עדכון מס' 6 , 31 לדצמבר 2018
איסוף והבנייה : עמי סלנט
תוכן העניינים
יתרונותיה של הספריה הדיגיטלית
חסרונותיה של הספריה הדיגיטלית
חידושים 2017 – 2015
- Bookly הספריה הדיגיטלית
- הספרייה הדיגיטלית הישראלית | ICL | מרכז הספר והספריות
- הספריה הדיגיטלית , מכון מופ"ת
- ילדים בשואה – ספרייה דיגיטלית
- הספרייה הלאומית הבריטית השיקה אוסף דיגיטלי חדש של כתבי יד עבריים
- פורטל המוזיאונים הלאומי
ספריות דיגיטליות של צילומים וייצוגי תרבות
- הספריה הדיגיטאלית של מאגר פיקיוויקי
- הספרייה הדיגיטלית – הספרייה הלאומית
- זֶמֶרֶשֶׁת
- אוסף התצלומים הלאומי
ספריות דיגיטאליות טקסטואליות
- פרויקט בן-יהודה
- כותר – הספרייה המקוונת של ישראל
- פא"ר
- הספרייה הווירטואלית של מטח
- מאגר ספרות הקודש
- מורשת ברשת
ספריות דיגיטליות מחקריות
- "אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית".
- אתר פסיכולוגיה עברית ברשת
- מאגר דעת
- "מפגשים מהסוג החזותי"
- מאגר כלי מחקר- מכון מופ"ת
ספריות פדגוגיות דיגיטליות
- ספריה פדגוגית דיגיטלית ( משגב)
- קישורן
- מאגר לכלים דיגיטליים לשילוב בהוראה בכיתה; "כלים קטנים גדולים"
- מאגר מת"ל במכללת קיי
- אוצרות החינוך היהודי
מאגרי עבודות דיגיטליות באקדמיה
דגמים ודוגמאות של ספריות דיגיטאליות בחו"ל
- דוגמא לספרייה דיגיטאלית בחו"ל : הספריה הדיגיטאלית האירופאית
- האוספים הדיגיטליים של הספרייה הציבורית של ניו יורק
- אתר גאליקה של הספרייה הלאומית של צרפת
- Digital Collections – Library of Congress
- רשימת מיזמים של ספריות דיגיטליות בעולם
ספריות דיגיטאליות של כתבי עת מקוונים
- JSTOR
ספריות דיגיטליות של עיתונים ישראליים ובינלאומיים
- מאגר ידיעות אחרונות
- מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט
- לקסיס נקסיס (LexisNexis)
ספריות דיגיטליות – ייצוגים, דגמים , דוגמאות וחידושים : תמונת מצב 2018
יתרונותיה של הספריה הדיגיטלית
הספרייה הדיגיטלית מקנה משמעות רבה יותר למידע המכיל שילוב של מספר מדיות וכן מידע האגור בצורה מספרית או כמאגר. הגישה למידע אפשרית מכל מקום. דבר זה מאפשר גמישות מרבית בתכנון זמן, נוחות שימוש ושילוב של למידה. ניתן לבצע איחוד בין מקורות מידע שונים ולארגן מחדש את המידע בספריה לפי נוחיות המשתמש.
ההבדל בין מאגר מידע ביבליוגראפי לבין ספרייה דיגיטאלית הוא הייצוג של התכנים. במאגר מידע אנו מקבלים , ברוב המקרים, תקצירים או סיכומים מורחבים . לעומת זאת , הספרייה הדי
גיטאלית כוללת ייצוגים מלאים של התוכן , טקסטים מלאים , סקירות מלאות וגם תמונות.
הספריה הדיגיטלית מקנה משמעות רבה יותר למידע המכיל שילוב של מספר מדיות וכן מידע האגור בצורה מספרית או כמאגר. הגישה למידע אפשרית מכל מקום. דבר זה מאפשר גמישות מרבית בתכנון זמן, נוחות שימוש ושילוב של למידה. ניתן לבצע איחוד בין מקורות מידע שונים ולארגן מחדש את המידע בספריה לפי נוחיות המשתמש.
ההבדל בין מאגר מידע ביבליוגראפי לבין ספרייה דיגיטאלית הוא הייצוג של התכנים. במאגר מידע אנו מקבלים , ברוב המקרים, תקצירים או סיכומים מורחבים . לעומת זאת , הספריה הדיגיטאלית כוללת ייצוגים מלאים של התוכן , טקסטים מלאים , סקירות מלאות , ספרים סרוקים וגם תמונות.
למידע נוסף ולהרחבה :
מבוא לספריה דיגיטלית – ד"ר אברום רותם, מבוא לספריה דיגטאלית – עקרונות ומידע על המושג
דודו רשתי , מצגת , ספריות דיגיטליות
Creating Digital Collections: A Practical Guide
Best Practices for Creating Digital Collections
חסרונותיה של הספריה הדיגיטלית
על אף היתרונות הרבים שנמנו כאן יש לזכור, כי בעוד שבספריות המסורתיות המיומנויות הנדרשות לשימוש בהן הן מינימליות, השימוש בספריה הדיגיטלית דורש מיומנות בחיפוש מידע ושימוש בטכנולוגיה מתוקשבת ,כגון יצירת חיתוכים בין מילות החיפוש , בחירת מילות המפתח הנכונות. צבירה ואיסוף של פריטי המידע ועוד. בראייה רטרוספקטיבית ניתן לציין כי הדרכה מידענית מתאימה יש בה כדי להפוך חסרון זה ליתרון של ממש.
החידושים העיקרייים ב2017- 2018, ראו בהמשך על :
- הספריה הדיגיטלית Europeana
- JSTOR
- פרוייקט בן-יהודה
- The Met collection
- ספרי לימוד דיגיטליים חופשיים באנגלית לתחומי הדעת האקדמיים
Bookly הספריה הדיגיטלית
בוקלי היא ספריית ההשאלה הדיגיטלית הראשונה בישראל ומציעה חוויית קריאה חדשנית וידידותית מגוון הז'אנרים והספרים באתר יהיו זמינים כל הזמן ובמחיר אחיד ומשתלם!
את הספרים הדיגיטליים ניתן לקרוא באפליקציות בוקלי או הליקון.
מרגע שכירת הספר, ניתן לקרוא אותו תוך חודש ימים ולהאריך בעוד 14 יום ישירות מהממשק האישי.
בסיום חודש ההשכרה, הספר יימחק אוטומטית מהאפליקציה. אנו נציג מדי חודש מגוון ספרים חדשים וישנים בפורמט דיגיטלי.
הספרים נגישים בכל שעות היום , 24 שעות ביממה.
סטארטפ בוקלי נולד מתוך חלום של גלי ניצן, בלוגרית ותולעת ספרים נלהבת.
דוא"ל : gali@bookly.co.il
הספרייה הדיגיטלית הישראלית | ICL | מרכז הספר והספריות |
OverDrive
ויש גם את Libby אפליקציה שדרכה ניתן להשאיל ל-3 שבועות עד 5 ספרים דיגיטליים למנויי הספריות העירוניות בחינם. כרגע רק חלק מהספריות משתתפות ורק חלק מסויים מהספרים מופיע בקטלוג המקוון, אך זהו צעד גדול ומשמעותי בדרך.
הספריה הדיגיטלית , מכון מופ"ת
מיזם הדיגיטציה של הוצאת הספרים של מכון מופ"ת מציע מגוון ספרים ופרסומים מקוונים בתחום החינוך וההוראה. המיזם נבנה על בסיס טכנולוגיות סריקה מתקדמות והספרים המקוונים הראשונים שהועלו מוצעים לקהל קוראים רחב ומגוון, בכללם אנשי חינוך והוראה.
המיזם מציע ממשק של ספר אלקטרוני ידידותי באינטרנט, המהווה למעשה ספרייה מקוונת ואישית והמאפשר דפדוף וקריאה בספר, פריסת קריאה בכפולת עמודים או בעמוד יחיד, הגדלה והקטנה של התצוגה, לפי בחירה. נוסף על חוויית הדפדוף טמונים במערכת זו יתרונות נוספים, כגון: מנוע חיפוש הכולל חיפוש טקסטואלי וחיפוש רכיבי מידע בתוך ספר מסוים או בכל הספרים המוצעים; מצג תוכן עניינים של כל כרך, אפשרות שמירה, הדפסה ושליחת קישור בדוא"ל.
ילדים בשואה – ספרייה דיגיטלית
- המיזם תוכנן ונבנה כספריה דיגיטלית חינוכית באינטרנט .
- כל מקורות המידע בספרייה הדיגיטלית מאונדקסים תוך ניסיון למיין את פריטי המידע עפ"י קטגוריות קבועות ( טקסונומיה)
- מיון החומרים והעדויות מבוסס על טקסונומיה ברורה וקבועה המהווה קו-מארגן של מאגר מידע ייחודי זה לתיעוד השואה בישראל , והוא ייחודי גם בעולם.
- בספרייה פותחו 3 סוגי מנועי חיפוש : מנוע חיפוש אינדקסלי , מנוע חיפוש הקשרי ומנוע חיפוש טקסונומי
קישור לספריה הדיגיטלית של ילדים בשואה
הספרייה הלאומית הבריטית השיקה אוסף דיגיטלי חדש של כתבי יד עבריים
הספרייה הבריטית השיקה לאחרונה בנובמבר 2017 אתר חדש Polonsky Foundation Catalogue of Digitised Hebrew Manuscripts עם אוסף של כ-1300 כתבי יד עבריים שעברו דיגיטציה ושכוללים מגילות תורה עתיקות, ספרי תפילה תיאולוגיה ועבודות מדעיות. ייחודו של האתר הוא המנשק הדו-לשוני- אנגלי ועברי שכולל גם אפשרות לחיפוש בשתי השפות.
פרויקט חדש חושף את יסודות התרבות הישראלית ארכיון דיגיטלי חדש
לפני חודש נחשף לציבור פרויקט הדיגיטציה וההנגשה הגדול ביותר שנעשה עד היום בישראל בתחומי התרבות החזותית ואמנויות הבמה. במסגרת הפרויקט, שנעשה תחת תוכנית "ציוני דרך" של משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית, הפועלים להנגשת אוצרות הרוח והתרבות של ישראל — נסרקו מאות אלפי פריטים, בהם תצלומים, סרטי וידיאו, מסמכים ופריטים אחרים מאוספים וארכיונים בארבעה תחומים — אדריכלות, מחול, עיצוב ותאטרון.
כדי להביא את הארכיונים לכלל מימוש, כל תחום אשכול תרבות מונהג בידי מוסד מקצועי בתחום. האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל מובילה את תחום האדריכלות, להקת המחול בת שבע מובילה את תחום המחול, ספריית יונס וסוראיה נזריאן והמחלקה לתיאטרון באוניברסיטת חיפה מובילות את תחום התיאטרון ובית הספר שנקר מוביל את תחום העיצוב.
לדברי הילה זקסנברג, מנהלת הפרויקט מטעם הספרייה הלאומית, "ההתחקות אחר חומר ארכיוני תאפשר לנו כחברה להבין בצורה מורכבת ועמוקה יותר את גוף היצירה שלנו".
פורטל המוזיאונים הלאומי
ההשקה החגיגית בנובמבר 2017 של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל ( דיווח של ד"ר יפה אהרוני) .
ספריות דיגיטליות של צילומים וייצוגי תרבות
ספריה דיגיטאלית לא חייבת להיות רק טקסטים או מאמרים , יש גם ספריות דיגיטאליות שעיקרן תמונות וצילומים
לדוגמא :
אוסף אלכסנדר זייד בספרייה באוניברסיטת חיפה
או לדוגמא :
הספריה הדיגיטאלית של מאגר פיקיוויקי
או לדוגמא : האוספים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית
הספרייה הדיגיטלית – הספרייה הלאומית
הספרייה הדיגיטלית – הספרייה הלאומית
על פעילות הספריה הלאומית-דיגיטלית בספרייה הלאומית , ראיון עם ירון דויטשר
זֶמֶרֶשֶׁת
זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור (מלכ"ר) הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד לקום המדינה. נכון לנובמבר 2013 מופיעים באתר קרוב ל-4,000 שירים, שניתן לקרוא את תמליליהם ולהאזין לביצועיהם – לרוב על ידי מיטב מבצעי ומבצעות התקופה, ולעתים על ידי ותיקי היישוב כיום או משתתפי אירועי "זמרשת", המתקיימים במקומות שונים בארץ אחת לחודשיים בהובלת הזמרת נגה אשד. לשירים רבים מוצעות מספר הקלטות, שחלקם מועלים לאתר על ידי המשתמשים. במקרים רבים מובא לצד מילות השיר גם מידע על אודות הפזמונאי, המלחין והמבצע.
מייסדי "זמרשת" מגדירים עצמם כ"פרויקט חירום להצלה ולמחשוב של הזמר העברי המוקדם", ומצהירים כי מטרותיהם:
- לפעול באופן מידי להצלת כל החומרים שנמצאים בסכנה (תוך שימת דגש על הצלת החומר הפיזי של היצירה);
- להקים מאגר מידע שיכלול את מרב הפרטים אודות הזמר העברי המוקדם: שירים (ההקלטות עצמן, תווים, מילים וכו') וביוגרפיות של מלחינים, מחברים ומבצעים בני התקופה;
- להנחיל את הזמר העברי המוקדם לכלל הציבור, בדגש על הדורות הצעירים, באמצעות אירועי זמר ובאמצעים נוספים;
- מטרת העל: להפיץ את החומרים הללו ולעשותם נגישים לכלל באמצעות האינטרנט.
אתר "זמרשת" מתמקד בתקופה שמראשית הציונות ועד הקמת מדינת ישראל, עם "גלישות" לתוך שנות ה-50.
| אוסף התצלומים הלאומי אוסף התצלומים הלאומי של מדינת ישראל מכיל שנים של אירועים, אישים, נופים, שלום ומלחמה, עשיה ותרבות. |
ספריות דיגיטאליות טקסטואליות
פרויקט בן-יהודה |
פרויקט בן-יהודה, אשר מזה 18 שנה מגיש לציבור (חינם ובהתנדבות) ספרייה דיגיטלית של יצירות עבריות,
מזה 18 שנה פרויקט בן-יהודה מגיש לציבור ספרייה דיגיטלית של יצירות עבריות חינם ובהתנדבות מלאה. לאחרונה פותח אתר תוכן חדש לפרוייקט . קבוצה של כ- 250 מתנדבים ברחבי הארץ והעולם מקלידה ומגיהה את נכסי התרבות העברית שהפכו זה מכבר נחלת הכלל (כלומר שאינם מוגנים בזכויות יוצרים) וכן יצירות מוגנות שעבורן הפרויקט קיבל רשות פרסום מפורשת.
באתר יש למעלה מ-8,000 יצירות, מאת למעלה מ-250 מחברים שונים.
פרויקט בן-יהודה – www.benyehuda.org
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה – www.benyehuda.org/blog
Awards
פרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי-חלוצי לשנת 2014
האתר החדש של פרוייקט בן יהודה
לאחר 18 שנות פעילות, פותח אתר תוכן חדש לפרויקט בן-יהודה, שיש בו חדשנות דיגיטלית :
- ניתן לראות מיד בכניסה לאתר מי הם היוצרים הנקראים ביותר באתר .
- ניתן לראות באופן ברור מיון של יצירות עפ"י סוגה,
- ניתן לראות את 10 היצירות הנקראות ביותר בחודש ועוד .
כותר – הספרייה המקוונת של ישראל
כותר – הספרייה המקוונת של ישראל הוא אתר אינטרנט המהווה ספרייה מקוונת למנויים של ספרי עיון בעברית, פרי פיתוח של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) בשיתוף עם מו"לים ישראלים. ספריית כותר מציעה מאות ספרים דיגיטליים. וכן עיון מקוון במגוון רחב של נושאים מתחום הרוח וחברה. המו"לים השותפים במיזם כוללים, נכון להיום, יותר מ-45 הוצאות ספרים אקדמיות, ציבוריות ופרטיות. הספרייה החלה לפעול בינואר 2006.
אתר "כותר" מעמיד לרשות תלמידים, סטודנטים, מורים, מרצים וכל דורש מרכז משאבים מקוון, שאוצר בתוכו מקורות מידע שפורסמו ביובל השנים האחרונות בשפה העברית.
האתר מציע את שירותיו למנויים פרטיים ולמוסדות (אוניברסיטאות ולמכללות, ספריות ציבוריות, לבתי ספר וכו'). חלק מהספרים הנמצאים בספרייה זמינים לקהל הרחב ללא צורך ברכישת מנוי.
ספריית כותר מציעה נגישות מקוונת למגוון גדול של מקורות מידע. ספריית כותר מציעה עיון מקוון במבחר של כ-1,600 כותרים (נכון לספטמבר 2011) של ספרי עיון ומידע והיא נמצאת בהתרחבות מתמדת.
פונקציות באתר:
- איתור מידע מהיר – מתאפשר שיטוט נוח בין אלפי עמודי תוכן, חיפוש ופריסת תוצאות מהירה.
- הפיכת הספר לעותק אישי מוער ומודגש – כלים המאפשרים סימון קטעים חשובים (קו תחתי, מרקר), הוספת פתקיות לשם רישום הערות ושמירתן על פני העמודים הרצויים, כולל יצירת קישורים לאתרי אינטרנט אחרים.
- העתקה – אפשר להעתיק קטעי מידע נבחרים מתוך עמוד נצפה (טקסטים, תרשימים ותמונות) למסמכי Word וליישומים דיגיטליים אחרים.
- מכירת ספרים בודדים – בשנת 2013 הושקה אפליקציה לאייפד שבה ניתן להוריד ספרים בודדים ולהשתמש בהם באופן בלתי מקוון.
הספרייה המקוונת של כותר – שיפורים, נובמבר 2014
פא"ר
פא"ר ("פתיחת אוצרות רוח") הוא מיזם של האוניברסיטה הפתוחה המאפשר גישה חופשית לספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני, חלקם גם בגרסה קולית, ולמגוון חומרי לימוד מקוונים.
באתר פא"ר מתאפשרת גישה חופשית לעשרות ספרים מ-50 קורסים אקדמיים. הספרים מוצגים בפורמט אלקטרוני (ספר אלקטרוני) המאפשר לקוראים לדפדף בספר, לקבוע את תצוגת הקריאה הנוחה להם, לחפש טקסטים בתוך הספר ועוד. הספרים האלקטרוניים הם העתק מדויק של הספרים המודפסים הקיימים של האוניברסיטה הפתוחה. הגישה לספרים מצריכה רישום של המשתמש אך אינה דורשת תשלום.
חלק קטן מהתמונות והטקסטים בספרים האלקטרוניים הוסתרו, וזאת עקב מגבלה של זכויות יוצרים.
הספרייה הווירטואלית של מט"ח
"הספרייה הווירטואלית של מטח" היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות. באתר ניתן למצוא מונחונים, מאמרים, פרקים מספרים, תצלומים, ציורים וקישורים לאתרי אינטרנט. הפרטים המופיעים במאגר המידע הם בגישה חופשית, ונלקחו מספרים, כתבי עת, חוברות ותקליטורים בהסכמת בעלי זכויות היוצרים. חלק מהפריטים נכתבו במיוחד עבור הפרויקט.
האתר נוסד בשנת 2000 בסיועה של קרן קשת. מאגר המידע שעומד בבסיס הספרייה הווירטואלית, מבוסס על 15 שדות הקטלוג של הדבלין קור (Dublin core), ההכרחיים לקטלוג ומפתוח של פריטים אינטרנטיים.
קישור ישיר לספרייה הוירטואלית של מטח
| מאגר ספרות הקודש – מבית סנונית המאגר מכיל טקסטים מהתנ"ך, המשנה, התוספתא, התלמוד, המדרשים וממשנה תורה לרמב"ם |
| מורשת ברשת – בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מאגר ספרים סרוקים מאוסף הספרים הנדירים שברשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. הכותרים בקבוצה ראשונית של כ-400 ספרים, הם מימי ראשית הדפוס במאה ה- 15 ועד לפרסומים מתחילת המאה ה- 20. כותרים נוספים מתווספים מדי שבוע. הספרים נבחרים על פי שיקולי שימור, ביקוש ומימון. נסרקים למאגר רק ספרים שיצאו מהגנת זכויות יוצרים. |
ספריות דיגיטליות מחקריות
"אנשים ישראל" , מאגר על החברה הישראלית
http://www.peopleil.org/default.aspx?sLanguage=he-IL
אתר "אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית".
אתר זה, המרוכז על ידי פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג, הוא מדריך מעניין ויחיד מסוגו לחברה הישראלית, או מעין אינציקלופדיה עדכנית לחברה זו. הוא כולל מאות ערכים השונים בהעמקתם (מעמוד עד מאה עמודים לערך) על נושאים רבים ומגוונים בחברה הישראלית ולכולם מקום שווה. כך, פלאפל בניו יורק, אתר פארפש, אתר קבלה לעם, הסלט במסורת היהודית ישראלית או ישיבת חוט של חסד בירושלים. האתר מתיימר לכסות, תיאורית, את כל הנעשה בחברה הישראלית. כלומר האתר אינו מתיימר לספק מסגרת ניתוח והסבר של תופעות בחברה הישראלית, אלא רק לתאר את כולן, או לפחות את חלקן הגדול.
כותבי הערכים מתבססים על מאמרים אקדמיים, כתבות מהאינטרנט, ראיונות, סרטונים מהיו-טיוב. הערכים מלווים בתמונות רבות הממחישות את הכתוב, בניגוד לנעשה במאמרים אקדמיים 'יבשים' שכוללים בדרך כלל טקסט כתוב בלבד. באתר ישנן תערוכות רבות על הנעשה בישראל, שבהן הושקעה הרבה פחות עבודה ונדמה כי הן משקפות את התמונות שהאתר הצליח להשיג ולא תמונה של כלל החברה הישראלית. בנוסף, קיימת באתר גם גלריה וירטואלית לתערוכות העוסקות בחברה הישראלית. יש לברך על קיומו של מדריך כזה המאפשר להכיר את החברה הישראלית במהירות, על כמעט כל תת התרבויות הקיימת בה. בניגוד לאתרים אחרים, האתר הינו חינמי לחלוטין וכל המידע בו פתוח לציבור ומטרתו היא הפצה של ידע בקרב הגולשים. יתרון נוסף, ובכך הוא נבדל מויקיפדיה, הוא שלא כל אחד יכול לערוך את הערכים, אלא רק לאחר שעורכי האתר אישרו את הכתוב. דבר זה מונע ממידע מוטה או שגוי להתפרסם . האתר מזמן ניתוח סוציולוגי כטקסט תרבותי.
מדריך אנשים ישראל הוקם ביוזמת פרופסור עוז אלמוג וד”ר תמר אלמוג כשירות ללא תשלום לציבור הרחב. מטרת המדריך לספק מידע מקיף ועדכני על החברה הישראלית, על שלל המגזרים וסיגנונות החיים המרכיבים אותה. המדריך מופעל בחסות מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, הטכניון.
הערכים במדריך אנשים ישראל ממוינים על-פי מגזרים, כאשר כל מגזר מפולח לקטגוריות/שדות חברתיים – אוכלוסיה, מגורים, משפחה וזוגיות, דת ואמונה ועוד. עד כה נכתבו למעלה מ-400 ערכים.
המדריך מאפשר חיפוש בערכים בכמה דרכים, לדוגמה:
חיפוש ויזואלי – הגולשים מוזמנים להיכנס לערכים מגוונים שהמחשב מעלה באופן אקראי. כל ערך מיוצג באמצעות תמונה בגלריה. את הערכים ניתן לסנן למגזר/ מגזרים ו/או קטגוריה/קטגוריות נבחרים בעזרת פילטרים.
חיפוש מגזרים – הגולשים מוזמנים למקד את חיפוש הערכים המעניינים אותם מהכלל לפרט. החיפוש מתחיל בבחירת מגזר וממשיך לבחירה בקטגוריה בתוך המגזר ולבחירת ערך בתוך הקטגוריה.
אחד החידושים החשובים של אנשים ישראל, הוא המסך המפוצל: מימין המלל השוטף, ומשמאל ההשלמות החזותיות המאיירות את הערך: גלריה עם תמונות מתחלפות; צילומים, קטעי וידאו/אודיו וקבצי Word ו-PDF המקושרים למילות-מפתח בטקסט (נקודות הרחבה), וכן גרפים, טבלאות ותוכן עניינים דינמי. שני המסכים מקושרים זה לזה באופן פונקציונלי. לחיצה על מילת-מפתח במסך הטקסט הימני, לדוגמה, תעלה את המידע החזותי הרלוונטי במסך השמאלי.
כיוון שמדריך אנשים ישראל הוא ביסודו תרבותי, ניתן בו דגש על אלמנטים פולקלוריסטיים ועל השפעות תרבותיות מגוונות. לדוגמה: אם טקס קבלת השבת שונה במקצת אצל הדתיים, החרדים והחילוניים, הוא יפוצל במדריך לשלושה ערכים נפרדים.
בבניית הערכים נעשה מאמץ להגיע לרמת תקפוּת ומהימנות מיטבית, באמצעות התבססות על מחקרים קיימים, שנעשו על-ידי אנשי-מקצוע מומחים בתחומם
לכל ערך מצורפים שמות הכותבים, שמות המרואיינים (במידה ולא ביקשו להישאר בעילום-שם) ומקורות מידע. אלה יאפשרו לקוראים לשקלל את רמת האמינות והתקפות.
מנגנוני חיפוש ואיתור מידע ב"אנשים ישראל"
כספריה דיגיטלית מתקדמת מאד מסוגה יש באתר "אנשים ישראל" שתי צורות עיקריות של חיפוש מאמרים:
ב. חיפוש מאמרים עפ"י חתכים ( קטגוריות)
כך לדוגמא , נראה חיפוש טיפוסי במנגנון הקטגוריות ,שימו לב: יצרתי סינון לקטגוריה של "דת ואמונה" והצבתי בתיבת החיפוש את מילות המפתח חרדים-השכלה.
חיפוש תמונות במאגר אנשים ישראל
מאגר "דעת"
אתר האינטרנט "דעת" הוא האתר העברי הגדול ביותר בעולם בכמות הטקסטים עבריים בתחומי היהדות והרוח הנמצאים בו, ובמספר המשתמשים בו.
האתר כולל ספרים שלמים, מאמרים, כתבי עת, רשימות בבליוגרפיות מוערות של ספרות מגוונת, תמונות ומפות, איורים, צילומים ומצגות, במדעי היהדות והרוח בהקיפן הרחב.
מדורי האתר: תנ"ך: אלפי מאמרים על נושאים מגוונים בתנ"ך וכן לפי סדר התנ"ך; תושב"ע: ספרים שלמים, מאמרים ומחקרים; שבת ומועדים; תולדות עם ישראל; מחשבת ישראל: טקסטים קלאסיים מעוצבים לאינטרנט, ומאמרים מגוונים; ספרות קלאסית וספרות חדשה, אוסף שירים וסיפורים; לימודי ארץ ישראל; אתר מיוחד לשנת השמיטה; דילמות ערכיות; רפואה והלכה; תולדות החינוך היהודי ובעיות חינוכיות אקטואליות; חסידות: תולדותיהם של ההוגים המרכזיים ביהדות, סיפורי חסידים וביאוריהם; לימודי משפחה, משפט עברי, צבא ומלחמה: מוסר ומלחמה, הלכות צבא ומלחמה; שואה: אתרים ייחודים על גטו ורשה ושואת יהודי הונגריה, מאמרים ומחקרים על השואה; טקסט מלא של מאמרים שפורסמו בכ- 30 כתבי עת שונים; חינוך: כתבי עת, חומרי הדרכה, תוכניות לימודים בתחומי דעת שונים לבית הספר הממלכתי-דתי והממלכתי, מבחני בגרות ומבחנים תקופתיים למקצועות שונים; בדיחות וקריקטורות בנושאי חינוך.
במסגרת האתר מפותחת אנציקלופדיה יהודית, המתרחבת והולכת. אנציקלופדיה זו עוסקת בכל התחומים שהאתר עוסק בהן, והיא אף נשענת על מאמרי האתר.
באתר תוכנת חיפוש המאפשרת לחפש מאמרים לפי אחת משלושת האפשרויות: חיפוש לפי נושא, או מחבר; חיפוש באנציקלופדיה, וכן חיפוש בכל הטקסטים הקיימים באתר.
אתר דעת הוקם בשנת תשנ"ז (1997) . מייסד "דעת" ומנהלו הוא יהודה איזנברג, ד"ר לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית, בעבר פרופסור לחינוך בטורו קולג', וראש היחידה לטכנולוגיה ולתקשורת בחינוך בבר אילן. בשנת תשס"ה (2005) הצטרף "דעת" לאתרי מכללת הרצוג, והוא פועל מקמפוס מכללת הרצוג.
אתר "מפגשים מהסוג החזותי"
, אתר ייחודי העוסק באמנות החזותית המודרנית – מאמצע המאה ה – 19 ועד ימינו. האתר כולל מידע עדכני רב במלל ובתמונות ומיועד לתלמידים, סטודנטים, מורים וכל המתעניין באמנות חזותית והקשריה הבינתחומיים.
באתר תוכלו למצוא מידע אודות אמנים ויוצרים, תנועות, תיאוריות, תופעות חברתיות והיסטוריות וכן לעמוד על נקודות המפגש וההשפעות ההדדיות בין תחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב ובינם לבין תחומים נוספים. האתר כתוב בשפה נגישה לכל משתמש ומאפשר פעילות אינטראקטיבית.
מפגשים מהסוג החזותי – מסע בזמן
אתר "מפגשים מהסוג החזותי – מסע בזמן", ציר זמן אינטראקטיבי ייחודי המפגיש את הגולשים עם התפתחות תחומי האמנות והעיצוב בהיבט היסטורי.
מטרתו של האתר "מפגשים מהסוג החזותי-מסע בזמן" לשמש בסיס ידע ומחקר עבור תלמידי מגמת "אמנויות העיצוב" של המנהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, הן בתחום העיוני והן בתחום המעשי. ציר הזמן פותח בפני הלומדים פתח להבנת תהליכים רחבי היקף ומאפשר רמות העמקה שונות.
ציר הזמן מאפשר למורים ולתלמידים שימוש למטרות שונות בתכניות הלימודים במגמת אמנויות העיצוב:
א. הבנת האמנות– ניתן למצוא מידע המתאים ללימוד יצירות המופת ולהכרות ראשונית של התלמידים עם תולדות האמנות.
ב. אמנות כרונולוגית– חומר ברמה בסיסית וברמת העמקה לכל התקופות המופיעות בתכנית הלימודים.
ג. אמנות מודרנית– השלמת הידע התרבותי של התלמידים וכן כולל חומר בסיס והעמקה בתקופות הלימוד של התכנית.
ד. יסודות העיצוב– ניתן למצוא הסברים וקישורים ליצירות, סגנונות והתפתחויות בתחום העיצוב.
ה. היבטים בעיצוב– העמקה ומחקר בתקופות המודרנית והפוסט-מודרנית.
ו. סדנאות– האתר מהווה בסיס לעבודת חקר בתהליך פיתוח הפרויקט האישי ובלימוד עצמי של תקופות, מושגים, סגנונות וטכניקות.
הניווט באתר
ציר הזמן כולל תשע תקופות: פרה-היסטוריה, מצרים, יוון, רומא, ימי הביניים, רנסנס, בארוק, מודרניזם ופוסט-מודרניזם.
The Met collection-אוספי אמנות דיגיטליים
Metropolitan Museum of Art Image and Data Resources
ההתפתחות המשמעותית בשנים 2017-2018 בתחומי האמנות מבחינת ספריות דיגיטליות הם הרחבה משמעותית של אוסף האמנות הדיגיטילי במוזיאון MET . ההיקף שם הגיע ל400,000 אובייקטים דיגיטליים של יצירות אמנות מכל התקופות .
קישור למערכת החיפוש של אוספי האמנות בMET
https://www.metmuseum.org/art/collection/search
ספריות פדגוגיות דיגיטליות
ספריה פדגוגית דיגיטלית ( משגב)
מאגר לכלים דיגיטליים לשילוב בהוראה בכיתה; "כלים קטנים גדולים"
קישורן
מאגר מת"ל במכללת קיי
| אוצרות החינוך היהודי המאגר כולל למעלה מ-2,100 מקורות העוסקים בחינוך ובלימוד יהודי, אוסף של ספרי לימוד יהודיים האוצר בתוכו תיעוד מפורט של כאלף ומאתיים ספרי לימוד ודעת בחינוך היהודי (1488-1918), בעברית ובשפות אחרות, |
סקירה של ד"ר יפה אהרוני על ספרי לימוד דיגיטליים חופשיים , אוקטובר 2018
ספרי לימוד דיגיטליים חופשיים
מקור : הבלוג של ד"ר יפה אהרוני
מאגרי עבודות דיגיטליות באקדמיה
ספריות אקדמיות ברחבי העולם פועלות לפרסם ברשת את המחקרים ועבודות המחקר שנכתבים במוסדות שלהם, כפוף לזכויות יוצרים.
OATD – Open Access Theses and Dissertations
מאגר העבודות של אוניברסיטת חיפה
סרטון המדגים כיצד ניתן לאתר עבודות מ"א וד"ר בקטלוג הספרייה של אוניברסיטת בר-אילן
מאגר התזות והדיסרטציות הכלל אירופאי
The DART-Europe E-theses Portal
מאגר המידע הדיגיטאלי הכלל אירופאי לתיזות
Proquest
ProQuest Dissertations & Theses Global
הוא שירות חופשי של Proquest אשר מאפשר גישה לתזות ודיסרטציות חופשיות בווב.
British Library EThOS – Search and order theses online
דגמים ודוגמאות של ספריות דיגיטאליות בחו"ל
דוגמא לספרייה דיגיטאלית בחו"ל : הספריה הדיגיטאלית האירופאית
הפרויקט נולד ממכתב ששלח באפריל 2005 נשיא צרפת ז'אק שיראק, יחד עם ראשי ממשלות גרמניה, ספרד, איטליה, פולין והונגריה לנשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו. המכתב המליץ על הקמת ספריה וירטואלית אירופית שתנגיש את המורשת התרבותית של אירופה, בין היתר כתגובה לפרויקט של חברת גוגל הקליפורנית "גוגל ספרים".
הפרויקט, שכונה תחילה "European digital library network) "EDLnet; רשת ספריה דיגיטלית אירופית), נועד להציג אבטיפוס של שירות חוצה גבולות ודומיינים שיעמיד את המשתמש במרכז. האבטיפוס הושק ב-20 נובמבר 2008, וכלל בעת הפרסום למעלה מ-4,500,000 אובייקטים דיגיטליים שהגיעו מלמעלה מ-1000 מוסדות, כולל ספריות לאומיות, גלריות ומוזיאונים אירופאים מפורסמים.
נכון לשנת 2011, הועלו לאתר כ-15 מיליון אובייקטים מכ-1500 מוסדות, בעיקר מאירופה, בהם מוזיאונים מרכזיים כגון הרייקסמוזיאום באמסטרדם והלובר – לצד מוזיאונים וארכיונים מקומיים מכל המדינות החברות בהאיחוד האירופי. כל אלו יוצרים יחד אוסף המאפשר למשתמש לעיין במורשת המדעית והתרבותית של אירופה, מזו הפרהיסטורית ועד זו של ימינו. ציורי המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י, נערה עם עגיל פנינה מאת יאן ורמיר, כתבי צ'ארלס דרווין ואייזק ניוטון והמוזיקה של וולפגנג אמדאוס מוצרט הן כמה מגולות הכותרת של הפרויקט.
קישור ישיר לספרייה הדיגיטאלית Europeana
השיפורים העיקריים בשנתיים האחרונות (2017-2018 ) בספריה הדיגיטלית Europeana הם :
- התרחבות משמעותיות של הפריטים הדיגיטליים באוספים ל58 מיליון הכוללים יצירות אמנות, ספרים דיגיטליים, ממצאים של מוזיאונים, קטעי מוסיקה וסרטים .
- שיפור ממשקי החיפוש , כלומר התאמת ממשק החיפוש לסוגה ( סוג הפריטים ) ,לדוגמא , ממשק החיפוש של אוספי העיתונים באירופה
- הצטרפות ספריות לאומיות נוספות ל Europeana ( סה"כ 47 ספריות לאומיות)
האוספים הדיגיטליים של הספרייה הציבורית של ניו יורק
NYPL Digital Collections – New York Public Library
אחד האוספים שפתח לאחרונה את החומרים שבו ,שלא חלים עליהם זכויות יוצרים, חופשיים להורדה לציבור הרחב , הוא האוסף הדיגיטלי של הספרייה הציבורית בניו-יורק ,שכולל למעלה מ- 600,000 פריטים בתוכם מפות היסטוריות, כתבי יד נדירים, איורי בוטניקה ועוד. במקביל מתרבים באוספים שלהם גם מקורות חופשיים לתמונות ואיורים.
| NYPL Digital Collections – New York Public Library |
אתר גאליקה של הספרייה הלאומית של צרפת
אתר גאליקה של הספרייה הלאומית של צרפת מקשר לכ-800,000 ספרים דיגיטליים, עיתונים, כתבי יד, מפות וציורים, וכו'. הספרייה הדיגיטלית מוסיפה להתרחב מאז שנת היווסדה ב-1997, בקצב של כ-5000 מסמכים חדשים לחודש. חלק הארי מהמסמכים הסרוקים, הכתובים רובם בצרפתית, זמינים לעיון בפורמט של תמונה וטקסט מאז סוף 2008.
גליקה )בצרפתית: Gallica) היא ספרייה דיגיטלית של הספרייה הלאומית של צרפת. יש בה גרסאות דיגיטליות של ספרים, מפות, כתבי עת, תצלומים ואוסף של כתבי יד מאוירים. בשנת 1997 נפתח פרויקט גליקה במטרה להיות "הספרייה הווירטואלית של האנשים הכנים", זאת בעוד שכבר ב-1992 החלו תהליך הדיגיטציה של מסמכיה. בשנת 2000 הועלתה גרסה שנייה של המיזם לאינטרנט. בשתי הגרסאות מרבית הטקסטים מוצגים בפורמט של תמונה. ב- 20 ביוני 2012 הציע אתר גליקה כ 1,772,204 מסמכים וספרים דיגיטליים.
Digital Collections – Library of Congress
קישור לאוספים הדיגיטליים של ספריית הקונגרס
רשימת מיזמים של ספריות דיגיטליות בעולם
ספריות דיגיטליות נוספות :
British Library Labs – Digital Collections
British Library Images Online | The Picture Library
10 More Interesting Digital Library Collections
Digital Collections | Harvard Library Portal
Digital History: UH
Visual Collections | Los Angeles Public Library
25 sources of free public domain books – Ebook Friendly |
Ranking the World's Best Digital Libraries
ספריות דיגיטאליות של כתבי עת מקוונים
JSTOR
JSTOR הוא ארגון ללא מטרות רווח היוצר ארכיבים דגיטליים של כתבי עת, ספרים ומקורות ראשוניים במגוון נושאים כגון: אנתרופולוגיה, כלכלה, חינוך, היסטוריה, ספרות, מתמטיקה, פילוסופיה, מדע המדינה, דמוגרפיה, סוציולוגיה, סטטיסטיקה ועוד.
המאגר מכיל את הטקסטים המלאים של מאמרים מתוך יותר מ-1,000 כתבי-עת מחקריים, החל מהגיליון הראשון ועד לחמש השנים האחרונות.
בשנתיים האחרונות ( 2017-2018 ) התרחבו האוספים של JSTOR להיקף של 12 מליון מאמרים אקדמאיים ב75 תחומי דעת ( JSTOR provides access to more than 12 million academic journal articles, books, and primary sources in 75 disciplines.)
ב2018 פותחו כלי מחקר דיגיטליים לטובת החוקרים בעולם כדוגמת The JSTOR Understanding series
מנוע החיפוש של האתר מאפשר חיפוש בטקסט המלא של כל המידע המאוחסן בו.
בנובמבר 2012 החל האתר לאחסן גם אלפי ספרים סרוקים.
רוב כתבי העת מאפשרים גישה לגליונות בני כמה שנים ולא לגליונות העדכניים ביותר, כדי לשמור על מוטיבציה לרכוש את כתב העת וכך לא לאבד הכנסה.
במאגר JSTOR גם אוסף גדול של כתבי עת אקדמיים סרוקים בעברית. ניתן להגיע אליהם לחיפוש חופשי מהבית באמצעות רישום בספרייה הלאומית.
לראשונה: כתבי עת בגישה ישירה מהבית – הספרייה הלאומית (קישור)
שיפורים נוספים בJASTOR הם בחיפוש המתקדם המאפשר בצורה ידידותית יותר לסנן את המידע עפ"י סוגי פרסומים ועפ"י תאריכים .
ספריות דיגיטליות של עיתונים ישראליים ובינלאומיים
מאגר ידיעות אחרונות
הארכיון מכיל כתבות מהעיתון ידיעות אחרונות משנת 1939 ועד לפני שבוע ומהעיתון כלכליסט מ – 2007 ועד לפני שבוע.
אפשרויות חיפוש : באתר ניתן לחפש לפי מילים שהופיעו בכתבה ו/או לדפדף בעיתון. ניתן לצפות, להדפיס ולשלוח במייל את תוצאות החיפוש.
הספריה הדיגיטילית של ידיעות אחרונות מותקנת בספריית מדעי החברה , ניהול וחינוך באוניברסיטת תל אביב
הספרייה הדיגיטלית של ידיעות אחרונות מותקנת גם בספריית בית אריאלה בתל אביב
מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט | עמי סלנט
המיתוס המקובל הוא ש"גוגל יודע הכול", אך בכל הנוגע למאגרי מידע לא זה המצב. על מנת להגיע לכיסוי מלא של המידע הרלוונטי לנושא מסויים באינטרנט, לא די בהסתמכות על גוגל כי היא תוביל רק לחלק מהמידע הסמוי באינטרנט. המידע הגלוי לגוגל זניח בהיקפו לעומת המידע המופיע בארכיוני "דבר" ו"מעריב" שבאתר "עיתונות עברית היסטורית" (דוד שי , 2011). היקף המידע באינטרנט בנושאים היסטוריים זניח לעומת כמות המידע הנמצאים בעיתון "טיימס" הבריטי ו"הניו-יורק טיימס" האמריקאי לדורותיהם.
לקסיס נקסיס (LexisNexis)
לקסיס נקסיס (LexisNexis) היא חברה המאפשרת חיפוש במאגרי נתונים אלקטרוניים של פסקי דין, עיתונות ומידע כלכלי. בשנת 1994 החברה נרכשה על ידי חברת ריד אלסווייר וכיום היא פועלת כחטיבה בתוכה.
המאגרים של לקסיס-נקסיס הם כולם בטקסטים מלאים ומאפשרים גישה וחיפוש ביותר משלושה מיליארד מסמכים מסוגים שונים, בהם קובצי חוקים ופסקי דין של מערכת המשפט האמריקאית, אלפי מהדורות יומיות של עיתונים וכן מידע כלכלי ממקורות שונים. כמו כן במאגרי החברה מידע ממערכת המשפט הצרפתית, האוסטרלית, הקנדית, הדרום אפריקאית והבריטית.
במאגר Nexis ישנה אפשרות לחיפוש ביותר מ-20,000 עיתונים, מקורות חדשות, רשומות ציבוריות ומאגרי מידע אחרים.
