תחקיר והבנייה: עמי סלנט 

מורי בתי הספר והמנהלים בלוס אנג'לס לא ציפו לכך.  באחד מימי נובמבר 2013 עבר מפקח המחוז של איחוד בתי הספר בלוס אנג'לס בין 47 הנהלות בתי הספר שהשתתפו במיזם האייפדים והודיע לפתע על הפסקת המיזם החינוכי לאלתר . חצי שנה לפני כן , הודיעה חברת אפל באופן חגיגי כי היא תספק אייפדים בשווי של 30 מיליון דולר לבתי ספר בלוס אנג'לס. נחתם החוזה בין הנהלת איחוד בתי הספר של לוס אנג'לס, לבין אפל. על פי העיסקה אפל הייתה אמורה לספק 35 אלף מכשירי אייפד ל-47 בתי ספר באיזור.

מדוע נכשל המיזם בלוס אנג'לס ?

שורשי הכישלון בבתי הספר בלוס אנג'לס נעוצים בהיערכות הלוגיסטית ובהכשרת המורים הלקויה ולא בפוטנציאל הפדגוגי של מכשירי הקצה . המורים בבתי הספר בלוס אנג'לס לא שותפו במהלך וגם לא עברו השתלמויות פדגוגיות לגבי שילוב האייפד בלמידה פעילה . למורים לא היה ניסיון בהוראה בסביבה דינאמית  .

גם אותם בתי הספר שהפעילו כבר השתלמויות למורים התמקדו בהשתלמויות טכנולוגיות גרידא .

לא פותחה תכנית פדגוגית  מגובשת ומדורגת ללמידה פעילה בעזרת אייפדים .

בתי ספר בלוס אנג'לס, שחילקו לתלמידים שלהם 2,100 אייפדים כדי שישמשו לחינוך, נאלצו לבטל את התכנית תוך זמן קצר. למה? כי התלמידים עקפו בקלילות את ההגנות ששם בית הספר כדי למנוע מהם להשתמש במכשיר לגלוש לאיפה שהם רוצים. מעכשיו הם יכלו לשבת בכיתה ולהעמיד פנים שהם לומדים בזמן שהם עושים משהו מעניין יותר. 

בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה הודיע על הפסקת תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי השפיעה גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

במחקר שנערך במשותף על ידי חוקרי חינוך ומורים בארה"ב נמצא כי  רוב בתי הספר אינם רותמים את הפוטנציאל היצירתי של מכשירי הטאבלט במלואו, וכי השימוש בהם מוגבל לרוב לכתיבת הערות ולהפצת מקורות. התלמידים אינם יוצרים תוצרים פדגוגיים המעניינים אותם ואינו מתמודדים עם סינון והבניית מידע  (Daccord, Tom; Reich, Justin, 2015) .

 מנקודת המבט של המורים

Launa Hall המורה מצפון וירג'יניה  כותבת  בוושינגטון  פוסט על ההתמודדות שלה עם הוראה ולמידה בכיתה מבוססת אייפדים בביה"ס .

על פי ניסיונה ,  האייפדים בכיתה משנים את כל כללי המשחק המקובלים בכיתה, התלמידים מדברים פחות בכיתה ועסוקים יותר באיתור מידע באייפדים .

דרך ההוראה הוותיקה שלה כמורה מנוסה וטובה אינה מתאימה כלל לכיתת אייפדים ( כיתה ג' ).

היא הייתה , לכן , צריכה לשנות  לחלוטין את דרך ההוראה שלה , אתגר לא פשוט למורה מצטיינת ומנוסה.

העומס  הקוגנטיבי על המורה המלמדת בכיתה מתוקשבת של אייפדים  גדול יותר מעומס העבודה הקוגניטיבי  של מורה בכיתה רגילה .

בכיתה מבוססת אייפדים צריך להכין מערך שיעור גמיש יותר עם פתחים וממשקים לכל מיני אפשרויות למידה מסתעפות והזדמנויות למידה חדשות לאתגור התלמידים .

בכיתה  מתוקשבת 1:1 של אייפדים אין יותר מקום לדפי עבודה סטטיים וצריך להכין פעילויות מתוקשבות מותאמות לתלמידים, וזה מצב מורכב מבחינת יכולות המורה.  ההוראה צריכה להיות דינאמית יותר.

זה אולי קשה יותר , אבל זה הופך את ההוראה ליצירתית יותר והתלמידים מגיבים בהתאם , כלומר ביתר עניין ועם ציפיות רבות יותר לשיעור מעניין.

אם בחודשיים הראשונים  בכיתה המתוקשבת 1:1 שאפה המורה לאונה הול להחזיר את המצב לקדמותו , הרי בהדרגה התחילה להבין את הפוטנציאל .

בכל מקרה , התסכול בחודשים הראשונים היה רב והוא עדיין קיים  ( Launa Hall , 2015 )  .

מדוע הצליחה התכנית ליישום טאבלטים בסקוטלנד ?

ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.

ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו , להפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראה ולייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם את המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד.

צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

אחת התובנות החשובות שאנו בישראל יכולים להפיק מהניסוי היא כי שילוב מחשב בהוראה ובלמידה מחייב במקביל גם שינוי מעמיק בתכניות הלימודים. כלומר , בסקוטלנד הבינו כי שינוי קוריקולרי נחוץ בהיערכות הכוללת ולא רק שילוב מחשב בהוראה בפני עצמו.

ומה קרה בישראל ?

כישלון המיזם המתוקשב בארה"ב נתן את אותותיו גם בישראל . נוצר חשש מיישום נרחב של הטמעת טאבלטים בקנה מידה נרחב  בבתי ספר בארץ.

היו אמנם כמה וכמה בתי ספר בישראל  שניסו ליישם את הטמעת האייפדי/טאבלטים , אך ממצאי המחקר מלמדים על היעדר תפיסה פדגוגית ברורה ומעמיקה.

מערכת החינוך בישראל לא למדה ממה שקרה בסקוטלנד.

"מתשובות המורים והתלמידים עולה כי השימוש בטאבלט הוא בעיקר כתחליף לספר הלימוד. בנוסף נראה שהתלמידים מעידים על עצמם שהם מסמנים על הספר הדיגיטלי ומוסיפים פתקים יותר ממה שהמורים סוברים שהם עושים זאת  . הבדל נוסף הוא בשימוש בטאבלט כתחליף למחברת, בעוד שהמורים מציינים שהטאבלט משמש את התלמידים גם כמחברת לכתיבה, ציינו התלמידים כי השימוש הוא במידה נמוכה וכך גם עלה מראיונות התלמידים" במחקר שנערך על ידי חוקרי מכון סאלד  בתשע"ד  ( מכון סאלד 2014 ) .

עיקרי השימוש בטאבלטים: השימוש העיקרי בטאבלטים הוא כספר דיגיטלי וכן ככלי טכנולוגי המאפשר לתלמידים להתאים את הלמידה לצרכיהם באמצעות אפליקציות לימודיות שונות או בשימוש בפונקציות של הטאבלט עצמו (כגון צילום חומר הלימוד המוצג על הלוח). כן ניכר שהתלמידים משתמשים בטאבלט גם בשעות אחר הצהריים באופן שעשוי לקדם רצף למידה בין בית הספר לבית.

לעיתים השימוש בטאבלט במהלך השיעור מסיח את דעת התלמידים מהלמידה בשל האפשרות להתחבר לאינטרנט ולמשחקים, לא כל ספרי הלימוד מצויים בטאבלטים וכאשר הם מצויים לא תמיד אפשרי ונוח להשתמש על גביהם באפליקציות הרלוונטיות (כגון פתקים, סימונים וסימניות(  בשל קשיים טכניים שונים   ( מכון סאלד 2014 ) .

למידה אישית מותאמת והטאבלטים בבתי הספר שנחקרו

החוקרים של מכון סאלד מצביעים על כך כי יש  לכאורה פוטנציאל של למידה אישית מותאמת ( PLE ) בשילוב הטאבלטים בכיתה. "נמצאה מגמה המאפשרת התאמה אישית של ההוראה למורה על ידי העלאת חומרי הוראה אישיים בנוסף לספרי הלימוד והוספת סימונים המבטאים את התרומה הייחודית של המורה להוראה ולחומר הלימוד המסורתי.

ההתאמה לתלמיד באה לידי ביטוי בשימוש באפליקציות לימודיות שונות ומגוונות אותן יכול התלמיד להתאים לצרכיו בכפוף לסגנון הלמידה שלו וכן ליצירת סביבת למידה אישית המשולבת במרחב חברתי וירטואלי. ואכן מהממצאים עולה כי השימוש העיקרי של התלמידים בטאבלט הוא ככלי ללמידה אישית, למשל ביצירת סימונים וסימניות בספר הדיגיטלי ופחות ככלי לאינטראקציה עם המורה, אותה ניתן לקיים גם בכלים טכנולוגיים אחרים (כדוגמת תוכנת משוב(. לפיכך יצירת סביבת למידה אותה מתאים כל תלמיד לסגנונו האישי מסייעת בהפיכת הלמידה למעניינת ולזמינה יותר, ויש להניח שמגמה זו תתחזק ותתעצם ככל שהשימוש בטאבלט יהיה נפוץ יותר בקרב המורים והתלמידים בבית הספר.   ( מכון סאלד 2014 ) .

חוסר ההתלהבות של התלמידים

ממצאי המחקר של מכון סאלד מלמדים יותר מכל על חוסר ההתלהבות של התלמידים ללמידה פעילה באמצעות הטאבלטים.

"עדיין יש תלמידים שמעדיפים שימוש בספרים: אני לא כל כך אוהב בשיעורים להשתמש בזה. הטאבלט על השולחן אבל אם המורה לא מבקש אני לא אפתח; אם הייתי יכולה להשתמש בספר הייתי משתמשת בספר כי יותר נוח לי כי אפשר לכתוב עליו, זה גם בבחינת חוברת. חוברת באייפד זה נורא כי אתה צריך להעתיק אז כשאפשר לצלם ולכתוב זה נוח; יש לי גם ספר וגם אייפד וכשאני לומדת למבחן אני רק עם הספר כי קשה לכתוב נתונים באייפד" )תלמידים(.  ( מכון סאלד 2014 ) .

טאבלטים עדיין אינם בשלים דיים לתמוך בלמידת תלמידים פעילה

המחקר איכותני  משנת 2013 של ד"ר תמר שמיר-ענבל וד"ר אינה בלאו הצליב ממצאי ראיונות חצי -מובנים עם מנהלת בית -הספר, ארבעה מורים ושלושה הורים המלווים את התהליך, עם ניתוח רפלקציה שכתבו המורים בבלוג, וכן עם קבוצת מיקוד לתלמידי כיתה ה' ותצפיות בלתי –מתערבות בעבודתם עם הטאבלטים.

התוצאות מראות שטכנולוגיה אישית לתלמידים יכולה לתמוך בלמידה אישית ושיתופית, עבודה עם תכנים אותנטיים, למידת מולטימדיה ושימוש בספרי לימוד דיגטליים בתוך הכיתה, כמו גם בלמידה ניידת מחוצה לה. בנוסף, טכנולוגיה אישית כזו מגבירה מוטיבציה ללמידה ומשפרת את איכות תהליכי הלמידה ותוצריה. עם זאת, נראה שלפחות ב 2012- טאבלטים עדיין אינם בשלים דיים לתמוך בלמידת תלמידים בשפה העברית ( שמיר-ענבל , בלאו , 2013) .

המורים שהתנסו בעבודה עם הטאבלטים בביה"ס מעידים על קשיים טכנולוגים. קשיים אלו חלקם נובעים מחוסר ההתאמה בין המערכות הממוחשבות המוכרות לבין אפליקציות הטאבלט. הבדלים אלה בין שתי המערכות יצרו תסכול בקרב המורים ודרשו שעות רבות של חיפוש דרך. עם זאת, יש לציין כי למרות שהקושי הטכנולוגי יצר מחסום והקשה על המורים להפעיל באופן שוטף ויומיומי את הטאבלטים, נוצרה תרבות בה התלמידים לוקחים חלק פעיל בחיפוש אחר הפתרונות לבעיות הטכנולוגיות.

מתיעוד תהליך ההטמעה בבלוג עלה שחלק גדול מהטיפים לשימוש נכון בכלי התגלו על ידי ניסוי ותהייה של תלמידים ששיתפו את המורים ואת החברים בפתרונות שמצאו. תרבות זו לא הייתה נוצרת וחוסר ידע טכנולוגי לא היה הופך ליתרון פדגוגי, ללא שינוי בתפקיד המורים שעודדו חקר וגילוי של תלמידיהם והרגישו מספיק בטוחים כדי ללמוד מהם ( שמיר-ענבל , בלאו , 2013) .

בבתי ספר אחרים בחו"ל ובישראל לא נוצרה תרבות כזו של שינוי בתפקיד המורים , מורים לא עסקו כלל בכיווני חקר וגילוי של תלמידיהם ,ולכן היישום של הטאבלטים נדון , לדעתנו, לכישלון . אבל הכישלון אינו רק באחריות המורים אלא בראש ובראשונה של מערכות החינוך שלא השכילו עדיין לגבש תכנית לימודים פתוחה יותר ומגוונת יותר המאפשר להסתמך על שיקולי הדעת של המורים ואוטנומיה רבה יותר שתניתן להם.

האם יש סיכוי שהטאבלטים יהיו  בעתיד חלק בלתי נפרד מהלמידה בכיתה ?

ניתוח גורמי הכישלון בארה"ב וגם בישראל מלמד כי מרבית המורים בחו"ל ובישראל ראו בטאבלטים פלטפורמה לספרים דיגיטליים ולא אמצעי לאתגור התלמידים ליצירת תוצרים דיגיטליים, ליצירתיות ולשיתופיות .

הפוטנציאל הפדגוגי של הטאבלטים/אייפדים כפי שהוצע ע"י ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני לא נלקח בחשבון ולא הוטמע נכונה מבחינה תפיסתית בבתי הספר ובפיקוח החינוכי .

כדאי ללמוד  את המתווה הרב-שלבי שגיבשו  ד"ר אברום רותם וד"ר עידית אבני :

"השימוש בטאבלט בהוראה-למידה מעניק חווית למידה עם ייחודיות פדגוגית שלא הכרנו עד כה באופן מלא, שעקרונותיה הם קידום ההנעה האישית של כל תלמיד, בחירה אישית, יוזמה ויצירה .

"חווית הלמידה באמצעות הטאבלט היא החרגת הלמידה מהכתה והמשיעור המובנה של מורה, אל אוטונומיה מחשבתית ומעשית. החרגה אל חווית עשייה, חדוות יצירה וגילוי, איסוף מידע עצמאי מחוץ לגבולות הכתה של מידע רלוונטי ללומד ולעולמו הפנימי, תוך שילוב אמצעי הפקה, שלא ניתן היה אף לחלום עליהם עד לפני זמן לא רב, כמו אפשור צילום סטטי, ווידאו, עריכה, קול וטקסט, תוך הסתייעות ואיתור מידע מותאם אישית לצרכי הלומד ברשת, כמו לקראת מבחן, להעמקה בתוצר לימודי וכד', המשולבים בהתקן אחד ששייך ומתופעל באופן אישי כל הזמן על ידי הלומד. ייחודיות הלמידה בטאבלט מתבטאת איפה, באפשור חופש בחירה והתאמה אישית מובהקת, בכל הקשור לסל מגוון ועמוק של אפשרויות לניהול כל או מרבית המידע הלימודי של הלומד, כמו גם של המורה, בהתקן צמוד שמלווה לכל מקום ובכל זמן" ( רותם ואבני , 2013 ) .

"יש לחתור לפיתוח תפיסות, שיטות, הרגלים ונורמות התנהלות, בה הלמידה  המתוקשבת מחוץ לשעות השיעור בפועל בכתה, שהיא משמעותית לא פחות מהשיעור עצמו. עם הנחיה נכונה של המורה, ניתן ליישם פדגוגיה, בה הלמידה מתרחשת בקצב ובזמן שנח לתלמיד, והשיעור הנו נקודת מפגש חשובה, בה דנים בהבטים עמוקים יותר של הבנה וידע, לאחר שהתלמיד מגיע מוכן, עם הידע הרלוונטי, גם אם ברמה בסיסית, של הנושא הנלמד"

"יישומים אופייניים לחטיבות עליונות, הם הכנה, תרגול וסימולציה של מבחנים. לחטיבות  צעירות יותר, כל נושא החקר, הבניית מידע שיתופי, למידה הניידת (learning  (Mobile  מחוץ לכתה, תופס מקום מרכזי ביישום איכותי של הוראה-למידה באמצעות הטאבלטים”

“הטאבלטים שבידי הלומדים מאפשרים הבניית ידע אישי ושיתופי באמצעות כלי החברות והשיתוף של המדיה החברתית, שמזמן באופן טבעי גם טיפוח ושילוב חשיבה גבוהה, תוך שכלול האוריינות הדיגיטאלית. פעילות חקר לימודית אישית או שיתופית בתחום דעת, הנסמכת על חומרי למידה דיגיטאליים ייעודיים, או מקורות ומאגרי מידע ברשת. ( רותם ואבני , 2013 ) .

נגמרה עונת ההקנייה

הטאבלטים  עשויים אולי להשתלב במלוא הפוטנציאל שלהם בבתי ספר בישראל בעשור הבא  רק כאשר תשתנה התפיסה הפדגוגית השגרתית במחוזות החינוך ובפיקוח החינוכי .

לאחרונה ( אוגוסט 2015 ) נערך דיון במשרד החינוך על הקניית אוריינות דיגיטלית: הקנייה בשילוב תחומי הדעת לעומת הקנייה גנרית .

בעקבות הדיון הגיב ד"ר Amnon Glassner והציע כמה תובנות חשובות : "נגמרה עונת ההקנייה- הגיע הזמן לעונת ההבניה: ידע כולל אוריינות מבנים ובונים ולא מקנים או קונים. זה לא הבדל סמנטי- זה הבדל בתפיסה וגישה ללמידה והוראה של אנשים (מבוססת מחקר רב ומתמשך). מטפורת ההטמעה מייצגת פעולת החדרה של מסרים רעיונות ופרקטיקות מלמעלה למטה- היא כבר לא עובדת יותר- רק יוצרת התנגדות, ניכור וריחוק. צריך לשנות את השפה והשיטה "   .

חשיבות הכנסת מודלים פדגוגיים פעילים וחדשניים כתנאי להצלחת הטאבלטים

יש כמה יחידי סגולה הפועלים כיום במערכת החינוך בישראל בתפיסות מתקדמות שיישומן עשוי לקדם את שילוב הטאבלטים בחינוך , בינהם ד"ר צבי לירז (PBL -למידה מאותגרת בעיות או למידה מבוססת פרוייקטים ) ורותי סלומון המיישמת בבתי הספר את דגם SOLE  .למידה המאורגנת באופן עצמאי (Self-Organized Learning Environment) נותנת מענה ללמידה שיתופית עצמית של תלמידים הממונעת על ידי סקרנות ורצון לחקירה כאשר המורה מלווה את התהליך ומעודדת את התלמידים לפעילות עצמית נבונה.

על פי הדגם, השיעור מחולק לשלושה חלקים עיקריים: שאלה, חקירה וסקירה.

SOLE  מסתמך על 3 מרכיבים עיקריים כבסיס לעידוד למידה: א. השימוש בטכנולוגיה, ב. למידה שיתופית ו- ג. עידוד (התפקיד שלך).

אם יש בכיתתך כמה מחשבים זמינים עם חיבור לאינטרנט, SOLE יכול לשמש אותך כדרך נפלאה לנהל למידה פעילה וערנית.

למאמר המלא של רותי סלומון ,  

מודל SOLE  יכול להיות משענת פדגוגית לשילוב טאבלטים בכיתה .

למידה משמעותית, זה לא טאבלט? זה לא זמן מחשב? הצעה חתרנית ללמידה משמעותית

"התשובה נעוצה בהבנה מעמיקה יותר של מונח האוריינות הדיגיטלית. אין מדובר ביכולת בסיסית להפעיל ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים. אוריינות דיגיטלית היא מונח המתכלל את הכישורים הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים שכוללים שימוש בטקסטים, כלים וטכנולוגיות, חשיבה ביקורתית, יכולת לחבר מסרים ולקיים השתתפות פעילה דרך עבודת צוות ושיתופיות. בעידן דיגיטלי שבו האתגר של התלמידים הוא לתכלל מקורות מידע רבים, לחלץ את המוץ מהתבן הדיגיטלי האינסופי, להשוות וליצור תובנות משמעותיות – המשמעות של היעדר אוריינות דיגיטלית היא בשורה עגומה לבוגר מערכת החינוך בהיבטי תמונת העתיד שלו בתעסוקה, בכלכלה ובחברה (שרון מיכאלי רמון, 2014 ) .

משחקי מחשב לימודיים וטאבלטים בחינוך כמנוף לשילוב עתידי של הטאבלטים

כיוון נוסף שעשוי לאפשר שילוב יותר מוצלח של הטאבלטים בבתי הספר היסודיים הוא בפיתוח סביבות מישחוק מתאימות ויצירתיות לטאבלטים.  המורות והחוקרות תמר ישע שני שוורצבלט ליאת אייל ( 2014 ) מצביעות במאמרם "חוויית למידה טכנולוגית: פיתוח משחק למחשבי טאבלט ושילובו בחינוך המיוחד בגיל הרך" על הפוטנציאל הפדגוגי .

הן הציגו שתי התנסויות של סטודנטיות לחינוך מיוחד בגיל הרך במסגרת תכנית מצוינים במכללה להכשרת מורים. הלמידה היתה חלק מעבודה פרטנית המשלבת טאבלט ותוכננה בעבור ילד הלומד בגן חינוך מיוחד, כחלק מתכנית הלימודים האישית שלו (תל"א). כל אחת מהסטודנטיות תכננה ופיתחה משחק ייחודי בהתאם לצורכי הילד. האחת פיתחה משחק בנושא לשוני והשנייה פיתחה משחק בנושא חשיבה כמותית. שילוב הטאבלט בגן הרגיל בכלל ובגן המיוחד בפרט הנו דרך יעילה ללימוד בעבור הילדים. ניתן לומר כי המסקנות העולות משתי ההתנסויות שתוארו לעיל תואמות את הנכתב בספרות המחקרית. השימוש בטאבלט בלמידה מעלה את המוטיבציה של הלומד וכן מייצר למידה .(Dixon, 2012; Johnson, Davies, & Thomas,  (2013)  ומשמעותית.

בנוסף, מההתנסות עולה כי למידה דרך הטאבלט אינה דורשת שכנוע, אלא נעשית מרצונו של הילד. תפקיד המחנכת בזמן הפעילות הנו להסביר לילד את ההוראות, לעודד אותו במהלך המשחק וגם לאחריו, לשים לב היכן קל לו יותר והיכן דרושה עבודה נוספת עמו בעתיד. על הגננת להציב גבולות ברורים ולהדריך את הילד כיצד לשחק במשחק וכן לקבל החלטה באם יש צורך במשחק חוזר.

כפי שניתן לראות, למחנכת תפקיד תיווכי, גם בזמן הלמידה עם הטאבלט, תפקיד זה בעל משמעות לתפקודו הקוגנטיבי של הילד (1995., al et Feuerstein .( בהתנסות הראשונה שהוצגה נראה בבירור כי המשחק מעלה את המוטיבציה של הלומד ללמידה, המשחק מגרה חזותית את הלומד, יוצר עניין בלמידה, יוצר המשכיות בלמידה דרך יצירת רמות במשחק, מאפשר קבלת תוצאה טובה יותר בכל פעם ובכך מספק לילד לחוות הצלחות, אך גם מעמיד אותו על טעויותיו, כל זאת בצורה שאינה מדכאת אותו אלא מדרבנת אותו. בהתנסות השנייה שהוצגה חוזרת ועולה המסקנה כי בעת שילוב משחק בלמידה, כאשר המשחק הוא דידקטי ובמסגרת שאינה חופשית אלא מובנית, תיווך הגננת למשחק הוא משמעותי.

על אף שהמשחק מאפשר הנאה ולמידה חווייתית, חשוב שהלומד קודם כל יהיה ממוקד במטרת הלמידה, ושהמשחק יאפשר זאת.

בשני המקרים, המשחק בטאבלט מהווה אמצעי ללמידה ולכן עליו להיות מותאם באופן ייחודי ללומד ולצורכי הלמידה. הגירוי החזותי יוצר עניין מצד הלומד בלמידה ומקדם אותו לעבר השגת המטרות בשל האפשרות לחוות הצלחות, ובכך מחזק את בטחונות העצמי. מסקנה זו תואמת את עקרונות התיאוריה של 'החשיבה החזותית' על פי ארנהיים ( תמר ישע שני שוורצבלט ליאת אייל ( 2014 ).

למידה חוויתית כתנאי להצלחת האייפדים בלמידה פעילה

 קורס שכתבו צוות עמלנט – גילי אלון ורעות מידד – המדגים צעד אחר צעד כיצד יש להכשיר מורים ללמידה והוראה באמצעות אייפדים – קורס זה פותח למען מורי עמל בעמק חרוד ובצפת .

"אורנה קובי, רכזת ההיסטוריה: "השנה עובר ביה"ס תהליך שילוב משמעותי של האייפד בתהליך ההוראה באמצעות למידה חווייתית, מגוונת ועדכנית. ההשתלמות הועברה לנו ע"י גילי ורעות המקסימות בניצוחו של רכז התקשוב בביה"ס – ארז נחמיאס, באווירה נינוחה במיומנות רבה ושילבה התנסות רבה, מה שהעניק לנו ביטחון ומוטיבציה ליישמה בכיתה. במסגרת סיום "השתלמות אייפדים" ביום א' האחרון (14.2.16), התנסינו בלמידה ניידת שהועברה לנו בסמטאות העיר צפת באופן חווייתי ומרגש ע"י הגברת רפאלה עבו ילידת העיר. כרכזת ההיסטוריה וכמורה לאזרחות בבית הספר הרב תחומי בצפת מזה 25 שנים, נחשפתי לפעילות מעניינת ומהנה, ששילבה פדגוגיה באמצעות דיגיטציה, מכשירים ניידים וסיפורים אותנטיים המספרים את ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל דרך דמויות שורשיות בצפת. הפעילות נעשתה באמצעות משחק וונדרינג, הכולל סיור במקומות מרכזיים בעיר העתיקה, סרטונים ועדויות.המשחק היה מלא קסם והותיר בי רשמים עמוקים שאותם חלקתי בהמשך גם עם משפחתי?"

 סיכום

ניתוח של הגורמים והתהליכים הקשורים ליישום אייפדים/טאבלטים בכיתה מצביע על קשיים ואילוצים שרובם נגרמים על ידי תפיסות שמרניות של קהילה , הורים ורשויות ציבוריות הבולמים הלכה למעשה את יישום המכשירים בתהליכי למידה בבתי הספר . ההתנגדות של ועדת הפנים בכנסת לשילוב אייפדים בגלל הקרינה פוגעת בסיכויי היישום בשנים הקרובות . פעילותם  השמרנית של ועדי הורים בקהילות ( לדוגמא , הוד השרון ) גם היא מרתיעה באופן תת-הכרתי את גורמי משרד החינוך .

עם זאת, במתכונת הפדגוגית הקיימת בישראל ( וגם בחו"ל ) יש פער נרחב בין תוכניות הלימוד הקיימות בבתי הספר היסודים ובחטיבות לבין תפיסת ההפעלה הפדגוגית הגמישה הנדרשת על ידי המורה בכיתה.

כל עוד פער זה לא ייפתר ע"י תוכניות לימוד חדשניות והרחבת האוטונומיה למורים בבתי הספר , אין סיכוי  שנראה בשנים הקרובות כניסה מאסיבית של אייפדים/טאבלטים ללמידה פעילה ומשולבת בכיתה.  אבל יבוא יום , אם זה בעוד עשור או בעוד שני עשורים,  שהטאבלטים יהיו חלק בלתי נפרד מההוראה והלמידה.

מקורות המידע

  "למידה באמצעות טאבלטים ברבין" – ביה"ס רבין הוד השרון

מכון סאלד , 2014 . הערכת פרויקט הטאבלטים של קדימה מדע בבית ספר בצפון תשעד

אברום רותם , עידית אבני , 2013 . למידה משולבת טאבלט אישי

 לימור הררי , אתר למידה והוראה בשילוב אייפדים , המכללה האקדמית גורדון , 2014 .

דף הפייסבוק של תכנית ההכשרה להוראה באמצעות אייפדים בהנחיית לימור הררי במכללת גורדון ,

 "איזו ארץ איטית!": לימור הררי זועמת על הפסקת פרויקט הטאבלטים – …

  תמר ישע שני שוורצבלט ליאת אייל ( 2014 ), " חוויית למידה טכנולוגית: פיתוח משחק למחשבי טאבלט ושילובו בחינוך המיוחד בגיל הרך" , האוניברסיטה הפתוחה , כנס צ'ייס , 2014 .

שרון מיכאלי רמון, 2014. " למידה משמעותית, זה לא טאבלט? זה לא זמן מחשב? הצעה חתרנית ללמידה משמעותית" , הבלוג של שרון מיכאלי רמון, 13 בנובמבר 2014

 טאבלטים בבתי ספר – תמונת מצב , אפריל 2013 | עמי סלנט

 מס"ע – טאבלטים בחינוך – תמונת מצב , פברואר 2014

מחקר הערכה: איך השפיעו הטבלאטים על תהליכי למידה , מעורבות הורים ופעלתנות של מורים ותלמידים בסקוטלנד?

ממצאי הערכה – טאבלט לכל תלמיד – אנגליה

טאבלטים ללמידה בבית ספר יסודי: האם הטכנולוגיה בשלה לחדשנות פדגוגית?

יוזמות של מדינות בעולם לשילוב מחשבים ניידים וטאבלטים – במבט כולל

מורים בבת ים: התלמידים משחקים עם הטאבלטים במקום ללמוד 

מצפת תצא הבשורה : למידה ניידת פורצת דרך ברב תחומי עמל צפת |

iTunes U _new_2015 – מצגת הרצאתה של הד"ר רונית אשכנזי’ , רשת עמל,

שימוש בתקשורת אלחוטית וחשיפה לקרינה בבי”ס והטמעת הטבלטים (הכנסת , 2016 …

מקורות המידע באנגלית 

 An Updated Literature Review on the Use of Tablets in

 Launa Hall ( 2015). “I gave my students iPads — then wished I could take them back”, washingtonpost.com, December 2, 2015

(Tablets for Teaching and Learning: A Systematic Review )  (2015

 Teaching with tablets: Pedagogy driving technology, or . TECHNOLOGY DRIVING PEDAGOGY?

 Miami-Dade District Pauses 1-to-1 Computing Initiative
Herold, Benjamin. Education Week 33.14 (Dec 11, 2013): 4.
Michael Horn: "There is Going to Be a Backlash Against Tablets"

Dixon, D. (2011, October 11). School Matters: The Future of Apps in the Classroom. The ASHA Leader. In: R. Feuerstein, Y. Rand, & M. B. Hoffman, (1979). The dynamic assessment of relateperformers: The learning potential assessment device, theory instruments and techniques. Baltimore: University Park Press.

Johnson, G., Davies, S. & Thomas, S. (2013). iPads and Children with Special Learning Needs: A Survey of Teachers. In: Herrington et al. (Eds.). Proceedings of World Conference on Educational Multimedia, Hypermedia and Telecommunications 2013 (pp. 1022-1026). Chesapeake, VA: AACE.