הספר חדש באנגלית Ready, Set, Curate הוא ביטוי נוסף להתחזקות תחום אצירת תוכן והבניית תוכן במערכות לימוד בעולם.
הספר בעריכת Ben Betts and Allison Anderson מציג פרספקטיבות לתחום האוצרות הדיגיטלית ( digital curation) כפתרון גמיש ומאתגר ללמידה שיתופית וללמידה מקוונת . עורכי הספר והכותבים כולם צמחו בחברות הייטק ובחברות טכנולוגיות ולמידה מקוונת , והם מכירים מקרוב את צרכי השוק והמיומניות הנדרשות כיום.
בספר יש 9 מאמרים המאירים את עינינו לגבי שילוב והטמעת אצירת תוכן והבניית תכנים במערכות הלימוד הפורמליות וסביבות עבודה , כמה מן המאמרים מציעים אסטרטגיות למידה ודרכי הוראה בתחום מתפתח זה וכמה מהם מגבשים את יסודות ניהול הידע הארגוני הנדרשים להטמעת תחום אצירת התוכן. פרקים אחרים דנים בפלטפורמות וכלים מתוקשבים מומלצים .
אני עצמי הורדתי את הספר לקינדל שלי במחיר סביר של 14 דולר. מתוך 9 המאמרים , 7 היו בעלי ערך רב עבורי.
המאמר הראשון באסופה הוא From content to curation
הוא נכתב על ידי Ben Betts and Nigel Paine
המאמר מציג את הרקע התיאורטי והמתודולוגי לצורך באצירת תוכן והבניית תוכן וחשיבות הקניית הלך מחשבה של אוצר תוכן ( Curation Mindset).
המאמר מציג גם גישות ליצירת תרבות ארגונית של אצירת תוכן והבניית תוכן למקום העבודה , אם זה בחברה טכנולוגית או בארגון .
המאמר השני Your curation strategy
נכתב ע"י Allison Anderson , אחת העורכות של הספר, והוא מציג בקצרה את הגישות מתודולוגיות לאצירת תכנים וצבירת תכנים ביקורתית מול התפתחות צבירת תכנים אוטמאטית (Aggregation).
במאמר זה יש גם התייחסות לתהליכי הערכה מקורות מידע ותכנים וסינון תכנים נדרש.
המאמר מציג את התחום המתפתח בעולם ובמערכות חינוך של אצירת תכנים שיתופית ( Collaborative Curation).
פרק שימושי ומעניין במאמר הוא Choosing curating tools , כיצד לבחור כלים דיגיטליים לאצירת תוכן והבניית תוכן.
המאמר השלישי Case study נכתב על ידי Armando Torres .
הוא שטחי למדי , מביא מקרה בוחן אחד מיושן וכדאי לדלג על הפרק.
המאמר הרביעי עוסק בתרבות אצירת התכנים והקניית הידע בחברות ובארגונים והוא נכתב ע"י Tony Sheeham.
הוא מציג גישות קיימות להבניית הידע בחברות ובארגונים תוך אימוץ שיטות של אצירת תכנים והבנייתם . בניגוד למאמר הקודם ,זהו מאמר מעמיק.
המאמר החמישי נכתב על ידי העורכת של הספר Allison Anderson והוא דן בגיבוש קהילות מעשה סביב אצירת תכנים והבניית תכנים, הוא מציג אסטרטגיות יעילות לצורך כך ודן לעומק בנושא אצירת תוכן שיתופית ( Collaborative Curation.
המאמר השישי Formal learning נכתב על ידי Ben Betts והוא רלבנטי מאד לאנשי חינוך . הוא סוקר את הכיוונים של אצירת תוכן והבניית תוכן בלמידה מקוונת ומציג את חשיבות יצירת האיזון בין צבירת התכנים והקניית ההקשרים לפריטי המידע שנצברו לאחר סינון ביקורתי.
פרק חדש במאמר מציג את התחום החדש של למידה מקוונת מבוססת האצירת והבניית תוכן Curation based E-learning.
מוצג גם חקר מקרה של קורס מקוון מבוסס הבניית תכנים והוא הזכיר לי קורס מקוון דומה שהעברתי לפני שנה בארץ ובחו"ל.
המאמר השביעי Copy right and the Creative Commons נכתב על ידי Michelle Lentz והוא עוסק בהרחבה בכל המכלול של של זכויות יוצרים ואצירת תכנים. במאמר יש הסבר נרחב למושגי ה Creative Commons –ושימוש הוגן בזכויות יוצרים . זהו מאמר שיטתי וחשוב .
המאמר השמיני נקרא Study: The accidental curator והוא נכתב ע"י David Kelly.
המאמר דן בחשיבות הקניית המיומנות של אצירת תוכן והבניית תוכן ונסיונו של המחבר ברכישת מיומנות זו תוך כדי לימודיו באוניברסיטה.
לדעת הכותב ,המיומנות של אצירת תוכן והבניית תוכן היא גם מיומנות עצמית נרכשת ומתאר כיצד רכש באופן עצמאי מיומנות זו תוך כדי לימודים ולמידה עצמית.
לא כל אחד יכול לרכוש מיומנות זו באופן עצמאי , אך אם יינתנו היסודות בלימודים גבוהים , תהיה הדרך קלה יותר להבנה וגם תינתן ללומדים הדרך לרכוש תובנות מעמיקות יותר במהלך לימודיהם הגבוהים.
במאמר זה מציג המחבר גם את הרמות השונות של אצירת תוכן והבניית תכנים : The varying levels of curation
המאמר התשיעי והאחרון Future of education נכתב על ידי איש ההיטק Robin Good הנחשב כיום כגדול המומחים המעשיים בתחום אצירת התכנים והבנייתם.
לדעתו של רובין גוד, ממנו אני לומד רבות כל הזמן , התחום של אצירת תכנים והבנייתם מייצג חדשנות משבשת בחינוך והוא יוטמע במערכות חינוך לא מתוך רצון חופשי של אנשי החינוך אלא בגלל לחצים חיצוניים של עולם העבודה. בגלל עודף המידע והתכנים בעולמנו המתפתח יהיה צורך להטמיע תחום דעת זה באופן שיטתי . ההטמעה תהיה פועל יוצא של הדרישה למיומנויות חדשות ( New Skills ) מצד עולם העבודה העתידי.
במרבית המקרים מקום העבודה כבר כיום לא מתרשם מרמת ההצטיינות ומרמת היידע של בוגרי האוניברסיטה , אלא מיכולת הלמידה העצמית , ניתוח והבניית הידע , ולכן האוניברסיטאות ואחריהם בתי הספר ייאלצו לפתח יותר ויותר קורסים המבוססים על אצירת תכנים והבנייתם.
בחלק מן המקרים יהיה המיזוג של גישות חדשניות לאצירת תכנים הדרגתי ובחלק אחר מהיר יותר, תלוי בשמרנות של מוסדות ההשכלה הגבוהה.
ראו גם:
המומחים המובילים בישראל לתחום אוצרות תוכן
מצגת של מעין אלכסנדר המובילה בישראל של תחום אוצרות התוכן :
" אוצרות תוכן ( content curation ) היא מעשה של איסוף , זיהוי , בחירה , ארגון ושיתוף התוכן הרללונטי ביותר בנושא מסויים מהאינטרנט וממשאבים אחרים, כדי להתאים לצרכים של קהל יעד ספציפי . יש הסבורים כי אוצרות תוכן טובה מוסיפה תוכן מקורי משלה : מחשבות , יצירות, פתרונות וכדומה" :
מתוך המצגת של מעין אלכסנדר שהוצגה בכינוס מידע 2017 מלון הילטון תל אביב , מאי 2017.
מומחית מובילה בישראל והחלוצה לתחום אוצרות תוכן בחינוך היא תמי נויטל מהאוניברסיטה הפתוחה ,
תמי נויטל, 2013, הכשרת מורים במאה ה21: אוצרות מידע והשלכותיה על עבודת המחנך .
אם תחום אצירת התוכן והבניית התוכן מעניין אתכם , אז הנה סקירות שכתבתי בנושא :
המיומנות של אוצרות דיגיטאלית עולה בדרגת חשיבותה במערכות חינוך בעולם
מיומנויות מידע לתלמידים: הערכת מקורות מידע והפתרון של אוצרות דיגיטלית
היתרונות המובהקים של פינטרסט כפלפטפורמה אקטיבית לאצירת תוכן
שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת
מס"ע – אוצרות דיגיטלית כפעולה לימודית
יסודות באיסוף מידע בענף המידענות : אגרגטורים ותפקידם
