בימים אלו סיימתי לקרוא את המהדורה השנייה של ספרו של ד"ר יעקב הכט , מסעות במרחבי המרשתת, ספטמבר 2020 ( הוצאת פראג 2020 ) , מדובר על אסופת מאמרים מעודכנת של ד"ר יעקב הכט , החוקר המעמיק ביותר של תרבות האינטרנט .
…וגם גיליתי את אתר האינטרנט המרתק של ד"ר יעקב הכט שנבנה מחדש בהשראת נאורה שם-שאול.
האתר המחודש של ד"ר יעקב הכט , מלאכת מחשבת של מגדלור אינטלקטואלי באינטרנט ומחוצה לו (קישור) האתר המחודש מאורגן היטב עם תגיות/מילות מפתח , רשימה של כל המאמרים במלואם , רשימת תגובות . מומלץ מאוד לבקר שם !!
ד"ר יעקב הכט , חוקר תרבות האינטרנט הוא סקרן נצחי , איש חשיבה עצמאי, פורה ומפרה. יצירותיו, המאמרים שהפיק בשנים האחרונות, עמוקים ורחבים ובעיקר מגרים ומפרים את החשיבה" ( מתוך ההקדמה לספר שכתב פרופסור שיזף רפאלי ) .
אודות ד"ר יעקב הכט בויקיפדיה בעברית (קישור)
המאמרים באסופה המחודשת והמעודכנת עם קישורים למאמרים המלאים באתר של ד"ר יעקב הכט :
האבלוציה של הרובוטיקה, מאמר מאיר עיניים מחודש מרץ 2020
הדתה של האמנות החילוניות ברשת , מאמר מעמיק מיולי 2019
" על האפקטיביות של הפדגוגיה המקוונת " , זהו אחד המאמרים המעמיקים והחשובים ביותר בתחומי התקשוב בחינוך , פורסם במקור בחודש יוני 2018 , עמודים 12-30
"הכחדת הזיכרון הדיגיטלי" , מאמר שיטתי ומעמיק מנובמבר 2016 , עמודים 30-59
"המאבק על גבולות החופש שבין חירות לפשע : המקרה של הרשת החבויה" , מאמר מעניין ומעמיק מיולי 2016 , עמודים 60-68
"הפרטיות ברשת כמושג אמורפי ", מאמר שיטתי וחדשני מחודש מרץ 2015 , עמודים 89-117
"התרבות הנזילה של האינטרנט " , מאמר חדשני מיוני 2014 , עמודים 118-139
"הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים" , מאמר מעניין וחדשני מאוקטובר 2012 עמודים 167-140
"האקרים : בין טכנופיליה לפשיעה וירטואלית" , מאמר חדשני ומרתק מנובמבר 2004, עמודים 168-194
מתוך מאמר חדש ומעמיק שכותב בימים אלו ד"ר יעקב הכט
חדשנות ויצירתיות במערכות הלמידה – המקרה של "הזום"
Innovation and creativity in
Education System
The case of the "zoom"
עיקרי הדברים
חלק ממערכות ניהול הלמידה (LMS — Learning Management Systems) המסורתיות מציבות את האחסון וההעברה של התוכן במרכז ולא את הלומדים ואת הלמידה היעילה ולא זו בלבד מערכות אלו מכתיבות גם את אסטרטגיות הוראה מסוימות המבוססות בעיקר על העברת ידע מעניקות הכנה לחיים ביעילות לאוכלוסייה גדולה ומגוונת, והאם לומדיהם עוברים ממערכות הלמידה לחיים הבוגרים זוכים לידע ולמיומנויות שהם זקוקים להם בחייהם הבוגרים כמו למשל, מימוש פוטנציאל ורכישת התנהגויות של חדשנות ויצירתיות הנדרשים בעולם משתנה או שמא הכנה לחיים הקיימת, המניחה עדיין כי העולם סטטי ללא שינוי, מערכות הLMS מזמנות את המשך הלימוד שבכפיה ("Coercive (Schooling", כלומר, כתווכי כפייתיות (Compulsive Mediator).
הלימוד שבכפייה מתאפיין, בין היתר, בחובה ללמוד באופן שרירותי, הקונפורמיות מעודפת על פני האינדיבידואליות, התנהגות התלמידים נקבעת על ידי עונש ותגמולים, סקרנות ושובבות אינם יעדים, ציונים ובדיקות סטנדרטיות כקובעים את היעדים הצפויים.
אמנם האפליקציות הטכנולוגיות החדשות הקשורות למערכות הלמידה המסורתי והמקוון זוכות לתווית החדשנות והיצירתיות בכול שינוי הפעוט ביותר, אך למעשה מיומנויות, היצירתיות והחדשנות נשארו כמעט ללא שינוי. הן דוחסות את החידושים במודל ההפעלה במערכות הלמידה הקימות בכדי לקיים את מה שהם כבר עושים.
המקרה של הזום (Zoom), כמקרה סימפטומטי שנהפך ליעד בפני עצמו, זוכה לתהילה סופרלטיבית כמו "המעבר לזום היה מצוין ומקסים ונפלא" בעוד שבמערכות הלמידה המקוונות בזום איננה באמת יעילה, "חוויית הלמידה ירודה ומתישה" וכשמדובר במספר גדול של משתתפים היא בלתי אפשרית (דרור 15.9.2020).
המסקנה המשמעותית הנובעת מהדברים כי אין לצפות כי מערכות הלמידה המסורתיות והמקוונות תתרומנה ליצירתיות וגם לא החינוך ביתי (Homeschooling) , אלא צורות שונות של התנעת הלימוד העצמאית של הלומד כמו שיטת הלימוד מונטסורי (Montessori Method) ואפילו שיטת הלימוד בישיבות המסורתית וכן לאותם מסגרות בהן הלומד אינו כפוף לסמכות כדוגמת משחקי מחשב.
המלא המלא של ד"ר יעקב הכט יתפרסם במלואו בחודש הקרוב באתר האינטרנט של ד"ר יעקב הכט
כאיש חינוך החוקר שנים רבות את למידה מקוונת , רציתי להמליץ במיוחד על המאמר של ד"ר יעקב הכט , "האפקיטביות של הלמידה המקוונת" , הנה הסיכום שכתבתי בזמנו לאחר קריאת המאמר המכונן שלו (קישור)
"המרצים באוניברסיטה משתמשים אמנם בכלים של ICT , אך הם ממשיכים ללמד באופן שבו לימדו תמיד, בלי קשר ללמידה מקוונת .
גם שיטות הניבוי להצלחה בחינוך הגבוה מבוססות לרוב על תפיסות מסורתיות.
תופעה זו של שימור תרבות הלמידה המסורתית קיימת גם במחלקות הדרכה בארגונים בישראל "
"אבקת פיות" לשיפור הלמידה
המטפורה "אבקת פיות" מתארת את הערפול סביב המושג "האפקטיביות של הלמידה המקוונת". היא רווחת בכתבות העוסקות בנושא אסטרטגיות ההוראה של הלמידה המקוונת (Ostrowski, 6.4.2017) וכוונתה לומר שאין הן אלא בחזקת תרופת דֶמֶה (פלצבו), שכן אין להם ביסוס מדעי ותקפות.
כמידען ומנהל תוכן תוכן דיגיטלי רצתי להמליץ במיוחד על "המאבק על גבולות החופש שבין חירות לפשע : המקרה של הרשת החבויה" , מאמר מעניין ומעמיק מיולי 2016 , עמודים 60-68
והנה מה שלמדתי על הרשת החבויה/אפלה מתוך המאמר המעמיק של ד"ר יעקב הכט :
מנוע החיפוש TOR
מנוע החיפוש TOR (The Onion Router) הוא תוכנה מיוחדת בעלת מערכת אבטחה מוצפנת וכמעט בלתי ניתנת לפריצה, המשמשת כרשת האנונימית המקוונת הגדולה ביותר בעולם. היא מספקת למשתמש כתובת IP מזויפת המאפשרת לו לפעול באנונימיות (WhoIsHostingThis.com, 17.11.2014). מנוע החיפוש TOR מכונה לעתים "מסלול הבצל", שכן רבים מאתרי הרשת החבויה מסתיימים בסיומת של onion ולא com או org, והוא מסייע "לקלף" את שכבות הבצל (Onion-Like Layers).v
The TOR Project, Inc. הוא מוסד ללא כוונת רווח במימון ממשלתי שפיתח צבא ארצות הברית עוד בשנת 1955, בין היתר כדי להסוות את מיקומם של שרתי אירוח ולהוות מעין בונקר סודי עבור אתרי ממשלה בעת מתקפה עליהם (Kushner, 22.10.2015).
כיום הפרויקט מופעל על ידי מתנדבים ללא מטרות רווח. הוא ממשיך לקבל סיוע מממשלת ארצות הברית ומהקרן הלאומית למדע (National Science Foundation) (Eddy, 4.2.2015). התמיכה הממשלתית ב- TORנמשכת כחלק מסדר היום של חופש האינטרנט של מחלקת המדינה, המבקשת לעזור לאזרחים במשטרים דכאניים להגיע למידע שממשלותיהם מצנזרות (Lee, 31.12.2015).
TOR מיועדת לאותם אזורים ברשת שאינם ניתנים לאיתור באמצעות מנועי החיפוש הרגילים, אזורים שבהם קיימים דפדפנים המאפשרים להסוות את זהות המשתמש. היא מאפשרת לגלוש בדיוק כפי שנעשה עם הגרסה של דפדפן הקוד הפתוח פיירפוקס (Firefox) או עם הדפדפן "ספארי" (Safari) של חברת אפל (Apple), הנפוצים בקרב משתמשים ביתיים. הגלישה עם TOR ללא חתימת IP מאפשרת ליצור קשרים רגישים, כמו פורומים לנפגעי תקיפה מינית או פגועי נפש, ונעזרים בה עיתונאים כדי לתקשר עם מקורות וארגונים לא ממשלתיים שפועלים במדינות זרות בלי שיידעו באותה מדינה שהם עובדים בארגון כזה. היא משמשת חברות עסקיות שעורכות מחקרי שוק וגולשים המחפשים עבודה. היא משמשת גם למטרות מודיעין וגם לרשויות הממונות על אכיפת החוק. הכול עושים זאת (זיו, 25.8.2013). תוכנת TOR לא נועדה אפוא מלכתחילה למטרות פליליות לא חוקיות, אלא בעיקר לשמירה על פרטיותם של שומרי חוק.
רשת TOR היא קבוצת שרתים מופעלים מתנדבים המאפשרת לאנשים לשפר את פרטיותם באינטרנט. המשתמשים מתחברים אליה באמצעות סדרת מנהרות וירטואליות (virtual tunnels) במקום לבצע חיבור ישיר, המאפשרת לארגונים וליחידים לשתף מידע באמצעות רשתות ציבוריות בלי לפגוע בפרטיותם. יחד, באותה השורה, ה- TORהוא כלי עקיפת צנזורה יעיל המאפשר למשתמשים בה להגיע ליעדים אחרים. הוא יכול לשמש גם אבן בניין עבור מפתחי תוכנה ליצור כלי תקשורת חדשים עם תכונות מובנות פרטיות.
אנשים משתמשים ברשת Tor כדי להתחבר לאתרי חדשות, לשירותי הודעות מיידיים ולשירותים אחרים הנחסמים על ידי ספקי האינטרנט המקומיים שלהם. השירותים הנסתרים של TOR מאפשרים למשתמשים לפרסם אתרי אינטרנט ושירותים אחרים ללא צורך לחשוף את מיקומו של האתר. אנשים משתמשים ברשת זו גם לתקשורת רגישה מבחינה חברתית: חדרי צ'ט ופורומים באינטרנט עבור ניצולי אונס והתעללות או עבור חולים במחלות קשות.
עיתונאים משתמשים ב- TORכדי לתקשר בצורה בטוחה יותר עם אלו שחושפים את עוולות המשטר. ארגונים לא ממשלתיים (Non-governmental organizations – NGOs) משתמשים בה כדי לאפשר לעובדיהם להתחבר לאתר הבית שלהם בזמן שהם בארץ זרה, בלי להודיע לכולם כי הם עובדים עם ארגון.
למאמר המלא של ד"ר יעקב הכט על הרשת החבויה , אל תחמיצו !! ( קישור)