כנסי צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה המתקיימים כבר 13 שנים מייצגים את נדבך הידע המשמעותי ביותר להבנת הטמעת התקשוב החינוכי בישראל .
ההרצאות והפוסטרים בכנס השלוש -עשרה לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס שנערך השבוע בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה שקפו נאמנה את העשייה המחקרית המגוונת בתחומי התקשוב החינוכי בכלל והטמעת התקשוב החינוכי בבתי הספר בפרט.
המפעל החינוכי המועיל הזה הוא פרי רוחו ויוזמתו של פרופסור יורם עשת–אלקלעי מהאוניברסיטה הפתוחה הממשיך לעמוד בראש ועדת התכנית של הכינוסים מזה 13 שנים.
הנה כמה הרצאות שיש בהן כדי להוסיף תובנות מעמיקות למורים מובילי תקשוב בבתי ספר ( וגם למנהלי בתי ספר) המתמודדים עם הטמעת תהליכי תקשוב בבתי ספר .
סיכם ונכח בכינוס : עמי סלנט
טניה דדון-צור
שיתוף ידע בקרב מורים
תקציר
תהליכים של שיתוף וקבלת ידע מהווים חלק אינטגרלי בכל מרחב של למידה. בהקשר החינוכי, הפצה וחשיפה של ידע בקרב מורים מתוארת בספרות המקצועית כאחד ממקורות הלמידה היעילים ביותר בעבור מורים. מחקר זה בחן את נושא שיתוף וקבלת ידע בקרב מורים בישראל, בדגש על השוואה בין נטייתם לשתף בידע ולקבלו בבית הספר לעומת נטייתם לשתף ולקבל ידע באופן מקוון. תוצאות המחקר מבוססות על מדגם של 30 מורים המלמדים בבתי-ספר בישראל אשר השיבו על שאלון. נמצא כי למרות כל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים לרשותם, מורים בישראל משתפים יותר בידע בבית הספר, מאשר באופן מקוון. נמצא פער בין העמדה החיובית של מורים כלפי השיתוף ובין הרגלי השיתוף בפועל. כמו כן נמצא כי המניע לשיתוף הוא אלטרואיסטי, פרו-חברתי הן בבית הספר והן באופן מקוון.
עידית מני-איקן, טל ברגר-טיקוצ'ינסקי, איריס וולף
מכון הנרייטה סאלד
מרחב למידה חדשני כמאיץ פדגוגי
תקציר
המחקר המוצג נעשה במרחב למידה חדשני בבית ספר על יסודי בדרום הארץ.
המרחב החדשני מושתת על חלל של שתי כיתות שחוברו למרחב מודולרי, גמיש ודינאמי הכולל: עמדות מחשבים, כסאות ניידים, טאבלטים, לוחות מחיקים, קיר מגנטים, מדפסת תלת-מימד ופינת ישיבה.
מטרת המחקר היתה לבחון את תפישות ועמדות התלמידים כלפי ארגון ופעילויות הלמידה במרחב. מהממצאים עולה שארגון הלמידה במרחב גמיש, וכולל בעיקר עבודה בקבוצות/זוגות. פעולות הלמידה השכיחות במרחב מלמדות כי הלמידה בו פחות מסורתית וכוללת בעיקר חיפוש חומרים, באופן שיכול לתרום להקניית מיומנויות אוריינות מידע כאשר המורה מנחה את הלמידה. התלמידים תופשים את הלמידה במרחב, כמהנה, מעניינת, יצירתית, מאפשרת זמינות של חומר הלימוד ונעשית בקצב המתאים להם. כמחצית מהלומדים ציינו שבמרחב דעתם מוסחת פחות מאשר בכיתה
רגילה. למידה תכופה במרחב נמצאה כתורמת לעמדות תלמידים חיוביות. כך, שבכדי להשיג את מירב ההשפעה של המרחב על הלמידה על התלמידים ללמוד בו כחלק ממערכת השעות הסדירה. ממכלול הממצאים נראה כי רכיבי המרחב הטכנולוגיים והפיזיים, מאפשרים לקיים למידה מודולרית, בהרכבי תלמידים משתנים, באזורי למידה שונים ובכלים מגוונים. מכאן, נראה כי המרחב מאפשר אימוץ רכיבים מגוונים של פדגוגיה ברוח המאה ה21 ולפיכך מהווה מעין "מאיץ פדגוגי" לחדשנות. מחקר זה הוא ראשוני וחשוב להמשיך את המחקר סביב מרחבי למידה ה המוטמעים בארץ ובעולם כדי להבין את יתרונות ההוראה והלמידה בהם.
רבקה פרינס-מלר (אוניברסיטת אריאל בשומרון, המכללה האקדמית הרצוג), אזי לב און (אוניברסיטת אריאל בשומרון)
"המורה, (את) ערה?" סמכות המורה בוואטסאפ הכיתתי: פרספקטיבת התלמיד
תקציר
בעשור האחרון, הושפע השדה החינוכי מפיתוח פלטפורמות מבוססות רשת: יותר ויותר אנשי חינוך משתמשים בטכנולוגיות אינטרנטיות כאמצעי לתקשר עם תלמידיהם. מרבית המחקרים שבחנו את הקשר שבין מורה לתלמיד ברשתות החברתיות בחנו את מאפייניה של תקשורת זו במוסדות להשכלה גבוהה. מעטים המחקרים שבחנו את סמכות המורה בפלטפורמה זו וברשתות מבוססות סלולאר. מעטים יותר המחקרים אשר בחנו סוגיה זו מפרספקטיבה של התלמיד, בחינוך העל יסודי. בכך תרומתו וייחודו של מאמר זה.
מטרת המחקר לבחון את תפיסת סמכות המורה בוואטסאפ הכיתתי. לצורך כך נבחרה אוכ' דתית-שמרנית, אשר ייתכן שהשימוש בוואטסאפ עלול לשמש עבורה כזרז לערעור הסמכות הקפדנית הנהוגה בה. המחקר נעשה במתודה איכותנית באמצעות 30 ראיונות עם תלמידות תיכון בחמ"ד.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שקיימים שני סוגי קבוצות וואטסאפ: האחת, מכוונת מידע לימודי-טכני שמטרתה להעביר חומרי לימוד והודעות טכניות בלבד. השנייה, מכוונת מידע לימודי-חברתי שמטרתה לחזק למידה אך גם לגבש את הכיתה ולחזק את הקשר בין מורה-תלמיד. בעוד ש%80 מחברי קבוצות וואטסאפ מכוונת מידע לימודי-טכני סברו שהוואטסאפ מחזק את סמכות המורה, %70 מחברי קבוצות וואטסאפ מכוונת מידע לימודי-חברתי טענו שהוואטסאפ מחליש את סמכות המורה. ממצא נוסף היה שמרבית התלמידות, העידו שהוואטסאפ משמש קטליזטור לערעור סמכות המורה במרחב הווירטואלי יותר מאשר במרחב הכיתתי, זאת בשל העדר סמכות פיזית, זילות השיח הכתוב, אפשרות טכנית להתנגד בקלות ויצירה קלה יותר של לחץ קבוצתי בוואטסאפ מאשר במרחב הכיתתי-פיזי.
נועה אהרוני (אוניברסיטת בר-אילן), אבי ציון (אוניברסיטת בר-אילן)
ההשפעה של שימוש בווטסאפ על זיכרון עבודה של בני נוער: מחקר ניסויי
תקציר
התלמידים משתמשים בזיכרון עבודה במגוון רחב של משימות, על מנת לזכור שמות, מספרים, משפטים מורכבים, הנחיות עבודה וכו'.
אנשים צעירים כיום מאמינים בטעות כי יש להם את היכולת ריבוי משימות בו זמנית. אבל דרך חיים המבוססת על ריבוי משימות גורמת לתשומת לב חלקית. ריבוי משימות ברשתות חברתיות עלול לגרום לתלמידים קשיי למידה .
המחקר הנוכחי בחן את הביצועים של מערכת זיכרון העבודה בקרב תלמידים בגילאי 12-17 הפועלים במסגרת של ריבוי משימות והסחות דעת בצורה של הודעות טקסט נכנסות בפלטפורמת ווטסאפ .
המחקר הנוכחי בדק ומצא כי הסחות דעת בכעיקרן הודעות טקסט של WhatsApp משפיעות לשלילה על התלמידים,ועל זיכרון העבודה שלהם במטלות לימודיות.
המחקר מאשר ומאשר את הטענות של מחקרים קודמים על ההשפעה השלילית של הסחות דעת שנגרמו על ידי הודעות WhatsApp מתפרצות בטלפונים ניידים , הגורמים ישירות לירידה בביצועים הקוגניטיביים של תלמידי בתי ספר הן בכיתה והן בהכנת מטלות לימודיות מחוץ לבית הספר.
ממצאי המחקר מלמדים על ירידה קוגנטיבית וירידה בהבנה בקרב תלמידים בגילאי 12-17 אשר תוך כדי פעילות לימודית הוסחו ע"י הודעות וואטסאפ.
דנאל ויזנגרין (אוניברסיטת בר-אילן), סיגל עדן (אוניברסיטת בר-אילן)
אייפד ככלי לבחינת היכולת הנרטיבית של ילדים צעירים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה
תקציר
המחקר בחן את היכולות הנרטיביות של ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה (HFASD (לעומת ילדים עם התפתחות תקינה.המטרה העיקרית הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים באיכות הנרטיב המופק באמצעות שימוש בספר דיגיטלי באייפד, לעומת הנרטיב המופק באמצעות ספר תמונות. הסיפורים שהופקו על ידי 60 ילדי גן (מחצית עם HFASD ומחצית בהתפתחות תקינה) נותחו באמצעות שני סולמות לניתוח נרטיב מתוך אבחוני שפה מתוקננים (גורלניק ורום, 1995; כצנברגר, 1994 .(תוצאות המחקר מעידות, כי נבדקים עם HFASD קיבלו ציונים גבוהים יותר בשני האבחונים במטלת האייפד לעומת הספר. תוצאות המחקר מעידות על שימוש בשפה גבוהה יותר והן על יכולת הבנה טובה יותר של הסיפור, הבנת ההתרחשות המרכזית ומיהן הדמויות הבונות אותו, אצל ילדים עם HFASD ,באופן מובהק בעת בניית נרטיב באייפד. בהשוואה בין היכולות הנרטיביות שמציגות כל קבוצה בנפרד, בשימוש בשני האמצעים השונים, מצאנו כי הילדים עם התפתחות תקינה השיגו ציון גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לילדים עם HFASD במטלת הספר, אך לא במטלת האייפד. המחקר הנוכחי מעיד, כי קיימות יכולות שפתיות וחברתיות שילדים עם HFASD מתקשים להביע, אך
אין זה אומר כי הן אינן קיימות אצלם. על ידי שימוש מותאם באמצעי למידה נכונים, ניתן להתאים בעבורם תוכניות טיפוליות ולימודיות ולהביאם להישגים טובים יותר.
ליזי כהן (מכון טכנולוגי חולון), חגית מישר-טל (מכון טכנולוגי חולון), משה לייבה (עיריית חולון) נירית גביש (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה), דורון פארן (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה), מרק ברמן (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה)
פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה באמצעות יצירת משחקים במחוללי משחקים מקוונים
תקציר
מחקר זה עסק ביצירת משחקים לימודיים באמצעות מחוללי משחקים מקוונים כאמצעי לחיזוק מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים בבית הספר היסודי. המחקר התבצע במסגרת תוכנית להטמעת מחוללי למידה משחקיים בהוראת תחומי הדעת שהתמקדה בהכשרת מורים ותלמידים לשימוש במחוללים המשחקיים כסביבות למידה פעילות המקדמות חשיבה מסדר גבוה. המחקר התבצע בגישה האיכותנית. בתום התוכנית התבקשו התלמידים לענות על שאלון ובו שאלות פתוחות שמטרתן הייתה זיהוי מיומנויות החשיבה שבהן עשו שימוש התלמידים במהלך הלמידה. הממצאים מצביעים על חמש קטגוריות של חשיבה מסדר גבוה שבהן עשו שימוש התלמידים במהלך התוכנית: קבלת החלטות, פתרון בעיות, רפלקציה, חקירה ויצירתיות. "קבלת החלטות" היא הקטגוריה השכיחה ביותר שנמצאה. רוב ההחלטות שנדרשו הלומדים לקבל היו בתחום התוכן, לאחר מכן בתחום החברתי ורק מיעוט ההחלטות מתייחסות למימד הטכנולוגי. דבר זה משקף את מהותו של מחולל המשחקים ככלי אינטואיטיבי ידידותי ופשוט המזמן התמודדות טכנולוגית ברת ביצוע, תוך מיקוד הלומדים בתוכן הלימודי המחקר מראה כי שימוש במחולל משחקים לימודיים מזמן שימוש במגוון מיומנויות חשיבה גבוהות.
דפנה קניג (אוניברסיטת תל-אביב), מונה קמינסקי (אוניברסיטת תל-אביב), ארנון הרשקוביץ (אוניברסיטת תל-אביב)
בחירת סרטונים ביוטיוב בקרב בני נוער: מה גורם להם להקליק?
תקציר
תוכני וידאו מקוונים הפכו להיות פופולריים ביותר בקרב בני נוער, הן לצורכי למידה והן לצורכי פנאי. המחקר אודות הגורמים לבחירת סרטונים בקרב אוכלוסייה זו נמצא עדיין בחיתוליו, וישנם אינדיקטורים ראשונים לכך שתהליך הבחירה אינו בהכרח מושכל. מחקר כמותי זה (30=N (בוחן את הקשרים בין בחירת תכנים ביוטיוב – בקרב בני נוער, בהקשרים של לימודים ופנאי – ובין מאפיינים של הסרטון (זהות הגורם המפרסם, משך) ושל המשתמש (מאפייני שימוש ביוטיוב). מן הנתונים עולה כי בתחום הלימודי ישנה העדפה לצפייה בסרטונים קצרים, ואילו בתחום הפנאי לא נמצא קשר בין הבחירה בסרטון לבין משכו. באופן מפתיע, לא נמצא קשר בין בחירה בסרטון לבין זהות הגורם המפרסם. מיקום הסרטון נמצא כקשור לבחירת הסרטונים, כאשר ההעדפה הברורה היא לבחירת סרטונים המופיעים במקום הראשון בתוצאות החיפוש, ואילו הסרטונים במקום השלישי (מתוך ארבעה) נבחרו במידה הפחותה ביותר. בניגוד לציפיות, לא נמצא קשר בין מאפייני השימוש לאופן בחירת הסרטונים.
נאוה מילר (מכללת לוינסקי לחינוך), אלונה פורקוש ברוך (מכללת לוינסקי לחינוך)
השימוש בהוראה מקוונת במקצוע הלשון בקרב תלמידי תיכון הניגשים לבחינת בגרות בכיתה י"א
תקציר
המחקר הנוכחי ביקש לזהות דפוסי שימוש באתר להוראת לשון "פשוט לשון", ולעמוד על מאפייני השימוש וההבדלים בדפוסי השימוש באתר בין שני סוגי תלמידים: תלמידים המוגדרים טובים (דוגמת כיתת נחשון ו/או כיתות מקבילות אליה) ותלמידי מב"ר – אתגר (השייכים לאגף שחר במשרד החינוך). כדי להשיג מטרה זו, המחקר הנוכחי בחן את דפוסי השימוש השונים באתר "פשוט לשון", את הקשר בין ההישגים לבין היקף השימוש ודפוסי השימוש באתר, כמו גם את ההבדלים בין כיתות נחשון, מב"ר ואתגר הן לגבי דפוסי השימוש והן לגבי היקף השימוש וההישגים.
לצורך המחקר, בוצעו מבחנים סטטיסטיים, הכוללים את כל הנתונים שנאספו מאתר "פשוט לשון", על כלל התלמידים.
ממצאי המחקר העלו כי נמצא קשר הדוק בין דפוסי השימוש באתר לבין הישגי התלמידים. עוד נמצא קשר בין כמות הפעולות לבין הצלחת התלמיד. המחקר מצביע על חשיבותו של אתר מקוון המלווה את הלימודים הפורמאליים בלימודי הדיסציפלינה, ועל יתרונותיו להערכת המורה את מצב הידע של תלמידיו.
אפראח עאסי (אוניברסיטת תל-אביב), ענת כהן (אוניברסיטת תל-אביב)
עד כמה כיתה הפוכה יכולה להיות מועילה ומספקת לחינוך מדעי בתיכון? מקרה-בוחן השוואתי
תקציר
גישת הכיתה ההפוכה מתחילה להיות מיושמת כשיטה פדגוגית בקרב מוסדות חינוך לא מעטים ברחבי העולם. זו גישה למידה היברידית המשלבת למידה מרחוק ופגישות פנים אל פנים. ההרצאה של המורה מועברת באמצעות קטעי וידאו מקוונים, בעוד תרגילים ופתירת בעיות מתקיימים בכיתה בכיתות קטנות מלווה בהנחיית המורה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה ליישם את האסטרטגיה החדשנית בביה"ס תיכון ישראלי במסגרת לימודי כימיה ולבדוק את שביעות הרצון הכללית של התלמיד.
יתר על כן, מחקר זה בוחן את ההשפעה של הכיתה ההפוכה על עבודה קבוצתית, אינטראקציה חברתית בכיתה, הישגי התלמידים, כל זאת בהשוואה לגישה המסורתית.
שיטות המחקר היו הן איכותית והן כמותית. השיטות יושמו והשתמשו בשאלון מקוון יחד עם משוב שנכתב על ידי התלמידים.
דווח על רמה גבוהה של שביעות רצון של התלמידים שבאו לידי ביטוי הן בתגובות השאלון והן המשוב החופשי.
נמצאו הבדלים חיוביים ומובהקים לכל המשתנים שנבדקו במחקר המוכחים את יעילות גישת הכיתה ההפוכה,
למעט הישגי התלמידים, שעבורם הייתה השפעה חיובית אך לא משמעותית.
אורית אבידב אונגר (המכללה האקדמית אחוה, האוניברסיטה הפתוחה), עליזה עמיר (המכללה האקדמית אחוה, משרד החינוך)
מה מעכב את שילוב הטכנולוגיה בהוראה? המחסום הדיסציפלינרי: המקרה של הוראת שפת אם (L1)
תקציר
מטרתו של מחקר זה לבחון בקרב מורים המלמדים כתיבה כחלק מהוראת שפת אם, כמקרה בוחן, את מידת השליטה שלהם בכלי תקשוב, את היקף השימוש שהם עושים בכלי התקשוב בהוראת הכתיבה, ואת תפיסותיהם באשר למטרות השימוש בכלי תקשוב בהוראת התחום, כל זאת כדי לנסות ולהבין מה מעכב את המורים מלהטמיע את התקשוב בדיסציפלינה. מכאן שאלות המחקר הן: 1 .מה מידת השליטה של מורים בשימוש בכלי תקשוב בהוראת שפת אם בהוראת כתיבה? 2 .מה מידת השימוש של מורים בכלי תקשוב בהוראת כתיבה? 3 .מהן העמדות של מורים כלפי שילוב תקשוב בהוראה? 4 .כיצד תופסים מורים לעברית את מטרת שילוב התקשוב בהוראת הדיסציפלינה שלהם?
כל המורים מלמדים במערכת החינוך העל-יסודית במדינת ישראל. כמחציתם (%52 (מלמדים רק בחטיבת ביניים, כשליש (%28 (מלמדים רק בחטיבה העליונה, ואילו היתר מלמדים גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה.
מהממצאים עולה כי מורים המלמדים באופן מפורש כתיבה שולטים בכלי תקשוב המקדמים באופן מפורש כתיבה, אולם הם אינם עושים כמעט שימוש בכלים אלו בהוראה בכיתה. ממצאים אלו עומדים בסתירה לעמדות של המורים, הרואים בחיוב את השימוש בטכנולוגיה בהוראה.
