עורכים: פרופ' ענת זוהר, עודד בושריאן
שנת הפרסום: 2020 – תש"ף
יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך , 2020 (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).
סוג הפרסום: מסמך מסכם: ממצאים,מסקנות,המלצות
ועדת קונסנסוס בנושא: התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21
מה צריכים התלמידים והתלמידות בישראל ללמוד בבתי הספר במאה ה -21 ? אילו שינויים יש לבצע בתוכניות הלימודים ואילו חומרי לימוד ראוי להעמיד לרשות התלמידים והתלמידות כדי שיתמכו באופן מיטבי בלמידה?
במענה לפניית משרד החינוך, הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים בראשות פרופ' ענת זוהר, שהובילה תהליך למידה מקיף בנושא התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת לגבש המלצות למדיניות עתידית בנושא.
בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה. המסמך מציג סיכומים של הגות וידע מחקרי בלתי תלוי ומעודכן, והוא כולל המלצות לחשיבה ולפעולה.
חברי הוועדה
פרופ' ענת זוהר – האוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר הוועדה
פרופ' ג'האד אל־סאנע – אוניברסיטת בן גוריון בנגב
ד"ר שרית ברזלי -אוניברסיטת חיפה
ד"ר טל גלעד – האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אברהם הרכבי – מכון ויצמן למדע
פרופ' מנחם פיש – אוניברסיטת תל אביב
פרופ' דורית רביד – אוניברסיטת תל אביב
גב' מיכל רינות -מכללת שנקר
פרופ' דב שגיא – מכון ויצמן למדע
צוות היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך עודד בושריאן , מרכז הוועדה
מקור וקרדיט :
זוהר, ע', ובושריאן, ע' (עורכים) (2020). התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה 21- — סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות. ירושלים.
הערת עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית :
בראייה מידענית , הפרק החשוב בדו"ח המעמיק הוא התמודדות עם נוף הידע המשתנה – סיכום והמלצות ( עמודים 157-159 ) . על כך ראויים מחברי הדו"ח להערכה רבה . אנו תקווה שפרק זה יזכה להתייחסות ויגיע גם לשלבי יישום במערכת החינוך הישראלי.
התמודדות עם נוף הידע המשתנה — סיכום והמלצות
עיקרי דברים :
גם במאה ה-21 יש לראות בלימוד ידע ותכנים מטרה חשובה של מערכת החינוך. לכן יש לתת לתהליכים של הבניית ידע מקום מרכזי בתוכניות הלימודים.
כבר בשלב של "ראשית קריאה" ניתן להפגיש לומדים ולומדות עם מקורות מידע שונים ולדון בהבדלים ביניהם או לפתח עימם שיח ביקורתי על הסרטונים שהם רואים ב-YouTube מומלץ שוועדות המקצוע המובילות את פיתוח הלימודים בתחומי הדעת יתכננו כיצד לשלב מקורות מידע מגוונים ולטפח אוריינות מידע דיגיטלית וידע אפיסטמי בתוך כל אחד מתחומי הדעת.
יש צורך לפעול בהדרגה כדי לשנות את "האקלים האפיסטמי" של בית הספר לאקלים הכולל מידע מגוון יותר, אותנטי יותר, מקשת רחבה יותר של מקורות ובעל רמות אמינות שונות. בתוך המרחב הזה יש להרחיב את האוטונומיה של הלומדים בהגדרת מטרות הלמידה וניהול הלמידה. בד בבד יש להעצים את האחריות של הלומדים בבחירה, ביצירה ובהפצה של מידע וידע. במקום לנסות לגדר את בית הספר כחלל שבו לומדים פוגשים חומרים שנבחרו עבורם, יש להזמין תלמידים ותלמידות להביא חומרים מן החוץ ולפתח שיח ביקורתי על מקורות אלו.
רצוי גם לעודד השתתפות פעילה של תלמידים ותלמידות בתהליכים ציבוריים של יצירת ידע כדי לטפח בהם מודעות לתהליכי היצירה הללו ולתהליכי ההערכה של התוצרים. כך למשל, תלמידים ותלמידות יכולים לערוך מאמרים בוויקיפדיה או לפרסם סרטוני הדרכה במ-YouTube משימות כאלו מעצימות תלמידים ותלמידות כמשתתפים פעילים ויצרניים בחברת המידע, ומובילות אותם לפתח אחריות על יצירה ועל שיתוף של ידע.
חשוב לפתח ולהטמיע תשתיות לשימוש בחומרים אותנטיים ובשילוב של חומרים שאספו ויצרו מורים ומורות ותלמידים ותלמידות. סביבות עבודה ארגוניות וטכנולוגיות המעוצבות בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל יכולות להקל על מורים ומורות ועל לומדים ולומדות לאמץ גישות פדגוגיות המקדמות למידה עצמאית, פעילה ומכוונת לפיתוח אוריינות מידע דיגיטלית. סביבות כאלו כוללות כלים לחיפוש, לניהול, לארגון ולשיתוף משאבים, חומרי הדרכה למורים ומורות, לתלמידים ותלמידות ולמנהלים ומנהלות, וכלים ופעילויות התומכים בקהילה מקצועית לומדת של מורים ומורות. יש כמה דוגמאות למערכות כאלו בארץ: מיזם מוט"ל תומך בלמידת חקר במדעים; תוכנית סחל"ב מקדמת הוראה ולמידה ביקורתית ואוטונומית בהיסטוריה; מיזם מרחב מלווה מקצוע מעודד מורים ומורות ותומך בהם באוצרות של משאבים רלוונטיים לתחום ההוראה שלהם; מיזם ארגז החול: לומדים עם מקורות מרובים מציע יחידות לימוד וכלים המסייעים לתלמידים ותלמידות ליצור ידע ממקורות מידע מרובים; המרחב הפדגוגי מציע כלים פדגוגיים וחומרי לימוד למורים מכל תחומי הדעת
דרוש פיתוח מקצועי של מורים ומורות לשימוש מושכל במקורות מידע אותנטיים ומרובים ולטיפוח אוריינות מידע דיגיטלית וידע אפיסטמי בתחומי הדעת. קשה לדרוש ממורים ומורות להנחות לומדים ולומדות בפיתוח אוריינות מידע דיגיטלית וידע אפיסטמי כאשר הידע שלהם עצמם בנושאים אלו הוא לעיתים דל. הכשרה יעילה צריכה לשלב התנסות מעשית ביישום של אסטרטגיות וקריטריונים לשם השגה של מטרות מגוונות, ושיח רפלקטיבי על אודות המאפיינים של אסטרטגיות וקריטריונים יעילים לאיתור, הערכה, מיזוג והצגה של מידע. נוסף על כך, רצוי שמורים ומורות יכירו פרקטיקות הוראה מגוונות לטיפוח אוריינות מידע דיגיטלית וידע אפיסטמי ויתנסו בהן.
אוריינות דיגיטלית כמקצוע רוחב
הוועדה ממליצה שוועדות המקצוע יבחנו כיצד אפשר וראוי לשלב אוריינות דיגיטלית בכל תחום דעת . מובן ששילוב האוריינות הדיגיטלית בתחומי התשתית אינו צריך להיות אחיד באופיו, ויש להתאימו למאפיינים הייחודיים של כל תחום דעת. למשל, הערכת מקורות מידע מקוונים יכולה להשתלב בהוראת היסטוריה, תנ"ך או ביולוגיה, אולם הקריטריונים להערכה של מקורות מידע בתחומים אלו יהיו שונים. זאת ועוד, ייתכן שהיבטים שונים של אוריינות דיגיטלית יודגשו בתחומים מסוימים יותר מאשר בתחומים אחרים. למשל, אזרחות ואתיקה דיגיטליות יכולות לבוא לידי ביטוי בלימודי מולדת, חברה ואזרחות בבית הספר היסודי ובלימודי אזרחות בחטיבה העליונה. אולם אזרחות ואתיקה דיגיטליות יכולות למצוא את ביטוין גם בתחומי דעת נוספים. למשל, בשיעורי חינוך לשוני אפשר ללמוד כיצד לכתוב עצומה מקוונת ולהתבטא באופן הולם ומכבד ברשת, ובשיעורי המדעים אפשר לחנך למעורבות אזרחית מקוונת בנושאים סביבתיים. חשוב לציין שאלו רק דוגמאות, והמפתחים והמפתחות של תוכניות הלימוד בכל תחום דעת צריכים לתת את הדעת על האופנים שבהם משתלבת האוריינות הדיגיטלית בתחומם.
עוד המלצות חשובות בדו"ח :
תחומי לימוד חדשים: תחומים שלא נלמדו עד כה באופן מערכתי בבתי הספר כדוגמת קיימּות, אתיקה או חינוך פיננסי. התחומים החדשים ייבחרו באופן מושכל ודינמי בהתאם לצרכים המשתנים, ברמה המקומית והגלובלית.
לימודים בין־תחומיים: חלק משעות הלימוד יוקדשו ליצירת ידע אינטגרטיבי המבוסס על שילוב תחומי ידע שונים. למידה זו תתבצע בין היתר דרך שאלות גדולות חוצות תחומים ) כגון, סוגיות הקשורות בהגירה, במושג "מנהיגות" או במושג "חופש".
יש ליישם למידה בין־תחומית בבית הספר לצד למידה תחומית. בין־תחומיּות מאפשרת למידה דרך "שאלות גדולות", מעודדת חשיבה מעמיקה ורפלקסיבית ומכינה תלמידים ותלמידות להתמודדות עם עולם מורכב, בד בבד עם עיסוק בתכנים בעלי רלוונטיות גבוהה לחייהם. למידה בין־תחומית קשורה קשר הדוק להמלצות הוועדה לאוטונומיה ברמת בית הספר ולהמלצה לעבוד על הבניית ידע לאור "שאלות גדולות", חוצות תחומים, ברמת המורים והמורות וברמת הלומדים והלומדות.
מוצע כי צוות מומחים במתכונת של "ועדת מקצוע" ללמידה רב־תחומית יתכנן מודלים, יגבש קווים מנחים ויציע דוגמאות שמטרתן לתת תמיכה לבתי הספר ולא להכתיב להם. הצוות יסייע ביצירת תשתית ארגונית ובגיבוש דרכי הערכה, וייעזר ביוזמות מהשטח. נוסף על כך, ניתן לקשר בין מומחים ומומחיות בוועדות המקצוע השונות ולרתום אותם ליצירת מודלים ודוגמאות לתכנים בין־תחומיים.
עידוד יוזמות ואוטונומיה של בתי הספר והמורים: משבצות זמן יוקדשו לתוכניות שיבחרו וייזמו בתי הספר, המורים והמורות והתלמידים התלמידות, ויינתנו להם יותר חופש וכוח להכריע בנוגע לנושאי הלימודים ולאופיים.
קידום מושכל של אוטונומיה קוריקולרית יוכל לתרום תרומה ניכרת למטרות כגון פיתוח החשיבה, קידום הרווחה וחיזוק החינוך האזרחי־דמוקרטי. במדינות שבהן קיימים התנאים המתאימים והאוטונומיה הקוריקולרית אכן ממומשת, כגון בפינלנד, היא הופכת לחוזקה מרכזית של מערכת החינוך ומאפשרת את הצלחתה בעולם המורכב שאנו חיים בו בצל מגמות הפוכות, אשר מובילות ליותר שליטה ובקרה על מערכות חינוך ועל תוכניות לימודים.
חשוב להדגיש כי בעולם משתנה ובמערכות מורכבות — דווקא לאוטונומיה יש תפקיד מפתח בקידום מערכת החינוך והחברה . בהקשר זה הוועדה ממליצה לפעול בכמה דרכים:
יש ליצור תנאים שיאפשרו למורים ולמורות ולבתי הספר להפיק את המיטב מקבלת אוטונומיה קוריקולרית מורחבת. יש להקצות זמן ומשאבים לחיזוק האוטונומיה ולמימושה, וכן לספק הכשרה מתאימה — ובמידת האפשר אף תגמול — למעוניינים לעסוק בפיתוח תוכניות לימוד ובעיצובן. יש לפעול אף ליצירת מערכות תמיכה נאותות כגון רשתות של מורים ובתי ספר, ועל מערכות תמיכה אלו לנסות ולהבטיח שבתי הספר והמורים העוסקים בפיתוח ובהתאמה של תוכניות לימודים לא יושפעו משיקולים זרים ומגופים שאינם מקצועיים.
יש להסיר חסמים בירוקרטיים אשר מונעים כיום את מימוש האוטונומיה שכבר מוגדרת במערכת. גורם אחר המונֵ ע את מימוש האוטונומיה שכבר ניתנת כיום הוא היקף המבחנים עתירי הסיכון במערכת והמשקל הרב שניתן להם. הלחץ להצליח במבחנים אלו מביא מנהלים ומנהלות ומורים ומורות להיצמד לתוכניות הלימודים בתחומים הנבדקים וללמד אותן באופן שמרני, ופוגע במוטיבציה לקבל החלטות אוטונומיות על תוכני הלימוד ועל צורתם. משום כך, חיזוק האוטונומיה מחייב להעריך מחדש את אופי השימוש שנעשה במבחנים עתירי סיכון ואת היקפם
הוועדה ממליצה שלצד הנחת התשתית לאוטונומיה קוריקולרית נרחבת יותר, יינתן לבתי הספר ולמורים ולמורות גם כוח רב יותר להכריע בנושא תוכניות הלימודים. יש לשאוף לכך שבתי הספר ישתמשו בחופש שכבר שניתן להם לעצב, לבחור או לפתח כרבע מתוכנית הלימודים. מעבר לכך, יש לוודא שמורים ומורות שהוכשרו בהכשרה המתאימה יקבלו חירות רבה יותר להעביר את תוכני היסוד באופן אוטונומי. עם זאת, הוועדה ממליצה שלא לנסות ולכפות על מורים ומורות להפעיל אוטונומיה קוריקולרית, אלא לעודד אותה בקרב אלו אשר מעוניינים בכך.
הוועדה ממליצה על הקמת גוף בתוך המזכירות הפדגוגית שיגבש הצעות להקצאת משאבים פדגוגיים ותקציביים עבור קידום האוטונומיה הקוריקולרית, יסייע בפתרון מגבלות בירוקרטיות לאוטונומיה, ויקים במות לשיתוף ידע ומשאבי הוראה ולמידה בין מורים ובתי ספר. על גוף זה לאסוף מידע על מימוש האוטונומיה הקוריקולרית בתוך מערכת החינוך המקומית. נוסף על כך, גוף זה יפתח אמות מידה מושכלות שיאפשרו בקרה עדינה, כדי להבטיח את זכויות התלמידים והתלמידות בלי לפגום בתחושת האוטונומיה של אנשי החינוך.
לדעת מחברי המסמך, יכולות המאה ה- 21 (להבדיל ממיומנויות המאה ה-21) הן בבחינת שילוב בלתי ניתן להפרדה בין תוכן ומיומנויות. יכולות אלה נבנות באמצעות מה שחוקרים אלה מכנים "למידה מעמיקה ( deeper learning). לדידם, למידה מעמיקה היא תהליך שבאמצעותו מסוגלים הלומדים והלומדות לקחת את הנלמד במצב אחד וליישמו במצב חדש , כלומר לבצע העברה. אם כן, התוצר של למידה מעמיקה הוא ידע הניתן להעברה, הכולל את ידע התוכן בתחום הדעת לצד ידע כיצד, מתי ולמה ליישם את הידע הזה בבואנו לענות על שאלות ולפתור בעיות חדשות.
מקור וקרדיט :
זוהר, ע', ובושריאן, ע' (עורכים) (2020). התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה 21- — סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות. ירושלים.
