היוזמה הפדגוגית שהוצגה ע"י ד"ר קרן לוי , ממכללת אוהלו בקצרין בכנס צ'ייס ה14 באוניברסיטה הפתוחה הייתה חדשנית מבחינת שיטות ההערכה המתוקשבות המיושמות כיום בחינוך הגבוה בכלל ובמכללות להכשרת מורים בפרט.
המציאות בשטח : לא נעשים שינויים משמעותיים בקורסים בעקבות סקרי הוראה
סקרי הוראה הינם הכלי הרווח ביותר להערכת איכות הוראה וקורסים בחינוך הגבוה. סקר כזה מורכב על פי רב משאלות סגורות ומספר מצומצם של שאלות פתוחות. על אף שמטרתם המוצהרת של סקרי
ההוראה הינה לשפר את איכות הקורסים כדי להעלות את שביעות הרצון של הלומדים וכן כדי לסייע בתכנון קורסים עתידיים, דהיינו, להערכה מעצבת, הרי שבפועל הם משמשים בעיקר לקידום הסגל, כלומר, להערכה מסכמת. קיימת ספרות ענפה מאד הדנה במחלוקות שסביב סקרי ההוראה, ואף כי מחקרים מצביעים על רמת מהימנותם הגבוהה, אינם נתפסים ככאלה על ידי אנשי סגל רבים. התוצאה היא שלא נעשים שינויים משמעותיים בקורסים בעקבות סקרי הוראה.
Side view of woman working on laptop, selective focus
ליומני למידה רפלקטיביים (בלוגים) יתרון מבחינת הרפלקציה
יומני למידה רפלקטיביים (בלוגים) יכולים לספק למרצה מידע רב יותר מאשר סקרי ההוראה, משום שהרפלקציות על פי רב מעמיקות ומכסות מגוון רחב יותר של נושאים. הסטודנטים יכולים לבטא בכתיבתם את מה שלמדו וחשו במהלך הלמידה, ואף לפרט אילו שינויים רצוי שהמרצה יבצע בקורס. יומני הלמידה הפכו בשנים האחרונות למקוונים וזאת באמצעות שימוש ברכיבים המהווים חלק מהמערכת לניהול למידה כגון, רכיב
הבלוג המוטמע במוודל. אחד היתרונות העיקריים בכך הוא, שהמרצה יכול לשלוט על מועד הגשת הרפלקציה על מנת שלא ייווצר פער זמנים גדול מדי בין הלמידה לכתיבה .
המחקר עסק בהערכה מעצבת של קורס באמצעות יומני למידה רפלקטיביים מקוונים (בלוגים) שבהם כתבו הסטודנטים בסיומו של כל שיעור. העובדה שהיומנים היו מקוונים הקלה על הגישה לרפלקציות. מכיוון שהכתיבה נעשתה בכל שבוע, יכולים היו הסטודנטים בסוף הסמסטר לבחון את התהליך הלימודי שהם עברו וגם לספק למרצה הערכה כוללת של הקורס.
כיצד סייעו הבלוגים של הסטודנטים בקורס להערכה מעצבת ?
היומנים (בלוגים) היו כלי חשוב לקיום הערכה מעצבת מתמשכת במהלך הסמסטר, וסייעו להתאים את הקורס לצרכי קבוצת הסטודנטים בזמן אמת. הרפלקציות הבהירו מה נחשב על ידי הסטודנטים כחוויה למידה טובה. בנוסף, באמצעות הקריאה ביומנים מדי שבוע, ניתן היה לאתר נושאים שלא הובנו, ולטפל בהם בשיעורים עוקבים. באמצעות היומנים ניתן היה לעמוד גם על קשיים שחוו הסטודנטים. חשוב לציין שהובעה
שביעות רצון מכך שהייתה התייחסות מיידית לנושאים וצרכים שעלו ביומנים, והלומדים ראו בכך ביטוי לזמינות של המרצה.
במהלך ניתוח איכותני של הנתונים לאחר סיום הקורס, עלו שלוש קטגוריות מרכזיות: אסטרטגיות פדגוגית, למידה משמעותית וקשיים ואתגרים. הממצאים הצביעו על מספר ממדים שהיו חשובים לסטודנטים: רלוונטיות של הנלמד לקריירה העתידית, מעורבות והשתתפות פעילה בזמן הלמידה, בהירות הסברים, יצירת עניין בשיעורים וזמינות של המרצה. דבר זה עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שהראו את חשיבותם של הממדים הללו בעיני הסטודנטים (פרנק, המר וסהר-ענבר, 2011.).
הבלוגים ככלי עזר לתכנון הקורס בעתיד
היומנים היוו כלי חשוב לתכנון קורסים עתידיים. המסקנה הייתה שכדי שסטודנטים ילמדו מתוך רצון ובאופן רציני, עליהם להבין מהו הקשר שבין התיאוריה למעשה, וכן שהמרצה ינקוט בגיוון של שיטות הוראה ופעילויות למידה. בנוסף, ניתן היה להבין שקריאה אקדמית היא מכשול בדרכם של סטודנטים ושיש להקדיש זמן לשיפור מיומנות זו בקורסים. ולבסוף, היומנים הצביעו על חששות וקשיים שחווים בקורסים סטודנטים ממגזרי מיעוטים ששפת אימם אינה עברית.
ראו גם :
שימוש במתן משוב באמצעות בלוגים כדי להגביר את הלמידה ואת הרפלקציה העצמית של הסטודנטים
כתיבת משוב יצירתי בסביבת עבודה אקדמית
Using Blogs – MoodleDocs – Moodle.org
הערך המוסף ללמידה – תיעוד תהליך למידת חקר בבלוג .
אודות ד"ר קרן לוי והיחידה לקידום ההוראה במכללת אוהלו
מקורות בסקירה של ד"ר קרן לוי
וינר, ג' ופילק, ג', וקורסיקוב, ד' (2015 ). מה חושבים הסטודנטים על מהי הוראה טובה ומיהו המורה המצטיין? – סקר התאחדות הסטודנטים. הוראה באקדמיה,5 ,עמ' 40-31.
פרנק, מ', המר, ר', וסהר-ענבר, ל' (2011). מה באמת חשוב לסטודנטים? ניתוח תוצאות סקרי ההוראה במכון טכנולוגי חולון .הוראה באקדמיה, עמ' 57-55.
