסור רנד ספירו   (Spiro , 1988 ׂ) והידועה בשם הגמשה קוגניטיבית (COGNITIVE FLEXIBILITY) .

ספירו אשר חקר קבוצות של סטודנטים  ותלמידים  מצא כי ארגון חומרי למידה ומקורות מידע במבנה של היפרטקסטי (HYPERMEDIA ) בניגוד למדיה ליניארית  תורם אצל הסטודנטים להתגבשות ידע מסתעף ותובנה מעמיקה  יותר מאשר חומרי הלימוד הפאסיביים .

ספירו גילה במחקריו  בשנות ה- 90 כי רכישת ידע  פעיל מחייבת הבנייה מחודשת שלו בצורה גמישה ע"י הלומד . כשם שהאינטרנט יוצר קישוריות גבוהה בין חומרי הלמידה באמצעות מבנה היפרטקסטי , כך גם הקוגניציה של הלומד מבוססת על יצירת קישוריות גבוהה בין פריטי המידע  ועיבודם מחדש .

 ההיפרטקסט הוא דרך לא ליניארית להצגת מידע. במקום לקרוא חומר באופן ובסדר   שהסופר כתב אותו, הקורא עובר דרך מסלולים עצמאיים, של טקסט ותמונה, וכך יוצר משמעויות חדשות משל עצמו. יש המתייחסים להיפרטקסט, כאל הרחבה מנטלית של המוח והזיכרון שלנו. מנגנון המאפשר זרם תודעה, בתודעה  ורחבת וגלובלית המשותפת ליחיד ולרבים.

 במחקריו גילה ספירו כי ילדים ניחנו ביכולת קישוריות גבוהה והסתעפות של ידע ,  אך שיטות ההוראה המסורתית המבוססות על ספרי לימוד לינאריים וזיכרון קיפדו במשך הזמן אצל התלמיד את היכולת הטבעית של  יצירת ידע מסתעף . הגמשה קוגנטיבית  קיימת עדיין בגילאי בתי הספר היסודי , אל היא דועכת במהלך לימודי התלמיד בכיתות הגבוהות יותר . ספירו מצא כי יש להקנות לתלמידים תובנה המבוססת על ראייה מורכבת של תהליכים ועובדות  להם הוא קורא MULTIPLE PERSPECTIVES  .   לא ניתן להקנות לתלמידים ידע מגובש  ע"י צירוף מכאני של יחידות מידע מנותקות מבלי  שהתלמיד יוכל בעצמו לייצור את הקישוריות . תלמידים יכולים , אמנם , להתגבר זמנית על הבעיה באמצעות יכולת הזיכרון האישית שלהם , אך ביישום המעשי של הידע , התוצאות הן דלות למדי . לכן , סביבות  הלימוד המתוקשבות  בעידן המידע והידע חייבות להקנות סוג חשיבה הנקרא  חשיבה מסתעפת לביסוס תהליך ההגמשה הקוגניטיבי שעובד התלמיד  .

wikibrain 2

חשיבה מסתעפת 

מהי חשיבה מסתעפת?  תהליך החשיבה כולל שני אופנים. חשיבה מסתעפת וחשיבה מתכנסת. חשיבה מסתעפת הינה תהליך חשיבה המאפשר למחשבות להסתעף ולחרוג מגבולותיה הצרים של הבעיה ולנדוד לאזורים שכנים.

חשיבה מתכנסת– היא חשיבה הדורשת החלטות של כן/לא. היא מצמצמת מחשבות וממקדת אותן לנקודה שבה הלוגיקה יכולה לשלוט.

ספרי הלימוד הקיימים מתקשים לתת מענה לשני סוגים החשיבה הנ"ל , במקרה טוב , הם מצליחים  להביא לחשיבה מתכנסת , אך נכשלים במתן הזדמנויות לתלמיד לפתח חשיבה מסתעפת .

keyword in green  2012

שיבוץ מטלות אוטנטיות

סביבות למידה אינטגרטיביות מתוקשבות חייבות לכלול מאגרים מובנים של מטלות אוטנטיות  הכוונה למטלות הקשורות לביצוע אמיתי המאפשרות הערכה ישירה שלא באמצעות אינדיקטורים כפי שנעשה ברוב המבחנים המקובלים, לדוגמא: תכנון טיול באיזור מסוים, במקום סיכום בכתב על האזור, עיצוב דגם או משחק להמחשת עיקרון מסוים במקום תיאור בכתב של הרעיון/ עיקרון/ מושג, פתרון בעיה "מן החיים" תוך שימוש בידע רלוונטי, במקום סדרת שאלות קטנות או חישובים וכו'.

מטלות ביצוע הינן אינטגרטיביות הדורשות לעשות קישורים בין חלקים נפרדים של תכנית הלימודים, מטלות שאינן מובנות באופן חד-משמעי כדי לאפשר לתלמיד לנסח את הבעיה בטרם יחל בפתרונה. על המטלות להיות כאלה  שיאפשרו מספר פתרונות כך שיובילו כיווני מחקר שונים ונקודות מבט שונות. ביצוע המטלות יימשך לאורך זמן וידרוש תכנון, חקירה, איסוף נתונים, ניתוחם והצגת ממצאיהם תוך כדי פירוש והבאת ראיות למסקנות שהוסקו. מטלות ביצוע תאפשרנה עבודה בצוות ותספקנה הזדמנות להערכה עצמית ורפלקציה ובעיקר מן הראוי שתהיינה להן משמעות אישית לתלמיד, רלוונטיות, עניין ואתגר. (גוטוירץ, 2001 ) .

open book and glasses

ספרי הלימוד הקיימים מול הטקסונומיה החדשה של מיומנויות קוגניטביות

ד"ר פסיג , ראש המחלקה למחשבים בחינוך באוניברסית בר אילן  מצביע על מיומנויות חדשות שיש להקנות לתלמידים בעידן האינטרנט :

       שימוש באמצעים טכנולוגיים, כדי לאסוף מידע. שימוש באינטרנט, באמצעי תקשורת חדישים, והפקת המירב מהאמצעים האלה.

       בדיקת המידע – אבחנה בין עיקר וטפל.

      הצלבת ממקורות שונים, כדי להפיק ממנו את המקסימום.

      מציאת קשר בין המידע לבין התנסות אישית של התלמיד.

       העברת המידע במהירות, כדי שהתלמיד לא ייחשב "איטי".

       אירגון מחדש של המידע.

       יכולת חקירה – כדי שהתלמיד יוכל לבחון ולחקור את המידע.

       לימוד שיתופי – כמות המידע העצומה גדולה מיכולתו של אדם אחד לטפל בו. יש ללמוד מיומנויות לחלק את הטיפול במידע בין כמה אנשים, כדי שכולם יוכלו להפיק ממנו תועלת.

ספרי הלימוד במתכונתם הקיימת כיום אינם יכולים לתת מענה להקניית מיומנויות אלו , התלמיד אינו יכול להצליב את מקורות המידע וגם יכולת החקירה שלו תלוייה באתגר  שיוצרים מקורות המידע מחוץ לספר הלימוד .  מחקריה של   BROWN (1996) אשר  בדקו תלמידים שלמדו  את נושא מדעי החברה באמצעות מקורות מידע ( RESOURCE-BASED LEARNING  ) גילו כי הם הצליחו להבין טוב יותר מושגים מורכבים בסוציולוגיה ובכלכלה בהשוואה לתלמידים אשר למדו באמצעות ספרי הלימוד הרגילים .

יחידות לימוד אינטגרטיביות בסביבה מתוקשבת  צריכות להקנות לתלמידים יכולות של מבע אישי , הן חייבות לשקף עשייה של הילדים והתלמידים וחשיפה של עבודותיהם באינטרנט פרופסור ג'ודי האריס (HARRIS , 1992) מאוניברסיטת טקסס מצביעה על כך כי  האני העצמי של הילד הוא חלק מהצורך שלו להראות לעולם מסביבו את ביכורי יצירתו ואת תוצריו, ולכן כל סביבה אינטגרטיבית מתוקשבת ללמידה חייבת לכלול גם כלים להעלאת תוצרי הלמידה של התלמיד .

ביבליוגרפיה

Brown, Sally, Ed.; Smith, Brenda, Ed. , ResourceBased Learning. 1996 Stylus Publishing, Inc., P.O. Box 605, Herndon, VA20172-0605

Dillon, A., McKnight, C., & Richardson, J. (1993) "Space – the Final Chapter or Why Physical Representetions are not Semantic Intentions". In C. McKnight, A. Dillon and J. Richardson (eds.) Hypertext: A psychological Perspective. New   York: Ellis Horwood.

Dillon and J. Richardson (eds. 1993 ) Hypertext: A psychological Perspective.
New York: Ellis Horwood.

Evenson, S. and Rheinfrank (1989) Towords a Design Language for Representing Hypermedia Cues. In Hypertext '89 Proceedings. New York: ACM.

Harris , Judi and Stuart Reifel ,"Children should be seen and heard on the web, "  Learning & Leading with Technology , April 2002 , pp. 50-54 .

Jacobson, Michael J; Spiro, Rand J.. Hypertext Learning Environments, Cognitive Flexibility, and the Transfer of Complex Knowledge: An Empirical Investigation. Journal of Educational Computing Research; v12 n4 p301-33 1995. 1995

Jacobson , Michael J Maouri, Chrystalla and Mishra, Punyashloke Kolar, Christopher (1996) .

"LEARNING WITH HYPERTEXT LEARNING ENVIRONMENTS:
THEORY, DESIGN, AND RESEARCH
, " available: http://emergentdesigns.com/mjjacobson/publications/JEMH96/JEMH96.html

Jones , David and Renay Buchanan (2000) " The Design of an Integrated Online Learning Environment, " available : http://www.ascilite.org.au/conferences/adelaide96/papers/11.html

Spiro, Rand J. Cognitive Flexibility Theory: Advanced Knowledge Acquisition in Ill-Structured Domains, Eric report ED302821 , 1988.

Wilkinson, S., Crerar, A. and Falchikov, N. (1997) Book versus hypertext: exploring the association between usability and cognitive style. The student experience in the 1990s conference, Napier University, Craighouse, May 26.

available: http://www.dcs.napier.ac.uk/~simon/results/abstract.html

אחיטוב,  שמיר (ׁ1997 )   ,  –HYPARON – בחינת מודל ללמידה דרך הייפרטקסט

http://sigtrs.huji.ac.il/hyparon.htm

גוטוירץ , יפה. רציונל למעבר מהגישה של הערכה כמותית לגישה המבוססת על הערכה איכותית ,

www.akol.co.il/edu98/ecology/harac-ch.htm

פסיג , דוד (1996 )  . סקירה של מיומנויות קוגניטיביות עתידיות.

http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/meyumanuyot/had00031.htm

http://www.passig.com/

ראה גם :

שגיא, ר. (2007). למידה מקוונת (E-Learning) וקונסטרוקטיביזם: "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?. קיוונים.

keyword in green  2012

לסיכום :

למידה באמצעות יחידת לימוד מתוקשבת זאת דרך מעניינת וחווייתית ללמידה.

אין ספק. דרך מתוקשבת ולא מסורתית היא דרך שמושכת את הלומדים ומסייעת להם להבין את הנלמד תוך התייחסות לשונות שביניהם.

מלבד זאת, ניתן לראות במגוון שבה רמות שונות של ידע: הבנה, יישום, אנליזה, הערכה. היחידה נבנתה על פי קביעת יעדים מראש, ועל כן, ומעבר לחוויה הלימודית  היא גם משמעותית ללמידה.

תכנון והפקת יחידות לימוד מתוקשבת

מורים המתעניינים בפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות , יכולים להיעזר בכמה מודלים לתכנון והפקת היחידה המתוקשבת ( Instructional-design). אחת ההמלצות היא לבנות את היחידה המתוקשבת  על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב:

A– Analysis – ניתוח (בשלב זה כותבים את מסמך האפיון).
D– Design- תכנון (בשלב זה בונים תרשים זרימה, ניווט ופעילויות).
D– Development- פיתוח (בשלב זה מפתחים תוכן הקורס, כותבים תסריטים).
I– Implementation- יישום (בשלב זה מפיקים גרסה ראשונה של יחידה מתוקשבת).
E– Evaluation- הערכה (הערכה מעצבת ומסכמת, גרסה סופית של המוצר).

מקור וקרדיט : מס"ע – תכנון והפקת יחידות לימוד מתוקשבות – עקרונות התכנון

 ראה גם :

יחידת לימוד מתוקשבת איך.

מודל לפיתוח משימה לימודית מתוקשבת

research1

מחקרים לגבי התנסות לומדים עם יחידות לימוד מתוקשבות

"ממצאי המחקר מראים כי התנסות הלומד עם יחידת הלימוד המתוקשבת  (יחידת לימוד מתוקשבת בנושא אומנות המיצג, ) הביאה להשגת מטרתה וקדמה את יכולתו להבין בצורה מעמיקה יותר את המיצג ואף לקבוע את איכותו וחשיבותו. התלמיד הצליח לבצע העברה וליישם את מיומנות הניתוח שרכש בניתוח יצירת מושג שונה. הוא תיאר את היצירה ופירש אותה ואף העלה מספר רב של פירושים כוללים עליה המציגים הבנה לעומק.

העקבות השימוש ביחידת הלימוד שונתה התנהגותו הלימודית במהלך ביצועו את משימת הניתוח. הוא צפה מספר פעמים רב יותר ביצירה, רשם הערות בדף ובכך ארגן את המידע שרכש.

מיעוט יחסי התיאור היצירה ובפירושה בשלב העברה מעלה את הצורך לחזק את ההוראה של פעולות אלו ביחידת הלימוד. יש לחזק ביחידה את היכולת לדון בהיבטים האסתטיים של המיצג ולהעריכו על פי כללי ביקורת האומנות" .

מקור וקרדיט : יחידת לימוד מבוססת היפרטקסט להוראת המיצג, דרכי ניתוחו ופירושו: תהליכי לימוד והעברה ( אופיר גורטלר , בילי עילם  )

הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות

הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות היא אחת הפעולות החשובות להקניית יכולות הבניית מידע ומידענות למורים בבתי הספר. פעילותו של המרכז האקדמי באור יהודה בכיוון זה היא פעילות מבורכת התורמת לסביבות הלמידה המגוונת של בתי הספר בארץ. כך לדוגמא, מדווחת המורה והסטודנטית דורית שאול הלומדת במרכז האקדמי באור יהודה על עבודת הצוות שלה לפיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בנושא מנהיגות .

למאמרון בבלוג של דורית שאול
פיתוח יחידת הוראה בנושא מנהיגות

ליחידת הלימוד המתוקשבת בביה"ס

מקור וקרדיט : הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות ( פורטל מס"ע) .

catching lights  2013

 המורה אורנית פרידמן על  פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת

  "סביבת למידה, כפי שאנו מכירים אותה באופי המסורתי שלה, היא הכיתה, אותו מרחב בו מתרחשת הלמידה בפועל. לרוב הלמידה נעשית באופן פאסיבי בקרב התלמידים ואילו המורה הוא הפעיל במהלך השיעור. לעיתים יעביר המורה את "שרביט" הפעילות לתלמידים (אך זאת מתרחש לעיתים רחוקות בחטיבה העליונה בשל הלחץ של המורים להספיק את החומר לקראת מבחני הבגרות).

עם כניסתם של מאות בתי ספר לתכנית התקשוב, מראה הכיתה ואביזרי ההוראה משתנים. ניתן יהיה למצוא בכיתות מסוימות מחשב על שולחן המורה, מקרן ולוח אינטראקטיבי. עזרים אלה יכולים לשמש היטב את המורה בהוראה ולהפוך את הלמידה למעניינת, אך על מנת לעשות זאת על המורה להכין ולהתכונן היטב לפני כן.

פעילות מקוונת איננה רק העברת מיילים לתלמידים או שימוש ברשתות חברתיות להעברת הודעות. פעילות מקוונת הינה הכנה של פעילות לימודית מתוקשבת בה המורה בונה סביבת למידה מתוקשבת, התלמידים פעילים והאינטראקציה בין המורה לתלמידים נמשכת גם לאחר השיעור באמצעות תקשורת מקוונת.

במהלך לימודי נדרשתי לבנות יחידת לימוד מתוקשבת, במסגרת הקורס "טכנולוגיות תקשוב" בהדרכתה של ד"ר גילה קורץ.

בחרתי לבנות יחידת שיעור במקרא, העוסקת בנושא "חוק הגר, היתום והאלמנה", נושא שבהוראה פרונטלית הייתי מקדישה לו שני שיעורים ועוסקת בעיקר בחוקים מתוך הטקסט המקראי, תוך התייחסות לכל מושג ומונח. בבניית יח"ל נדרשנו לבנות יחידה בה הלמידה הינה עצמאית, למידה המפתחת אצל הלומד אחריות ועצמאות תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים והמורה משמש כמנחה ומלווה בתהליך הלמידה.

בהשוואה לשיעור פרונטלי, שיעור מקוון מגוון את דרכי ההוראה ומאפשר עיסוק נרחב יותר בנושא ע"י קישורים לסרטונים, אקטואליה, דיון אינטראקטיבי קבוצתי ועוד.

התהליך לא היה פשוט כלל, כאילו נזרקתי אל המים העמוקים, היה צורך ללמוד באופן עצמאי את סביבת ה-  Google  site  ולאחר מכן לבנות יחידת לימוד עצמאית מתוקשבת. אני מודה כאן לראשונה שהיו רגעי ייאוש וחוסר ידיעה מוחלטת. אך רק כך לומדים ולמדים היטב.

חילקתי לעצמי את תכנית העובדה לשתי מטרות: האחת, למידת הסביבה Google site ואופן הפעילות בה והשנייה תכנון יחידת הלימוד. למרות שההוראות והדרישות היו ברורות סביבת למידה מתוקשבת פותחת מגוון של אפשרויות עד כי היה צורך לוותר בעיקר מהחשש "תפסת מרובה לא תפסת".

collaborative presentation

לשמחתי גיליתי כי בניית יח"ל מתוקשבת מאפשרת למורה אפשרויות רבות שבשיעור רגיל ספק אם היו מתאפשרות ואם כן בוודאי הדבר היה גוזל זמן. כמו כן, למידה עצמאית מאפשרת לתלמיד לבנות לעצמו את הידע באופן פעיל. התלמיד נדרש למלא אחר משימות אשר נשלחות לבדיקה ועליהן הוא מקבל משוב. פעילויות מסוימות מתקיימות במסגרת פורום בהם התלמיד נדרש להביע דעה, דבר שבכיתה, במסגרת שיעור ייתכן והיה בוחר שלא לדבר ואילו כאן נשמע קולו ודעתו.

יתרון נוסף כמורה לתנ"ך ראיתי באפשרות שיש לתלמיד לשמוע את הטקסט המקראי באמצעות אתר "מכון ממרא" וכן לפרש מילים קשות באמצעות אתר  "ויקיטקסטבאמצעות שני קישורים אלה יכולים תלמידים מתקשים ותלמידים בעלי לקויות למידה למצוא מענה לקושי.

 ישנם עוד יתרונות ללמידה מקוונת ובעיקר בתחום המקרא שמאפשר לתלמידים לראות בעין חדשנית וטכנולוגית את נושא המקרא. המורה יכול ליצור עניין, מעורבות, גיבוש דיעה וביקרותיות וכל זאת על ידי למידה עצמאית.

לסיכום, לכל המורים שבינינו, בניית יחידת לימוד היא לא דבר של מה בכך ואיננה נבנית ביום או יומיים. יש להקדיש מחשבה רבה, זמן וכישורים. יהיו שייבחרו לשלוח את התלמידים אל סביבות למידה מוכנות של חברות המתמחות בכך אך בניית יחידת לימוד מהווה סיפוק עצום שכן תמיד יש אפשרות לשנות, לתקן, להרחיב ולפתח כשהתוצר הוא תוצר שלי.

את המשוב האמיתי לעבודתי אקבל בוודאי מתלמידי כבר בשנת הלימודים הבאה…

מקור וקרדיט : אורנית פרידמן

יחידת לימוד מתוקשבת | אורנית פרידמן

ראה גם : פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת ע"י סטודנטים להוראה: אתרים לימודיים בנושאים שונים

תמי ליבנה, מירה טנצר

ראה גם : ללמוד בסרט – שימוש בסרטים בהוראה

blogs 2009

כלים לבניית יחידת לימוד מתוקשבת

בניית אתר לימודי בגוגל סייטס

מרכז המידע של גוגל סייט – בניית אתרים בגוגל סייטס – אגס

גוגל סייט – מדריכת אשכול ענת עזר – Tzafonet.org.il – צפונט

סרטון הדרכה לעבודה בגוגל סייטס‎ – YouTube

הבלוג של חגית צחור: פיתוח יחידת לימוד ב- גוגל אתרים

תבניות וורדפרס ועולם ניהול התוכן הדיגיטאלי

כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית

שילוב סרטונים בהוראה  אפרת  מעטוף

wikis spaces

דוגמאות ודגמים

הבלוג של אילנית שוורץ: יחידת לימוד מתוקשבת בנושא: "לשון חז"ל"

המשל- יחידת לימוד מתוקשבת  

יחידות לימוד מתוקשבות באמנות – אתר בית-ספר "בבלי-ירושלמי"

קישור

מס"ע – ירושלים פנים רבות לה: יחידת לימוד מתוקשבת בגישה מערכתית (PBL)

האקלים יחידת לימוד מתוקשבת

אוצר ישראלי – סביבה מוזיאלית

אוצר ישראלי – מזמרת הארץ

איכות הסביבה

שיר כספי , סיפורי עם

אביב 1940 – בריטניה מחליטה להלחם ארנון ארזי

לימון-חזק ענת – הסיפור הבלשי שלי ( אנגלית לחטיבת ביניים)

ספר שופטים – מחמלי עידית

 בר לילך – עקידת יצחק

 "תל אביב יפו ים כחול עיר וחול".

מגדלים בתל אביב יתרונות וחסרונות – למידה חקרנית

יחידת הוראה מתוקשבת: עשר מכות מצרים

סיפורי עם כחלק מסוגות ספרותיות , האתר מיועד לתלמידים ועוסק בנושא סוגות כתיבה תוך התעמקות בסיפור העממי.

דרך ההכרות הרחבה, ידעו התלמידים איך נולדו סיפורי עם?  מהם סיפורי עם? וידעו לזהות את המאפיינים התוכניים והצורניים של הסיפור העממי.

לאחר היכרות עם הסוגה הילדים ידעו לזהות סיפורים של עמים או תרבויות ע"פ המוטיבים האופיניים.

זרמים ותנועות באמנות המאה ה- 20 , אתר זה נועד להכרתה של תולדות אמנות המאה העשרים. יחידת הלימוד מחולקת  על פי רצף כרונולוגי של התפתחות הזרמים והמגמות האמנותיות השונות לאורך המאה העשרים אך ברבים מן המקרים קיימות התרחשויות מקבילות במקומות שונים בעולם. השמירה על רצף כרונולוגי עוזרת להבנת התהליכים האמנותיים וגישות שונות שנוצרו כהמשך לקודמיהם או כהתנגדות להם. האתר נבנה נכתב ועוצב ע"י: אלה שריר

תיאורית ההתקשרות של בולבי

הצגה בהירה של תיאורית ההתקשרות של בולבי, האתר כולל גם ביוגרפיות, סרטונים של המחקרים המקוריים שנערכו בתחום וכן מחקרים מאורחים יותר שנעשו בעקבות התיאוריה, להבנת השפעת ההתקשרות בילדות, על האדם הבוגר.

אתר זה מיועד להורים ולהורים לעתיד, למורים, סטודנטים ותלמידי י"א י"ב במגמת פסיכולוגיה/מדעי ההתנהגות וגם לאלו שנושא התפתחות הילד קרוב לליבם.

האתר נבנה ועוצב ע"י מיטל לוי-מטלון

מקור וקרדיט :  תמי ליבנה , מירה טנצר , מכללת אורנים

יחזקאל ל"ז: חזון העצמות היבשות –

 

hertz-e-portfolios

 ראה גם :

מגזין יחידות הוראה – משרד החינוך


תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *