ליקט , למד מהתלמידים וגיבש את הידע : עמי סלנט , עורך האתר
"כולנו בסך הכל ילדים שנקלעו למצב הלא ברור הזה.
אנחנו לומדים מהזום ומהגוגל קלאסרום וכל מיני אפליקציות אחרות, העומס של השיעורי בית והמשימות בכיתה לא הגיוני אנחנו בסך הכל ילדים לפני שאנחנו תלמידים
אומרים לנו תחוו תעשו דברים מחוץ ללימודים, איך אפשר אם כל היום אנחנו על העבודות שנותנים לנו."
מקור : העצומה המקוונת באינטרנט של התלמידים
גם בראיונות שאני עורך כל הזמן עם תלמידים , כולם מדווחים על עומס עצום של מטלות מקוונות
אני , אגב, חושב שהם צודקים , למידה מרחוק זה לא רק מטלות אלא דיאלוג וסקרנות ומשוב .
הילדים שלא בחרו את המציאות בה הם חיים, הם הנפגעים העיקריים ממנה משום שאין בידם את הכוח לשנות אותה. הם למעשה כלואים בבתיהם מבלי יכולת להביע את תסכולם ו/ או לשנות את מצבם.
אחד מהתלמידים שלמד עם רעייתי בביה"ס התיכון מעולם לא הכין שיעורי בית , נענש על כך, חזר לסורו , וכיום הוא אחד הרופאים הבכירים בישראל ובעולם , פרופסור לרפואה . בקורסים המקוונים שלו כיום אין מטלות מוכתבות , כל סטודנט לרפואה יכול לבחור לעצמו את פרוייקטון החקר .
"הלמידה מרחוק שהתקיימה עד היום היא ברוב המקרים רפליקה של הלמידה בכיתות", "מרבית המורים שיעתקו את ההוראה שלהם לזום והגבירו את כמות המטלות, שהומטרו על התלמידים ללא הרף. התוצאה היתה בריחה מסיבית של התלמידים מהלמידה מרחוק (מקור).
חשוב שהעומס על הילדים לא יהיה כזה שיגרום להם לתסכול ושחיקה כפי שהיה בגל הראשון
מעולם לא פגשתי ילדים שהעידו כי שיעורי בית עזרו להם בלימודים. וגם אם הם עוזרים במשהו לחלק מהילדים, זה לא שווה את המחיר האישי והמשפחתי שרבים משלמים בגללם
"איך אתה לא מצליח לעשות דבר כל כך פשוט?!"
המשפט הזה הוא תמצית חוויית הילדות שלי משיעורי הבית במתמטיקה בבית הספר היסודי. אבי, מתוסכל שאינו מצליח לעזור לי, כעס עלי יום אחר יום. לצערי, חוויות דומות הן מנת חלקם של ילדים רבים, בעיקר עכשיו כשהלמידה הבית ספרית עברה ללמידה מרחוק ומבוססת בעיקר על מטלות שעל הילדים לבצע בגפם. אני שומע על כך כבר שנים רבות מילדים והורים וגם ממורים. אני שומע שהילד לחוץ, בוכה, מרגיש כישלון, חושש שיכעסו עליו אם לא יעשה שיעורי בית, שייענש וכדומה.
כשהגיע תורי להיות האבא במשוואה, ניסיתי שהחוויה של ילדיי תהיה שונה מזו שהיתה שלי. בתיאום עם המורות, שהיו גמישות וקשובות, צמצמתי ככל האפשר את כמות שיעורי הבית שקיבלו ילדיי ואת השאר אני מודה שעשיתי בדרך כלל בשבילם. אבל בכל זאת, לצערי הרב, "הצלחתי" להשאיר גם בקרבם כמה חוויות לא ממש חיוביות מהעזרה שלי בשיעורי הבית.
הסגר הנוכחי שאנחנו נכנסים אליו מדגיש את הצורך בחיזוק הקשרים ומערך העבודה המשותפת של המורים וההורים לטובת הילדים. כשמערכת החינוך פועלת באמצעות למידה מרחוק, חשוב שההורים לא יהפכו למורים ושהעומס על הילדים לא יהיה כזה שיגרום להם לתסכול ושחיקה כפי שהיה בגל הראשון. מרכז הקשר בין המורים לתלמידים צריך להיות בציר החברתי-רגשי עם מינימום עומס לימודי. זה יקל גם על המורים, שגם הם מתמודדים עם הצורך לטפל בילדיהם הפרטיים במקביל לעבודה מהבית.
שיעורי בית: כן או לא?
חיפשתי ולא מצאתי הסבר היסטורי מדוע נהוג שמורים ומורות נותנים שיעורי בית. מה שכן ידוע הוא שמדובר במוסכמה ותיקה, שרק לאחרונה מתחילים להטיל בה ספק ממשי. מחקרים שונים שנערכו סביב השאלה "האם שיעורי בית תורמים להצלחה בהישגים לימודיים?" הגיעו למסקנות סותרות, ולכן אין תשובה מחקרית חד משמעית. למרות זאת, יש מורים רבים המאמינים כי שיעורי בית הכרחיים להצלחה לימודית, ומאחר שמורים נמדדים בעיקר על פי ההישגים של תלמידיהם, מובן שירצו לתת שיעורי בית. זאת, על אף שככל הנראה הם מעולם לא בדקו מה היו הישגי התלמידים אילו לא קיבלו שיעורי בית. יש גם מורים שהפסיקו לתת שיעורי בית ועשו זאת באנחת רווחה של כל הצדדים הנוגעים בדבר.
גם בקרב ההורים, יש מי שסבורים כי שיעורי בית חשובים והכרחיים, ויש שאינם מקדישים לכך מחשבה רבה, אלא פשוט מקבלים זאת כחלק אינטגרלי מהמסגרת הבית ספרית. יש הורים שחושבים שאם אין שיעורי בית, הדבר מעיד על חוסר רצינות של המורים ומפחית מהישגי ילדיהם. ויש גם הורים שמתנגדים לשיעורי בית.
לעומת מורים והורים, שחלוקים בנושא, עוד לא פגשתי ולו ילד אחד שאוהב שיעורי בית, או שחושב שזה חשוב להישגיו הלימודיים. אלה אומנם משימות לימודיות שעל הילדים לבצע, אבל אם נהיה כנים – רוב הילדים לא עושים שיעורי בית ללא הכרח מצד ההורים ורבים מהם עושים זאת גם בעזרתם הפעילה של ההורים. התוצאה מתבטאת במריבות ומאבקים בין הורים עסוקים, עייפים ועצבניים לבין ילדיהם. זה בתורו יוצר אווירה עכורה בבית ואף פגיעה רגשית בילדים. במקרים מסוימים ההורים עושים את שיעורי הבית במקום ילדיהם, או אומרים להם לא לעשות אותם.
הסגר הנוכחי שאנחנו נכנסים אליו מדגיש את הצורך בחיזוק הקשרים ומערך העבודה המשותפת של המורים וההורים לטובת הילדים. כשמערכת החינוך פועלת באמצעות למידה מרחוק, חשוב שההורים לא יהפכו למורים ושהעומס על הילדים לא יהיה כזה שיגרום להם לתסכול ושחיקה כפי שהיה בגל הראשון. מרכז הקשר בין המורים לתלמידים צריך להיות בציר החברתי-רגשי עם מינימום עומס לימודי. זה יקל גם על המורים, שגם הם מתמודדים עם הצורך לטפל בילדיהם הפרטיים במקביל לעבודה מהבית.
אחת המטרות הרשמיות של שיעורי הבית היא "תרגול ושיפור מיומנויות כחיזוק ללמידה בכיתה". מורתי ומדריכתי, פנינה כהן ז"ל, אמרה לי לפני שנים רבות: "מי שבסדר לא צריך את זה, ומי שלא בסדר זה לא יעזור לו". התלמידים החזקים לימודית מסתדרים טוב גם בלי שיעורי בית, ואילו התלמידים המתקשים אינם יכולים להתמודד עם שיעורי הבית. במשך שנות עבודתי הרבות כמורה ויועץ במערכת החינוך ראיתי מדי יום עד כמה נכונים דבריה.
מטרה נוספת של שיעורי הבית היא פיתוח אחריות אישית ולמידה עצמאית. אבל את זה ניתן להשיג בהרבה תחומים של עשייה בתוך הבית כמו חוגים ופעילויות חברה והעשרה. אין צורך בשיעורי בית לשם כך. יש דברים לימודיים יעילים אחרים שילדים יכולים לעשות עם הוריהם בבית כמו יוזמות אישיות או מצגות שונות על נושאים לבחירת הילדים, שאחר כך יוצגו על ידי הילדים בכיתה. אלה דברים חווייתיים וחינוכיים, שיוצרים מוטיבציה ללמידה. לעומת זאת, שיעורי בית של תרגול מתמטיקה, כתיבה וקריאה רק יוצרים בקרב הילדים אנטגוניזם כלפי הלימודים.
אפשר לסכם ולומר ששיעורי בית הם בעיקר עול – לילדים שצריכים לעשות אותם, להורים שצריכים להכריח אותם ולעזור להם, ולמורים שצריכים לבדוק אותם. ילדים צריכים ליהנות מהזמן הפנוי שלהם אחרי בית הספר, לנצל אותו למשחק, חוגים, חיי חברה ומשפחה, ולא להמשיך את בית הספר בבית.
במשך שנים רבות הייתי מאמן כדור מים של קבוצות ילדים ונוער. מעולם לא העליתי על דעתי להטיל על שחקניי להתאמן על תרגילים שונים או טקטיקות בבית. האחריות על הלמידה הפורמלית צריכה להישאר בגבולות בית הספר, וההורים אינם צריכים להיות המורים של ילדיהם. גם אם שיעורי הבית עוזרים במשהו לחלק מהילדים, זה בוודאי לא שווה את המחיר האישי והמשפחתי שילדים רבים והוריהם משלמים. ואם לא שכנעתי, אז שאלו את הילדים "מי רוצה שיעורי בית?" והם כבר יסבירו לכם.
ד"ר שי אפרת הוא פסיכולוג חברתי, יועץ חינוכי, מורה בבתי ספר יסודיים ומרצה בחוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל
המלצות משרד החינוך
חשוב שהמנהל/ת ת/יבהיר למורים שיש חשיבות רבה בשמירה על איזונים בין מרכיבים סינכרוניים וא-סינכרוניים וימנעו מעומס יתר של משימות ומטלות על התלמיד ברמה יומית ושבועית
מקור : חוזר משרד החינוך , המינהל הפדגוגי , אגף א', חינוך על יסודי , 16 לאפריל 2020
איך שומרים על מינונים של משימות וגם איך נותנים מענה בלימודי האונליין למגוון הילדים? כדי שלא יהיה עומס, מחנכת הכיתה מרכזת את המשימות השונות וחשוב גם שתהיה לילדים אפשרות בחירה (אינה זלצמן , סגנית בכירה למנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך )
ויש גם מורים שפועלים אחרת
"לעמיקם – מסכימה עם כל מילה. הבעיה שמנהלים דורשים מאיתנו לתת מטלות אסינכרוניות בנוסף למה שמתקיים בשיעורי הזום…לכן נוסף לתלמידים עומס. ומה אני עושה? לא נותנת משימות אסינכרוניות ופשוט עושה הסכמים עם התלמידים שלי לגבי המטלות שצריך לעשות...( Anat Shifrony)
כיתות ד'-ו': המורים שולחים סרטונים מצולמים של הקניית הנושא, מפנים בזום 3 שעות שבועיות של שיח פתוח הכולל מענה לשאלות של החומר הנלמד, שיתוף חוויות וכו' בצורה מובנית ובמקביל יהיה מענה בוואטצאפ שעתיים ביום בקבוצה לשאלות שקשורים לשיעורי הבית בלבד ( Shelly Tzur Aflalo )
המורה ניצה גרבר מספרת איך היא מקיימת למידה שיתופית המשלבת טכנולוגיה וחשיבה יצירתית (קישור)
ויש גם עומס על המורים , אז מדוע להעבירו גם לתלמידים ?
אנשי ההוראה ציינו בסקר של משרד החינוך כי החסם המרכזי בעיניהם להצלחה בלמידה מרחוק הוא העומס על המורים. הם תיארו כי עליהם לעבור הכנות ארוכות וסיזיפיות לכל שיעור ומפגש, להתגבר על מכשולים טכניים ולבסוף גם לספוג ביקורת על כך ש"אינם עובדים מספיק".
כמו כן, מרבית המורים דיווחו כי בתקופה שבה לימדו מרחוק במוסדות החינוך, לא ניתן להם את הציוד ההיקפי הנדרש – כמו אוזניות, מצלמות או מדפסות. בנוסף, היו אנשי הוראה שהתלוננו על כך שנדרש מהם להשלים ציוד זה מכספם הפרטי.
עוד עולה מהדוח של ראמ"ה כי רק כמחצית מהמורים מדווחים שעברו פיתוח מקצועי בנושא של הוראה ולמידה מרחוק בשנתיים האחרונות. מרביתם – כ-80% – טוענים כי היו מעוניינים להשתתף בפיתוח מקצועי שכזה. עובדי ההוראה אף הלינו על כך שניסו במהלך הקיץ האחרון למצוא מסגרת לפיתוח מקצועי בנושא הוראה ולמידה מרחוק, אך ללא הצלחה.
דוגמא למטלה מקוונת שבועית לתלמידי כיתה ו' (קישור)
מטלה שיתופית מקוונת כמטלה המכוונת להבניית ידע-סיכום ורפלקציה תהליך החקר פיתוח בקרב התלמידים אחריות אישית וחברתית, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט, פתרון בעיות וקבלת החלטות, התמודדות עם שאלות פתוחות, טיפול במידע דיגיטלי, ניהול המידע והפיכתו לידע אישי של הלומד ואוריינות טכנולוגית.מקור וקרדיט : הבלוג של שרון כלימי, (פסג"ה לוד)
מטלה מקוונת שיתופית בהוראת בערבית ( חט"ב)
ראו גם :
מישר-טל, חגית, "פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית בהוראה מרחוק מקוונת". בתוך: חן, דוד וגילה קורץ (עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. 451- 467.
התחייה מחדש של שיעורי הבית השיתופיים בעידן האינטרנט (קישור)
המלצות מומחי חינוך
גיוון
הגיוון חשוב ביותר בלימוד מקוון (ובלימוד בכלל), והוא נכון לכל רמה: גיוון בכלים הדיגיטאליים בהם נעשה שימוש (לא להיצמד לכלי אחד בלבד, למשל אפליקציה לשיחת ועידה בווידאו ולפורום בלבד, אלא לעשות שימוש בכלים רבים ושונים), גיוון בחומרי ההוראה (טקסט, תמונה, קובץ שמע, ווידאו, קומיקס, עיתונות, מאגר מידע, גרף…), גיוון במטלות (ליצור תוצר, לצלם תמונה, להכין לוח זמנים, להגיש טקסט, לענות על שאלה, למקם נקודות על מפה, להכין שכבה מעוגנת גיאוגרפית בגוגל מפות…) ועוד. הגיוון חשוב הן פדגוגית לשם שמירת עניין, הן כדי להרחיב את רפרטואר העשייה והלמידה ובכך להגביר את האוריינות הדיגיטלית ולהרחיב את ארגז הכלים של התלמיד, הן כדי לאפשר לתלמידים שונים להצליח, להצטיין ו"להתחבר" לסוגים שונים של פעילות ולהביא את כישוריהם לידי ביטוי: האחד מתבטא היטב בכתב ואחר שנון בפורום, אחת מביעה רעיון בקומפוזיציה מושלמת של תמונה ואחרת יודעת להסביר לעמיתיה רעיון בצורה ברורה ובהירה.
בחירה
מכיוון שיש לנו תחומי עניין שונים, כישורים שונים והעדפות שונות, הלמידה מרחוק מזמנת למורה אפשרות ללמידה דיפרנציאלית שקשה מאוד ליישם בכיתה. בעוד שבשיעור פרונטאלי קשה לתת לכל תלמיד טקסט כרצונו או מטלות שונות, בלמידה מרחוק ניתן לעשות זאת בקלות יחסית. עיקרון זה מזמין את המורה לאפשר לתלמידים בחירה בין חומרים ובין מטלות. במקום ללמד שיר, אפשר לאפשר בחירה בין מספר שירים. במקום להגיש תוצר של מטלה בצורה אחת, למשל תמונה, אפשר לאפשר לתלמיד לבחור אם להגיש תמונה, וידאו, קומיקס, חיבור מילולי או כתשבץ. כאשר יש במפגש מספר יחידות (ראו עיקרון המודולריות בהמשך), ניתן לעתים לתת לתלמיד לבחור את הסדר או עיתוי השלמתן או אף בחירה של חלק מהיחידות מתוך מצאי מסוים.
יצירת מוטיבציה: למידה מרחוק דורשת מאמץ מכוון ליצירת מעורבות ומוטיבציה של הלומדים
למידה תמיד דורשת נכונות ושיתוף פעולה של הלומד, אך בלמידה מרחוק פוטנציאל הסחות הדעת והנשירה הגלויה והסמויה גדולים הרבה יותר. ארבעה עקרונות יכולים לתרום לנו לעניין זה: גמישות, התאמה אישית, מתן בחירה וחיזוק התלמידים כלומדים עצמאיים.
הגמישות מתבטאת לא רק בהתאמת זמן הלמידה עבור התלמידים, אלא גם בהתאמת המשימות והמטלות לכל תלמיד בהתאם לרמתו. על פניו, הוראה דיפרנציאלית ומותאמת אישית במרחב גמיש של זמן ומקום היא זמינה יותר.
אחרונה, זה הזמן לפתח את התלמידים כלומדים עצמאיים. העברת האחריות בצורה הדרגתית אל התלמידים תאותת להם שסומכים עליהם ושמכבדים אותם כאנשים אוטונומיים, תחזק את ההערכה העצמית שלהם ואת האמון שלהם ביכולותיהם. אם בימים כתיקונם אנו שמים לנגד עינינו מטרה זו (היכולת ללמוד עצמאית מופיעה כמעט בכל טקסונומיה של כישורים או מיומנויות במאה ה-21), כעת ישנה הזדמנות לממש אותה בפועל ולשחרר קצת את המושכות. המעבר של המורים מהוראה אל הנחיה יוריד את הצורך להרבה הכנה מראש ויפנה זמן לליווי ומשוב אישי.
מה זה אומר בפועל?
- כל קבוצת תלמידים מקבלת משימה המתאימה למקום בו היא נמצאת בתהליך הלמידה. דוגמה לאופן שניתן לעשות זאת אפשר למצוא באתר השקפה כאן.
- ניתן לבנות מטלה רב שלבית עם רמת קושי עולה, ולבקש מהתלמידים לענות עליה, אך לא להמשיך הלאה אם הם נתקעים בשלב מסוים. מטלה כזו יכולה לשמש למורים כלי אבחוני כך שיוכלו להקדיש זמן אישי עבור התלמידים המתקשים יותר.
- מתן אפשרויות בחירה באופנים שונים: בחירה של נושאי הלימוד, בחירה בתוך משימות (למשל, התכנים שישמשו לתרגול מיומנויות מסוימות), בחירה בין משימות ואפילו מידה של בחירה אם להשתתף בחלקים מהלמידה או לא (כפי ששר החינוך הבהיר לאחרונה).
- האם הלמידה מאפשרת בחירה?
צוות הספרות קיים שיעורים מקוונים סינכרונים וא- סינכרונים. בתחילה גם מושגים אלו היו לנו חדשים, אך חיש מהר הלמידה מרחוק ומושגי המדיה הפכו לשפה שבשגרה. המטלות הכילו תפריט עשיר ומגוון, לפני כל מטלה עצמית, התלמידים צפו בסרטון המבהיר את נושא החומר הנלמד ולאחר הגשת המטלה שיעור משוב ( מורי ביה"ס "העמית" ).
ראו גם הסקירה :אורות וצללים בממלכת הלמידה מרחוק : המטלות והמשימות ללומדים ( קישור לסקירה)
