בוקר ערפילי בסטנפורד. הטלפון שצלצל בדירתה של פרופסור קרול דווק , Carol Dweck , בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד הפתיע אותה, על הקו היה שר החינוך הסיני שהזמין אותה לפגישה בשגרירות סין בארה"ב. במהלך השיחה הוא הודה לה על תרומתה המשמעותית לחינוך שהועילה מאד לתכנית החומש של ממשלת סין להקים אלפי בתי ספר חדשניים המבוססים על תפיסת עולמה החינוכית .
באנגליה יש כבר מאות בתי ספר שהכניסו את השיטה של פרופסור קרול דווק , אבל הסינים החליטו לבצע מהלך מרחיק לכת יותר ולבסס בהרחבה את בתי הספר החדשניים המצמיחים דפוס חשיבה מתפתח על תקשוב חינוכי . חודש אחר כך היא זכתה בפרס החינוך הסיני היוקרתי ( 4 מיליון דולר) . פרס החינוך הסיני ידוע בשם l Yidan Prize הוא מעניק סכום עתק של 4 מיליון דולר לאנשים פורצי דרך בתחומי החינוך בעולם.
מי היא פרופסור קרול דווק וכיצד היא משפיעה כיום על ההתפתחות של בתי ספר המצמיחים דפוס חשיבה מתפתח ?
קרול דווק נולדה באוקטובר 1946 בניו יורק למשפחה יהודיה ספרדית ותיקה שעסקה במסחר .
במקום ללמוד מינהל עסקים כפי שרצה אביה , החליטה קרול ללמוד פסיכולוגיה ולאחר כמה שנות לימוד , קיבלה בהצטיינות דוקטורט בפסיכולוגיה ונקלטה כמרצה מובילה באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית .
בשנת 2006 פרסמה פרופסור קרול דווק (Dweck ) את הספר "כוחה של נחישות", Mindset: the new psychology of success ובו סקירה של ממצאים מרכזיים מהמחקר שערכה על אופיים והשפעתם של דפוסי חשיבה שונים. הספר הפך במהרה לרב מכר של הניו יורק טיימס, כיכב בחדשות הבי.בי.סי ותורגם ליותר מ-20 שפות. בספר סיכמה דווק את ההוכחות ממחקרה בן עשרות השנים, המעידות על כך שכאשר תלמידים מפתחים 'דפוס חשיבה מתפתח' Mindset Growth הם נשענים על האמונה שאינטליגנציה היא גמישה ומתפתחת.
בצילום : פרופסור קרול דווק , מקבלת את פרס החינוך Yidan, 2017
אז מה זה בעצם מיינדסט?
מיינדסט (mindset) – דפוסי חשיבה – אלו ההנחות, האמונות והציפיות שהאדם מחזיק ביחס לעצמו ולאחרים. דפוסי חשיבה אלו מנחים את ההתנהגות שלנו ומשפיעים על התגובה שלנו לאירועים שקורים לנו.
לדפוס חשיבה זה השלכות עמוקות – תלמידים המאופיינים בדפוס חשיבה מתפתח מתרגלים ולומדים באופן יעיל יותר ומפגינים רצון להתמודד עם אתגרים ועמידות לנוכח כישלון. לעומתם, אלו בעלי 'דפוס חשיבה מקובע' Mindset Fixed) ) סבורים שאינטליגנציה היא תכונה קבועה – 'או שאתה חכם או שלא'.
כאשר תלמידים בעלי דפוס חשיבה מקובע נכשלים או טועים, הם סבורים שהם פשוט לא חכמים דיים ומרימים ידיים. תלמידים כאלה נמנעים תכופות מאתגרים, ומעדיפים לבצע במקומם משימות עבודה קלות יותר שבהן הם יודעים שיצליחו.
מחקריה של דווק מראים שלכ-%40 מהתלמידים בארה"ב דפוס חשיבה מתפתח, ל%40 דפוס חשיבה מקובע, ואילו %20 הנותרים מאופיינים בדפוסי חשיבה מעורבים.
כאשר תלמידים עוברים מדפוס חשיבה מקובע לדפוס חשיבה מתפתח, הם נוטים להפגין ביצועים ברמות גבוהות יותר בבית הספר. תוכנית ההתערבות שפותחה עבור התלמידים במסגרת מחקרה של דווק היא תוכנית מקוונת המיועדת לתלמידי חטיבת הביניים )גילאי 13-11)המציגה להם את הפוטנציאל של גמישות של המוח ואת השפעת התרגול על התפתחות האינטליגנציה.
לדפוסי החשיבה יש השפעה עצומה על הלמידה של התלמידים. לדוגמה, תלמידים עם דפוס מקובע מאמינים שהם "לא טובים במספרים" או "לא יודעים לכתוב טוב". כשהם מאמינים בזה, הדבר הופך לנבואה שמגשימה את עצמה. כך, כשהם נתקלים בקושי בלימודי המתמטיקה זה מאשר את האמונה הפנימית שלהם ומוביל לכך שירימו ידיים בקלות. באופן פרדוקסלי, יש תלמידים שמחזיקים בדפוס חשיבה מקובע לא בגלל כישלונות חוזרים, אלא דווקא בגלל הצלחה שבאה בקלות. הם עשויים לחשוב "תמיד הצלחתי במתמטיקה מבלי להתאמץ וכולם חושבים שאני טוב בזה. לכן, אני לא מתכוון לקחת סיכונים ולשים את עצמי במצב שייראו אותי נכשל". תלמידים אלו השקיעו בתדמיתם כאשפים במתמטיקה ועתה הם חוששים לסכן זאת. או למשל, "תמיד שיבחו אותי על הכתיבה שלי, ועכשיו המורה הזה מבקר את התשובות שלי – אולי אני לא באמת כזה טוב בכתיבה". ההצלחה הקלה בתחילת הדרך עלולה להשאיר תלמידים ללא אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים.
תלמידים בעלי דפוס חשיבה מתפתח, לעומת זאת, בין אם הם מצליחים בלימודיהם ובין אם לאו, ממשיכים לחפש אתגרים. כישלון מבחינתם הוא דבר פרודוקטיבי מפני שהוא מלמד אותם כיצד להשתפר בפעם הבאה. האמונה שהניסיון הבא עשוי דווקא להסתיים בהצלחה מחדירה בהם מוטיבציה, ולאחר זמן, התוצאות שלהם גבוהות יותר.
השפעת ההורים והמורים
מי שבעצם משפיע רבות האם חשיבה ותפיסה זו תשתנה היא המעגל החברתי הקרוב לילד: אמא ואבא, כמובן שגם אותם חינכו בצורה כזו ולפי תפיסת ההורים ככה יועבר תפיסתם אל הילד. ברגע שההורים נוקטים בגישה מה אסור ומותר כן/לא, הילד יפתח דפוס חשיבה קבוע. אילו הוריו יעודדו גישה של סקרנות, יוזמה וידרבנו את הילדים להמשיך ללמוד יפתחו גישה של צמיחה ופיתוח אישי.
כמובן, שגם המורים הם חלק הכרחי להתפתחות התפיסות של הילד, מורה הנוקט בגישה טובה ומאמין גם בילדים הפחות חזקים בנושא הנלמד ומראה להם שהכל אפשרי לשנות, שהכל זה עניין של תרגול,יגרום לילד לפתח חשיבה עצמית, ביקורת והאהבה עצמית חיובית כלפי עצמו. בעוד מורה אשר “פוסל” את תלמידיו לפי הציונים או הידע שהם מראים בזמן השיעור יגרום לילד לפתח את הגישה של חשיבה קבועה.
מה מורים יכולים לעשות כדי לעזור לתלמידיהם להתאמץ ולעבוד קשה ?
כשמתחילים ללמוד חומר חדש, חשוב שמורים יאמרו שכל אחד יכול ללמוד אותו. . אבל צריך להסביר לילדים שזהו תהליך והמהירות אינה קובעת. צריך ללמד ילדים שזה בסדר לטעות, אבל להסביר להם מה הטעות שעשו. אנחנו המבוגרים צריכים להיות מודעים לכך שהרבה מהדברים אנחנו עושים הופכים את הילדים "ללא לומדים" . המשובים שמבוגרים נותנים לילדים גורמים להם להתרכז בחשיבה כיצד להיראות חכמים ולהסתיר את הטעויות שלהם, ולא איך באמת ללמוד. כך אנחנו מייצרים ילדים עם חשיבה מקובעת. המבוגרים צריכים להחמיא לילדים על דבקות במטרה ועל הדרך שהם עושים ולא על האישיות שלהם.
מחקרים רבים הוכיחו את השפעתן של התערבויות לשינוי דפוס החשיבה על הישגי תלמידים בכל הגילאים. הוכחות ממחקרים שנאספו במשך העשור האחרון הובילו להבנות חדשות לגבי גמישות המוח, ואלו משליכות על אופן תפיסת היכולות והפוטנציאל של תלמידים, בייחוד על דרכי הפעולה והעברת המסרים לתלמידים. הארצות המצליחות ביותר בעולם מבססות את גישתן החינוכית על עידוד דפוס החשיבה המתפתח, ומעבירות לתלמידים את המסר לפיו הלמידה דורשת זמן והיא תוצר של מאמץ.
במדינות רבות באסיה נהוגות שיטות חינוך המבוססות על הרעיון שלמידה היא תהליך הנקבע על פי מאמץ ולא על פי תפיסות מקובעות לגבי יכולת. הרעיון של הפרדת התלמידים לרמות שונות נחשב בלתי רצוי. כך למשל ביפן רואים את החלוקה להקבצה על פי יכולת כאי-שוויונית באופן אינהרנטי. כמו כן הורים ומורים יפנים נוטים להאמין שלהקבצה על פי יכולת תהיה השפעה שלילית חמורה על הדימוי העצמי של הילדים ועל דפוסים חברתיים..
בצילום : ביה"ס בהונג המבוסס על משנתה החינוכית של קרל דווק , בשילוב תקשוב חינוכי
אולם בארצות אחרות, שבהן הציונים במבחנים הבינלאומיים נמוכים יותר, לרבות אנגליה וארה"ב, משתיתים תכופות את דרכי הפעולה על תפיסות לגבי יכולת שהוכחו כשגויות. בשעה שהמחקרים מוכיחים את גמישות המוח ואת היכולת של תלמידים לפתח תבונה באמצעות עבודה קשה ואתגרים, בחלק מבתי הספר ממטירים על התלמידים מסרים לפיהם היכולת היא קבועה ורק חלק מהתלמידים ניחנו בכישרון ובאינטליגנציה, בעוד שהאחרים לא. הפער הזה בין ההוכחות המחקריות לפרקטיקה משתקף בצורה הברורה ביותר בהנהגת הקבצות על בסיס יכולת בבתי הספר, שבהן מועבר לתלמידים המסר שיכולתם קבועה, ובכך מתחילים להטביע בהם את האמונות המזיקות של דפוס חשיבה מקובע, שהמחקר הראה כי הן פוגמות בהזדמנויות הלמידה של התלמידים לאורך כל חייהם.
פיתוח בתי ספר המצמיחים דפוס חשיבה מתפתח
ההבנה שהיכולת שלנו היא גמישה וכי עלינו לעודד דפוס חשיבה מתפתח היא בעלת השלכות עמוקות על ההוראה. מחויבות אמתית להעברת מסרים לעידוד דפוס חשיבה מתפתח דורשת בחינה של כל היבטי ההוראה. אפילו המטלות שהמורים בוחרים לתת לתלמידים מהוות הזדמנויות שונות להעברת מסרים לתלמידים. כך למשל במתמטיקה, אם התלמידים מקבלים שאלות קצרות הדורשות פתרונות בחירה בסגנון נכון או לא נכון, והם טועים תכופות בפתרונות, יקשה עליהם לחשוב שיוכלו להגיע להישגים אם רק ישקיעו ויתאמצו. כשהמטלות פתוחות יותר ומציעות הזדמנויות ללמידה, התלמידים מסוגלים לראות את האפשרות להשתפר ולהצליח יותר ( Jo Boaler 2018).
בהונג קונג (וגם באנגליה) כבר פועלים עשרות בתי ספר אשר מבססים את משנתם החינוכית על המודל הפסיכולוגי של פרופסור קרול דווק תוך ניסיון לשלב תקשוב חינוכי מוגבר, והצלחתם לא נעלמה מעיני שר החינוך הסיני שאחראי על 300 מיליון תלמידים במדינה הענקית . גם המילארדר הסיני מהונג קונג ,שהקים את פרס החינוכי Yidan , שמע על כך והחליט כי ב2017 תזכה בפרס היוקרתי הזה ( 4 מיליון דולר!!!! ) פרופסור קרול דווק .
פעולות להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב המורים
למאמר המלא של אסף צבן מחודש נובמבר 2017
מקורות
אסף צבן , " מה מתכנת לנו את המוח ? " הגיע זמן חינוך , ספטמבר 2017
נאוה דקל , "המפתח להצלחה: עידוד לעבודה קשה" , , "הד החינוך" יוני 2010 , ע"ע 112-115 .
אבי עשור, "רצף הוראה־למידה מקדם מוטיבציה " , הד החינוך, אפריל 2013, כרך פ"ז, גיליון מס' 05 , עמודים 96-99.
קרול ס' דווק, כוחה של נחישות, הוצאת כתר, 299 עמודים, 2008
Gunderson, E. A., Gripshover, S. J., Romero, C., Dweck, C. S., Goldin-Meadow, S., & Levine, S. C. (2013). Parent praise to 1-to 3-year-olds predicts children's motivational frameworks 5 years later. Child Development, 84, 1526-1541.
Heine, S. J., Kitayama, S., Lehman, D. R., Takata, T., Ide, E., Leung, C., & Matsumoto, H. (2001). Divergent consequences of success and failure in Japan and North America: An investigation on self-improving motivations and malleable selves. Journal of Personality and Social Psychology, 81, 599-615.
Molden, D. C., & Dweck, C. S. (2006). Finding "meaning" in psychology: A lay theories approach to self regulation, social perception, and social development. American Psychologist, 61, 192-203.
Mueller, C. M., & Dweck, C. S. (1998). Praise for intelligence can undermine children's motivation and performance. Journal of Personality and Social Psychology, 75, 33-52.
Yeager, David; Walton, Gregory and Cohen, Geoffrey L. "Addressing achievement gaps with psychological interventions", Phi Delta Kappan; Feb2013, Vol. 94 Issue 5, p62-65.
Mindset: the new psychology of success
Interview with Carol S. Dweck, Stanford University
Carol Dweck's Profile | Stanford Profile
Stanford psychologist recognized with $4 million prize
Interview with Carol S. Dweck, Stanford UniversitY
Rescue Union School District – Growth Mindset
A Mindset "Revolution" Sweeping Britain's Classroom
Mindset and Motivation in Adolescence
Introducing growth mindset into the classroom
