עמי סלנט

תפריט ראשי:

חיפוש באתר:

רישום מנוי לפוסטים

כתובת הדוא"ל של הנמען:

פוסטים אחרונים

קטגוריות

לוחות מידע ולוח הודעות

ענן תגיות

כלים

התמודדות בתי ספר עם כתיבה מתוקשבת כתהליך לימודי יזום – סקירת מידע

איסוף וכתיבה : עמי סלנט , עורך פורטל מס"ע

הכתיבה איננה רק דיבור על נייר. הכתיבה מארגנת את המחשבה (ודרך הכתיבה אנחנו לומדים לדבר, ולחשוב, בצורה מאורגנת יותר). בספרו הקלאסי Orality and Literacy ולטר אונג כתב (עמ' 78):

Without writing, the literate mind would not and could not think as it does, not only when engaged in writing but normally even when it is composing its thoughts in oral form.

מקור וקרדיט : ג'יי הורוויץ

סקירת המידע הנוכחית שנכתבה במיוחד לקראת הכינוס מיומנויות המאה ה21 במכון מופ"ת  (מיומנווית המאה ה 21 בהוראה ובהכשרת מורים , 14 לאפריל 2011 ) מתמקדת בסוגיות הבאות :

  • האם הכתיבה  המתוקשבת בבתי ספר חוזרת להיות משמעותית יותר בתהליך הלמידה
  • מעבד התמלילים בביה"ס כמוקד ההתנסות
  • חשיבות תכנית עבודה שנתית לטיפוח כתיבה מתוקשבת בבית ספר יסודי
  • יצירה סביבה מדמה (סימולציה) לטיפוח כתיבה בסביבה מתוקשבת
  • כתיבה שיתופית בסביבה מקוונת- כלים פתוחים
  • יצירת בלוג כיתתי או בלוג לימודי אישי  לטיפוח הכתיבה
  • שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה
  • תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים
  • הבלוג והמוטיבציה לכתיבה
  • כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר

הכתיבה במבט היסטורי ובתי הספר

ג'יי הורוייץ הגיע למאמר של קתרין ינסי – Writing in the 21st Century.  קתרין ינסי, פרופסורית לאנגלית באוניברסיטה במדינת פלורידה, איננה טוענת שהיא ממציאה משהו חדש. על מנת להסביר כיצד היא רואה את הכתיבה היום, בעידן הדיגיטאלי, היא חשה צורך לסקור את ההיסטוריה של הכתיבה (היא משתמשת במילה composing). היא בוחנת כיצד הכתיבה של היום גם דומה וגם שונה מבעבר, ומביאה המלצות לגבי הקניית הכתיבה אצל תלמידים. ינסי טוענת שלהבדיל מהקריאה, הכתיבה מעולם לא תפסה מקום של כבוד בבית הספר. היא מסבירה שבין היתר זה מפני שציבור שידע לקרוא יכול היה לקבל פקודות, ולכן הקריאה היתה אמצעי לשליטה. לעומת זאת, אי אפשר לשלוט בכתיבה.

ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.  

כתיבה בסביבה ממוחשבת – מחקרים

המחקרים שנערכו עד כה לגבי כתיבה בסביבה ממוחשבת התמקדו יותר בכתיבה בסביבה ממוחשבת של מעבדי תמלילים ופחות בכתיבה בסביבת אינטרנט. מחקר החלוץ של   Daiute,1983) ) מצא כי הכתיבה מיסודה היא תהליך איטי והמעבר של לומדים לכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים עם מחשבים הקלה רבות על הלומדים בפיתוח הכתיבה. (Daiute,1983).

ניתוח-העל של מחקרים אקדמאיים שהתפרסמו בנושא כתיבה מחשבים וסביבה ממוחשבת  A  meta-analysis of studies 1992-2002)   ) מצביע על כך כי יש התקדמות בכתיבה בסביבה הממוחשבת בשנים האחרונות , אם כי ההתקדמות היא יותר כמותית ולא בהכרח איכותית.

כלומר, הכתיבה שהייתה תמיד תהליך איטי ומייגע באוניברסיטאות ובבתי ספר הפכה ליותר זורמת ופחות מייגעת מנקודת הראות של התלמיד או הסטודנט. Amie Goldberg, Michael Russell & Abigail Cook, 2002) .

מחקרים כמו ה-Stanford Study of Writing, או של Becta מצביעים על כך שהסביבה הדיגיטאלית דווקא מעודדת את הכתיבה.  

לונספורד מצא ש-38% מהכתיבה של הסטודנטים התרחשה מחוץ למסגרת הלימודים. הוא מציין שיש כאן שינוי משמעותי ביותר בהרגלי כתיבה.

מתברר שדור שגדל עם האינטרנט בכל זאת כותב, ואפילו הרבה. עם זאת , יש לציין  כי מרבית המחקרים מתייחסים לכתיבה של סטודנטים.

מחקרם המעמיק של אפלבי ולנגר ( Applebee, A.N.  Langer , J.A ) מציג תמונת מצב לגבי התפתחות הכתיבה בסביבה ממוחשבת בבתי ספר בארה"ב ומגלה כי תחומי הקריאה והמתמטיקה עדיין שולטים מבחינת מיומנויות היסוד שיש להקנות לתלמידים בביה"ס וכי הכתיבה בכלל והכתיבה בסביבה מתוקשבת  נותרה עדיין "בן חורג" בבתי  הספר למרות שהתלמידים עצמם מגלים יותר עניין ויותר מוטיבציה לכתוב בסביבה מתוקשבת  ( The State of Writing Instruction in America’s Schools: )

האמצעים הטכנולוגיים וכתיבה מלמדת

לאמצעים הטענולוגיים יש תפקיד משמעותי בכתיבה המלמדת, בראש ובראשונה בהיבט הנוחיות שלהם. אם פעולות הטיוט דורשות מאמץ, הן תמשכונה את תשומת ליבו של הלומד ותאפלנה על האפשרות להשגת תובנות במהלך הכתיבה. ככל שאמצעי הכתיבה הם משוכללים יותר , כך נדמה שניתן בקלות רבות יותר לבצע באמצעותם את הכתיבה המלמדת . על התלמיד הכותב לא להתחמק מהתמודדות עם הקשיים בביטוי התכנים, שהיא כמובן עיקרה של הכתיבה המלמדת. התמודדות זו  נזקקת לטכנולוגיה מתוקשבת שתתמוך בה ותאפשר פעולות  הנדרשות מטבע הכתיבה המלמדת: מחיקה, כתיבה מחדש, העתקה, איתור נתונים, מיזוג טקסטים וכדומה.  למורה יש תפקיד משמעותי  מאד וחיוני בהקשר הזה. עליו או עליה, לדאוג לכך שהתלמידים יבצעו פעולות התורמות ללמידתם , ולא ייסחפו לפעולות טריוואליות אשר אמצעי הכתיבה המתוקשבים משופעים בהם ואשר מטים את תשומת ליבם מהתמודדות עם המשימה עצמה (יהושפט גבעון , 2011 ) .

יצירתיות וכתיבה מתוקשבת

תהליך הרוויזיה והשכתוב מחדש הם לב ליבה של הכתיבה היצירתית והיעילה, והיכולתלעשות שימוש בטקסט ממוחשב הניתן לעריכה בקלות באמצעות מעבד תמלילים או באמצעות תוכנה לניהול תוכן( כגון  wordpressאו מש"ל) יש בה כדי להקל על תהליך הכתיבה ובמקרים רבים להניע אותו. אך כתיבה יצירתית זקוקה גם למשוב והנחייה מזוג עיניים נוספות,דבר היכול להסתייע בסביבה מתוקשבת של הבלוג, או סביבה שיתופית כגון "גוגל דוקס" ( ראה בהמשך).

ייתכן שהתיאוריה של ד"ר יפה בן עמי אשר טוענת כי המרחב הדיגיטלי הוא הרחבה של המוח – קוגניציה האנושית, עשויה לאפשר העצמה של יכולת יצירתית דרך כתיבה אם דרך הרחבת הענן המופשט האישי או דרך יצירתיות קבוצתית. זו האחרונה היא תופעה שייתכן והייתה קיימת מאז ומעולם אך לאחר המהפכה הטכנולוגית, כתוצאה ממעבר המידע המהיר בין פרטים בעולם כולו ניתן להבחין בה ( נדב בדריאן , 2011).  יש יותר ויותר עדויות של מורים כי תלמידים שהתנסו בכתיבה בסביבה ממוחשבת גילו יותר יצירתיות בהשוואה לתלמידים שכתבו בעבר על גבי נייר .

מעבד התמלילים בביה"ס כמוקד ההתנסות

מבחינות רבות תמונת המצב לגבי ההיערכות לכתיבה בבתי הספר בישראל אינה שונה מהותית ממה שקורה בבתי הספר בארה"ב. הכתיבה כתהליך של התפתחות קוגניטיבית אינה מרכזית בתהליכי הקניית מיומנויות בבתי הספר. עם זאת , ישנם מורים לא מעטים בבתי הספר בארץ אשר מאמינים בחשיבות הכתיבה בסביבה ממוחשבת ונרתמים בכל מאודם להגשמת אמונתם. במרבית המקרים מדובר ביוזמת המורים עצמם ובמסירותם הרבה. כך לדוגמא כותבת המורה יפית :

"התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוט על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה. הטקסט הקשיח צולם על ידי וחולק לכל חבר/ה בקבוצת הדיון. הטקסט צולם גם בהגדלה, לנגד עיני כל המשתתפים בדיון. לאחר הקראתו וקריאתו בקבוצה, ניהלנו רב שיח ובו חווינו דעה על הטקסט, שאלנו שאלות…, כאשר כל משתתף (ואני ביניהם) כתבנו על גבי הטיוטה המוגדלת את הערותינו. בשלב הבא בעל/ת הטקסט שדרג/ה את המסמך שהיה לו בקובץ השמור במחשב בכיתה. מסמך זה הביא לדיון הקבוצתי הבא.
"נוכחתי לראות כי הלמידה נעשתה גם במסגרות בהן הייתי מעורבת פחות (אם בכלל…) לדוגמא ב"זמן גמיש", כאשר ישבתי עם קבוצת הקניה אחרת, ראיתי כי תלמידים עבדו בזוגות או בצוותי עבודה גדולים יותר על טקסטים שכתבו בסביבה הטכנולוגית בכיתה. הם סייעו האחד לשני בהקלדת השכתוב על-פי הערות/ הארות חברי הקבוצה, הוסיפו להתדיין ביניהם על סוגיות שונות בכתיבה… בסופו של דבר, לאחר מספר טיוטות שכאלה, כאשר כל תלמיד החליט באשר לטיוטתו הסופית, אגדנו התוצרים למקראה כיתתית שניתנה בסוף השנה לכל תלמיד בכיתה" .
הכתיבה באמצעות הטכנולוגיה, על ההתייחסות המקוונת אליה בקרב הלומדים במתן תגובות וחיווי דעה, מהווה אך ורק כלי ללמידה והיא לא באה במקומה! אל לנו לוותר על פיתוח מיומנויות התקשורת והשיח המילוליים כנלווים אליה. אם נדע להשכיל לשלב בין השניים: כתיבה – שיח על… כתיבה וחוזר חלילה, אזי כולנו, מורים ותלמידים נצא מכך נשכרים".(יפית , 2009 . " תהליכי כתיבה בלמידה שיתופית בכיתתי" )

תכנית עבודה שנתית לטיפוח כתיבה מתוקשבת בבית ספר יסודי

אם במקרים לא מעטים המורים הם היוזמים העיקריים לשילוב הכתיבה בסביבה מתוקשבת ישנם גם בתי ספר יסודיים בישראל הלוקחים אחריות כוללת ומניעים את תהליכי הכתיבה המתוקשבים בכל כיתות ביה"ס . בתי ספר אלו מעגנים את כל התהליכים בתכנית עבודה שנתית המחייבת את כל מחנכי הכיתות והמורים בביה"ס. יצירת מסגרת מחייבת כזו יש בה כדי להביא תועלת רבה למדי להקניית מיומנויות באמצעות כתיבה.   כך לדוגמא , ביה"ס אמירים תל"י :

"בבואנו לשלב את תהליך הכתיבה בסביבה מתוקשבת התייחסנו לסביבה הקיימת בבית הספר וברצוננו להציגה בפניכם.

בחדר המחשבים קיימות 22 עמדות המחוברות לרשת הבית ספרית ומחוברות לאינטרנט.

בכיתת האם קיימים שני מחשבים המחוברים לרשת בית ספרית. התלמידים על פי סבב שנקבע על ידי המחנכת במסגרת משימות העשרה ניגשים למחשב ועוסקים במלאכת הכתיבה. במידה והמחשבים פנויים התלמיד רשאי לבחור במחשב כמשימת בחירה.

התלמידים עבור תהליך בכתיבה ובטיוט על גבי המחשב בו הם הוסיפו ידע רב במיומנויות המחשב, במוסכמות הכתיבה ובתקשורת והצגת טקסטים בפני קהל.

כל אחד מן התלמידים חווה התפתחות אישית והתפתחות קבוצתית שהביאו לאוירה של עשייה פוריה בתחום הכתיבה הן על גבי המחשב והן בכתיבה ידנית.

תהליך הטיוט הוביל להבנה שהכתיבה הראשונית שלנו לעולם הינה כתיבה שתוצג בפני קהל אלא אם כן, עברה טיוט וביקורת. התלמידים למדו לקבל ביקורת בנושא הכתיבה, הלשון, הניסוח והסגנון הן מחבריהם והן מהמורות המלוות את התהליך.

לנו המורות – תהליך זה הוכיח את חשיבות הטיוט, ההתייעצות בכתיבה, הערכה על גבי המחוונים ואת חשיבות הכתיבה ככלל במסגרת הבית ספרית, כל שכן בסביבה המתוקשבת".

עם תום הכתיבה התלמיד מבצע רפלקציה על כתיבתו על גבי המחשב  ללא מחוון וללא התייעצות עם עמית או מורה. אלא הוא והמחשב בלבד. הרפלקציה נעשית כפועל יוצא של סימוני טעויות על ידי המחשב, בשלב זה התלמיד בודק לעצמו כיצד ניתן לתקן טעויות אם בעזרת המחשב ואם על ידי ידע מוקדם והכרת משפחות מילים. התלמיד ייתן דעתו בשנית על ניסוח משפטים ושמירת רצף הגיוני מתוך ניסיונו ומתוך התייעצויות קודמות בטקסטים אחרים.

בשלב זה עובר התלמיד להערכה על ידי מחוונים:

  • מחוון לבדיקה עצמית
  • מחוון לבדיקת עמיתים.
  • מחוון לבדיקת מורה.
  • סיכום והערות לאחר בדיקת מורה.
  • התייעצות בכתיבה – מורה תלמיד \ מורה קבוצה.
  • תוצר סופי.

מקור וקרדיט :בית ספר אמירים תל"י

תכנון הוראה : מערך שיעור להפעלת תלמידים בכתיבה מתוקשבת , כיתה ד'

יוצאים לשטח

חינוך לשוני עברית

 

כיתה ד'

יחידת הוראה זו מוצגת כדוגמה לשיעור בהקניית השפה לתשתית טכנולוגית של מורה מקוון (מודל A, שלפיו בכיתה מחשב, מקרן ואינטרנט).

 נקודת המוצא לכתיבה היא התנסות וחוויה אישית.

תהליך כתיבה, המקדם את השימוש במושגים מתחום הדעת ובידע לשוני רלוונטי (זמנים וגופים מתאימים לטקסט למטרות תיאור והסבר).

קישור למערך השיעור המלא

 מערך שיעור נוסף בנושא כתיבה לתלמידי כיתות ה'

צרכנות נבונה וחינוך לשוני – המוצר הפגום

חינוך לשוני עברית

קישור

התארגנות אזורית/עירונית לכתיבה מתוקשבת של תלמידים

כפי שראינו יש חשיבות ליצירת מסגרת שיטתית של תכנית עבודה של ביה"ס כדרך להטמעה שיטתית של מיומנויות כתיבה בסביבה מתוקשבת. לא פחות חשובה היא פעולה משותפת ומתואמת של כמה בתי ספר להתארגנות לכתיבה בסביבה מתוקשבת . כך לדוגמא, פרויקט טיפוח הכתיבה בסביבה מתוקשבת של אשכול בתי ספר באר שבע.  

במסגרת הניסוי נבנתה סביבה לימודית לפיתוח השפה בסביבה מתוקשבת בכיתות א'-ב', וכן, הוגדרו מיומנויות מחשב כמיומנויות יסוד של תלמידי בית-הספר היסודי.

להלן עיקרי התובנות:

ילדים בכיתות א'-ב' משתמשים ללא בעיות ביישומי Office ואינם זקוקים לתוכנות ייעודיות ל"קטנים".

הכנסתה מחשב לכיתות א' – ב' הביאה לשינוי בתהליכי הכתיבה של התלמידים.

ילדים עסוקים פחות בלצייר את האותיות ומתמקדים יותר במסר הקשור לכתיבה.

ילדים מקבלים בצורה שונה התערבויות בכתיבה על המסך, על פלט המחשב, ועל פיסת הנייר הכתובה. זאת משום שהמסך נתפס כמשטח כתיבה לא קבוע, ופלט המחשב נתפס כמשטח כתיבה פחות קבוע מהכתיבה הידנית על פיסת נייר.

שיח תלמידים סביב הטקסט הממוחשב שונה מהשיח סביב טקסט רגיל. הטקסט הממוחשב נושא אופן ציבורי ועל כן מזמן דו-שיח שונה בעקבות כתיבתו, מאשר טקסט הנכתב על פיסת נייר.

כתיבת התלמידים במחשב היא רבה יותר ואיכותית יותר מאשר הכתיבה הידנית. ( קישור לאתר התכנית באינטרנט) .

יצירה סביבה מדמה (סימולציה) לטיפוח כתיבה בסביבה מתוקשבת

השאלה שהועלתה בפתח הסקירה היא כיצד להניע את התלמידים למטלות כתיבה ולנסות להפוך אותה ליצירתית יותר. אחת הדרכים לכך בבתי הספר היסודיים בישראל היא ליצור הדמיה של מערכת עיתון וליצור כתבות עיתונאיות שהתלמידים נוטלים בהם חלק מרכזי.  יוזמתה של המורה שמרית נוה , אשר מפעילה את תלמידיה בכיתה ו' בפיתוח מיומנויות כתיבה בדרך מרתקת. התלמידים בכיתה ו' , הלומדים בשיעורי הבעה , נדרשים להתמודד עם כתיבת כתבה עיתונאית בסביבה של מעבדי תמלילים  , לערוך אותה בכלי תקשוב ולהעלות אותה בפורום של הכיתה ולפורום "עיתונאים צעירים" .

תת סוגה: כתבה עיתונאית

פעילות זו עוסקת בנושא כתבה עיתונאית וירטואלית. בפעילות זו יחקרו התלמידים כתבה וירטואלית וילמדו על מאפייניה.

קהל היעד: תלמידי ביה"ס היסודי – תלמידי כתות ד'- ו'

מחוון לכתיבת כתבה עיתונאית

בבת י הספר התיכוניים ברדמונד פולס  בארה"ב משתמשים התלמידים בדואר האלקטרוני לצורך חידוד והשחזת חיצי ביקורת שלהם כלפי תופעות תרבותית ומדיניות שונות (כגון אפליית מיעוטים או מוסר כפול של פוליטיקאים). כל תהליך הכתיבה הוא חלק ממשחק סימולציה בבתי הספר. קבוצת תלמידים אחת הופכת להיות ועדת חקירה של הקונגרס וקבוצה אחרת לעיתון ליברלי. במסגרת משחק הסימולציה שולחים התלמידים בדואר האלקטרוני ניירות עמדה לקבוצת ועדת החקירה וכתבות לעיתון הוירטואלי באינטרנט. בדרך זאת, לומדים התלמידים כיצד לכתוב כתיבה ביקורתית. כל התהליך מלווה בהנחיה של מורים מנוסים בכתיבה ביקורתית.

סביבה מקוונת שיתופית להקניית מיומנויות כתיבה לתלמידים : כלים פתוחים באינטרנט

רבות נכתב  בעבר על חשיבות סביבה שיתופית להקניית מיומנויות כתיבה לתלמידים , אך רק פיתוח כלים מתוקשבים פתוחים כגון "גוגל-דוקס" ( כלים מתוקשבים שפותחו בהשפעת ה- web 2.0  ) הביאו  להגשמת החזון של אנשי הפדגוגיה בתחום.

המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות ראשונה עם הוראה ולמידה בסביבת web 2.0  בכיתה ט'. רותי  למדה להכין מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם.

אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".למאמרון המלא של רותי בן ישי

תיקונים ועריכה מחדש של מסמכים הן פעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה ומבחינה זו מאפשר "הגוגל דוקס" למורה ולתלמידים לעבוד במשותף על חיבורים , סקירות ומאמרונים שכותבים התלמידים.( עמי סלנט 2010) .  מבחינה זו מערכת הכלים הפתוחים של "גוגל דוקס" מאפשרת עבודה שיתופית על מסמכים ותיקונים על ידי כמה תלמידים עמיתים השותפים לאותו אתר ייעודי של גוגל או לחלופין על ידי קבוצת מורים עמיתים העובדת על מסמכים שונים הנוגעים לעבודתם המקצועית . ראה נייר העבודה בנושא (באנגלית) : Teach Collaborative Revision with Google Docs

כתיבה כתהליך שיתופי – נייר עמדה בארה"ב

יש כבר קבוצות מורים בדרום הארץ ( אשקלון) שעובדות במשותף על מסמכים באמצעות גוגל דוקס וגם צוותי פיתוח במחוזות במשרד החינוך מתחילים להיכנס לעבודה שיתופית עם גוגל דוקס.

מורה בארה"ב מדווח כי יותר ויותר תלמידים מכיתתו עברו להשתמש בגוגל דוקס .

מורה נוסף בארה"ב מדווח על ההתנסות החיובית שלו בכיתה עם גוגל דוקס

מורים בארה"ב מדווחים על השימוש שלהם בגוגל דוקס לשיפור הכתיבה של התלמידים ולהפעלתם בלמידת חקר .

קישור לפורטל מס"ע

השפעת סביבה מתוקשבת שיתופית על פעילות כתיבה: כתיבה של תלמידי תיכון  בסביבת "גוגל דוקס"

כפי שהצבענו במקומות שונים בסקירה זו , המורים לאנגלית מעורבים יותר בפיתוח מטלות כתיבה בסביבת web 2.0 בבתי הספר והם היו הראשונים שהכניסו את סביבת  "מסמכי הגוגל" (גוגל-דוקס) לפעילות יזומה בכיתות בתי הספר התיכוניים בהם הם מלמדים . גם כאן הייתה היוזמה בעיקר של המורים ולא בהכרח של הנהלת ביה"ס או מתווי המדיניות הפדגוגית בבתי הספר. כותב המורה לאנגלית נדב בדריאן:

פעילות גוגל דוקס:
התלמידים התבקשו לבצע מטלת כתיבה משותפת בזוגות. כשמאפייני הפעילות הם כדלקמן:

  1. נושא הכתיבה חופשי.
  2. מינימום 2 כניסות שבועיות.
  3. כל תלמיד רשאי לערוך ולתקן את דבריו של חברו.
  4. הפעילות כולה מתרחשת מחוץ לשעות הלימודים

חלק מהתלמידים הגיבו באופן חיובי לפעילות. ניתן היה לראות פעילות כתיבה בנפח גדול הן מבחינת זמן העבודה והן בנפח הכתיבה. חלקם הגיעו ל 3 שעות עבודה מהבית במשך שבוע אחד!

חלק אחר לא שיתף פעולה ועשה את המוטל עליו באופן חלקי בלבד. יש לציין שלא הוגדרה מסגרת ברורה ומובנית לפעילות.

התיקונים והעריכה הלשונית בין השותפים לכתיבה עבדו בצורה טובה. בדריאן 2010 , 2011 ) קישור

מורות כיתה ד' בצפון הארץ וכתיבה בסביבת "גוגל דוקס"

במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. התגלתה במפגש מורים אודות הנכונות , הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."   זה באמת קורה…

הבלוגים וכתיבה בסביבה מתוקשבת בבתי הספר

השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ  באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות  של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה. המעניין, הוא שבחלק מן המקרים מדובר על מורים שהתנסו בעצם קודם לכן בכתיבת בלוגים בתקופת לימודיהם במכללה או באוניברסיטה או מורים שלמדו באופן יזום ועצמאי את מלאכת כתיבת הבלוגים .

עוד מאפיין שמצאנו באיסוף המידע לסקירה זו: במרבית המקרים המורים בעצמם , ולא הנהלת ביה"ס יזמו את הכנסת הבלוג כסביבה מתוקשבת לכתיבה בכיתה.  לכן , המחויבות של המורים להטמעת תהליך הכתיבה בסביבת הבלוגים היא רבה  ומשמעותית מאד וחורגת מההשקעה של המורה הממוצע המלמד את מיומנויות הכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים.

הבלוג הוא כלי טוב לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו (בניגוד לפורום ממוחשב הנתון בשליטת המורה) והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית. כתיבת הבלוג מייצגת למידה בגישה של meta-learning, בה נשזרים מושגים, טקסטים והקשרים ע"י הכותב במרחב המתוקשב שלו באופן שהרעיונות יכולים להבנות באופן הדרגתי תוך חשיפתם לאחרים.
העלאת תכנים דיגיטאליים לאינטרנט באמצעות הבלוג מאפשרת להם לשתף את חבריהם בכיתה וליצור למידת עמיתים. במידה רבה העקרונות של ויגוצקי לגזרת שיתופיות בין עמיתים באים לידי ביטוי במהלך ההתנסות המשותפת של התלמידים ביצירת בלוגים. התנסות בכתיבה של תלמידי חטיבות ביניים (כיתות ח') באנגליה באמצעות יצירת בלוג הוכיחה כי סביבה לימודית מבוססת בלוגים היא גורם רב השראה לתלמידים.

ע"פ ויגוצקי (1978) מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. תלמידים הלומדים בסביבה שיתופית מבוססת בלוגים מסוגלים ללמד תלמידים אחרים בכיתה – תלמידים עמיתים – ובדרך זו להגיע להישגים, תוך כדי תהלכי העצמה. התלמידים הכותבים בלוגים בכיתה מגבירים את סקרנותם והתעניינותם בנושאי הלימוד. התלמידים הכותבים באינטרנט מצליחים בעזרת הוראת העמיתים לחזק את כוחות ה"אני" ולהגביר את ביטחונם ודימויים העצמי, וכן לפתח תפיסה חיובית ביחס ל"אני כלומד". על סמך ויגוצקי, אנו יודעים שגם בסביבה ממוחשבת מתפתחת אישיותו של הילד מתפתחת קודם כל מתוך האינטראקציה הבינאישית. רק לאחר שהפעילות החברתית הטמיעה ידע או מיומנות מסויימים הם יכולים להיות מוטמעים גם ברמת האינדיבידואל. בניגוד לפורומים ממוחשבים הבלוגים מאפשרים גם אינטראקציה בינאישית וגם פיתוח מיומנות של כתיבה אישית

הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח במיוחד בקרב המורים לאנגלית . מורים לאנגלית שחשפו תלמידים לכתיבה באנגלית באמצעות בלוגים הביאו לשיפור ניכר ביכולות הלשוניות שלהם. עוד נמצא כי כתיבת בלוג באנגלית מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם. עצם העובדה כי תלמידים יכולים לחשוף את הבלוג שלהם לתלמידים אחרים במדינות רחוקות יוצרת מוטיבציה בתהליך הלמידה.

בישראל נערכת כיום התנסות חדשנית מאתגרת של הוראת ביולוגיה באמצעות בלוגים ע"י ניבה פרי , רכזת תקשוב , תיכון עירוני ה' בחיפה  ( עמי סלנט , 2006) .

כתיבה מתוקשבת כחלק מבמת דיון שיתופית ורפלקציה

נהוג להסביר שבלוגים אינם אלא "יומני רשת" – יומנים אישיים שנכתבים (ומתפרסמים) על גבי אתרי אינטרנט, כאשר הרשימות שמופיעות בהם מאורגנות לפי תאריך. ההגדרה הזאת אכן נכונה, אבל מוגבלת ביותר. יש אמנם סוגים רבים של בלוגים, ואין הגדרה אחת שתכלול את כולם, אבל אחד המאפיינים החשובים של בלוגים רבים הוא ההמלצה התמציתית על קטע כתיבה אחר, שבו כותב הבלוג נתקל. כותב בלוג אחד מוצא בבלוג אחר רשימה מעניינת במיוחד ויוצר קישור אליה בבלוג שלו, תוך כדי תיאור קצר שלה או תגובה אליה. אולי בבלוג שלו הוא מסביר למה הוא מסכים עם מה שהוא קרא, ואולי הוא מתווכח עם אותה רשימה. וכמובן, מי שקורא את הבלוג שלו יוכל להגיע לאותה רשימה מקורית כדי להתרשם בעצמו, וגם להמשיך את הדיון בתגובה בבלוג שלו. נוצרת במת דיון ציבורית – מה שמכונה "בלוגוספירה". אבל באותו הזמן שהדיון מתנהל ברמה הציבורית, מתרחש גם דיון פנימי, אישי, של כותב הבלוג עם עצמו. תוך כדי בחירת אותן רשימות שאליהן כותב הבלוג מתייחס, הוא מפתח ומזכך את החשיבה של עצמו.

הקריאה והכתיבה נמצאות במרכז הפעילות בבלוג (כמו בכל פעילות לימודית אחרת) אבל העיקרון של שיתוף פומבי תוך כדי חשיבה רפלקטיבית שהוא מרכזי לבלוג איננו ייחודי רק לו.

למאמר המלא של ג'יי הורוויץ

כתיבת סיפור בסביבה מתוקשבת עפ"י מאפייני תבנית סיפורית

בדרום הארץ פועלות כמה וכמה קבוצות מורות המטפחות באופן מכוון כתיבת סיפור עפ"י מאפייני תבנית סיפורית. הפעילות המכוונת מבוססת על סביבת בלוגים לימודיים  אישיים שפותחה ע"י מחוז הדרום של משרד החינוך.

"כל תלמיד יחבר סיפור בבלוג האישי לכותרת "בגן השעשועים" תוך התייחסות למאפייני תבנית הסיפורית- שזהו בעצם התוצר הסופי הנדרש מהתלמיד.

התלמידים ישתמשו במנוע חיפוש כרצונם למציאת תמונה מתאימה לסיפור תוך ההעתקה והדבקה לבלוג.

התערבות המורה בשלב זה:

קריאת היצירות שנכתבו בבלוג האישי של כל ילד.

בדיקת סיפור אישי של כל תלמיד וכתיבת משוב ע"פ מוסכמות הכתיבה שנלמדו בכיתה.

סוג הערכת התלמיד באמצעות מחוון לתלמיד על פי מאפייני התבנית הסיפורים ותוך התייחסות לכתיבה נכונה" . קישור

הבלוג והמוטיבציה לכתיבה

אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים כותבת על סוגיית הבלוג  כאמצעי לכתיבה :

"בעבודתי כמדריכה בבתי ספר, אני נוכחת בכל פעם מחדש בכוחו של הבלוג בכתיבה של ילדים (ההתנסות הראשונה והחשובה ביותר בכך היתה כמורה). אני מאמינה שעצם הפרסום משפיע על המוטיבציה לכתיבה מתוך כך שלראשונה יש קוראים לכתיבתם של הילדים (ועלי להדגיש כי מדובר בכתיבה הנגזרת מתוך תוכנית הלימודים). התלמיד, המורגל בכתיבה במחברתו (הנבדקת לעיתים תוך שימוש בעט סימון אדום של המורה) כותב לראשונהלקהל יעד. יש לו קול, הוא נחשב, כתיבתו יכולה לחולל משהו. אין ספק שדבר זה מעורר את המוטיבציה לכתיבה. חלקה של המורה בשיפור איכות הכתיבה הוא החלק המשמעותי. כל זאת, בלי לדרוס ברגל גסה את המוטיבציה לכתיבה ואת אפשרות הביטוי של הילד."

בלוגים כיומני קריאה

שימוש ביומני קריאה או ב"דוח-ספר", הוא הדרך הנפוצה והמקובלת לשם כך, אולם לעתים קרובות מדובר במטלה משעממת עבור התלמידים ומייגעת עבור המורה. במקום לענות על סדרה של שאלות בנוגע לספר שקראו, בפעילות זו התלמידים מתבקשים לבחור דמות אחת מתוך הספר, לפתוח לה בלוג, ולכתוב עליה על פי המפורט בהמשך. המורה (בשיתוף עם הספרנית) מיוצגת באמצעות דמות ספרותית מוכרת לילדים, אשר מנהלת דיאלוג מקוון עם הדמויות שבחרו התלמידים.
פעילות זו מאפשרת לתלמידים להיחשף לסביבת הפעילות – בלוג. סביבת הלמידה הופכת את המשימה למהנה ואפקטיבית. כמו כן, היא מאפשרת דיאלוג מתמשך סביב הספר, לא רק בין המורה לבין התלמיד, אלא גם בין התלמידים לבין עצמם. התלמידים נחשפים למגוון ספרים גדול, מתרשמים מן ההמלצות שכתבו חבריהם. פעילות בבלוג מאפשרת אינטראקציה חינוכית ולימודית מסוג אחר: בדרך כלל מקבלת המורה לידיה עבודה מוגמרת וכל שנותר לה הוא לקבוע את הציון, אך כאן ניתנת לה האפשרות להציג שאלות בפני התלמיד ולתת לו משוב תוך כדי עבודה. לתלמיד ניתנת ההזדמנות לשפר את עבודתו ולהעמיק בה. הכלי יעיל במיוחד לעבודה עם תלמידים המתקשים בקריאה. התלמיד המתקשה אינו חייב לסיים את הספר כולו ורק אז לפנות לכתיבת העבודה. הוא יכול להתחיל בקריאה ולדווח על התקדמותו, בזמן שהמורה מציגה לפניו שאלות מסקרנות ומעודדת אותו להתקדם.

אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס המצויד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה.

"עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" ..(.בלוגים כיומני קריאה) .

"שוחחתי עם המורה לספרות וראיתי את עיניה נוצצות כשספרה לי על התלמידים הזריזים שמהרו לפרסם מאמרונים חדשים בבלוגים שלהם, ועל כך שכל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב. בקשתי את רשותה לפרסם את הבלוג שלה, בו היא מוסיפה מאמרונים בהתאם להתקדמות הלמידה- כל מאמרון הוא בעצם הכוונה למשימה נוספת".  

שלבים בפיתוח בלוג כיתתי שיתופי להקניית מיומנויות כתיבה

היערכות של מורים להטמעת בלוג כיתתי שיתופי אינה פעולה פשוטה אלא מחייבת בראש ובראשונה אמונה בחשיבות התהליך המתוקשב לצד טיפוח השיתופיות של קהילת התלמידים בכיתה.  כותבת המורה והמחנכת דורית כץ , אשר מתארת את תהליך יצירת סביבת הכתיבה המתוקשבת בכיתה ג' .

"בשמחה והתרגשות רבה הבלוג של כיתתי, כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק אני, המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
"פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.
הרעיון לפתיחת הבלוג ולבחירת הנושא בו יעסוק, קרם עור וגידים במהלך חיפוש נושא לעבודה הסמינריונית של לאה, עמיתתי שעוברת יחד איתי את כל התהליך, ושלי. כמורות ורכזות בתחום השפה אנו מחוברות לנושא הכתיבה, ויישומו דרך הבלוג נראה מתאים ומאתג"ר.
פתחנו את הבלוג ופירסמנו את הרשומה הראשונה העוסקת במטרות הבלוג ובהנחיות לכתיבת ההמלצות בבלוג. אציין שההנחיות עלו במקביל להנחייה בנושא בכיתה: חזרה על מאפייני כתיבת ההמלצה על ספר והדרכה על כתיבת רשומה בבלוג, כתיבת תגובה ואישור ההזמנה להשתתפות בבלוג.

כתובת הבלוג הכיתתי המשותף

למאמרון של דורית כץ דרוקר

נרטיב כתיבה של תלמידה מכיתה ג' בבלוג הכיתתי

 בלוג כתיבה ושילובו בתכנית הלימודים

המורה אביגיל ויקסלבוים פיתחה בלוג למידה ייעודי לכתיבה בביה"ס "אבן העזר". הבלוג עוסק בתהליכי הכתיבה של תלמידי כיתות ה'-ו' בביה"ס "אבן העזר" כחלק מתכנית הלימודים  והלימודים הרגילים בהם התלמידים  נדרשים לכתוב סוגות שונות

קישור לבלוג של אביגיל ויקסלבוים

הבלוג הכיתה  של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן.
פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.

למאמרון של דורית כץ דרוקר

קישור לבלוג של כיתה ג'1

המלצה על ספר שכתבה תלמידה מכיתה ג' בבלוג הכיתתי

ההבחנה בין בלוג שיתופי ובלוג יחידני לטיפוח הכתיבה כלמידה  

אריאלה לונברג שכתבה גם מחקרים על בלוגים בבתי ספר מבחינה בין בלוג שיתופי לבין בלוג יחידני . "יש בלוג שיתופי (כלומר שכל הילדים כותבים רשומות באותו מרחב), ואני מעדיפה מצב שבו לכל ילד יש מרחב אישי להתבטא בו ולמרות שניכר שהכתיבה עברה הגהה לשונית לפני פרסומה (לעיתים עדיף להשאיר את הכתיבה אותנטית בעיניי), ולמרות שהמורה עצמו פרסם את הרשומות ולא הילדים- הבלוג הזה נותן עוד חיזוק לדעתי החיובית אודות שימוש בבלוגים לכתיבה בבתי ספר" .

בלוג כיתתי כסביבה להעשרה ולשיפור הכתיבה של תלמידים

השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים :

א. תהליך הכתיבה משתפר.

ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.

ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי.

במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה  תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי

קישור לבלוג

ראה גם :

הבלוג הלימודי של שלומית רדניק בתקופת לימודיה האקדמאיים

ראה גם : מאמרים נוספים על בלוג כיתתי בפורטל מס"ע

השילוב באותה סביבה מתוקשבת: בלוגים לימודיים אישיים ובלוג כיתתי

גישה מועילה מאד לטיפוח מיומנויות כתיבה מתוקשבות של תלמידים בביה"ס יסודי פיתחה המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפתח תקווה. היא פיתחה סביבת כתיבה מתוקשבת הכוללת בלוגים לימודיים אישיים של התלמידים מסביב לבלוג כיתתי מרכזי .

המורה, חניתה חן מתעדת את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים.

"אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה.
כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים.איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר ,יצירתי, אותנטי, רלוונטי ומשמעותי?הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי."
"כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם". ( למאמרון המלאה של חניתה חן ..)

ראה גם : מסע הבלוגים של תלמידי כיתה ג'

"כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם.
לא רק אני קוראת! לתלמידי יש קהל קוראים!
קוראים המגיבים ומתייחסים לתוכן הרשומות (ולא רק לתוכן, מבנה ולשון).
התלמידים יוצרים תלקיט מסודר בשקיפות מלאה (ונוחה מאוד לבדיקה עבורי) יומן דיגיטאלי מסודר המציג את התקדמות הכתיבה שלהם. (לפעמים לאחר זמן הילדים חוזרים מרצונם לפוסטים שלהם, קוראים שוב ומתקנים את עצמם).
הילדים רוצים לכתוב!
רמת המוטיבציה עלתה!
כל פרסום של התלמידים בבלוג האישי שלהם הוא למעשה תוצר נושא הכתיבה שלהם המשלב גם מיומנויות טכנולוגיות המתאימות לתלמיד בעידן המאה 21.
תלמידים בכיתה ג' בעלי אוריינות טכנולוגית הכוללת:
הילדים מגיבים אחד לשני (שיח עמיתים), קוראים את התגובות שלהם ומגיבים גם להם.- הכתיבה הפכה למשמעותית!! "קישור

הבלוג הכיתתי השיתופי כסביבה להבניית מידע בתהליכי כתיבה

השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים :

א. תהליך הכתיבה משתפר.

ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.

ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי.

במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי . קישור לבלוג

ראה גם : הבלוג הלימודי של שלומית רדניק בתקופת לימודיה האקדמאיים

 ההגיונות הסותרים בהוראה : הדילמה של הוראת הכתיבה בביה"ס

איריס ישי , מורה ומחנכת ורכזת האתר של ביה"ס "נופים" מעלה בבלוג המרתק שלה דילמה עתיקת יומין בחינוך אשר היא רלבנטית היום גם לכתיבה ולקריאה בסביבה מתוקשבת. היא מתייחסת להשוואה בין כתיבה חופשית לכתיבה מונחית. "על פי השוואה זו הכתיבה החופשית אינה נתונה בלחץ חיצוני, נעשית ללא הכוונה ופטורה מחובה מסוימת. תרומתה היא בטיפוח הרגלי כתיבה (בניגוד לפיתוח יכולת כתיבה כשעסקינן בכתיבה מונחית). ומה באשר למטרות ? מטרתה של הכתיבה המונחית על פי ההשוואה היא להביא לכך שידעו לכתוב ואילומטרתה של הכתיבה החופשית להביא לכך שהכתיבה תהפוך לשגרת חיים."

והינה שוב ההגיונות הסותרים בהוראה.

מקור וקרדיט : איריס ישי , הבלוג: שחקי שחקי על החלומות

 בלוגים כסביבת למידה מתוקשבת להקניית מיומנויות כתיבה באנגלית

הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח במיוחד בקרב המורים לאנגלית.  מורים לאנגלית שחשפו תלמידים לכתיבה באנגלית באמצעות בלוגים הביאו לשיפור ניכר ביכולות הלשוניות שלהם. עוד נמצא כי כתיבת בלוג באנגלית מאפשרת יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם. עצם העובדה כי תלמידים יכולים לחשוף את הבלוג שלהם לתלמידים אחרים במדינות רחוקות יוצרת מוטיבציה בתהליך הלמידה.קישור

כיתות ו' כותבים בלוגים

המורה והמחנכת לי חאיק מדווחת על עבודתה עם תלמידי כיתות ו' בנושא בלוג למידה:

"כפי שציינתי קודם התלמידים פתחו בלוגים והתחילו לכתוב. תחילה לחלק מהתלמידים היה קושי במציאת נושא לכתיבה, אך כעבור זמן ומתוך הסתכלות בבלוגים של אחרים ואפילו בבלוג שלי הבינו שניתן להמשיך ולפתח נושא לאורך זמן. ע"פ ויגוצקי (1978) "מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. התלמידים הסבירו על תהליך הכתיבה שלהם ובכך שימשו דוגמה לתלמידים שיתקשו בכתיבה".

"נוצר תהליך כתיבה מעניין, התלמידים נהנים לכתוב ולחפש חומר לכתיבה. התלמידים מופתעים מהעובדה שרוצים לשמוע את דעתם האישית, דבר שלא מובן כלל ודבר זה יוצר פרץ של כתיבה שאולי בדרך אחרת לא הייתה נוצרת".

למאמרון של לי חאיק

כתיבת בלוגים ע"י תלמידים כתהליך חקר

עדות מעניינת של מורה בכיתה ח' המלמד כיצד שימוש בבלוגים בכיתה קידם את התלמידים מעבר ללמידה הרגילה והרחיב את אופקיהם והתעניינותם. המורה Konrad Glogowski הפעיל בכיתה ח' בארה"ב למידה מבוססת בלוגים תוך יצירת תהליך כתיבה המבוסס על קריאה במקורות היסטוריים. כתוצאה מהפעלת התלמידים בכתיבה פעילה של בלוגים הלכה ונוצרה בכיתה רשת סמנטית (semantically organized connections) וגם קהילת לומדים פעילה. התלמידים למדו כיצד להתנסות בכתיבה היסטורית תוך דיאלוג באינטרנט עם חבריהם. נוצרה למידת עמיתים פעילה ודינאמית (Bruffee ,1984) שלא הוכתבה על ידי המורה אלא נוצרה כתוצאה מחילופי ידע בין תלמידים שגילו בספרות ההיסטורית דברים חדשים עליהם לא ידעו קודם. פרויקט הכתיבה ולימוד ההיסטוריה מבוסס הבלוגים נמשך 6 שבועות ובמהלכו דאג המורה להגיב לכל פריטי המידע בבלוגים ולהעלות בעקבות כך סוגיות לדיון בכיתה.

התלמידים קראו הרבה וסיכמו את מקורות המידע בבלוגים שלהם. הקשרים שנוצרו בין התלמידים התבססו על ידע פעיל ומשמעותי משל עצמם. בשלב ראשון נחשפו התלמידים ליומנה של אנה פרנק ואח"כ עברו ללמוד על מלחמת העולם השנייה תוך התנסות בכתיבה על כך בבלוג. התלמידים חקרו סוגיות שונות של תקופת השואה, רצח עם, זכויות אדם ועוד. התלמידים שעסקו באותם נושאים החלו גם ליצור לינקים בין פריטי מידע משלהם בבלוגים האישיים. באופן כזה הם נעשו מעורבים בתהליך פעיל של חילופי ידע בין עמיתים שמשמעותו הבנה פעילה של התכנים, תהליך לימודי קוגניטיבי הקרוי Intentional Learning” שהוצע ע"י החוקרים המובילים בחינוך סקרדמאליה וברייטר ((Scardamalia and Bereiter, 1994). קישור לפורטל מס"ע

הבלוג הכיתתי השיתופי ומיומנויות הכתיבה

בהתנסות אחרת שנערכה בבית ספר תיכון בארה"ב נמצא כי יצירת הבלוג הכיתתי או הקבוצתי מניעה את התלמידים לחפש מקורות מידע ומשפרת את יכולות איתור המידע שלהם. התלמידים המעלים תכנים לאינטרנט מודעים הרבה יותר לחשיבות המידענות וחיפוש מקורות המידע. החשיבה הפדגוגית של תלמידים כיצרני תוכן דיגיטאלי היא דרך הוראה מומלצת היוצרת השראה רבה בכיתה.

14 שלבים לכתיבת בלוג על-ידי התלמידים

המחברת, מורה בארה"ב, מפרטת את השלבים לכתיבת בלוג עם תלמידיה בכיתה ד' בביה"ס יסודי, תהליך שנתפס בעיניה כחוויה חינוכית מעשירה.

. 1 בחרו בפלטפורמה קלה, עבורכם ועבור התלמידים. המחבר השתמש בארה"ב בפלטפורמה של Kidblog. אבל מציע גם חלופות כגון: WordPress או EduBlogs .

2.  קודם כל, ללמד את התלמידים כדי לכתוב בלוג. המחברת מספרת שהיא העבירה לתלמידיו שיעור כיצד לכתוב בלוג על נייר. (ניתן למצוא הוראות לכך בבלוג של McTeach), שהוביל לשאלה מדוע לנהל בלוג מתוקשב וכיצד לעשות זאת כמו שצריך.

3 .לדבר על זהירות! יש ללמד את התלמידים כללי עשה ואל תעשה! המחברת, המורה של כיתה ד', גם שלחה עם התלמידים תכניות לשימוש זהיר ומושכל עבורם כדי שידונו בהן בבית עם ההורים וכמו כן הוא דן בכך גם עם התלמידים במהלך השנה.

4. ללמד את התלמידים כיצד להגיב. המחברת ותלמידיה דנו כיצד להודות לאנשים, כיצד לענות לשאלות בבלוג וכיצד לשאול שאלות בחזרה.

5. להתחיל בקטן. בפוסט הראשון שלהם, התלמידים הציגו את עצמם. לאחר מכן, הם הגיבו על הפוסטים של חבריהם וגם התחילו לבנות קהילה.

.6 כלול את ההורים. ההורים תמיד יודעים מה עושים בכיתה ומוזמנים להגיב.

. 7 להתחבר עם כיתה אחת או שתיים כדי ליצור חברויות. המהות בבלוג היא הקשרים. אז צרו קשרים קבועים דרך Twitter או אמצעים אחרים באינטרנט, התלמידים נהנו להכיר זה את זה .

8. לדבר על. חברו את הבלוג שלהם לאתר המאפשר תקשורת עם כיתות אחרות ובקשו מאנשים להגיב, לצייץ ולהשתמש בו כדי למצוא כיתות להתחבר עמן.

. 9בקרו בבלוגים של כיתה אחרת. הראו לתלמידים כיצד ילדים אחרים משתמשים בבלוג וכך הם יקבלו השראה כיצד לכתוב בלוג..

10. תנו להם לחקור. המורה כותבת כי תלמידיוה אוהבים להשתעשע בסוג הגופן, בצבע, בתמונות. כך התלמידים הפכו לכותבים יצירתיים וגם התחילו לחשוב על יצירת זהות מקוונת משלהם.

11. לא לתת ציונים! כתיבת בלוג היא דרך להתנסות בכתיבה עבור קהל קוראים וללמוד להגיב לביקורת, ולא עבודה שמקבלים עליה ציון. המורה תמיד אמרה לתלמידיה מהן הדרישות ואף חייב אותם לחזור ולערוך את מה שכתבו, אבל מעולם לא ייסרה אותם על טעויות שעשו.

12. לאתגר אותם. לפעמים התלמידים ביקשו לכתוב על נושאים מסוימים, אבל גם המורה ארגנה להם מדי שבוע אתגר בכתיבת בלוג. זו הייתה דרכה לדעת מה הם חושבים על כיתה ד', מה החלומות שלהם, תקוות, איך הם חיים. התלמידים תמיד תהו מה יהיה האתגר הבא וחיכו לכתוב אותו.

13. מפו את הקשרים. המורה מספרת כי בכיתה הייתה מפת העולם בכיתה, שבה הם השתמשו כדי לציין בסיכות את האנשים שעמם התחברו. זה הפך לשיעור בגיאוגרפיה. התלמידים ידעו לומר היכן נמצאת מצרים, אלבמה, ניו יורק ומקומות אחרים בחדשות משום שהם יצרו קשרים עם אנשים ממקומות אלה.

. 14תנו לזה זמן! חלק מהתלמידים למדו לכתוב בלוג מיד, אחרים לא היו כל כך בטוחים, אולם כולם בסופו של דבר אהבו לכתוב בלוג.

קישור לפוסט:

תפקיד המורים והמשוב בטיפוח כתיבה מתוקשבת מבוססת בלוגים

פרופסור מיכל צרלמאייר סבורה כי בהוראת תהליך הכתיבה נוכל לזהות שלושה שלבים עיקריים והראשון שבהם-

"המבוגר או המנוסה מדגים כתיבה טובה באמצעות דיבור חיצוני וטקסטים המתחשבים בקורא"

מעיון בהוראת הכתיבה כתהליך ניתן ללמוד  כי המורה צריך ל"אפשר לתלמידים לקבל משוב קונסטרוקטיבי לכתיבתם (Zellemayer 1989)  מגורמים רבים ושונים בכתה ומחוצה לה.. כאן יש לבלוג יתרון, אולם יתרון זה הוא בבחינת פוטנציאל בלבד ומימושו תלוי במחויבותה של קהילת בית הספר לתהליך ו/או קשרים בין מורים מבתי ספר שונים (על הכתיבה).

ראו גם: המאמר הקשר בין אוריינות ובין כתיבת בלוגים על ידי תלמידים.

אריאלה לונברג ( 2008 ) כותבת במחקרה ( בשיתוף עם ד"ר פול גורסקי) :

"עבודת מחקר זו עוסקת בהשפעת משוב על נכונות תלמידי בית ספר יסודי לכתוב בבלוג לימודי. השערת המחקר הייתה כי למשוב של אנשים.

"באמצעות שאלונים לדיווח עצמי נבדקה השפעת המשוב החיובי והשלילי ממורה, מעמיתים המוערכים על ידי התלמידים ומעמיתים שאינם מוערכים על ידם כמו גם מקור המוטיבציה של הלומדים לכתיבה בבלוג (פנימית או חיצונית).

הממצאים הראו השפעה חיובית של המשוב החיובי והשפעה שלילית של המשוב השלילי על הרצון להשתתפות של התלמידים בבלוג.. יחד עם זאת, נמצא שלמשוב החיובי השפעה חזקה יותר על הנכונות לכתוב בבלוג מאשר על המשוב השלילי על הימנעות מכתיבה. נמצא כי גם לאחרים לא משמעותיים (העמיתים שהלומד לא מעריך את דעתם) יש השפעה על הנכונות להשתתף או לא להשתתף שאינה פחותה באופן משמעותי מהשפעת האחרים המשמעותיים. למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית" (אריאלה לונברג. פול גורסקי).

חשיבות המשוב בכתיבת בלוגים בכיתה

אריאלה לונברג

אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."

אני מגיב, משמע אני משפיע…

למאמרון המלאה של אריאלה לונברג ..

חשיבות ההפנמה של מורים לכתיבה בבלוגים:  גם המורים חייבים לכתוב בלוג

ראיון מעניין שנערך בסוף 2006 עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. כתיבה מתוקשבת של בלוגים על ידי מורים מחייבת אותם ליצור סינתזה של מקורות מידע תוך הכללת נקודות מבט שונות (פרספקטיבות).

בהפעלת תלמידים בכיתה אין לראות בבלוגים כלי עבודה טכניים אלא סביבה להתפתחות אינטלקטואלית של התלמידים המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה.

המורה שלומית רדניק כותבת על ההתמודדות עם  הטמעת הבלוג הלימודי כסביבה פעילה להקניית מיומנויות כתיבה וחקר :

"אודה ולא אבוש שתהליך ההטמעה בקרב התלמידים הרכים אינו קל כלל ועיקר (לחלקם זוהי אף התנסות ראשונית עם הדואר האלקטרוני) כפי שכתבתי ברשומה קודמת , הם רגילים לעיתים להעתיק ממקורות אינטרנטיים ולהגיש לכאורה "עבודה מושלמת", למורה שאינו מתוקשב. אך איתי הם עמלים יותר: מציגים מספר מקורות, עורכים סינתזה ביניהם כותבים את דעתם האישית ובהמשך ידרשו גם להגיב לאחרים. וכבכל התחלה חדשה, מחד אני חווה את ההתנגדויות והקשיים אך רואה בהחלט גם פרות בעמלי מאידך. התלמידים נכנסים לשיעור בציפייה ובהתלהבות ואט אט משנים את עמדותיהם . אני מאמינה שהם מתנסים בתהליך חדשני, שונה ומעורר אשר יובילם ויצעידם קדימה בהתפתחותם האינטלקטואלית!"


סיכום


  • כתיבת טקסטים בסביבות אינטראקטיביות יכולה להקל על התלמיד את  ההתמודדות עם כתיבת עבודה, מיומנות ההולכת והופכת לחשובה יותר ויותר בעולם עתיר טקסטים ותקשורת מחשבים.
  • ניתוח-העל של מחקרים אקדמאיים שהתפרסמו בנושא כתיבה מחשבים וסביבה ממוחשבת  A  meta-analysis of studies 1992-2002)   ) מצביע על כך כי יש התקדמות בכתיבה בסביבה הממוחשבת בשנים האחרונות , אם כי ההתקדמות היא יותר כמותית ולא בהכרח איכותית. כלומר, הכתיבה שהייתה תמיד תהליך איטי ומייגע באוניברסיטאות ובבתי ספר הפכה ליותר זורמת ופחות מייגעת מנקודת הראות של התלמיד או הסטודנט
  • מבחינות רבות תמונת המצב לגבי ההיערכות לכתיבה בבתי הספר בישראל אינה שונה מהותית ממה שקורה בבתי הספר בארה"ב . הכתיבה כתהליך של התפתחות קוגניטיבית אינה מרכזית בתהליכי הקניית מיומנויות. עם זאת , ישנם מורים לא מעטים בבתי הספר בארץ אשר מאמינים בחשיבות הכתיבה בסביבה ממוחשבת ונרתמים בכל מאודם להגשמת אמונתם. במרבית המקרים מדובר ביוזמת המורים עצמם ובמסירותם הרבה.
  • אם במקרים לא מעטים המורים הם היוזמים העיקריים לשילוב הכתיבה בסביבה מתוקשבת ישנם גם בתי ספר יסודיים בישראל הלוקחים אחריות כוללת ומניעים את תהליכי הכתיבה המתוקשבים בכל כיתות ביה"ס . בתי ספר אלו מעגנים את כל התהליכים בתכנית עבודה שנתית המחייבת את כל מחנכי הכיתות והמורים בביה"ס. יצירת מסגרת מחייבת כזו יש בה כדי להביא תועלת רבה למדי להקניית מיומנויות באמצעות כתיבה
  • יש חשיבות ליצירת מסגרת שיטתית של תכנית עבודה של ביה"ס כדרך להטמעה שיטתית של מיומנויות כתיבה בסביבה מתוקשבת. לא פחות חשובה היא פעולה משותפת ומתואמת של כמה בתי ספר להתארגנות לכתיבה בסביבה מתוקשבת.
  • רבות נכתב  בעבר על חשיבות סביבה שיתופית להקניית מיומנויות כתיבה לתלמידים , אך רק פיתוח כלים מתוקשבים פתוחים כגון "גוגל-דוקס" ( כלים מתוקשבים שפותחו בהשפעת ה- web 2.0  ) הביאו  להגשמת החזון של אנשי הפדגוגיה בתחום.
  • תיקונים ועריכה מחדש של מסמכים הן פעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה ומבחינה זו מאפשר "הגוגל דוקס" למורה ולתלמידים לעבוד במשותף על חיבורים , סקירות ומאמרונים שכותבים התלמידים.
  • השילוב של בלוג לימודי כאמצעי לטיפוח כתיבה עדיין אינו נפוץ במערכת החינוך בארץ  באותה מידה כמו שימוש במעבדי תמלילים בבתי ספר, אך משנה לשנה אנו עדים ליוזמות מתפתחות  של מורים המשלבים בלוגים כאמצעי להקניית מיומנויות כתיבה. המעניין, הוא שבחלק מן המקרים מדובר על מורים שהתנסו בעצם קודם לכן בכתיבת בלוגים בתקופת לימודיהם במכללה או באוניברסיטה או מורים שלמדו באופן יזום ועצמאי את מלאכת כתיבת הבלוגים .
  • עוד מאפיין  שמצאנו באיסוף המידע לסקירה זו: במרבית המקרים המורים בעצמם , ולא הנהלת ביה"ס יזמו את הכנסת הבלוג כסביבה מתוקשבת לכתיבה בכיתה. לכן , המחויבות של המורים להטמעת תהליך הכתיבה בסביבת הבלוגים היא רבה  ומשמעותית מאד וחורגת מההשקעה של המורה הממוצע המלמד את מיומנויות הכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים.
  • הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו (בניגוד לפורום ממוחשב הנתון בשליטת המורה) והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית. כתיבת הבלוג מייצגת למידה בגישה של meta-learning, בה נשזרים מושגים, טקסטים והקשרים ע"י הכותב במרחב המתוקשב שלו באופן שהרעיונות יכולים להבנות באופן הדרגתי תוך חשיפתם לאחרים.
  • כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.
  • היערכות של מורים להטמעת בלוג כיתתי שיתופי אינה פעולה פשוטה אלא מחייבת בראש ובראשונה אמונה בחשיבות התהליך המתוקשב לצד טיפוח השיתופיות של קהילת התלמידים בכיתה.
  • יש כיום הבחנה  בבתי הספר בין בלוג שיתופי לבין בלוג יחידני . "יש בלוג שיתופי (כלומר שכל הילדים כותבים רשומות באותו מרחב), ויש  מצב שבו לכל ילד יש מרחב אישי להתבטא בו, כלומר בלוגי אישי .
  • בחלק מבתי הספר היסודיים פיתחו המורים סביבת כתיבה מתוקשבת הכוללת בלוגים לימודיים אישיים ( מרחב אישי מתוקשב) של התלמידים מסביב לבלוג כיתתי מרכזי. היעילות של סביבה מתוקשבת כזו להקניית מיומנויות כתיבה היא גבוהה למדי מבחינת המוטיבציה של התלמידים והעברת מסרים ע"י המורה.
  • במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחים המורים בצורה רציפה באמצעות הבלוג הכיתתי.
  • למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית.
  • על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. כתיבה מתוקשבת של בלוגים על ידי מורים מחייבת אותם ליצור סינתזה של מקורות מידע תוך הכללת נקודות מבט שונות (פרספקטיבות).

מצגת  המסכמת את עיקרי הסקירה

 

ביבליוגראפיה

Bauman, Marcy "The Evolution of Internet Genres" Computers and Composition, v16 n2 p269-82 1999.

Daiute, C. (1983). The computer stylus and audience. College Composition and Communication, 34, 134-145.

Daiute, C. (1985). Writing and computers. Reading, MA: Addison-Wesley.

Daiute, C. (1986). Physical and cognitive factors in revising: Insights from studies with computers. Research in the Teaching of English, 20, 141-159.

DeVoss, Danielle NicoleEidman-Aadahl, ElyseHicks, Troy. Because Digital Writing Matters: Improving Student Writing in Online and Multimedia Environments, Jossey-Bass, 2010.

.Amie Goldberg, Michael Russell & Abigail Cook, (2002(. . "Meta Analysis: Writing with Computers 1992–2002," . Boston college , 2003 (Technology and Assessment Study Collaborative).

Kurth, Ruth J. (1987). "Using Word Processing to Enhance Revision Strategies during Student Writing Activities," Educational Technology, v27 n1 p13-19 Jan 1987.

Pascopella, AngelaRichardson, Wil, The New Writing Pedagogy, District Administration, v45 n10 p44-46, 48-50 Nov-Dec 2009.

Van Manen, MaxAdams, Catherine. "The Phenomenology of Space in Writing Online," Educational Philosophy and Theory, v41 n1 p10-21 Feb 2009.

Yancey, Kathleen Blake( 2009).  " Writing in the 21 century , National Council- Teachers of English , 2009.

Yancey, Kathleen Blake, " Writing by Any Other Name," Principal Leadership, v10 n1 p26-29 Sep 2009.

גבעון יהושפט ( 2011 ) . האודיסיאה של הטקסט , מסדה , 2011 .

עמי סלנט ( 2008) , "גוגל דוקס ושימושיו האפשריים במערכת החינוך – לקט מקורות מידע , פורטל מס"ע , מאי 2008 .

עמי סלנט ( 2010 ), "כלים פתוחים בהוראה- הנחיות שימוש בגוגל דוקס למורים" , פורטל מס"ע , אוקטובר 2010 .

עמי סלנט ( 2010) . " גוגל דוקס ככלי עזר למורים ליצירת פורטל כיתתי באינטרנט -תמונת מצב 2010" , פורטל מס"ע , אוקטובר 2010

עמי סלנט (1996) ." הדואר האלקטרוני והטקסט הממוחשב : הילכו שנים יחד בלתי אם נועדו," ספירלה – מתחדשים בחינוך, 1996.

מיכל צלרמאיר (תשנ"ב), "שינוי תפיסת ההבעה בכתב והוראתה אצל מורים ותיקים: לקראת חשיבה תוך פעולה", דרכים להוראה, כתב עת להכשרת מורים ולהשתלמותם, 1, עמ' 149-121

מיכל צלרמאיר, נוגה גלעד (תשנ"ה), "נקודות ציון בהתפתחות תפיסת הכתיבה על ידי תלמידים", חלקת לשון 20-19, מכללת לוינסקי לחינוך, עמ' 63-24

רינה בן-שחר (1987), "הוראת תחביר – הצעה לגישה אחרת", עיונים בחינוך 47-46, עמ' 220-205

שוש ברוש (עורכת) (1993), אוריינות חדשה – לקט מאמרים, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), תל-אביב

6 תגובות ל “התמודדות בתי ספר עם כתיבה מתוקשבת כתהליך לימודי יזום – סקירת מידע”

  1. תגובה מ אברום רותם:

    יישר כח. סקירה מקיפה. כל הכבוד!
    הצעד הבא הוא זיקוק למסקנות אופרטיביות על סמך המצאי המפורט המוצג.

  2. תגובה מ אדיר:

    •עוד מאפיין שמצאנו באיסוף המידע לסקירה זו: במרבית המקרים המורים בעצמם , ולא הנהלת ביה"ס יזמו את הכנסת הבלוג כסביבה מתוקשבת לכתיבה בכיתה. לכן , המחויבות של המורים להטמעת תהליך הכתיבה בסביבת הבלוגים היא רבה ומשמעותית מאד וחורגת מההשקעה של המורה הממוצע המלמד את מיומנויות הכתיבה בסביבת מעבדי תמלילים

  3. פינגבק מ עמי סלנט » מערך שיעור להשתלמות בנושאי פדגוגיה מתוקשבת וכתיבה באינטרנט, 4 באוגוסט 2011 , מכון מופ"ת:

    [...] לעבור על סקירה ראשונה, עפ"י הנחייתו של המרצה : התמודדות בתי ספר עם כתיבה מתוקשבת כתהליך לימודי יזום –…, 20 [...]

  4. תגובה מ אנשור:

    הצעד הבא הוא זיקוק למסקנות אופרטיביות על סמך המצאי המפורט המוצג.

    (-:

  5. תגובה מ אבוט:

    •במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחים המורים בצורה רציפה באמצעות הבלוג הכיתתי.

  6. פינגבק מ עמי סלנט » תוכן העניינים של האתר:

    [...] התמודדות בתי ספר עם כתיבה מתוקשבת כתהליך לימודי יזום –… [...]

הוסף תגובה !

פוסטים קשורים: