סיכם : עמי סלנט
כנס צ'ייס החמישה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה – יום שלישי, טז בשבט תש"ף, 11 בפברואר 2020
מה למדתי ?
למרות כל ההכרזות של גורמי חינוך ומשרדי חינוך על תוכניות טכנולוגיות חדשניות הרי חדשנות טכנולוגית אמיתית צומחת תמיד מלמטה למעלה , כלומר מהמורים ומבתי הספר. זו , כנראה , תוצאה של מאפייני החברה הישראלית הדינאמית שנוטה ליזום בעצמה ולא לחכות למדיניות והוראות מלמטה. ככל שיהיו למנהלי בתי ספר בישראל יותר אוטונומיה וחופש פעולה כך יהיו יותר יוזמות מתוקשבות בבתי הספר. לתשומת לב שר החינוך (או שרת החינוך ) הבא.
ועוד למדתי מהמחקר החשוב של ענבר ביטון ופרופסור אורית אבידב-אונגר : מורים אשר נמצאים בשנותיהם הראשונות לעבודה נוטים ליזום יותר חדשנות בעבודתם.
ענבר ביטון העבירה הרצאה מרתקת , ובה היא דיווחה על מחקר חשוב שערכה בהנחיית פרופסור אורית אבידב-אונגר אשר מדי פעם השלימה את התובנות במהלך ההרצאה והשאלות.
תקציר
המחקר הנוכחי בוחן את זהותם המקצועית של מורים היוזמים חדשנות בבית ספרם ובודק מהם הגורמים המניעים אותם לייזום חדשנות זו ומהם הגורמים התומכים והמעכבים אותם בייזום החדשנות בהקשר לזהותם המקצועית. שיטת המחקר היא איכותנית. במחקר השתתפו 20 מורים שנבחרו משני מחוזות בארץ (מרכז ודרום) אשר יזמו חדשנות בבית ספרם. המורים רואיינו ראיונות עומק חצי מובנים. נערכו תצפיות לא משתתפות ממוקדות ורפלקציות מובנות על-פי מודל הבצל. ממצאי המחקר עובדו באמצעות ניתוח תוכן על פי הקטגוריות שאותרו בראיונות. מהמחקר עולה כי ישנה מגמת עלייה בייזום חדשנות של מורים בבתי הספר בעקבות התפתחות גישות ההוראה והחידושים הטכנולוגיים. הממצאים מראים כי לזהות המקצועית של המורים ישנה השפעה רבה על תהליך ייזום החדשנות בבית הספר. בעקבות הממצאים שהתקבלו מהמחקר, קובעי מדיניות, מנהלים ומורים יכירו את מאפייני היזם לעומק ויוכלו למפות פרופילים שונים של יזמים.
מבוא
"בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מורים אשר יוזמים חדשנות בבית הספר. בעקבות השינויים בחברה והטכנולוגיה המתקדמת, בתי הספר מנסים לבנות מחדש את תכניות הלימוד שלהם על מנת לגשר על הפער הטכנולוגי הקיים בהוראה. תהליך זה דורש אימוץ טכנולוגיות וייזום חדשנות של מורים כדי לקדם את הלמידה המשמעותית וכדי לשפר את הישגי התלמידים (2012, Andoh-Buabeng) בתי ספר בעידן הדיגיטלי נדרשים כל העת לבחון כיצד החדשנות תבוא לידי ביטוי בבית הספר, מרמת הפדגוגיה וכלה ברמה הארגונית. בהקשר זה, הפעילות הגבוהה ביותר של חדשנות מתרחשת בקרב המורה ותכנית הלימודים. התופעה של מורים היוזמים חדשנות בבית הספר הולכת וצוברת תאוצה ומכאן המוטיבציה למחקר זה.
ממחקר שבחן את הסיבות לכך שמורים יוזמים חדשנות בבית הספר, נמצא כי מורים אשר יזמו חדשנות בעבודתם, פעלו מתוך הרצון לשפר את דרכי הלמידה של תלמידיהם, חלקם בשל תהליכי התפתחות מקצועית (Emo, 2015) שעברו."
שאלות המחקר
המחקר התמקד בבחינת מאפייני ומרכיבי הזהות המקצועית של המורים היוזמים חדשנות ובחן את מאפייניה בקרבם. נעשה שימוש בתיאוריית ההון המקצועי של הרגרייבס ופולן (2013 ) כמסגרת לבחינת התופעה ומרכיביה. מכאן, שאלות המחקר הן:
1 .מהם מאפייני ומרכיבי הזהות המקצועית של מורים היוזמים חדשנות בבית הספר?
2 .מה מניע את המורים היוזמים חדשנות לייזום חדשנות בבית ספרם?
3 .מהם הגורמים התומכים והתנאים שמאפשרים למורים ליזום חדשנות בבית הספר?
4 .כיצד בית הספר תומך ומאפשר למורה להיות יוזם עצמי של חדשנות מול האתגר של שינוי יזום עצמי של חדשנות בבית הספר?
אוכלוסיית המחקר
במחקר השתתפו 20 מורות שנבחרו משני מחוזות בארץ (מרכז ודרום). תהליך המיון ובחירת המורים למחקר נעשה באופן הבא: 1 .מקורות מדיה – פייסבוק, WhatsApp ודואר אלקטרוני. 2 .שימוש במקורות חיצוניים כמו המלצות מנהלים או עמיתים על מנת לזהות מורים שרואים בהם יזמים. המורים שנבחרו למחקר הם בשלבי קריירה שונים בהתאם לוותק שלהם. התפלגות המורים היזמים לפי שנות הותק במחקר היא כדלהלן: 13 מורים נמצאים בשנותיהם הראשונות לעבודה (בעלי ותק של עד 5 שנים), 4 מורים נמצאים בשנותיהם המתקדמות לעבודה (בעלי ותק של 19-6 שנים) ו-3 מורים נמצאים בשנותיהם המאוחרות לעבודה (בעלי ותק של 20 שנים ומעלה)..
מאפייני המורה היזם וזהותו המקצועית
מניתוח הממצאים במחקר התקבלו מאפיינים ותכונות אופי של המורים היזמים: יכולת לזהות צרכים ובעיות, יכולת לאתר הזדמנויות, לקיחת סיכונים, ביטחון עצמי, חשיבה יצירתית וחדשנית, פתיחות להתנסויות חדשות, יכולת שכנוע. אלו הם מורים בעלי מוטיבציה גבוהה ורצון עז להכנסת שינויים, הפועלים מתוך בחירה בחינוך, תחושת שליחות ומעורבות חברתית. הזהות המקצועית של המורים קובעת את הדרך בה המורים מתפתחים ואת עמדותיהם כלפי שינויים חינוכיים. מרבית המורים ציינו את הצורך שלהם בהכנסת שינויים על מנת לעניין את התלמידים ולא להשתעמם בעבודתם. כך למשל: "העניין אצל התלמידים, שהשיעור לא יתנהל בדרך בנאלית ומשעממת, שזה ייצור אצלם איזשהו רצון עז להמשיך בשיעור ולא להשתעמם ולאבד עניין"; "אנחנו במאה ה-21 וחייב לייצר הוראה מותאמת לעולם הילד, לאתגר את הילדים, לעניין אותם, גם כל הטכנולוגיה שיש עכשיו בחוץ אז אנחנו צריכים להכין את הילדים למציאות". המורים היזמים מתאפיינים כמורים בעלי חשיבה יצירתית הפתוחים להתנסויות חדשות. כך למשל: "בכללי אני מחשיבה את עצמי כאדם יצירתי וראש גדול, אני אוהבת לשלב בין מספר תחביבים ואהבות שלי ולנסות ליצור משהו חדש".
מקום בית הספר בהובלת החדשנות כגורם תומך במורים היזמים
בית הספר הינו גורם תומך עיקרי בהובלת החדשנות של מורים. מרבית המורים ציינו כי הם מנהלים ומובילים את החדשנות שלהם בין כותלי בית הספר. דבר זה לטענתם, מאפשר להם לשלב את היוזמה עם תכנית הלימודים של משרד החינוך, וכך למעשה להביא את עצמם לידי ביטוי במערכת. כאשר למורים ניתנת ההזדמנות ליישם את החדשנות שלהם במסגרת תכנית או פרויקט הפועלים בבית הספר, קל להם יותר להוביל את החדשנות. כך למשל: "בבית הספר קם פרויקט "אמירים", אני מלמדת את היוזמה בתחום הריאלי"; "אני מלמדת למשל במסגרת שיעורי ביוטכנולוגיה". תמיכת בית הספר במורים היזמים מובילה להתפתחות מקצועית שלהם התורמת לשיפור הזהות המקצועית ולהעצמת תפקודם המקצועי. כך למשל: "עצם העובדה שניתנת למורות הזדמנות להוביל יוזמה וחדשנות, המורות מרגישות טוב ומרגישות הזדמנות לפרוח"; "קודם כל זה נותן לי להרגיש שייכות בבית הספר, נותן לי להרגיש שאני מסוגלת לשנות וליצור עניין".
דיון ומסקנות
המחקר מאפשר התייחסות מעמיקה למאפייני זהותם המקצועית של מורים היוזמים חדשנות בבית ספרם ולגורמים המניעים אותם לייזום חדשנות זו. המחקר בחן את השיטות ודרכי היישום של ייזום החדשנות בבתי הספר על ידי המורים בדגש על הפרקטיקה המקצועית שלהם שמאפיינת את ייזום החדשנות מבחינתם ומאפייני זהותם המקצועית בהקשר זה. במחקר נבחנו תפיסות של מורים יזמים בעלי שנות ותק וגילאים שונים ביחס לתופעת ייזום החדשנות. מסקנת המחקר העיקרית היא שמורים יזמים אוחזים בתפיסות שונות ביחס לתופעת ייזום החדשנות בהוראתם. תפיסות אלו עלו מתוך ניתוח דברי המורים: (1 ) ייעול תהליכים קיימים בהוראה; (2 ) הכנסת שינויים וגיוון בדרכי הוראה; (3 ) התאמה לשינויים המתרחשים בסביבה; ו-(4 ) יצירת פתרונות לצרכים קיימים בהוראה. היזמים מתאפיינים ביכולת קבלת החלטות ופתרון בעיות, לרוב הם מתאפיינים בנחישות, עקביות וחשיבה (Borasi & Finnigan, 2010) מחוץ לקופסה.
מניתוח הממצאים והשוואה בין קבוצות המורים היזמים לפי שנות הותק עולה כי קיים שוני ביניהם: מורים אשר נמצאים בשנותיהם הראשונות לעבודה נוטים ליזום יותר חדשנות בעבודתם. הם תופסים את החדשנות כחשיבה מחוץ לקופסה וכלמידה חווייתית. בקרב המורים הנמצאים בשנותיהם המתקדמות והמאוחרות לעבודה ניתן לראות פחות קרבה לתהליך ייזום החדשנות, בשל תמיכה בשיטות הלמידה המסורתיות. הספרות המחקרית מצביעה על יותר ויותר מורים אשר יוזמים חדשנות בבית ספרם בשנים האחרונות .
מהמחקר עולה כי ישנה מגמת עלייה בייזום חדשנות של מורים בבתי הספר בעקבות התפתחות גישות ההוראה והחידושים הטכנולוגיים.
מחקרים שעסקו בחדשנות והטמעתה בסביבות למידה הצביעו על כך שהתפיסות והעמדות של המורה כלפי חדשנות טכנולוגית משפיעות על קבלת החדשנות והטמעתה בבית הספר. מורים נוטים לאמץ טכנולוגיה חדשה אם הם יכולים להשתמש בה בהתאם לתפיסותיהם ולהתנסויותיהם בהוראה (ודמני, 2011 ) .
מורים שהיו מסוגלים לשנות רפורמות על פי האמונות שלהם, היו נוטים יותר לקיים שיטות חדשות שלהם בכיתות הלימוד (2017, Maynes & Holdsworth ).
מהמחקר הנוכחי עלה כי ככל שהתפיסות של המורים היזמים ביחס לייזום חדשנות הינן חיוביות יותר, כך המורים ייזמו יותר חדשנות.
מניתוח הממצאים במחקר עולה כי לזהות המקצועית של המורים יש תפקיד עיקרי בתהליך ייזום החדשנות והובלתו בבית הספר. מורים אשר תופסים את עצמם כבטוחים בבחירתם המקצועית, בעלי תחושת חוללות עצמית ובעלי תחושת שליחות, אכן יחושו שזהותם המקצועית מגובשת ויזמו יותר חדשנות.
לסיכום, הטמעת תהליכי חדשנות טכנולוגית דורשת התאמות לצורכי הארגון. לפיכך נדרשת בחינה מעמיקה והכרה של בית הספר, תרבותו ויכולותיו.
בכדי שבתי הספר יוכלו להמשיך להתפתח, עליהם לאמץ חדשנות טכנולוגית .
בעקבות בחינת זהותם המקצועית של המורים בהקשר לתופעת ייזום החדשנות, המורים יוכלו לזהות את מאפייני היזמות בקרבם ואת תפיסותיהם בנוגע ליישום והטמעת חדשנות טכנולוגית בבית הספר, ואלה ישמשו כלים מעשיים לטיפוח סביבה מעודדת חדשנות.
למאמר המלא :
ייזום חדשנות טכנולוגית בבית הספר שמקורה במורים עצמם: בחינת הגורמים
התומכים והתנאים לייזום החדשנות של המורים וזהותם המקצועית
ענבר ביטון (המכללה האקדמית אחוה), אורית
אבידב-אונגר (המכללה האקדמית אחוה, האוניברסיטה הפתוחה)
