המלה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות.

מספיקים שני אנשים בעלי דעות שונות וקורטוב עקשנות, בכדי למוטט בין רגע את האיזון הרגיש של קהילות הכותבים (המכונים "ויקיפדים") כולה. בגלל העיקרון הוויקיפדי לפיו כל שינוי שהתבצע אי פעם מתועד ונגיש לכל, אפילו לא צריכים להתאמץ יותר מידי בשביל למצוא את אותה עלילה סוערת ( אילנה תמיר ).

התיישבות או כיבוש? התנתקות או גירוש? ומה לגבי אריק שרון, האם הוא מנהיג שהתפכח וחתר לשלום או חשוד בשחיתות שהביא אותנו לאסון? אם תנסו לחפש את התשובות בוויקיפדיה כנראה שתגיעו לאחד מאותם דפים שהתנהלו סביבם מלחמות עריכה אכזריות בין עורכים. אם גם תטריחו את עצמם ותיכנסו להיסטוריה של אותו דף (בכל ערך יש עמוד של "גרסאות קודמות") – תוכלו לחזות באותם דיונים ארוכים ומרתקים סביב אותו הערך. בעידן שבו ויקיפדיה היא מקור המידע הפופולארי ביותר לא פלא שכולם רוצים לכפות את השקפת העולם שלהם. 

 ויקיפדיה – תהליך יצירת המידע הקולקטיבי

בטרם נסקור את תולדות מלחמות העריכה  בוויקפדיה , יש להבין את ייחודיות תהליך יצירת המידע הקולקטיבי בויקיפדיה ובתוך כך המנגנונים הקיימים ליישוב מחלוקות, הנבדלים זה מזה במידת מה, בגרסאותיה הלשוניות השונות של ויקיפדיה. ככל שענייננו אתר וויקיפדיה העברית, המיזם הויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים. במטרה לפתור קושי זה, מתאפיינת ויקיפדיה במנגנון ייחודי ליישוב סכסוכים; בהינתן מחלוקת הנסובה על פרשנות של עובדות או אופן ניסוחו של ערך – במסגרתה הכותבים חוזרים ומבטלים זה את עריכתו של האחר שלוש פעמים – נוצר מצב המוכר בויקיפדיה כ'מלחמת עריכה', במהלכה תשמש את קהל המשתמשים גרסה "יציבה" של הערך השנוי במחלוקת, עד שתושג הסכמה. ככלל, ישנם שלושה אפיקים לפתרון הסכסוך והם הליך גישור, בוררות במקרה של מחלוקת נוקבת וכן הליך הצבעה. יצוין, כי הצבעה הינה מרכיב מרכזי במסגרת מנגנון יישוב הסכסוכים בויקיפדיה. בכלל זה, ניתן למנות שלושה סוגי הצבעה מרכזיים באתר – הצבעות מחיקה, הצבעות מדיניות והצבעות מחלוקת. במסגרת זו ניתן למצוא בויקיפדיה מערך של כללי הצבעה וכן תרשומת מקיפה של כלל ההצבעות שבוצעו, תוך חלוקתן לקטגוריות ורישום תוצאתן.(טליה שוורץ , 2012 )

"בעלי זכות הצבעה בהצבעת מחיקה, מחלוקת, מדיניות ובחירת בודקים הם משתמשים רשומים, שבזמן פתיחת ההצבעה היה להם ותק של 30 יום ו-100 עריכות ב-90 הימים שקדמו לפתיחת ההצבעה לפחות", ר' ערך "נהלים/הגדרות" באתר ויקיפדיה בעברית.( .(טליה שוורץ , 2012 )

 איתור מהיר של התנהגות לא הולמת אפשרי בזכות שני כלי בקרה, שמעמידה ויקיפדיה לרשות המשתתפים:

הראשון הוא דף ה'שינויים האחרונים Changes Recent ,אשר בו מתועדים כל השינויים, שבוצעו במערכת לאחרונה, ומאפשרים לכל משתמש לראות מה נשתנה מאז ביקורו האחרון;

השני, 'דף מעקב' אישי ' List Watch ,  הוא אופציה השמורה למשתמשים רשומים בלבד, ובעזרתה יכול המשתמש לסמן ערכים, אשר הוא מעוניין לעקוב אחר התפתחותם. ברגע שחל שינוי באחד מערכים אלו, נשלחת אליו התראה. כלים אלו מקלים על זיהוי תופעה נוספת, שפוגעת ביציבותו של הערך, הנקראת 'מלחמת עריכה  War Edit  מלחמת עריכה היא מצב שבו ניטש ויכוח בין שני משתמשים או יותר לגבי מה שצריך להיכלל בערך או לגבי השאלה כיצד עליו להיות מנוסח, כאשר כל משתמש משוכנע בצדקתו, ולכן הוא מבצע שחזור לגרסה שהוא ערך .

במאמר מוסגר יש לציין כי על אף שחסימת משתמשים שהתנהגותם אינה הולמת, או מניעת עריכתו של דף מסוים שהיה נתון תחת השחתות ומלחמות עריכה חוזרות ונשנות, סותרת את מדיניות העריכה הפתוחה, פעולות אלו נעשות מעת לעת על מנת למזער את הפגיעה באיכות האוסף (ויקיפדיה: מבט על הסביבה ששינתה את מעמד התוכן במאה ה-21 אתי יערי, שפרה ברוכסון-ארביב ויהודית בר אילן )

 מלחמת ויקיפדיה על הערך "דוד ביטן": המלים "אדיוט" ו"דוקטור" נוספו לשמו והוסרו

העניין הפתאומי בערך של יו"ר הקואליציה הוביל לגל עריכות, עד שוויקיפדיה נעלה אותו לשינויים

 התייצבותו של חבר הכנסת דוד ביטן בחזית היוזמה לסגירת תאגיד השידור החדש, ודבריו בשבתרבות על כך ש"רצח רבין לא היה פוליטי", הפכו אותו לדמות מאוד לא אהודה בשמאל, וההתקפות עליו לא נעצרו הפעם רק בפיד בפייסבוק או בטוויטר, אלא גלשו גם לוויקיפדיה.

הכל התחיל בשבת האחרונה בשעות הערב המוקדמות, כשמישה הוסיף לערך של ביטן מלה אחת: "דוד ביטן (נולד בי"א בניסן ה'תש"כ, 8 באפריל 1960) הוא יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד ואידיוט". 11 דקות לאחר מכן, השינוי בוטל, אבל זה כמובן לא נגמר שם. צילומי מסך של השינוי הופצו בפייסבוק ובטוויטר, לשעשועם של רבים, וגם בוויקיפדיה המשיכה מלחמת עריכה בזעיר אנפין.

העניין הפתאומי בערך של ביטן הוביל לעריכות נוספות, דווקא לטובתו של הח"כ — כמו הוספת התואר ד"ר לשמו (על פי אתר הכנסת הוא בעל תואר ראשון במשפטים), אבל עיקר העריכות שנוספו היו חלק ממשחק חתול ועכבר בין מקטרגים שחזרו ומחזרו את הבדיחה לבין עורכים שמחקו את ה"תיקונים".

שעה לאחר מכן כבר הופעלה הגנה על הדף, בגלל "השחתות רבות". ומעתה ועד ה–12 בנובמבר העריכה בעמוד הותרה רק ל"בדוּקי עריכות אוטומטיות" — משתמשים שהעריכות שלהם מתקבלות אוטומטית. למרות זאת, המשיכו ההשחתות, והאחרונה שבהן אירעה ב-1:33 הלילה.

מלחמות עריכה אינן משהו חדש בוויקיפדיה, והן גם לא ייחודיות לישראל. האנציקלופדיה הנערכת ונכתבת בידי עורכיה משמשת כבר שנים זירה למאבקים בין משתמשים שונים. מחקר שפורסם ב–2013 גילה למשל שרוב מלחמות העריכה בוויקיפדיה העברית, האנגלית, הצרפתית והגרמנית מתנהלות סביב ערכים פוליטיים. במאבקים על "האמת ההיסטורית" משתתפים לא פעם גם גורמים פוליטיים או מסחריים שמבצעים עריכות מטעם, לעתים בניגוד לכללי האנציקלופדיה (מקור וקרדיט : עודד ירון , עיתון "הארץ") .

תולדות מלחמות העריכה בוויקיפדיה

בוויקיפדיה האנגלית, הערכים המסכסכים ביותר הם הערכים על ג’ורג’ וו. בוש, אנרכיזם ומוחמד, ואילו בשפה הצרפתית אלה הערכים על סגולן רויאל, עב”מים ועדי יהוה. אצלנו בוויקיפדיה העברית הערך “חסידות חב”ד” שוחזר 78,336 פעמים, הערך “פולמוס המשיחיות בחב”ד” שוחזר 65,576 פעמים והערך “מלחמת לבנון השנייה” – 60,125. לא פחות מפתיע הוא המשך הרשימה הישראלית. מילא לשחזר את הערך “היישוב היהודי בחברון” 31,680 פעמים, אבל מי – ובעיקר למה – שיחזר 1,736 פעמים את הערך “הארי פוטר – דמויות המשנה”?

השוואה בין־ויקיפדית של הערכים השנויים במחלוקת חושפת משהו, סטריאוטיפי למדי יש לציין, על השוני הבין־תרבותי בעולם. בוויקיפדיה העברית, האנגלית, הצרפתית והגרמנית רוב הערכים המסכסכים עוסקים בפוליטיקה, פוליטיקאים ומפלגות, בשעה שבוויקיפדיה הספרדית רוב הערכים מעוררי המחלוקת נכללים תחת קטגוריות הספורט, הכדורגל וקבוצות הכדורגל. באותו הזמן היפנים עסוקים עד מעל הראש בסכסוכים מרים על שירים, זמרים וסגנונות מוזיקליים, הרומנים בבידור והערבים בדת. עניין של סדר עדיפויות.

וכמו בכל סכסוך בינלאומי, גם במלחמות הוויקיפדים כל אחד בוכה מאיפה שכואב לו וישראל מכאיבה לכולם. “בחלק מהוויקיפדיות הקטנות יותר אנחנו רואים מידה רבה של עיסוק עצמי בערכים השנויים במחלוקת”, כותבים החוקרים. “כך, למשל, אנחנו רואים מלחמות עריכה בוויקיפדיות הצ’כית והעברית על הערכים ‘הרפובליקה הצ’כית’ ו’ישראל’ בהתאמה. היוצא מן הכלל הזה הוא המזרח התיכון. כל הוויקיפדיות שבדקנו – להוציא את הוויקיפדיה ההונגרית, הרומנית, היפנית והסינית – מסוכסכות על ערכים הנמצאים בישראל. ככלל, הערכים על ישראל, אדולף היטלר, השואה ואלוהים הם הערכים השנויים ביותר במחלוקת בכל השפות שבדקנו”.

וכאילו זה לא מספיק, החוקרים השוו את הסכסוכים החופפים בוויקיפדיות העברית, הערבית והפרסית. כצפוי, הסכסוכים החופפים בוויקיפדיות של המזרח התיכון חופפים את הסכסוכים במדינות המזרח התיכון: הערבים מסכימים איתנו שלא להסכים איתנו על ירושלים, הפרסים מסכימים איתנו שלא להסכים איתנו על השואה, ובינם לבין עצמם הערבים והפרסים מסכימים שלא להסכים על מוחמד. כמובן, גם המלחמות שלנו מיוצגות במלחמות הוויקיפדים: הערבים והפרסים נלחמים על הערך האנציקלופדי של מלחמת לבנון השנייה, הפרסים והערבים על תולדות מלחמת המפרץ – וכולנו יחד נלחמים על מבצע עופרת יצוקה.

מקור וקרדיט : עודד כרמלי , עיתון "הארץ"  ,תולדות מלחמות העריכה בוויקיפדיה – הקצה – הארץ

כללים לפתרון מלחמת עריכה

תרשים זרימה המתאר באופן אוטופי כיצד יש לפעול

ראשית, נסו לפתור את המחלוקת באופן ענייני בדף השיחה. אם הדיון נתקע ואין מוצא אחר, יש לפנות לתהליך גישור.

פנייה למגשר/ת תתבצע בנוהל הבא:

1.       אחד/אחת הצדדים יפנה למגשר. המגשר/ת יכול להיות כל משתמש/ת רשומ/ה בוויקיפדיה.

•                     הצד השני יכול לקבל את הצעת הגישור, או לדחות אותה.

•   אם הוא/היא דוחה אותה, יוכל בעל הסמכת ביורוקרט לחייב אותו/ה בגישור. במקרה כזה י/תשמש כמגשר/ת הביורוקרט/ית עצמו או מי מטעמו.

2.       אם, לאחר מאמץ, נואש/ה המגשר/ת מניסיונות להשיג הסדר מוסכם, נעשה תפקידו/ה לתפקיד של בורר, והוא/היא יקבע את פניו של הערך. עם זאת, גם אחרי קביעתו יוכל אחד מן הצדדים לבקש שההכרעה תושג בהצבעה.

•        הרוב בקרב הוויקיפדים שיחפצו להשתתף בהצבעה ושיהיו כשירים להצביע (כלומר, בעלי זכות הצבעה [ראו: סעיף 4]) יקבע את דמות הערך.

•        הערה: אם הביורוקרט/ית משוכנע/ת שתוצאת ההצבעה סותרת באופן מובהק את אופייה של ויקיפדיה, הוא רשאי לשנותה.

3.       לאחר שהתקבלה ההחלטה אין לעבור עליה. הכוונה בהחלטה היא החלטת הבורר (אם לא הוגש עליה ערעור), או תוצאות ההצבעה. כל מי שיפר אותה ייחשב משחית לכל דבר ועניין.

4.       רק משתמשים בעלי זכות הצבעה יכולים להשתתף בהצבעה שתכריע האם לקבל החלטת בורר/ת.

5.       מרגע כניסתו של המגשר לתמונה ועד סיום מלחמת העריכה ייאסר על שני המשתמשים לערוך את הדף לחלוטין, למעט תיקוני ניסוח ואיות. אם יש להם הצעות לשינוי מעבר לכך, הם יעשו זאת בתת-דף זמני בלבד (שייקרא "{שם הדף}/זמני"), תוך מתן הסבר מלא בדף השיחה המקורי על כל שינוי שהוא. לאחר שתושג הסכמה לגבי השינוי, יוסיף אותו המגשר/ת, ולא מישהו/י אחר/ת. חריגה מכלל זה תתאפשר רק לפי הסכמת המגשר/ת.

6.       הבורר/ת לבדו יחליט מתי הדיון הגיע למבוי סתום וזה אחרי שניסה כל דרך אחרת ובכל זאת נכשל/ה בתפקידו.

7.       הבורר/ת לבדו/ה י/תפתח את הצבעת המחלוקת תוך תיאום בין הצדדים.

•        תיאום בין הצדדים פירושו: כל צד יכתוב את אופציית ההצבעה שלו/ה וי/תכתוב את נימוקי ההצבעה ורק לאחר מכן תיפתח ההצבעה.

8.       היה ומישהו/י שלא היה נוכח בדיון המקדים בכל זאת חושב/ת שיש לו/ה אופציה אחרת, טובה יותר, שיכולה להביא לתוצאות טובות יותר, י/תבקש משני הצדדים המתדיינים רשות להוסיף את האופציה שלו. אם שניהם מסכימים, אזי מותר לו להוסיף את האופציה החדשה. אם אחד הצדדים מסרב/ת, מותר לבורר/ת להוסיף את אופציית ההצבעה הנוספת אם ראה/תה לנכון לעשות כן. מוסיף האופציה צריך להודיע לכל משתתפי ההצבעה על הוספת האופציה החדשה בדפי שיחתם בהודעה פרטית.

9.       יש להמתין 72 שעות לפחות בין הכרזה על מלחמת עריכה לתחילת ההצבעה בפועל.

מקור : ויקיפדיה:מלחמת עריכה – ויקיפדיה

ראה גם :

Wikipedia's Lamest Edit Wars — Information is Beautiful

The Greatest and Most Dramatic Wikipedia Edit Wars – …

 The Never-Ending War Over Editing Wikipedia | Digital …