עמי סלנט

תפריט ראשי:

חיפוש באתר:

רישום מנוי לפוסטים

כתובת הדוא"ל של הנמען:

פוסטים אחרונים

קטגוריות

לוחות מידע ולוח הודעות

ענן תגיות

כלים

הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל

איסוף ועריכה : עמי סלנט

חלק א' : רציונאל וגישות למהות המשימה המידענית

מבין השיטות השונות ללמידה מתוקשבת בבתי הספר נודעת היום יותר מתמיד חשיבות רבה להקניית מיומנויות מידעניות בדרך של למידה פעילה.  אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במנועי חיפוש ובמאגרי מידע ממוחשבים.

מנועי חיפוש ממוחשבים  באינטרנט  לצד מאגרי מידע ממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי.

המונח מיומנויות מידע פירושו יכולות מידע שמפגין האדם, מרמה בסיסית עד רמת מומחה, הכרוכות באיתור מידע וקריאתו, וכן בעיבודו: ניתוחו, תרגומו, יישומו והגדרתו באופן מיומן ומתאים לצרכיו.

על פי (Tabberer (1987, מיומנות מידע היא היכולת לנסח שאלה ולמקדה, למצוא מקורות העשויים לעזור בפתרונה, להעריך את התאמת המקורות, לשלוף מידע רלוונטי מתוכם, לארגן מידע זה מחדש ולהכינו לשימוש עתידי או לצורך הצגתו לאחרים. בעבר נקשרו מיומנויות המידע לתחום הספרנות, ומיומנויות הלימוד נקשרו לתחום ההוראה.

כיום יש הסכמה רבה על השימוש כולל במונח "מיומנויות מידע". מונח זה מתאים יותר לעידן שבו מוכנסות טכנולוגיות מידע מתקדמות למערכות החינוך. יתר על כן, מונח זה רחב ומקיף יותר מאחר שהוא מתאר שימוש כלשהו במידע בכל מקום ובכל הקשר, לא רק בהקשרו האקדמי (Tabberer, 1987).
טבארר (Tabberer, 1987) מדגיש את חשיבות שלבי ההכנה של עבודות ומיומנות המידע הנדרשת על ידי התלמידים: תכנון, חיפוש מידע, שימוש בו, הצגתו, והערכת המוצר המוגמר. טבארר מדגיש את האינטגרציה שעל התלמיד לעשות בין מקורות שונים. עוד הוא מציין שחשוב שהתלמיד יבין שרצוי לדחות את השימוש במקורות שונים, מפני שאינם מתאימים, במקום לעשות בהם שימוש מאולץ בהיותם זמינים.

ייחודה של הלמידה המידענית הוא בהישענות על מקורות מידע חיצוניים ללומד. לשם התרחשותה של למידה כזו, חייבים להתקיים שלושה תנאים: א. קיימים מקורות מידע מתאימים שניתן להגיע אליהם. ב. הלומד יידע להפעיל את הכלים הנדרשים על-מנת לאתר ולאחזר את המידע. ג. התלמיד יודע לארגן את המידע לקראת תוצר מידע .

Tabberer, R . Study and Information Skills in Schools. Windsor: BerkshireNfernelson, 1987.

מרכיבי משימה מידענית

תהליך הלמידה המידעני הוא תהליך מורכב וארוך טווח ומעורבים בו מגוון של כישורים, כפי שמפליאה לתאר דליה הלוי במאמרה "כישורי למידה מידעניים – אתגר בהערכה (גולשים בקשר 18, מידעון המחלקה לסביבות למידה חדשניות באגף לחינוך יסודי)."

על אף האתגר, ומתוך מודעות למורכבות הנושא, מנסה סיגל בן עמרם להציג רשימה של מרכיבים חיוניים לפיתוח משימה מידענית ולאופן הצגתה לתלמידים. קישור

ראה גם :

דרכי חיפוש באינטרנט והשלבים הקוגניטביים השונים הנדרשים לצורך ביצוע המשימה המידענית (מוטי קרניאל) .

השפעת טכנולוגיות הWEB 2.0­ על הקניית מטלות מידעניות

סקירות למכביר נכתבו על השפעת טכנולוגיות ה-WEB 2.0 על החינוך , אך מרביתם התעלמו משאלת המיומנויות והכישורים שיש להקנות לתלמידים ולסטודנטים לקראת למידה יותר מעמיקה באינטרנט . מאמרה של Catherine Lombardozzi מנסה לענות על פער זה ולהציג בצורה נבונה את ההבדלים של מיומנויות למידה מסורתיות ובין מיומנויות של דור ה- Learning 2.0 מבחינת מיומנויות מידעניות וניהול מידע. כך לדוגמא, מדגימה Lombardozz בטבלה שלה כי חקר באינטרנט בעידן Learning 2.0 פירושו לא רק מציאת המידע, אלא גם תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות המפתח ועוד. מיומנויות נוספת שחשיבותה נעשתה קרדינאלית בעידן Learning 2.0 היא המיומנות של הערכת מקורות המידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולהבחין בהם בצורה יותר ברורה. בתהליך חקר מסורתי שאלת ההערכה של המקורות הייתה קיימת , אך לא בצורה קריטית כפי שנדרש כיום.

ביישום שיטת הוראה להקניית מיומניות מידעניות קיימת  שיטה הנקראתIssue-enquiry Approach המפעילה תלמידים בדרך פעילה. בשיטת למידה זו מוצגת בפני הלומדים סוגיה נתונה או בעיה אמיתית כלשהי והם נדרשים להיעזר במנועי חיפוש ובמאגרי מידע על מנת לאתר ממצאים שיובילו לפתרון הבעיה. הלומדים נדרשים לאסוף מידע ולמקד את החיפוש שלהם בתחומי הבעיה הנתונה. הם נדרשים לגבש את הממצאים שאספו לידי הצעת פתרון. הלומדים נדרשים לנקוט עמדה בדיון ולהגן בויכוח שמתעורר על הצעת הפתרון שלהם. הלומדים אינם חייבים להגיע לקונסנזוס בדיון, אך הם צריכים בצורה שיטתית למקד את הצעת הפתרון שלהם על סמך הממצאים שאיתרו וסיננו במנועי החיפוש. בתהליך האיסוף והסינון נדרשים הלומדים להבחין בין עובדות ודעות ולמצוא גם גישות אלטרנטיבות לסוגיה שהוצגה בפניהם ולהעריך אותן.

לאופייה של המטלה המידענית המקוונת כיום: מה בין איה למאיה?

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין.

שתי המורות מלמדות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט.

קישור לפריט המידע בפורטל מס"ע  , יש להוריד את הקובץ המצורף בסרגל מצד שמאל ( ראה : חומרים נוספים) .

קישור אלטרנטיבי למסמך PDF

יכולות להעריך מידע בצורה ביקורתית

מאמרון מענין של ג'יי הורוויץ מצביע על אחת הבעיות המרכזיות של תחומי התקשוב בקרב בני הנוער כיום והיא העדר יכולות להעריך מידע בצורה ביקורתית.  מתברר שיש הבדל גדול בין לדעת להשתמש באינטרנט לבין היכולת להעריך מידע. התלמידים היום אולי יודעים כיצד להשתמש באינטרנט , אך יכולותיהם להעריך מידע מוגבלות למדי .

ראוי בהקשר זה להוסיף את חמשת המיומנויות המידעניות החשובות שצריך להקנות לתלמידים עפ"י שאקלט , 2008 (Shacklet). א. יכולת לפתח את השאלות הנכונות למיקוד החיפוש באינטרנט. ב. יכולת לאתר את המידע הרלבנטי. ג. יכולת להעריך באופן ביקורתי את הערך של ממצאי המידע . יכולת למזג את המידע ולארגנו ( סינתזה) כדי שיענה על השאלות המנחות ד. יכולת להעביר ולהפיץ בצורה יעילה את הממצאים המעובדים לאחרים . המורים שהגיבו למאמרון באנגלית ( מורים שמלמדים את המיומנויות המידעניות) ציינו כי אכן יש קושי להקנות לתלמידים את היכולת לראות את המידע בצורה ביקורתית ולהעריך אותו . הם למעשה הולכים לאיבוד בתחום זה ( ראה  .(comment 2 בבלוג באנגלית

קישור לפריט המידע בפורטל מס"ע

שלבי העיבוד של מקורות מידע לאחר איסוף במנועי החיפוש : מיזוג מידע


מיזוג – סִינְתֵּזָה (חיבור) של מקורות לשם יצירת תוצר מבוקש. מיזוג מידע הוא פעולה של הפיכת מידע או רעיונות של מקורות שונים לטקסט אחיד ומקושר היטב.

מיזוג מידע ממקורות שונים הוא פעולה של הפיכת פיסות מידע או רעיונות ממקורות שונים לטקסט מעניין  ומקושר היטב.

מיזוג מידע הוא תהליך מורכב של קריאה וכתיבה, שבמסגרתו קוראים הלומדים טקסטים על נושא מסוים וממזגים אותם על ידי ברירת תכנים מתוך הטקסטים השונים וקישור ביניהם. כך נוצר תוצר  מידע חדש, הנסמך גם על הידע הקודם של הלומד וגם על התכנים החדשים.

לאחר שאותרו מקורות, נרשמו וסוכמו,  צריך ליצור מהם יחידה אחת בה יתמזגו הסיכומים השונים. לשם כך ממיינים ומסדרים אותם בהתאם לזיקת הנושאים והתכנים שבהם, תוך בחירה, מיון, השמטה והוספה של תכנים  (לצורך זה אפשר להיעזר בטבלאות להשוואת המקורות ולבדוק איך מתקשר מקור אחד למשנהו). נוצר תוצר מידע טקסטואלי חדש, ובו עיקרי התוכן של תוצר המידע .

במיזוג  מידע קיים תהליך של השמטה.משמיטים מהטקסטים את החלקים שאינם רלבנטיים.ההשמטה יוצרת מיון מובחר ומשמעות חדשה. כדי לערוך סיכום  נעזרים בכמה מקורות מידע . כשמסכמים מכמה מקורות כדאי לבחור מקור ראשי וממנו להתחיל לסכם , ומקור/ות משני/ים . מתחילים לסכם מתוך המקור הראשי ואח"כ מוסיפים מתוך המקור המשני . כמקור ראשי בוחרים את הטקסט שיש בו  מידע רב ביותר על הנושא הנתון .

מיזוג בעזרת טבלה

אפשר לערוך סיכום ממזג בעזרת טבלאות המשוות בין מקורות המידע. תפקיד הטבלה להראות את השווה ואת השונה. לשם כך יש לאתר את הקריטריונים/ תבחינים המשותפים לכל המקורות.

דוגמא 1  למטלת מיזוג מידע בביה"ס אמריקאי

שלבי גיל ומטלות למיזוג מידע

מיזוג מידע ממקורות מידע שונים וציון מקורות
כתות א-ד – לפחות משני מקורות מידע
כתות ה-ו –  לפחות 3 מקורות מידע
חט"ב –   לפחות מ 4 מקורות מידע

ראה גם :

עבודת חקר – מיזוג מידע ( לתלמידי ביה"ס תיכון) .

חלק ב' : דגמים ודוגמאות בבתי הספר בישראל

מערך שיעור מקוון לחיפוש מושכל ( ביה"ס התיכון בליך רמת גן )

מערך שיעור מקוון זה כולל את הסוגיות הבאות הנוגעות לחיפוש ממוחשב באינטרנט:  חיפוש מושכל באינדקס של אתרים ובמנוע חיפוש , אופן ההפעלה של מנוע חיפוש , מדריך( אינדקס מול מנוע חיפוש , התנסויות שונות בחיפוש מידע לתלמידי תיכון , סיכום במליאת הכיתה . מטלות החיפוש אמנם אינן מורכבות ואפילו פשוטות  מדי אבל  ההסבר על מנועי חיפוש ואינדקסים יעיל למדי. במקרה כזה כדאי להשתמש בשלד של מערך השיעור  הזה וההסברים המקדימים ולבנות מטלות חיפוש יותר מורכבות . קישור

מטלות הכוללות מאפיינים ברורים של ארגון והפקת מידע

הדרכים המגוונות, שבאמצעותן בעלי-החיים מעבירים זה לזה את המסר: "בואו לעזור לי…".

מטלה זו דורשת מהתלמידים לאסוף מידע מתוך מאגר מידע תבניתי ( תקליטור ) , ארגון המידע שנאסף בטבלה עפ"י שאלות מנחות ושלב הפקה , כלומר , התלמידים נדרשים להכין תוצר מידע מובהק : "אלבום כרטיסים" עם תמונה של בעלי החיים והסבר קצר.

קישור

משימת חקר ואיסוף מידע

בעקבות הבדואים

המטלה הזו יוצרת עניין רב אצל תלמידים הנדרשים לעבוד בצוות ולאסוף מידע , יש אפשרויות של בחירת נושא לאיסוף המידע וישנו גם שלב הפקת תוצר מידע( מצגת וכו' ) . חסרה בפעילות המרתקת הזו הנחייה כלשהי לעיבוד המידע בצורה תבניתית  עפ"י קטגוריות  או מאפיינים ( כגון תפרוסת הישובים , עבודה ותעסוקה , חינוך). כדאי להוסיף הנחייה ברורה לגבי שלבי ארגון המידע בטרם עוברים התלמידים להפקת המידע ( מצגות , סיכום , הצגה) .

קישור

מטלת איסוף הכוללת מרכיבים ברורים של ארגון ועיבוד המידע

הנשיאים מאז קום המדינה – ארגון נתונים בטבלה – קישור ישיר

  1. עליך לחפש מידע על נשיאי ישראל מאז קום המדינה ועד ימינו.
  2. את המידע שמצאת ארגן בטבלה תוך התייחסות לשם הנשיא, השנים בהן כיהן כנשיא,
    מס' מאפיינים, דברים בולטים בדמותו או נושאים מיוחדים בהם טיפל, תמונה.


משימה מידענית אינטגרטיבית: תזונה נכונה לספורטאים ולשאר התלמידים

מאת: : סיגל נפתלי

פעילות זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'.

קישור למאמר בפורטל מס"ע

מטלות מידעניות נוספות לבתי ספר יסודיים :

דף תכנון משימה מידענית מתוקשבת

מגלים וממציאים – מטלה מידענית מתוקשבת

משימה מידענית בנושא אתרים בירושלים

משימה מידענית מתוקשבת בנושא ירושלים

ירושלים – "פנים רבות לה". משימה מידענית מתוקשבת בנושא ירושלים. לכיתות ד'-ו'.

משחקי ילדים בשואה

ילדים בשואה

"בגטו תנאי החיים היו קשים אך עם זאת, מצאו הילדים גם זמן לשחק עם חבריהם.
לא תמיד היה להם במה לשחק, והם יצרו לעצמם משחקים מחומרים שמצאו בגטו.

משימה א' – חפשו ברשת באילו משחקים שחקו הילדים? עליכם להיעזר בכלי חיפוש ברשת ולנסות מחרוזות חיפוש שונות.

במהלך העבודה, תעדו את תהליך החיפוש: פתחו קובץ WORD  והעתיקו את הטבלה שלפניכם. לאחר מכן,  כתבו את מחרוזות החיפוש בהן השתמשתם והדגישו בעזרת 'האר' את מחרוזת החיפוש שהובילה לתוצאות המיטביות".

ילדים בשואה

הקניית אוריינות מידע באמצעות מרחב למידה מבוסס MODDLE

הגורם המפתח והיוזם : ראובן ורבר , מורה בביה"ס אולפנת  נווה חנה

כיום, אין ספק שיש צורך להדגיש את המקצוע "אוריינות המידע" בבית הספר וללמד ילדים כיצד לחפש מידע ולעשות בו שימוש מושכל לצרכים שונים, השאלה היא כיצד? מהי הדרך הטובה ביותר להקנות לתלמידים מיומנויות של חיפוש מידע? שיטה אחת היא מודל ה- Big6 – ה"שישייה הפותחת" המורכבת מ 6 שלבים.
מודל ה"שישייה הפותחת" מטרתו, להביא את הילדים לידי הכרה כי הם זקוקים למידע על מנת לפתור את הבעיה (מידע מרשת האינטרנט, מספרים, אנשים מומחים שונים וכו') ועל מנת לפתור את הבעיה על התלמידים לפרק את המטלה למספר שלבים אותם ניתן לפתור בעזרת המידע שנאסף (מידע קיים ומידע לחקירה נוספת). מודל "השישייה הפותחת" (A Big6™) הוא מודל ליניארי המתמקד בתהליך מובנה של ביצוע מטלות שלב אחר שלב. על כן הוא שם יותר דגש על עבודה עקבית ורציפה, ופחות דגש על רכישת ידע ומיומנויות המאפשרות לעשות כל שלב ברמה אופטימאלית,

יותר ויותר בתי ספר בארץ עוברים לביסוס הפעילות הפדגוגית המקוונת שלהם על מרחבי למידה מבוססי פלטפורמת MODDLE . אחרי התנסות לא קצרה  והשוואתית הגיע צוות  ביה"ס התיכון  אולפנת נווה חנה למסקנה שעדיף להשתמש במערכת מבוססת  MOODLE מאשר מערכת הWIKI-  שהפעיל בעבר להתנסות תלמידים במטלות חקר  לאוריינות מידע. ביה"ס  אולפנת  נווה חנה הוא מחלוצי הפעלת התכנית "השישייה הפותחת" לפתרון בעיות מידע, שנוצר באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק. על ידי פרופסור מיכאל אייזנברג ורוברט ברקוביץ. ביקור באתר הMOODLE   החדש של ביה"ס משקף אכן פעילות שיטתית להתנסות תלמידות בגישת "השישייה הפותחת".  מטרת לימודי "למידת חקר"  בתכנית המקוונת לסייע לתלמידות לרכוש מיומנויות של פתרון בעיות מידע, ביצוע מטלות למידה בתחומים רבים, ורכישת מיומנויות מחשב.

האינטראקציה הבנויה במרחבי הלמידה המתוקשבים המחודשים במערכת MOODLE  ומטלות הלמידה משקפות שיטת הוראה ותיקה שנעשתה עתה יותר ברורה ויותר מגובשת. עדויות של תלמידות מלמדות כי ההתמצאות באתר המחודש נוחה יותר והדבר מקל על ההתמודדות עם מטלות החקר  ומיומנויות המידע הנדרשות. אחת מן המטלות המעניינות היא מטלה מקוונת להערכת מיומנויות מידע בתחומי הויטמינים. התלמידות צריכות להעריך את מומחיות הכותבים באתר תוספי המזון של חברת סולגר . תוך כדי כך מגלות התלמידות כי הסמכות המקצועית של הכותב העיקרי  באתר זה שהוא בעל תואר דוקטור אינה בהכרח בתחומי מדעי החיים או הרפואה אלא בתחומי האנתרופולוגיה.

ניתן להיכנס לאתר על ידי התחברות כאורחים

קורס שילוב מיומנות מידע ותקשוב במערכת הלמידה

ראה יחידה הוראה מס' 13 – מטלת ביולוגיה , קריטריונים להערכת מידע

מטלת ביולוגיה – ויטמינים וגוף האדם – הערכת אתרים > שימוש במידע

  • "אנו עוברים למטלה חדשה בביולוגיה – ויטמינים וגוף האדם. המורות לביולוגיה יציגו לכן את המטלה ויסבירו אותו. בהמשך, יש קישור למטלה וכן קישור לדפי כרטיסי פריט ודפי יומן תהליך שעליכן למלא לאורך עבודתכן במטלה ולהגיש עם מטלה בסוף. יש גם קישור למחוון בו נעשה שימוש להערכת העבודה שלכן במיומנויות ל"ח במטלה. כדאי לעיין בו כדי להבין יותר טוב מה נדרש מכן במטלה".

מטלת ויטמינים וגוף האדם

כרטיס פריט למטלת ויטמינים וגוף האדם

יומן תהליך למטלת ויטמינים וגוף האדם

מחוון למטלת ויטמינים וגוף האדם

"בשבוע שעבר למדנו מבוא על האינטרנט שכלל הבנת דרכי העבודה של האינטרנט והכרת מושגים בסיסיים בתחום, דברים המסייעים להבין איך לעבוד יותר טוב באינטרנט. בין היתר, התחלנו גם ללמוד על הבעיה של הקושי לדעת איזה מידע באינטרנט הוא אמין וניתן להסתמך עליו ואיזה מידע אינו אמין. בהמשך, העלינו קובץ עם רשימה של קריטריונים שיסייע לכן להעריך את האמינות והסמכות של מידע באינטרנט.

נעבור על המסמך בשיעור. כדאי להשתמש בקריטריונים האלו על מנת לוודא שהאתרים בהם אתם עושים שימוש, הם בעלי אמינות וסמכות ואמנם ניתן להסתמך עליהם.  כדי להתרגל לבדיקת אמינות אתרים, יצרנו תרגיל על מקורות מידע על ויטמינים. עבדו בזוגות. פתחו את הקובץ, ובצעו את התרגיל. בקרו בכל האתרים וענו על השאלות בגוף הקובץ לאחר מחשבה ושיקול הדעת ולאחר שסיימתן, העלו אותו למוודל במקום המיועד לכך בהמשך, כל בת עם שם המשתמש שלה".

קריטריונים להערכת מידע

תרגול הערכת אתרי אינטרנט על ויטמינים

שם: ______________________________________________    כיתה ט'1 o ט'2 o ט'3 o

יש להגיש למורה  את הדף המלא בסוף השיעור.

א.  חיפשת מאמרים בנושא ויטמינים וקשישים ומצאת את המאמר הבא:––(מאמר זה קיים רק בארכיון של דפי אינטרנט ישנים. הוא כבר לא קיים באינטרנט פעיל).

http://web.archive.org/web/20070822144431/http:/www.solgar.co.il/library/articles/aging.html

עייני במאמר, ועני על השאלות הבאות:

    • מהי מסקנת המאמר לגבי השימוש בויטמינים לגבי אנשים קשישים?

________________________________________________________________

    • מהו האתר בו מופיע מאמר זה? __________________

כדי לבדוק, עברי לדף הבית של האתר (על ידי הקשה על התמונה עם המילה SOLGAR בראש הדף) וקראי את הכתוב.

    • האם לבעלי האתר יש עמדה אובייקטיבית לגבי ויטמינים או שיש להם מגמה מסוימת?

_______________________ ___________מהי המגמה?   ___________________________

    • מיהו כותב המאמר? מה שמו? _______________________________

האם נראה שהוא מוסמך בתחום העיסוק שלו?  __________________________

    • מהו תחום עיסוקו של המחבר? _______________________________________________
    • האם הוא מרצה באוניברסיטה מוכרת? __________________________________________
    • עיון בכתבה זו מאתר NRG מלמד אותנו במה עוסק המחבר במרב מרצו.
      http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/241/169.html
      האם לאור מה שגילית היית מסתמכת על מאמר זה כמקור מוסמך למידע על ויטמינים והגיל השלישי? ____________________________________________________________________
    • מה למדת ממה שגילית לגבי שימוש באתר זה כמקור מידע בנושא ויטמינים בכלל?

__________________________________________________________

ב. חיפשת מאמר על סכנות של נטילת ויטמינים ומצאת את המאמר הבא:

http://www.doctors.co.il/xID-5234,xCT-231,m-Doctors,a-Article.html

עייני במאמר, ועני על השאלות הבאות:

  • מהי מסקנת המאמר לגבי הסכנות של נטילת ויטמינים? _______________________

_____________________________________________________________

  • מהו האתר בו מופיע מאמר זה? _______________________________________

כדי לבדוק, עברי לדף הבית של האתר וקראי את הכתוב. הקישי על הכיתוב בתחתית העמוד

"אודות דוקטורס" וקראי את הכתוב.

  • האם נראה לך שלבעלי האתר יש עמדה אובייקטיבית בנושאי בריאות או שיש להם מגמה מסוימת?

_____________________________________________________________

מהי מטרת האתר? ____________________________________________________

האם יש להם מומחיות בתחום?  __________________________________________

  • מיהו כותב המאמר? מה שמו? ___________________________________

האם נראה שהוא מוסמך בתחום העיסוק שלו? _________________________________

בואי נבדוק עוד קצת על כותב המאמר כאן ברשימת כותבי המאמרים לאתר: http://www.doctors.co.il/xID-4193,xCT-0,m-Doctors,a-Article.html

מהי ההכשרה והתפקידים העיקריים שלו?    _________________________________

האם נראה שהוא בר סמכא בענייני טיפול רפואי?   _________________________________

  • חזרי למאמר המקורי. האם מצוין קישור לאתר עליו מסתמך המאמר? (שימי לב: יש שגיאה בקישור. אם תרצי להגיע לאתר, העתיקי את הכתובת לחלון הכתובות של הדפדפן שלך. הקשה על הקישור לא תביא אותך לאתר עצמו!) _______________

האם הוא נראה כמקור מוסמך? הסבירי ____________________________________

האם הכתובת האינטרנטית ( (URL של האתר עליו מסתמך המאמר מלמד משהו על סמכותיותו?

__________________________________________________________________

  • עייני בתחתית המאמר באתר "דוקטורס" וקראי את התאריך בו פורסם המאמר לראשונה. האם זה אומר לך משהו לגבי הערך של המאמר? ______________________________________________
  • האם לאור מה שגילית היית מסתמכת על מאמר זה כמקור מוסמך למידע על ויטמינים? הסבירי
    _____________________________________________________________
  • האם היית משתמשת במאמר הזה כמקור מוסמך עבור עבודה מדעית אקדמית מעמיקה? מדוע?

__________________________________________________________

ג. חיפשת מאמר על התפלת מים בישראל ומצאת את המאמר הבא:

http://bit.ly/ef9QVg עייני במאמר ועני על השאלות הבאות:

  • מהן מסקנות המאמר לגבי התפלת מים בישראל?

_______________________________________________________________

  • מהו האתר בו מופיע מאמר זה? ________________________

כדי לבדוק, עברי לדף של האתר בו מופיע מאמר זה וקראי את הכתוב   http://bit.ly/g02tQd האם הכתובת האינטרנטית ((URL של האתר מלמד משהו על סמכותיותו? (לא ליפול בפח. מתוך תוכן דף הבית והמאמר עצמו תביני היטב באיזה אתר את נמצאת.)  http://c3.ort.org.il

  • האם לבעלי האתר יש עמדה אובייקטיבית לגבי התפלת מים או שיש להם מגמה מסוימת?  ______
  • מהי המגמה? _________________________________________
  • האם יש להם מומחיות בתחום?_______________________________________
  • איזה סוג מאמר זה? _________________________________________
  • מיהם המחברים של המאמר? מה שמותיהם? _________________________________

האם נראה שהם מוסמכים בתחום העיסוק של התפלת מים? _____________________

חזרי למאמר המקורי. האם מצוין קישורים לאתרים עליהם מסתמך המאמר? ____________
האם הם נראים כמקורות מוסמכים?  ________________________________

  • האם לאור מה שגילית היית מסתמכת על מאמר זה כמקור מוסמך למידע על התפלת מים? איך תוכלי להגיע ממאמר למקורות יותר מתאימים לעבודה שלך?

__________________________________________________________

ד. בתום הבדיקה רשמי לפחות 3 נקודות שצריך לבדוק כדי להעריך את המהימנות של אתר אינטרנט ואיך היית בודקת כל אחד.

____________________     _____________________   ____________________

הגורם המפתח והיוזם : ראובן ורבר , ביה"ס אולפנת  נווה חנה

4 תגובות ל “הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל”

  1. תגובה מ אברום רותם:

    יישר כח.
    מומלץ בזאת לאמץ את הטרמינולוגיה הבינלאומית של ארגון IEA בנושא האוריינות המחשובית-מדיענית (על פיה גם יבחנו בחורינו האמיצים בכתות ח' ב- 2013 במבחן בינלאומי):
    "אורינות מחשב ומידע"-CIL – Computer and Information Literacy

  2. פינגבק מ עמי סלנט » הקניית מיומנויות חיפוש מידע לתלמידים: תמונת מצב 2012:

    […] הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל […]

  3. פינגבק מ עמי סלנט » אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת: שיטות ודרכי פעולה:

    […] הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל […]

  4. פינגבק מ עמי סלנט » מיומנויות מידע לתלמידים: הערכת מקורות מידע והפתרון של אוצרות דיגיטלית:

    […] הקניית מיומנויות מידע בלמידה מתוקשבת בבתי ספר בישראל […]

הוסף תגובה !

פוסטים קשורים: