רוב האנרגיה של גורמי הלמידה המתוקשבת בארה"ב (ובמידה מסוימת גם בישראל) מופנית להפעלה ותחזוקה של קורסים מתוקשבים מסוג MOOC . אבל, לצערנו ולמגינת ליבם של הלומדים , הקורסים האלו נראים ונשמעים כמו אולמות הרצאה ענקיים ודחוסים במקום חדרי סמינריון ידידותיים ואינטמיים יותר . מרבית קורסי ה-MOOC הם לא יותר מאשר סביבות למידה מבוססות וידאו אשר כוללות חידונים מקוונים ופורומים גדולים בהם הולכים לאיבוד.
הגל השני של פלטפורמות ללמידה מקוונת צריך לשנות כיוון ולהתמקד בלמידה אינטימית יותר במקום למידה מאסיבית. כאן צריכים להיכנס לפעולה בעלי מקצוע הנקראים learning architect, אנשים הבאים מהליבה של שיטות הוראה והדרכה ולא מהליבה הטכנולוגית או העסקית המחפשים לדחוס כמה שיותר לומדים לאולם הרצאות ענקי.
ראו גם :
שימושיות נמוכה של הקורסים המקוונים הקיימים (useability)
אולי הגורם לחוסר ההתלהבות של הלומדים מקורסי MOOC נובע מעצם התכנון והעיצוב (useability) של מערכות הלמידה המתוקשבות שהם חיקוי מתוקשב של מתכונת הלמידה בכיתה ( משאבי למידה , מטלות , פורומים) ,כלומר, הפלטפורמה הטכנולוגית השתנתה אך החשיבה בניהול הקורס המתוקשב נותרה מסורתית ללא יצירת למידה מאותגרת , אולי הדור הבא של למידה מתוקשבת ברשתות חברתיות ישנה את התמונה? . ימים יגידו .