למידה שיתופית מקוונת: עקרונות, תהליכים וכלים מתוקשבים

26219


nipages 1 classroom מערך שיעור לקורס מקוון "הוראה מתוקשב"

הלמידה השיתופית היא חלק מרכזי במיומנויות המאה ה-21. לצד היתרונות המוכחים באיכות הוראה-למידה, ובשיתוף כל התלמידים על היכולות והמגבלות של כל אחד, אופן זה של הוראה-למידה עדיין לא הופך לשגרת עבודה בבתי הספר, ואחת מהמטרות המרכזיות של תכנית התקשוב היא הטמעת למידה שיתופית באורח החיים השגרתי של בית הספר.

למידה שיתופית בעידן שלנו היא אסטרטגיה הכרחית, כיום כל אדם מומחה בתחום מאוד צר ומצומצם ורק עבוד משותפת עם רעיונות מגוונים ושיתוף פעולה יוכלו להנפיק את התוצר המצופה והרצוי.

למידה שיתופית היא למידה בחברותא, למידה בקבוצת למידה כשהצפייה באחר. נתינה, עבודת צוות באמון מלא והסתמכות על אחר הן אבן הפינה של למידה זו, כשחלק ממנה או כולה מקוונת. הלמידה השיתופית מתאפיינת באינטראקציה ביוזמה עצמית של הלומדים כחלק פעיל מתהליך הלמידה והבניית הידע.

הלמידה מתרחשת תוך כדי הבניית ידע המושתת בין השאר על אינטראקציה בין השותפים בתהליך הלמידה, כמו בינם לבין המנחה, לבין מקורות מידע אנושיים, כלומר מומחים בתחום הנדון.

ללמידה כזו חלק חשוב בתהליך למידה איכותי, שמן הראוי שיימצא בכל בית ספר ובכל קבוצת לימוד המנהלים חינוך עדכני בהלימה לרוח התקופה.

באופן מעשי הלמידה השיתופית היא מרכיב מפתח של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (ההבנייתית) החינוכית.

רשימת קריאה : מאמרים מומלצים אודות למידה שיתופית

למידה בקבוצות בכיתה מאיה בוזו-שוורץ

למידה שיתופית היא היפוכה של הלמידה הפרונטלית

על למידה שיתופית ©‬ – כליקיט

המודל השלישי כפתיח לקהילת ידע – למידה שיתופית, ד"ר אברום רותם

 wikis spaces

 שיתוף פעולה במאה ה-21 – מיומנות שצריך ללמד ולהעריך

כיצד משפיעה הלמידה השיתופית על ההישגים בלימודים?

מחקר: חשיבות ההנחיה המוקדמת לפני למידה שיתופית של תלמידים

חשיבה בלמידה שיתופית והסקה בלמידה: דיונים בשפה עשירה עבור לומדי אנגלית

למידה שיתופית ומיומנויות חקר בהוראת הביולוגיה

 תיאורית הלמידה המצבית

בעוד רעיונות ויגוצקי, עומדים בבסיב התחום של הקונסטרוקטיביזם החברתי, תיאורית הלמידה המצבית של לייב( Lave,1990 ) מרחיקה לכת וטוענת כי למידה משמעותית חייבת להתרחש בסביבתה האותנטית, כשהקוגניציה מבוזרת בקהילת לומדים(Lave&wegner ,1991),ועל למידה ניתן לדבר רק במונחים ובהקשר של הסביבה המידית בה היא קורה. מרכיב מרכזי בסביבה זו היא אוכלוסיית הלומדים. מכאן, המשמעות הטכנולוגית היישומית היא יצירה של סביבה שתאפשר שיתוף בין לומדים ותהיה גמישה לעיצוב ושינוי על פי דרישות התוכן. בטכנולוגיות של למידה שיתופית ניתן ליצור סביבות גמישות כאלו, המאפשרות התאמה ואינטראקציה בין לומדים לא רק בסביבת כיתה, שהיא בעלת מימדים קבועים ולעיתים קרובות חסרת קשר לתוכן הלמידה.

מרכיבי הלמידה השיתופית 

למידה משותפת –  שלב התחלתי שבו מתקיימת למידה של כמה לומדים באמצעות מטלה לימודית מקוונת או נושא לימודי מקוון. נשים לב שאין משמעות למושג "שיתופי" פרט לעובדה שמדובר בהבאת קבוצת לומדים שונים תחת קורת גג אחת של למידה. למידה כזו נחשבת כ"למידה מרחוק" או "למידה מקוונת".

למידה בצוותים – צוותי למידה שמבנים ידע בנושאים שונים. נשים לב שכדי ליישם למידה שיתופית באופן מלא, יש צורך להכיל מרכיב של שיתופיות בין הצוותים, באינטגרציה כוללת של תוצרי למידה חלקיים לתוצר אחד שלם.

דו-שיח (דיאלוג) ותקשורת – נקודת ההתחלה של למידה שיתופית. הפעילות תנחיל באמצעות תרגול הלומדים דו-שיח על פי כללים מובנים, כמו כיבוד הדדי ללא תנאי, חילופי דעות, קבלה, מיומנויות  הקשבה ובניית אמון גם בחילוקי דעות. לדוגמה, דיון שיתופי על נושא מסוים, תוך כדי שימוש בכלי חשיבה המבטיחים הבעת מגוון דעות, זוויות ראייה והשקפות על הנושא, ובהמשך סיכום המושתת על תרומות כל הלומדים.

הערכת עמיתים – הערכת עמיתים היא מרכיב חיוני בלמידה שיתופית ובהבניית הידע האישי והקבוצתי. הלומדים מתנסים במתן ובקבלת הערות וביקורת הדדית על התוצרים ודרכי הלמידה של חבריהם.

שיתוף פעולה – מטלה שיתופית שבה נבנה הידע במשותף על ידי קבוצות הלמידה, ובה באה לידי ביטוי הסינרגיה, כשהאיכות הלימודית גדולה מסך התרומות האישיות. דרך הפעולה מתאפיינת בשיתופיות מלאה ואמון הדדי לשם יצירת תוצר משותף מקורי, כאשר היכולות של כולם יחד מתמזגות לתוצר שיתופי. על כל חבר בקבוצה קיימת אחריות על מרכיב מסוים, תוך כדי עבודה בכלי שיתופי שבו כולם רואים הכול, וכל אחד יכול לתרום, לבקר, להציע ולסייע. החלק החשוב בתהליך הוא האינטגרציה של החלקים לשלם כשכל לומד בקי בחלקים האחרים, גם אם לא היה לו חלק, על ידי הערכת עמיתים, הצגת החלק של האחר, סיכום אישי קצר וכדומה.

שימוש במגוון מקורות מידע – הבניית המידע  מושתתת על מקורות מידע מהרשת, מקורות מידע כספרים וארכיונים שאינם ברשת, ופנייה למומחים בתחומי תוכן ייחודיים, שמרביתה נעשית באמצעים מקוונים.

שיתופיות היא בין פרטים הרואים עצמם חלק מקבוצה או אוסף של פרטים המעורבים בדרך זו או אחרת בפעילות המחברת ביניהם  Dalsgaard,2008)  . תיאור הלמידה שלהם בסביבה מקוונת מאופיין בשיתוף בידע ובבניה שיתופית של ידע בין המשתתפים באמצעות קשרים חברתיים בסביבת המחשב והאינטרנט. שיתופיות שונה משיתוף, בה פרט משתף בידע שלו, ללא פעולות גומלין. מאידך שיתוף יכול להיות אחד מהמרכיבים המעודדים שיתופיות.

תרגום המילה "שיתופיות" לאנגלית – נמצא בשתי מילים   cooperation  collaboration

סלומנס (Salmons, 2007) מציעה מסגרת מושגית למיין רמות של תקשורת ושיתוף פעולה מקוונים בין לומדים. סלומנס מפרטת טקסונומיה של כישורים הנמצאים בבסיס למידה שיתופית איכותית בסביבה מקוונת (הטקסונומיה של השיתופיות בלימוד מתוקשב – the taxonomy of collaborative E-learning). המורכבת מחמש רמות מתפתחות של שיתוף. הטקסונומיה  מחברת בין משימה, משתתפים וטכנולוגיה בשלושה רכיבים : רמות שיתוף הפעולה, פעילויות לימודיות  והתפתחות האמון (ראו תרשים בהמשך הסקירה של ד"ר צביה לוטן )

collaboration 2014

חמש רמות מתוארות מהרמה הנמוכה ביותר דיאלוג ועד לרמה הגבוהה ביותר שיתוף פעולה סינרגסטי. לדברי סלומונס במונחים אבסולוטיים רמה אחת אינה טובה יותר מהשנייה ויש לשקול את ההתאמה של הרמה למטרות הלמידה , מבנה הקבוצה, זמן ושיקולים אחרים( ד"ר צביה לוטן) .

להמשך הסקירה של ד"ר צביה לוטן

למידה שיתופית מקוונת – איזה דגמים אנחנו מכירים?

ראה גם :

הכיתה השטוחה: מיזמי למידה שיתופיים בעולם ( ספר חדש)

הטקסונומיה של השיתופיות

 ד"ר  גילה לוי עצמון

גילה לוי עצמון מדווחת בבלוג המרתק שלה על מאמר מעניין של דר' ג'נט סלמונס מבית הספר למנהל עסקים וטכנולוגיה של אוניברסיטת Capella. סלמונס רואה בחינוך לשיתופיות חלק מהתרבות החברתית של חיים מקוונים. לשם כך היא הגדירה את הטקסונומיה של השיתופיות בלימוד מתוקשב – the taxonomy of collaborative E-learning , הכוללת חמישה שלבים: 1) דיאלוג, 2) בקורת עמיתיםPeer review , 3) שיתוף פעולה מקבילי, 4) שיתוף פעולה סדרתי, 5) שיתוף פעולה סינרגיסטי. כיצד יכול המורה לעודד שיתוף פעולה בין הסטודנטים לפי שלבי הטקסונומיה של השיתופיות?

למאמרון של גילה לוי עצמון

ראה גם : למידה 2.0 – למידה שיתופית

למה לי לשתף?

מאת:  סמדר אילוטוביץ

הכנסת הטכנולוגיה השיתופית כמו פליקר, טוויטר, פייסבוק ובלוגים איפשרה לנו לעשות את מה שעשינו לפני כן, לחלוק עם החברים שלנו את החוויות והמחשבות, רק בתפוצה רחבה הרבה יותר. במקביל המושג חברים השתנה והתרחב אף הוא. קוראים לזה שיתוף ברשת.

מה וכמה אנחנו משתפים? מדוע אנחנו משתפים? האם אנחנו משתפים יותר מדי? מה התוצאות הרצויות והפחות רצויות? על פי ויקיפדיה, שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו.

לסקירה של סמדר אילוטוביץ ,

research1

למידה שיתופית מקוונת : סקירת מחקרים בחינוך

ההשפעה של סוגים שונים של אסטרטגיות למידה שיתופית מתוקשבת על ילדים צעירים: מחקר ניסויי

האפקטיביות של למידת החקר באמצעות מודל חקר-רשת Webques – האם למידה שיתופית עדיפה?

ההשפעה של גישת הלמידה השיתופית על הביצוע של תלמידי תיכון במתמטיקה

ההתנסות של הסטודנט במתכונת של למידה מקוונת שיתופית

הקשר בין למידה שיתופית וחשיבה ביקורתית

תפקידה של הנעת התלמידים בדיונים מקוונים א-סינכרוניים המונחים על-ידי עמיתים

דפוסי עבודה של קבוצה מקוונת: כיצד לקדם שיתוף פעולה מוצלח

אסטרטגיות של למידת עמיתים בסביבה מתוקשבת בבתי ספר יסודיים -ממצאי מחקר מטייואן

תכנון וטיפוח של פרויקטים קבוצתיים מקוונים אפקטיביים

הגברת הלמידה השיתופית: ההשפעה של תכנון ההנחיות לשאלה (Question Prompts) עבור שיח מקוון

האם המודל הפדגוגי של למידת שיתופית הידוע כג'יקסו ניתן ליישום בקורס מקוון באוניברסיטה?

בחינת פעולת העריכה בוויקי

הפקה שיתופית מקוונת של סיכומי שיעור – עמדות סטודנטים

עמדות סטודנטים להוראת אנגלית כלפי מאפיינים שונים של למידה שיתופית

למידה שיתופית בפרויקטים של סטודנטים לתואר שני: השוואה בין שיתוף פעולה סינכרוני לשיתוף פעולה א-סינכרוני

קריאה מקוונת מעדכנת את ההוראה בכיתה ומקדמת למידה שיתופית

תמיכה בלמידה העצמית של הלומד : התכנון החינוכי של פודקאסטים (podcasts) בהקשר של למידה שיתופית

כיצד ניתן ליזום פרוייקטים של למידה שיתופית באינטרנט/ – Wikispaces

 

curation 2 better

דרכי יישום מוצעות ללמידה שיתופית

  1. עזרה הדדית בין לומדים – חלוקה לקבוצות של לומדים שבהן קיימת הטרוגניות של יכולות וכישרונות של הלומדים, בהלימה לתוצר המתוכנן. שילוב בין מגוון יכולות בקבוצה מחזק ותורם תוך כדי סיוע בין עמיתים ועמידה במטלות באמצעות עזרה הדדית רצופה. שילוב כזה נותן גם מקום נרחב לשימוש במיומנויות חשיבה שמונחלות באופן ספונטני ואותנטי, כמו גם מיומנויות יצירה, הפקה ואוריינות דיגיטלית.
  2. הבניה שיתופית – עבודה של כמה לומדים באמצעות כלי שיתופי ככתיבה, הפקה וכדומה. הכלי פתוח להערות והארות של עמיתים ושל המורה.
  3. הצגת תוצרים בפני מליאת הכיתה – הצגת תוצר/נושא על ידי התלמיד או הקבוצה. בהצגה זו מתנסה התלמיד בהבאת נתונים ודעות באופן רהוט ומובן לאחרים, ומיומנות זו תלווה אותו במהלך כל חייו. לצד זה, זו הזדמנות להנחיל לכיתה מיומנויות הקשבה, הבעת ביקורת עניינית וכיבוד הזולת. בלמידה שיתופית מרכיב זה משקף את עבודת המציגים הנתפסים כ"מומחים" בתחום שחקרו. הצגת תוצרים אינה רק בעל פה במליאת הכיתה, אלא גם באתר בית הספר שגם בו ניתן לפתח ולהנחיל מיומנות הצגת תוכן מקוון, שילוב מדיות שונות וכדומה, כחלק מובנה בדרישות המטלה.
  4. יצירה עצמית ואיחודה בתוצר משותף – פעילות בסיסית שבה תלמידים יוצרים תוצר עצמאי כחלק מתוצר שיתופי שמתוכנן לפרטים קודם לכן. כל התוצרים נאספים לתוצר שיתופי, שייראה כתוצר אחד ולא כאוסף אקלקטי של פריטים. התוצר מאופיין בפורמט ועיצוב אחידים.
  5. פרסום תוצרים במרחב מקוון – יצירת מאגר שיתופי של תוצרים אישיים או קבוצתיים כמאגר מידע לימודי ללומדים וכחומר עזר ששמור באתר בית הספר לרשות כלל התלמידים.
  6. כתיבת סיכומים משותפים – חלוקת הנושאים בין חברי/צוותי הקבוצה לצורך סיכום. הסיכומים מועלים למרחב שיתופי שבו אחרים יכולים להוסיף ולהעיר, ומרחב זה משמש את כלל הקבוצה. יש במרחב השיתופי מקום לשאלות, והמורה/המנחה מחליט כיצד ואיך לענות עליהן (חברי הקבוצה ו/או המורה).
  7. שימוש בכלים שיתופיים:
    • שימוש בכלי הפקה ויצירה מקוונים; כלי יצירה וארגון מידע שיתופי, כמו טבלה, טופס או מסמך שיתופי. כל תלמיד ממלא פריט בתוך מאגר מידע. במקביל ניתן לבצע תהליכי הערכה, ניתוח, הערות וכיוצא באלה.
    • סקר מקוון.
    • כלי מקוון של מפת מושגים / מפת קשרים בין מושגים הנבנים באופן שיתופי.
    • דיון מקוון – סינכרוני ואסינכרוני.
    • הצגת תוצרים באלבום תמונות – תוצרים גרפיים מוצגים באלבום תמונות כיתתי. התלמידים בוחרים את העבודה האהובה עליהם מבין כלל עבודות העמיתים ומנמקים את בחירתם. ניתן גם לבצע את בחירת התוצרים באמצעות סקר ו/או דיון מקוון.

יתרונות הלמידה השיתופית: הרחבת הפרספקטיבה, הזדמנות להיחשף לדרכי חשיבה וביצוע חדשות, יכולת להבנות ידע הנשען על דיסציפלינות שונות ומגוונות, אפשרות להגיע לתוצר מורכב ומקיף יותר.

תנאי הכרחי להשגת היתרונות: אחריות משותפת של כל השותפים ללמידה.

חסרונות הלמידה השיתופית: יכולה בקלות להוביל לאי נטילת אחריות והישענות על חברי הקבוצה האחרים, לחלוקת מטלות לשם הפחתת העומס במחיר של ויתור על ידע והתנסות, מאפשרת "זליגה" לבינוניות וצמצום אופקים. פערים באחריות (או ביכולות) בין חברי הקבוצה עשויים לגרור מתחים חברתיים.

ראה גם :

האם לומדים מקוונים מתוסכלים מהתנסויות למידה שיתופיות?

גוונים של שיתופיות

מאת:  אלה פלג

בהמשך למאמרון של ענבל סמית: "סיכום הטרילוגיה ההיסטורית: הקיבוץ והלמידה , כתבה אלה פלג מאמר מאיר עיניים על למידה שיתופית וסגנון המותאם ללמידה שיתופית וההתאמה הנדרשת ביניהם.

כותבת אלה פלג : "יש לקחת בחשבון, שתמיד יהיו כאלו אשר ינצלו את סגנון הלמידה השיתופי על מנת "לעוף על גבם של האחרים". עם זאת, ייתכן שלשיתופיות אשר לה קשת של גוונים יתרונות חבויים. לדוגמה, מקרה בו סטודנט אחד דומיננטי יותר מחברו, יתכן שהתנהלות זו תעצים אצלו נטיות אשר לא היו באות לידי ביטוי במידה והשיתופיות הייתה שווה .ובכל זאת, כחלק ממיומנויות המאה ה- 21, סבורה אני שחשוב לפתח יכולות של חשיבה בדמות ניהול קולוברציה .למידה שיתופית של סטודנטים בעלי נטיות חשיבה שונות, תביא לסינרגיה בלמידה ובהבנה.על המרצים/מנחים לתת את תשומת הלב למבנה המשימה על מנת לוודא שהתוצר יהיה פרי של קולובורציה וקואופרציה גם יחד."
למאמרון של אלה פלג

למאמר של ענבל סמית

ראה גם :
בעד ונגד הלמידה השיתופית

Two schoolgirls concentrated on their task with notebook

מטלה שיתופית מקוונת

מטלה שיתופית מקוונת, המתוכננת היטב,  אמורה לאפשר את הפעלתה באופן עצמאי על ידי קבוצת הלומדים,  עם התערבות מינימלית של המנחה בעת המטלה עצמה. למרות זאת, עדיין נשארים בידי המנחה כמה תפקידים חשובים בשלבים השונים של התפתחות המטלה.  אנדרסון ועמיתיו מגדירים שלושה סוגים של התערבויות שעל המורה המקוון להפעיל בעת הפעלת מטלה מקוונת:

נוכחות הוראתית- המכוונת לענות על בעיות שנוצרות בהבנה של התוכן הלימודי.

נוכחות חברתית- המכוונת ליצירת אווירה נעימה ותומכת, ולהגברת המוטיווציה לשיתוף פעולה פורה בין המשתתפים.

נוכחות ארגונית-  המיועדת לוודא שהפעילות יוצאת לפועל לפי התכנון.

פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה.

Best Internet Concept of global business from concepts series

דגמים פדגוגיים במערכת החינוך בישראל

התמודדות מורים בכיתה עם כתיבת מסמך שיתופי ע"י תלמידים – דיווח מהשטח , רות בן ישי

המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות ראשונה עם הוראה ולמידה בסביבת  web 2.0   בכיתה ט'. רותי למדה להכין  מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם. אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".

למאמרון המלא של רותי בן ישי

מנסים לעבוד במסמך שיתופי ולגלות עוד חוזקות של עבודה עם מחשב נייד – שיעור חינוך בכיתה ט' שלי

התחייה מחדש של שיעורי הבית השיתופיים בעידן האינטרנט

דגמים לתיהלוך השיתופיות בפעילות מתוקשבת בסביבה א-סינכרונית

רונית קב

מטלה לימודית בעבודת צוות באמצעות גוגל דוקס

מאחורי מסך האנונימיות – לטוב או לרע? (הערכת עמיתים אנונימית בצורה מקוונת)

למידה פרוייקטאלית בקבוצות

שיתוף התלמידים בבניית סביבות למידה- האם זה אפשרי?

קריאה, כתיבה ויצירה בשיעור ספרות באמצעות קהילת פרשנות מתוקשבת

משימת hyperlinks במסמך משותף

מחבר:אביב צמח

באחת המשימות המקוונות שנתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידיו הלומדים אזרחות ביקש מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש.

כותב המורה אביב צמח" : "העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית   google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון)."

" החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) – קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה."

למאמר של אביב צמח בבלוג שלו
ראה גם :
מי אוהב להעתיק מהלוח?! (מחברת כיתתית מקוונת והשפעתה על תרבות הכיתה)

e-book

דגם מתוקשב באינטרנט לשילוב למידה שיתופית מסוג ג'יקסו בבתי ספר

במוקד המודל הפדגוגי המתוקשב באינטרנט להפעלת צוותי הג'יקסו נמצאת הקמת קהילה מתוקשבת (פורום מתוקשב) אליה יתחברו כל צוותי התלמידים בביה"ס העובדים על פרוייקטים או קטעים בשיטת הג'יקסו. לכל צוות מומחים בהפעלה יהיה מערך עבודה משותף וספריה דיגיטאלית משותפת. לכל צוות מומחים יהיו פורום ממוחשב, כלי אחסון ועיבוד שיתופיים של מקורות המידע.הפעלת תלמידים בשיטת הגיקסו אינה חייבת להיות מוגבלת לשטח ביה"ס ולדיון הכיתתי המוגבל בזמן. הפורומים on-line, שמשמעותם השתתפות בדיון נתמכת אינטרנט ברשת, הם דוגמה לאחד הכלים המאפשרים ללומדים בשיטת הג'יקסו לשתף פעולה מרחוק. החלפה של מידע, דעות, עמדות ואמונות סביב נושא יכולה להיחשב לגרעין של תהליך קבוצתי של בניית ידע.

שיטת הג'יקסו ב10 צעדים 

Using Jigsaw and Case Study for supporting online collaborative learning

שילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי , ד"ר אברום רותם

wikis spaces

על שיתופיות בעקבות התנסות במשימת וויקי

מאת : ורד גנון

סביבת הויקי  בכלל, מאפשרת  יישום של תהליכי למידה שיתופיים בסביבה מקוונת, בשל היותה כלי לכתיבה ולעריכה משותפת של תוכן. חברי הקבוצה מתנסים בלמידה קונסטרוקטיביסטית, בה כל פרט תורם מידיעותיו, או עורך את דברי חבריו. מתקיימת אינטראקציה בין השותפים, שבסופו של דבר יוצרת את ה"שלם", כתוצר משותף. סביבת הויקי היא סביבה מתועדת. כלומר כל "תנועה" בה נרשמת ולמי שעוקב אחר הנעשה בסביבה ניתנת האפשרות לראות את מידת השותפות של כל אחד, אופי השותפות ואפילו איכותה. פרט זה חשוב כאשר אנו מבקשים להעריך את התהליך שהתרחש, וכמובן את התוצר הסופי.

יש כאמור יתרונות לא מעטים לסביבה כזו, ניתן לדוגמה לערוך מסמך "ליניארי"- בו כל משתתף מוסיף פריט לרשימה מצטברת, אפשר להעלות שאלה ולאפשר למשתתפים להגיב, להביע דעה, להוסיף מידע. אפשר גם להשתמש בסביבה כאמצעי הדומה לשיטת הג'יקסו. כל קבוצת משתתפים אחראית על ניתוח, או ארגון של חומר מסוים וכל  היתר נהנים מהתוצר. למידה בסביבה כזו היא למידה פעילה, קבוצתית ושיתופית.

אבל, הסביבה לא חפה מקשיים. נדרש אמון גדול בין חברי הקבוצה, על מנת שכל אחד יתרום את חלקו ויעשה זאת באופן רציני ואיכותי , מבלי שייווצרו  משקעים בעקבות ההתנסות. צריך לקחת בחשבון שגם אם המשתתפים מתייחסים ברצינות למשימה, עדיין כל אחד תורם על פי כישוריו ויכולותיו, ולכן באופן טבעי יש שונות ב"תרומה". ובכלל על מנסח המשימה להגדיר באופן ברור את הדרישות , ואת אמצעי ההערכה, כיוון שנדרשת כאן הערכה אישית וקבוצתית.  כמו כן צריך למצוא  תחום שיאפשר לכל אחד מהמשתתפים להגיב ולהתייחס.  בגלל שמתקיימת אינטראקציה בקבוצה, צריך לתת את הדעת על מפתח המיון של קבוצת הלומדים. הכמות וההרכב.

מקור וקרדיט : הבלוג של ורד גנון – תקשוב ולמידה

ויקי-ממ"ן: מטלה שיתופית בסביבת wiki 

במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה", שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את הלמידה השיתופית המתוקשבת, ולא רק ללמוד עליה מספרים, בנינו מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) וקראנו לה: "ויקי-ממ"ן ".

סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. המיזם המוכר ביותר של ויקי הוא הויקיפדיה, שהיא אנציקלופדיית תוכן חופשי, שמפותחת ומתעדכנת באופן שיתופי על ידי כלל הגולשים. להתרשמות מומלץ להיכנס לאתר הויקיפדיה הישראלי .

בשונה מפורום, בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים, כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, בסביבת ויקי יוצרים הסטודנטים תוצר אחד, תוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים.
כל סטודנט יכול ליצור טקסט חדש וכן לעדכן, להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר. הסביבה שומרת גרסאות קודמות של הטקסט המשותף ומשייכת כל גרסה למשתמש שערך אותה. עיון בהיסטוריה של הגרסאות השונות של הטקסט המשותף, מאפשר להבחין ולהפריד את תרומתו האישית של כל משתמש לתוצר הסופי, מבלי לפגוע באחידות התוצר הסופי. זוהי אולי התכונה החשובה ביותר הקיימת בויקי שהופכת אותה למועמדת מתאימה כפלטפורמה למטלות שיתופיות. כך, מנחה הקורס והמשתתפים, יכולים לעקוב אחר התפתחות התוצר. השמירה והתיעוד של התהליך מאפשר למנחה הקורס לבצע מעקב אחר התרומה האישית של כל סטודנט ולהעריך אותה.

מקור וקרדיט : האוניברסיטה הפתוחה

 מטלה שיתופית מקוונת כמטלה המכוונת להבניית ידע-סיכום ורפלקציה (מישרטל, חגית, האוניברסיטה הפתוחה).

פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית בהוראה מרחוק מקוונת , ד"ר חגית מישר-טל

למידה שיתופית בסביבת ויקי בחינוך הגבוה

מצגת קבוצתית של תלמידים – כדרך ללמידה פעילה

שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת

ארגון הסימניות באמצעות DRAGO

פיתוח והפעלה של מטלות לימודיות שיתופיות בסביבת ויקי

למידה שיתופית בסביבה של ויקי תשע הצגת הפרוייקט

מחקר : סטודנטים המתכשרים להוראה והשימוש ב"מחברת" משותפת באינטרנט לרישום הערות במהלך ההרצאה

כיצד ליצור בלוג קבוצתי כמרחב תיעוד משותף?

hertz-e-portfolios

מיזמים מקוונים ללמידה שיתופית  בבתי ספר : מילון מקוון "עולם הילד"

בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים . בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד" .

מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).

בשלב הראשון  נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE  ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

מקור וקרדיט

blogs 2009

למידה שיתופית במרחב הוירטואלי של בית הספר

ביה"ס "חופי הגליל , קיבוץ גשר הזיו  (ביה"ס יסודי אזורי) .

 ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית  המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) .

במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית )  תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו'  בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה . תלמידי כיתות ג' למדו הפקת תוצרים באופן מקוון אך בינתיים ללא שיתוף. בפעילות זו מפגינים הילדים יכולת של תכנון וארגון, נטילת אחריות אישית וקבוצתית ויצירתיות בדרך לתוצר המיוחל.

אחד המיזמים  הוא העלון המקוון – "חופיתון": עלון זה שהופק ע"י תלמידים במסגרת פעילות

‫הוועדות הבית ספריות, עוסק בנושאים מגוונים מחיי ביה"ס ותלמידיו. בתש"ע הפיקו העיתונאים

‫הצעירים 3 מהדורות שכולן התפרסמו באינטרנט במסגרת אתרי גוגל.

‫חופיתון הוא עלון מקומי המנסה לגעת בתחומי העניין של התלמידים, הורים ומורים.

לאתר ביה"ס

על תכנית התקשוב החינוכי בביה"ס

תכנית התקשוב – בית ספר חופי הגליל

קישור ישיר

ראה גם :דוגמאות לפעילויות בלמידה שיתופית

 

Two schoolgirls concentrated on their task with notebook

תובנות תלמידים בעקבות פעילות מתוקשבת בסביבה חדשנית באינטרנט ( אלה פלג)

המורה והמחנכת אלה פלג (ללא ספק, אחת המובילות בתחומי שילוב התקשוב החינוכי במערכת החינוך בישראל) ביקשה מהתלמידים להעלות את תובנותיהם בלוח שיתופי באינטרנט. התובנות הולכות ונערמות. תוכלו לקרוא ולהמשיך לעקוב, בכל יום נוספות עוד. להזכירכם, הפיילוט נעשה בקרב אוכלוסיית תלמידים בכיתה ד' (בני 10). ניתן גם להתרשם מהיישום של לוח מידע שיתופי באינטרנט לתלמידי הכיתה והטמעתו בלמידה מתוקשבת.

לדיווח של אלה פלג

ראה גם : בלוג שיתופי , מדריך לשיתוף משתמשים ( אלה פלג) .

 תלמידי כיתה ו' מבתי ספר בטמרה, כפר יעבץ ושוהם ממגזרים ממלכתי, דתי וערבי לומדים וחוקרים יחד את נושא המנהיגות.
רצ"ב קישור לקיר וירטואלי משותף המציג את שיתופי הפעולה שהכינו הילדים.

tablets-in-school

אורלי משה: למידה שיתופית מחייבת המציאות

מטרת הלמידה בסביבת העבודה המתוקשבת:
קידום תקשורת בשפה האנגלית בין מתבגרים יהודיים בישראל ובחו"ל, תוך חיזוק הזיקה עם המורשת היהודית ומנהיגיה.

רציונל פרוייקט
הפרויקט מתבסס על גישת הלמידה החברתית שיתופית (בנדורה, 1977), המאפשרת אינטראקציה בין הלומדים , והעוסקת בבניית ידע סביב נושא משותף, כאשר הטכנולוגיה מספקת את הסביבה, מאפשרת, מתווכת ותומכת בתהליך הלמידה. ויגוצקי (1978), אומר כי ילדים יכולים לבצע בקבוצה מתוך אינטראקציה עם חברים, דברים שרק לאחר מכן יוכלו לבצע לבד, ולכן: סביבה שיתופית מהווה פיגום להיות התלמיד מורה עבור תלמיד אחר והסביבה הטכנולוגית מאפשרת למידה שיתופית אקטיבית. למידה זו מאפשרת אינטראקציה בין הלומדים המקיימים למידת עמיתים, ובניית משמעות משותפת. תהליך המשא ומתן על המשמעות תוך צפייה באחרים מאפשר: בנייה והבעה של הידע באופן אקטיבי תוך שיתוף צוות הלומדים ודיאלוג עמם, התחבטות ויצירה משותפת. המושג שיתופיות באמצעות כלי ווב 2 הנו מרכזי בלמידה ומאפשר תמיכה שותפי הלמידה, גישור על מרחק וזמן, מתן אופציות מגוונות להעברת מסרים, החצנה, עיבוד משותף, רפלקציה, כלים שיתופיים לפרסום ובניית ידע, תיעוד האינטרקציה,הפעילות והתוצרים.
תכנון הפרוייקט ויישומו מבוסס על הגישה הקונקטיביסטית ששמה את הלומד במרכז, למידתו מבוזרת, בניגוד ללמידה מסורתית, בה המורה במרכז והלמידה ממוקדת מקום. למידה בסביבה מתוקשבת חושפת את הלומד לתכנים דידקטיים ובאמצעות סביבות ווב 2.0 ,הלומד שותף ביצירת הידע ולא רק בצריכתו. השיתוף במהלך הלמידה חוצה רשתות וגבולות והלמידה העצמית מתרחשת בסביבות למידה גלובליות.  אם תרצו לקרוא עוד על התוכנית ועל היישומים בהם השתמשנו בתוכנית לחצו על הקישור הבא: http://shprinzak1.wikispaces.com/

קישור ישיר

מקור וקרדיט : אורלי משה: למידה שיתופית מחייבת המציאות

למידה שיתופית מקוונת והכשרת מורים

יישום שיטות הוראה חדשניות בעקבות התנסות בקבוצות למידה שיתופיות – השפעת תכונות ותפיסות המורה

אינטראקציה חברתית בלמידה שיתופית מקוונת

היבטים חברתיים ורגשיים של סביבות למידה מקוונות

פדגוגיית "ארגון עצמי" כתהליך חדשני בהוראה למידה מתוקשבת- חקר מקרה

האינטראקציה הבינאישית בסביבת למידה שיתופית הנתמכת על ידי מחשב

השימוש ב"שיתופון" בהכשרת מורים כמודל להוראה מקוונת

להחזיר את טיפוח הלמידה השיתופית בהכשרת המורים

כלים מתוקשבים ללמידה שיתופית מעבר לגבולות הכיתה

 

LINO__~1לוח מקוון שיתופי לכיתה – LINO

 LINO , לוח מודעות שיתופי לחינוך: מבחר דוגמאות

    מהי למידה שיתופית? – lino

תובנות מורים בנושא סגנונות למידה – lino

מדריך לשימוש בLINOIT

padlet  1

לוח מקוון PADLET

קיר שיתופי מקוון

מדריך הנחייה להפעלת יישום טכנולוגי להוראה, Padlet , קיר שיתופי מקוון

גוגל דרייב

  •    גוגל דוקס או גוגל דרייב  הינו שירות המופעל על ידי חברת גוגל, המאפשר לפתוח ולנהל בחינם מסמכים, גיליונות אלקטרוניים ומצגות באינטרנט.
  •   השירות מאפשר עריכה של מסמך בו זמנית על ידי מספר משתמשים
  •   מאפשר לנו צפייה בשינויים שעבר המסמך לפי זמן ומהות ומי אחראי לשינוי.
  •  גוגל דרייב היא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף (החל מפתיחת הקבצים לצפייה ועד עריכה משותפת מלאה). באמצעות הדרייב ניתן לעבוד על מסמכים בכל מחשב/נייד/טלפון חכם/טאבלט ללא שמירה והטענה. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בתכנות אופיס.
  • עבודה בגוגל דרייב נוחה מאוד גם בעבודה אישית הנערכת במספר מחשבים אך היא מתאימה במיוחד לעבודה שיתופית. כך למשל, ניתן לפתוח קובץ, לשתף את חבריכם לקבוצה ואת המרצים שלכם. ניתן גם ליצור דפים, מצגות או שרטוטים ולהציג אותם ברשת.
  •  על מנת לפתוח קובץ בגוגל דרייב עליכם להיות בעלי חשבון גוגל – לבעלי gmail הכניסה היא באמצעות חשבון זה, אחרים צריכים לפתוח חשבון בפעם הראשונה.
  •  הכתובת של גוגל דרייב (בעלי gmail יכולים להיכנס גם מתפריט הדוא"ל): http://drive.google.com

מקור וקרדיט : ד"ר מירב אסף , מכללת קיי

google drive logo start 1

Google Drive –  הורדה

גוגל מעדכנת את Google Drive, אלו החידושים

מסמכי גוגל גוגל דוקס – (google docs) ככלי להוראה מקוונת

Google Drive כלים קטנים גדולים ( אפרת מעטוף)

‫פתיחת מסמך עבודה משותף בגוגל דרייב ( אפרת מעטוף)

עבודה במסמך משותף כלים קטנים גדולים ( אפרת מעטוף)

הנחיות כניסה ושימוש בגוגל דוקס

100-top-sites-illustratio-001גוגל דרייב ככלי יעיל ליצירת פעילות שיתופית בכיתה

הנחיות לשימוש בGoogle docs

חדש: שיתוף תיקיות בGoogle Docs

מערכת למידה מקוונת להכרת כלים מתוקשבים של גוגל

כלים פתוחים לניהול מידע שיתופי : השיפורים האחרונים בגוגל-דוקס, נובמבר 2010

עבודה במסמך משותף , אפרת מעטוף

כלים טכנולוגיים כדרך ליצירת למידה משמעותית: הבטחות צריך לקיים , אפרת מעטוף

ראה גם : מתקוונים ללמידה : ארגז כלים דיגיטלי למורה , ד"ר גילה קורץ פרופסור  דוד חן

תמונת הידע המידעני: כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית , עמי סלנט

כמו ב-Google Drive: מיקרוסופט מעניקה יכולת לעריכת מסמכים משותפת

עריכת מסמכים משותפים ב sky drive

מערכת  Wikispaces

הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשנית , שהוכרזה באפריל 2013

Wikispaces Classroom – פלטפורמה חינוכית הזוכה לשבחים מאנשי חינוך

web 2 2013כלים מתוקשבים נוספים

ארבעה כלים וגעגוע ( אביב צמח)

דיבר 12: מסמכים שיתופיים

סיעור מוחין מקוון

מאגר לכלים דיגיטליים לשילוב בהוראה בכיתה; "כלים קטנים גדולים" , אפרת מעטוף

איזה כלי Moodle עומדים לרשות המורה שרוצה לפתח סביבת למידה הבנייתית שיתופית? , רותי סלומון

יצירת "לוח למידה" מקוון לריכוז תוכן לימודי

כיצד Dropbox שינה את פני בית הספר?  , רותי סלומון

ליצור WIKI עם גוגל באמצעות Datawiki

תבניות וורדפרס ועולם ניהול התוכן הדיגיטאלי

anonate 2014anonate 2014A.nnotate.com

 – כלי לניתוח טקסטים המאפשר שיתופיות

כלי שיתופי A.nnotate   מעלים מסמך והמסמך מקבל קישור, התלמידים נכנסים אליו ועובדים בו ביחד.
אפשר לבקש שיוסיפו מידע, שיעלו שאלות.

collabotrate 2014

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס STE   האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם  Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

קישור ליישום השיתופי

עדויות מורים : Collaborize Classroom for Online Education and Online Learning

Collaborize Classroom Launches New iPad App: Get It A Day Early Here

catching lights  2013עוד כלים שיתופיים

 

 

 

 

glasses spectaclesהערכה ולמידה שיתופית מקוונת

כלי למיפוי של מרכיבי פעילות שיתופית מקוונת | חידושים ומדידות

הערכה בסביבת למידה הוראה שיתופית מתוקשבת

הערכה בסביבת למידה/הוראה שיתופית מתוקשבת – סקירת ספרות ,  ד"ר מירב אסף

כיצד להעריך פעילות מתוקשבת מבוססת וויקי? , ראובן ורבר

הערכה של למידת התלמידים בעת עבודה בקבוצות

 ביבליוגרפיה

מאמרים בפורטל מס"ע אודות למידה שיתופית מקוונת

Clerk with big magnifying glass look for something

הסקירה נכתבה ע"י עמי סלנט , מידען ראשי של מכון מופ"ת בתאריך 20 לפברואר 2014

·

תגובות

  • מצרפת קישור לפוסט שכתבתי על שיתופיות בעקבות התנסות במשימת wiki
    http://veganon19.blogspot.co.il/search?q=%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

    ורד 22 בפברואר 2014 4:25
  • מאמר איכותי, ממצה ומשכנע

    פזית דוידוביץ 6 ביולי 2016 1:49
  • מאמר מורחב אשר נותן את כל הכלים ללמידה שיתופית כולל תוכנות ודוגמאות התומכות בכך.
    כאשר ארצה לעשות שיעור וארצה להיעזר בכלים של למידה שיתופית,היעזר במאמר זה.
    בהסתכלות לעתיד,הולכת וגוברת השיתופיות ברשתות החברתיות וגם השיתופיות כמורה הולכת וגוברת.
    עלינו החובה להיות יותר מעודכנים!
    וטוב לדעת על הכלים שעומדים לרשותנו

    שגיא אשר 14 בדצמבר 2016 6:05
  • בעידן של היום, למידה שיתופית מקוונת היא מחויבת מציאות. המורה כבר אינו מרכז הידע אלא מנחה,מדריך אשר מנווט את תלמידיו לחקור ולפתח סקרנות. המשימות השיתופיות מעודדות חשיבה משותפת ואף מחיבות את הלומד לקחת אחריות על חלקו במשימה. בכיתה לא אחת נתקלים בתלמידים אשר אינם מבצעים את המטלה או עושים אותה באיכות מאור נמוכה. כאן, לדעתי על המורה להתערב ולנסות לגשר על הפערים ולתת לזה מקום גם בנתינת המשוה.

    לי בלומשטיין 14 בדצמבר 2016 6:06

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *