הסקירה הרצינית והמעמיקה הזו מוכיחה כי צפייה במסכים אינה פוגעת ביכולות קוגנטיביות של ילדים !!
מדובר על 2 חוקרים מאוד רציניים וכל מאמר שלהם בספרות המדעית הוא מלאכת מחשבת.
ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני, עמית מחקר בטכניון ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה | תחום המחקר...
ד"ר חננאל רוזנברג הוא מרצה באוניברסיטת אריאל, חוקר היבטים פסיכולוגים וחברתיים של השימוש במדיה חדשים…
מתוך סקירת המחקרים שלהם:
"אנו ממליצים שלא להיסחף אחר כותרות ההפחדה בדבר נזקי המסכים. נכון להיום, כך מסתמן למשל מסקירת ספרות מקיפה של עשרות מחקרים מרכזיים בנושא, אין מספיק עדויות מחקריות שתומכות בטענה ששימוש במסכים פוגע ביכולות קוגניטיביות לאורך זמן "
"לא ידעת היכן לחפש, ולכן פספסת את כל מה שהיה חשוב", מסכם הבלש באוזניו של ג'ון ווטסון את ההרפתקה 'עניין של זהות'. האם גם כאן, בשאלת השפעות המסכים, איננו יודעים היכן למקד את מאמצי החיפוש שלנו? את הביקורת הנוכחית, שעוסקת באופן ספציפי בקשר הפוטנציאלי שבין שימוש במסכים לבין התפתחות מוחית בגילאים צעירים, נבקש לסיים דווקא במילותיהם של פרופ' הוטון ועמיתיו מתוך התגובה שהם פרסמו לביקורת שלנו: "אנו איננו רואים את הממצאים מתוך המבחנים הקוגניטיביים או ההדמיה המוחית כתוצאה ישירה ויחידה של שימוש מרובה במסכים. עמדתנו היא שהקשרים בין זמן מסך לבין התפתחות הם מורכבים במיוחד (nuanced and multi factorial), כאשר את חלקם ניתן לייחס להיבטים בעייתיים במדיה הדיגיטלית (למשל, לפגיעה בשינה ולתכנים לא מותאמים לגיל של הילד) אך רובם, כך יש לשער, הם תוצאה עקיפה של מיעוט חוויות קונסטרוקטיביות בין ההורה לבין הילד". בינתיים, כך מסיימים פרופ' הוטון ועמיתיו את תגובתם, "עלינו לזכור כי ה'דלק' המשמעותי והחשוב ביותר שדרוש להתפתחות התקינה של המוח של הילד מגיע ממבוגר אוהב, אכפתי ומעורב".
