למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת

11078

גרסה מס' 4 , 5 במרץ 2016 

ריכוז והתאמה: עמי סלנט

sp_g

לאחרונה ( אוגוסט 2015 ) נערך דיון במשרד החינוך על הקניית אוריינות דיגיטלית: הקנייה בשילוב תחומי הדעת לעומת הקנייה גנרית .

sp_gבעקבות הדיון הגיב ד"ר Amnon Glassner והציע כמה תובנות חשובות : "נגמרה עונת ההקנייה- הגיע הזמן לעונת ההבניה: ידע כולל אוריינות מבנים ובונים ולא מקנים או קונים. זה לא הבדל סמנטי- זה הבדל בתפיסה וגישה ללמידה והוראה של אנשים (מבוססת מחקר רב ומתמשך). מטפורת ההטמעה מייצגת פעולת החדרה של מסרים רעיונות ופרקטיקות מלמעלה למטה- היא כבר לא עובדת יותר- רק יוצרת התנגדות, ניכור וריחוק. צריך לשנות את השפה והשיטה " .  

מקור וקרדיט : ד"ר אמנון גלסנר, Amnon Glassner

sp_gאני ממליץ לקרוא גם את המאמר הבא של ד"ר אמנון גלסנר :

אמנון גלסנר , " תחושות של למידה משמעותית והשלכותיהן לחינוך ולהכשרת מורים,  כתב העת המקוון לקסי-קיי, ינואר 2014 , גיליון מס' 1.

קישור ישיר

ryan process

העקרונות של למידה הבנייתית

התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הנה מסגרת רעיונית שמסייעת להתמודד עם החיפוש אחר הבנה עמוקה. אנשי חינוך רבים אימצו כיום השקפת עולם זו בזיקה לעשייה החינוכית. לפי תאוריה זו נתפס הלומד כסוכן פעיל שיוצר משמעויות ומגבש תובנות ביחס לסיטואציות לימודיות. נקודת המבט הקונסטרוקטיביסטית מבטלת את התפיסה שלפיה הלומד סופג מידע באופן פסיבי מהספר או מהמורה. אפילו כאשר המטלה שעל התלמיד לבצע מחייבת שינון ותו לא, הלומד ממלא תפקיד פעיל ביותר. הוא נאבק להבין, מגבש תפיסות ניסיוניות ואז בוחן ומשנה אותן. מורה אינו יכול להנחיל בפשטות הבנה רעיונית לתלמידו. הבנה כזו יש לבנות תוך השקעת מאמץ.

הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי אינו מניח הנחות מוקדמות על המציאות שמעבר למציאות הסובייקטיבית שהפרט מתנסה בה (Ernest, 1995). גישה זו אינה מתכחשת לקיומו של ידע עולם כמהות אובייקטיבית, היא רק טוענת שאין לפרט דרך ללמוד עליו. במובן זה ידע מייצג דבר שחשוב לאדם הרבה יותר מאשר הכרת המציאות המוחלטת. הידע מייצג את כל מה שהאדם מסוגל לעשות בעולם ההתנסותי שלו. זהו מאגר אישי של דרכי חשיבה שהוכיחו את עצמן כמוצלחות. לעולם האונטולוגי, זה שלכאורה נמצא בלתי תלוי בהתנסויותיו של הפרט, אין משמעות לגביו. המציאות לגבי היחיד היא אותה מערכת קשרים שעליה למד לסמוך במהלך חייו.

העשייה והחשיבה מתרחשות בסביבה מסוימת. הן מעוגנות בה ומכוונות לאותם עצמים ומושגים שבונים את עולם ההתנסויות של האורגניזם. עצמים ומושגים אלה אינם ישויות בעלות קיום עצמאי. לפיכך כשפיאז'ה מדבר על אינטראקציה, כוונתו אינה לאורגניזם שמקיים יחסי גומלין עם עצמים, מושגים ואנשים כפי שהם, אלא לסובייקט קוגניטיבי שפועל עם מבנים וסכמות אישיות לגבי אובייקטים שונים כפי שהוא תופס אותם (Glasersfeld, 1996).

מנקודת מבט זו טוען גלזרספלד (שם) כי המושג "סביבה" אינו מושג רגיל. לפי ההיגיון הפשוט העולם החיצוני – הסביבה – הוא החלל שמקיף אותנו. מצד אחד, אנו חושבים עליו כקיים, בין שאנו נמצאים בו ובין שלאו. מצד שני, העולם כפי שאנו מכירים אותו הוא תמיד רק העולם שכולל אותנו, וכשאנו מדברים על יחסי הגומלין עם סביבתנו, אנו מתייחסים לסביבה כאל כלל האובייקטים והיחסים שאנו "הפשטנו" ובנינו על פי ניסיוננו עמם. אל לנו לשכוח שאין אנו בגדר צופים שמתבוננים בעולם אובייקטיבי. כל פריט שבו אנו מתבוננים, ובכלל זה גם סביבתו, הם חלק מניסיוננו.

נקודה זו חשובה להבנת ההוראה והחינוך מנקודת מבט קונסטרוקטיביסטית. לעיתים קרובות מדי, טוענים רבים, אסטרטגיות ההוראה שלנו נובעות מההנחה הנאיבית שביכולתנו להגיש לתלמידינו את כל מה שאנו עצמנו חושבים ומסיקים, כל מה שנבנה כתוצאה מהתפיסות שלנו, והם יבחרו אם לקחת את החומר המוכן והזמין שהוצע להם. ראייה כזו מתעלמת מההנחה הבסיסית של הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי, שלפיה האופן שבו אנו מפרשים את הניסיון שלנו והדרך שבה אנו מתייחסים לאירועים אלה או אחרים היו, ויהיו תמיד, עניין סובייקטיבי. לכן כשאנו מעוניינים לעורר ולהגביר את למידתו של התלמיד, אל לנו לשכוח שהתלמיד אינו קולט באופן פסיבי את תפיסות המורה. תלמידים בונים ומשחזרים את המוצע להם לאור תפיסותיהם את העולם (Fosnot, 1996).

הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי מדגיש את הפן האינדיבידואלי, האישי והאידיוסינקרטי ביצירת הייצוגים הקוגניטיביים של התנסות האדם. כל אדם חייב לרכוש את הידע שלו על העולם ולארגן אותו בכוחות עצמו. יחסי גומלין עם הסביבה הפיזית והחברתית הם הכרחיים כמובן, אך לבסוף נדרש האדם עצמו להיות אקטיבי: לבחור, לסנן, לעבד, לפרש, ליישב סתירות ולארגן את הידע שלו. באדם טבועה מלידה היכולת לכוון בכוחות עצמו את התפתחותו הקוגניטיבית, כאשר גורמים אחרים – כמו המורה או החברה שמסביבו – יכולים לעזור, לזרז ולספק תנאים הולמים, אך אינם יכולים להוות תחליף לתפקיד הפעיל של הלומד (לביא, 1993).

 מקור וקרדיט : ליבמן, צ' (2013)." קונסטרוקטיביזם בחינוך". בתוך : צ' ליבמן (עורכת), ללמוד, להבין, לדעת: מסע בנתיבי ההוראה הקונסטרוקטיביסטית (52-13). תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת.

לעיקרי הדברים במאמרה של  פרופסור ציפי ליבמן

ראה גם :  פיתוחו של קוריקולום על-תחומי הבנייתי בזיקה לטיפוח תהליכי חשיבה ולמידה של מורים ותלמידים בבית הספר היסודי

מחבר:  ד”ר יעל נבו

keyword in green 2012

דגם SOLE – הבלוג של רותי סלומון

שיעור בדגם SOLE  – למידה המאורגנת באופן עצמאי (Self-Organized Learning Environment) נותנת מענה ללמידה שיתופית עצמית של תלמידים הממונעת על ידי סקרנות ורצון לחקירה כאשר המורה מלווה את התהליך ומעודדת את התלמידים לפעילות עצמית נבונה.

על פי הדגם, השיעור מחולק לשלושה חלקים עיקריים: שאלה, חקירה וסקירה.

SOLE מסתמך על 3 מרכיבים עיקריים כבסיס לעידוד למידה: א. השימוש בטכנולוגיה, ב. למידה שיתופית ו- ג. עידוד (התפקיד שלך).

אם יש בכיתתך כמה מחשבים זמינים עם חיבור לאינטרנט, SOLE יכול לשמש אותך כדרך נפלאה לנהל למידה פעילה וערנית.

למאמר המלא של רותי סלומון , sp_gראה גם : למידה קונסטרוקטיביסטית | הבלוג של רותי סלומון

computer312

התפיסה של המורה והמחנכת נעמי פורת

"הביטוי "מיומנויות המאה 21" הפך לסיסמא השגורה בפינו, ואני לא ממש בטוחה שכולם יודעים מה בעצם כוללות מיומנויות אלה, יתרה מזאת, מעת לעת (ודי מהר) משמעות מיומנויות אלה משתנות ומתעדכנות (על כך בפוסט אחר :). אני יודעת שאחת הדרישות במסמך מיומנויות המאה 21 הינה "ניהול מידע אישי", אולם מה הוא כולל? איך עושים זאת? במה יש להתמקד? בשטח אני מרגישה כי למורים קל יותר לעסוק בדרישות האחרות, כגון כלים שיתופיים, איתור מידע, חשיבה ופתרון בעיות, מיומנויות תקשורת ועוד סיסמאות.המסקנה שלי בעקבות ההכנות לכנס היא שחייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתי ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות.
לדעתי, ארגון וניהול המידע צריך להיות הראשון במעלה, עליו מתבססת כל העשייה שלנו בהמשך.
ניהול המידע הינו סובייקטיבי… האדם (ובמקרה שלנו, התלמיד) נדרש למצוא את הדרך המתאימה לו, ולכן על המורה לאפשר לתלמידים להחשף לדרכים שונות, להבין ולמצוא את היתרונות והחסרונות שבכל דרך ומכאן להתנסות בכך. והכי חשוב להיות מודע לצורך בארגון המידע האישי." 
sp_gלמאמרון של נעמי פורת 

office space 2015

העקרונות של למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת הוצגו לראשונה בשנת 2011 בישראל ע"י ד"ר ליזי כהן :

  "‫הבניית ידע בלמידה פעילה – "הלומד מבנה ידע‬ ‫והבנה בתהליך אקטיבי המערב חקר וגילוי,‬ ‫פרשנות ונקיטת עמדה, תוך שכלול הידע הקודם".‬

‫למידה בהקשר חברתי ותרבותי – "הלומד מבנה‬ ‫ידע והבנה בלמידה שיתופית, תוך דיאלוג עם‬ ‫מומחים ועם עמיתים‬"

‫למידה מבוססת חשיבה מסדר גבוה – "הלומד‬ ‫מבנה ידע חדש, תוך הפעלת חשיבה אנליטית,‬ ‫פתרון בעיות, חשיבה  אנליטית , פתרון בעיות , חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית "

למצגת המלאה של ד"ר ליזי כהן 

מקור וקרדיט : ד"ר ליזי כהן

 

למידה הבנייתית : חשיבות תהליך סיכומי הערות בכלים מתוקשבים

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו .

100-top-sites-illustratio-001

Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני . הסברים קצרים אלה, במקום להיות על נייר, ניתן להבנות בכלים טכנולוגיים שונים באינטרנט כך שהתלמידים יכולים גם לשתף פעולה, ובסופו של דבר להסיק מסקנות מהקריאה שלהם. לתהליך זה מאפיינים קוגניטיביים ברורים של העמקת הלמידה.

מלבד הבניית ההסברים בכלים דיגיטאליים בתהליך של annotexting התלמידים או הסטודנטים יכולים לחשוב באופן ביקורתי ולהתמודד עם נקודות מבט שונות. במקום לעבוד באופן עצמאי לקרוא, להבין ולנתח טקסט annotexting יש בו כדי לאפשר לתלמידים ליצור גם אינטראקציה עם עמיתים בצמידות למטרה לימודית מורחבת.

התהליך הלימודי המוצע במאמר מתאים במיוחד להוראת אנגלית אך ניתן ליישום גם בתחומי דעת אחרים.

בסוף המאמר מומלצים כמה כלים דיגיטאליים באינטרנט כגון iAnnotate או GoodReader app.

למאמר המקורי באנגלית

"זה רעיון יפה, אבל התלמידים שלי לא יודעים לעשות את זה"

אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר (חובב יחיאלי) .

למאמר של חובב יחיאלי

ראה גם :

ניהול ידע אישי – הגיגים בעקבות כנס התקשוב

 

google-keep 22

כלים טכנולוגיים מומלצים ללמידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת  

אני ממליץ,  מניסיוני,  על 2  כלים טכנולוגיים מתאימים וולמידה הבנייתית  : diigo וגוגל KEEP

היתרון של diigo הוא היכולת לכתוב בעברית הערות בירור וגם ליצור קהילת עמיתים סביב פרויקט או מרכז משאבים.

students with diigo

sp_gקישור ישיר למאמר באנגלית 

שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת , Diigo הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעיין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

חידושים ביישום לניהול המידע : Google Keep

כלים מתוקשבים לניהול מידע אישי : Google keep אחרי שנה

curation 2 better

תמי נויטל , מומחית לניהול מידע וסביבות למידה מתוקשבות ממליצה על  כלי מתוקשב  בשם TACKK

Tackk הוא פורמט חדש פשוט, המאפשר לכל  תלמיד ליצור באופן מיידי ולשתף את התוכן שלהם באינטרנט.
אין תוכנה או התחברות נדרשת. שום מיומנות עיצוב צורך. אין קהילה להצטרף. רק לבקר Tackk והתחל להקליד. כאשר תסיימו יצירת Tackk שלך, אתה יכול לשתף אותו באופן מיידי עם חברים ברשתות החברתיות שלך או באינטרנט בכללותו. זה לא יותר מסובך מלהדביק עלון ללוח מודעות בית הקפה.
Tackking לא מגביל אותך ל -140 תווים או לדרוש עדכונים שבועיים. Tackk יכול להיות ארוך או קצר כמו שאתה אוהב; זה יכול להימשך ימים או לנצח; ויכול להיות משותף זה באופן פרטי או ציבורי. זה נועד כדי לעבוד בדיוק איך אתה צריך את זה .

לאתר היישום המתוקשב

Tackk – Create, connect + chat with friends

הבלוג של אפרת מעטוף ,Tackk |  דף אינטרנט ברגע

pinterest 2

יצירת לוחות השראה ויזואליים של תלמידים באינטרנט : (Pinterest) פינטרסט

כלי מתוקשב להמחשה ויזואלית של תוכן הוא חדש יחסית ושמו    Pinterest.  הוא נעשה פופלארי כרשת חברתית ויזואלית  .  פינטרסט היא רשת חברתית המיועדת לשיתוף תמונות.

פינטרסט  Pinterest היא רשת חברתית שמאפשרת לך לשתף תמונות, קליפים ואתרים ולרכז אותן בלוחות על פי תחומי עניין, להגיב על תמונות של אחרים ולשתף מחדש [רה-פין], לארגן לוחות לפי נושאים שלך ולשתף ברשת החברתית פייסבוק וטוויטר. היקף המשתמשים בפינטרסט בעולם גדל בצורה משמעותית ומגיע כיום כבר ל74 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

פינטרסט מציעה אתר מעניין ויזואלית, מצויד בערימות של תמונות, צבעים, טקסט, תכנים וכדומה .

האתר הזה הוא רשת חברתית שכל כולה מלאה בלוחות השראה / לוחות אתרים מועדפים מכל התחומים, כל לוח מכיל המון המון דפי אינטרנט שאנשים בחרו לשמור לפייבוריטס בצורה ויזואלית. אפשר לשוטט באתר שעות ולנעוץ עוד ועוד דברים שאהבתם אצל אחרים, או שמצאתם בעצמכם ברשת.

אלו הם לוחות מחולקים לפי נושאים, אני בוחר או מגדיר את הנושאים. בכל נושא אני שומר בקלות את התמונות שאספתי באינטרנט .

מה בעצם הרעיון מאחורי פינטרסט ?  כל לומד כול בעת שיטוטיו ברשת לשמור לעצמו באתר תמונות וסרטוני וידאו (מדריכים, שיעורים , מוסיקה) של מה שאסף באופן ויזואלי על פי קטגוריות. ניתן אף להעלות תמונות מתוך המחשב האישי. היתרון באתר בוקמרקינג הוא שהמידע שמור במרחב האינטרנט (הענן) וניתן לגשת אליו מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. ניתן אף לשמור מידע בכדי לשתפו עם אחרים. משמעות השם  Pin לנעוץ  + Interest עניין .

 יש מורים לגיאוגרפיה בארה"ב ובקנדה המבקשים מהתלמידים לבנות לוחות מסווגים על מדינות בעולם , כל קבוצת תלמידים יוצרת ובונה לוח השראה  בפינטרסט על מדינה מסויימת בעולם , כאשר לצד כל פריט ויזואלי ( צילום , תרשים וכדומה ) כותבת התלמיד תיאור קצר על הפריט ושיוכו למדינה.

לסקירה המלאה 

ראה גם : How to Create a New Board in Pinterest

16 Ideas For Fostering Student Learning on Pinterest

10 Ways to Use Pinterest in the Classroom | TeachBytes

Using Pinterest in the Classroom | Technology Pursuit

evernote

פרופסור חנן יניב ממליץ על Evernote

כותב פרופסור חנן יניב  : "Evernote " היא תוכנה (יש לה גרסה חינמית) לליקוט וארגון פרטי מידע ברמה האישית. אפשר להשתמש בה גם ברמה צוותית על חשבון משתמש אחד…

"היא משמשת אותי לליקוט פרטים שאני רואה להם שימוש פוטנציאלי בעתיד או שימוש מיידי למשימה עכשווית. מה שנוח בה הוא שאפשר ללקט בעודך על דף אינטרנט כל פריט מתוך הדף הזה (טקסט, תמונה, וידאו או את כל המסך כולו), לאכסן אותו ב"מחברות" על פי תוכן, ולתייג אותו."

מקור וקרדיט

ראה גם : How my students started using Evernote – Education Series

Evernote in the Classroom

10 Great, Free Apps for Students for Notetaking and Class Planning

sp_gראה גם:כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית

10610892_810477012336462_6487303547775771730_n

 למידה הבנייתית באמצעות יצירת אוספים דיגיטליים בגוגל פלוס וניהולם

אחד המוצרים החדשניים  ללמידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת ד( מאי 2015) הוא מנגנון חדש ליצירת אוספים דיגיטליים וניהול פריטי מידע. למעשה , מדובר כאן , למעשה,  במערכת לאצירת תוכן.

ניתן לייצור אוסף דיגיטלי של פריטים דיגיטליים נושא או עניין ( בדומה לפינטרסט) . ניתן גם לעקוב אחר אוספים ספציפיים של אחרים בגוגל פלוס.

ניתן  בקלות להעלות תמונה עם הסבר או כמה כמה תמונות או מסמכים עם הסברים וקישורים.

ניתן לייצור גם אוסף קישורים בנושא מסויים או אוסף סקרים מקוונים.

היתרון הגדול כאן של גוגל פלוס הוא מערכת איחזור המידע ( חיפוש מידע) של גוגל פלוס שהיא הרבה יותר מתקדמת בהשוואה לפינטרסט ובוודאי לפייסבוק.

יתרון נוסף הוא שכל העוקבים או החברים שלך בגוגל פלוס רואים את כל פריטי המידע החדשים שאצרת ( בניגוד לפייסבוק המאפשרת רק ל10 אחוז מהחברים או העוקבים לראות את הפריטים החדשים).

למאמר המלא

libro antico con occhiali

 למידה הבנייתית – עדויות מחקריות על יעילות תהליך הלמידה בסביבה המתוקשבת

לאחרונה נתקבלו עדויות מחקריות נוספות על חשיבות הלמידה ההבנייתית בסביבות למידה מתוקשבות .

חוקרים באוניברסיטה בטייוואן פיתחו כלי מתוקשב לרישום הערות ע"י סטודנטים במהלך למידתם בסביבה מתוקשבת . את תהליך ההטמעה של הכלי המתוקשב הנקרא MyNote הם ליוו במחקר. הכלי המתוקשב הידידותי לרישום ההערות וארגון ההערות המצטברות שולב במערכת ניהול למידה מתוקשבת (LMS) בה למדו הסטודנטים באוניברסיטה. ממצאי המחקר , שפורסמו בכתב עת שפיט (Computers & Education) מלמדים על מעורבות לימודית רבה יותר של הלומדים בתהליך, על מוטיבציה רבה בלמידה ועל הבנה טובה יותר של חומרי הלמידה . רישום ההערות , מיונם וארגונם בצורה הבנייתית מוביל ללמידה פעילה של הלומדים .

 Chen, Y., Hwang, R., & Wang, C. (2012). Development and evaluation of a Web 2. annotation system as a learning tool in an e-learning environment. Computers & Education, 58(4), 1094-1105.

עדויות מחקריות אלו מצטרפות לעדויות נוספות, משנת 2010 על ניסוי אחר עם סטודנטים בלמידה מתוקשבת, שפורסמו באותו כתב עת :

Addison Y. S. Su , Stephen J. H. Yang . " A Web 2.0-based collaborative annotation system for enhancing knowledge sharing in collaborative learning environments ,Computers & Education , Volume 55 Issue 2, September, 2010 , Pages 752-766

הערכת מקורות מידע באינטרנט: הבנייה ממוקדת של המידע שנאסף

נקודת המוצא כיום להערכת מקורות מידע באינטרנט היא הבנייתית , כלומר, התלמידים לא רק מעריכים את איכות מקורות המידע והרלבנטיות שלהם , אלא גם יוצרים הבנייה ברורה של המקורות על ידי סייוגם התכני ותימצותם בטבלה מסכמת . המאמרים הבאים מציעים גישה מעשית להערכת מקורות מידע בגישה מעשית של הבנייה :

Evaluating Internet-based Information: A Goals-based Approach

Best Internet Concept of global business from concepts series

מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט.

בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע.

למאמר המלא באנגלית 

ראה גם : Critical Evaluation – Kathy Schrock's Guide

ראה גם :

Clerk with big magnifying glass look for something

 לאופייה של המטלה המקוונת כיום: מה בין איה למאיה?

אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין.

שתי המורות מלמדות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט.

 קובץ המטלה המלא …online assignments 2015 aya and maya

250px-Wiki2

 למידה הבנייתית בחינוך הגבוה ובהכשרת מורים

ההיסטוריונית ד"ר שרון גבע, החלה בשנת   2012 לרתום  את הסטודנטים שלה ממכללת סמינר הקיבוצים לפרויקט מחקרי ראשון מסוגו ויוצא דופן. בשביל ליהנות מפירותיו לא צריך לטרוח ולפקוד את הספרייה הציבורית הקרובה. מספיק להקיש בגוגל את שמותיהן של 65 הנשים שזכו להיכלל בפרויקט עד כה, כדי לקבל את הערכים החדשים, המלאים והמעודכנים שלהן בוויקיפדיה, האנציקלופדיה המקוונת הגדולה בעולם.

מי שכתב את הערכים האלה הם התלמידות והתלמידים של גבע, שבמקום מבחן או עבודה רגילה, נדרשים בסוף הסמסטר לכתוב ערכים בוויקיפדיה על נשים שעשו היסטוריה. "הרעיון לפרויקט עלה כשהתברר שהנשים שעליהן למדנו בכיתה לא מוכרות מספיק לציבור הרחב ואף נעדרות מחומרי הלימוד במערכת החינוך", אומרת גבע. "חיפוש בגוגל לימד שהנשים האלה נעדרות מהמרחב הווירטואלי. אין להן ערך — תרתי משמע". או אז החליטה גבע לרתום את הסטודנטיות והסטודנטים למטרה פמיניסטית מוצהרת: קידום מעמדן של נשים שעשו היסטוריה, אך עדיין נמצאות בשוליים התודעתיים.

כדי להחזיר את הנשים למקום הראוי להן ולמנוע את שקיעתן בתהום הנשייה, נדרשים הסטודנטים של גבע לעבוד קשה. הם לא יכולים להסתפק בחיפוש פשוט בגוגל — שבמקרה הזה לא מספק את הסחורה — אלא נדרשים לעשות תחקיר היסטורי מלא, שכולל שימוש במקורות ראשוניים ומשניים.

הם מעיינים בארכיונים, מראיינים קרובים ומכרים של הנשים שהם כותבים עליהן, ומנגישים פיסות מידע מספרים ומעיתונים ישנים, המשולבות כמקורות בתוך הערכים החדשים בוויקיפדיה.

sp_gקישור ישיר לבלוג של ד"ר שרון גבע 

keyword in green 2012

ראה גם :

מיומנויות מידע לתלמידים: הערכת מקורות מידע והפתרון של אוצרות דיגיטלית

אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת: שיטות ודרכי פעולה | עמי סלנט

הקניית מיומנויות חיפוש מידע לתלמידים: תמונת מצב 2012 | עמי סלנט

 

 

הבניית ידע כחלק מלמידה אותנטית

למידה אותנטית נוקטת גישה קונסטרוקטיביסטית, שבמסגרתה הלמידה היא תהליך אקטיבי. המורים מספקים הזדמנויות לתלמידים להבנות את הידע שלהם, דרך מעורבות בחקר המכוון באופן עצמי בפתרון בעיות ובחשיבה ביקורתית וברפלקציות בהקשרים בחיים האמיתיים.הבניית ידע זה מושפעת במידה רבה על ידי הידע הקודם של התלמיד וההתנסויות שלו, ועל ידי המאפיינים המעצבים את סביבת הלמידה בכיתה ואת סביבות הלמידה המתוקשבות מחץ לכיתה .

מה מורים צריכים לדעת לגבי למידה אותנטית

למידה אותנטית היא למידה "בעולם האמיתי" .

למידה זו מתמקדת במעשים האותנטיים ובתלמידים הפותרים בעיות מסובכות ומוצאים פתרון עבורן תוך שימוש במגוון פעילויות כגון: משחק תפקידים, חקר מקרים, ולמידת עמיתים שיתופית.

ניתן להתאים את סביבת הלמידה שלה כדי לטפח אירועי למידה שונים.

לסיכום המאמר בעברית באדיבות פורטל מס"ע

Abigail Isabel Burt relief-carving

איסוף מידע על ידי תלמידים , דוגמא מהשדה

קהל יעד: כיתות ז-ח, מקצוע: היסטוריה

  1. כל תלמיד אוסף מידע על ההתבצרות של הקנאים במצדה לאחר חורבן בית שני. פריטי המידע נצברים באחד מכלי הצבירה הבאים : גוגל פלוס – אוספים , גוגל –KEEP, DIIGO
    כשהיהודים במצדה מבינים שהרומאים יפרצו למחרת בבוקר למצדה עומדות בפניהם 3 אפשרויות:
    א. להילחם בהנחה שהם יפסידו (אין להם כוח מול הצבא הרומי המיומן).
    ב. להיכנע (ולהניח שימכרו לעבדות).
    ג. להתאבד (עם המשפחות).
    התלמיד בוחר מה היה "מצביע" אילו היה נוכח במצדה, וכותב נאום בו הוא מנסה לשכנע את חבריו בהצבעתו.
  2. התלמיד נואם מול הכיתה.

תקומתה של פעילות החקרשת

מחבר: רותי סלומון

רותי סלומון, מומחית להטמעת תקשוב בחינוך ופלטפורמות מתוקשבות, בסקירה מועילה על הטמעת תקשוב בביה"ס בגישת חקר כוללת וקונסטרוקטיביסיטת. כותבת רותי : " קיבלנו החלטה – נקיים תכנית שנתית של פיתוח והפעלת חקרשת בכל שכבות בית הספר מ-א' עד ו' סביב ציר מרכזי של הנושא השנתי "מנהיגות פורצת דרך".

למאמרון של רותי סלומון

מאמר נוספים על חקרשת בפורטל מס"ע

· ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *