צָלַל לָעֹמֶק ,בדק,  ליקט,  וערך : עמי סלנט , עורך האתר

רקע

פלטפורמות  השיתוף האקדמיות (ידועות גם כרשתות חברתיות של חוקרים)  צמחו בהשראת הרשתות החברתיות וכמענה לצורך הגובר של המדענים להחליף ביניהם מידע , כולל מאמרים שפרסמו. פעילותן  התאפשרה, בין השאר באמצעות ניצול פרצות בחוק, אשר עקפו את הזכויות הבלעדיות שתובעות לעצמן ההוצאות לאור של כתבי העת כתנאי לפרסום מאמר .

באופן אולי לא מפתיע , הניצנים לתופעת פלטפורמות השיתוף האקדמיות  באינטרנט הופיעו במדעי החברה ,  SSRN – SOCIAL SCIENCE  RESEARCH NETWORK נוסדו ב1994 על ידי הכלכלנים האמריקאיים מייקל ינסן ווין מאר , והפכה תוך זמן קצר לאחד האתרים המרכזיים במדעי החברה, בעיקר בתחומי הכלכלה והמשפטים . הרשת מאפשרת היום החלפת מאמרים , כולל גרסאות מוקדמות , וכן עדכונים שונים . אחד מאיפיוניה הייחודיים הוא דירוג כותבים ומאמרים על פי מספר ההורדות, וכן דירוג חוגים ופקולטות. בשנת 2017  הרחיבה SSRN  את מוטת השיתוף שלה לתחומים נוספים , ובהם ביולוגיה , כימיה , הנדסה , רפואה ומדעי המחשב. לא כל המאמרים בפלטפורמה מונגשים בחינם, ועבור ההורדה של חלק מהם דורשים המו"לים תשלום.

חשיבות סמלית ומעשית בתחום השיתוף באקדמיה היתה גם למנדליי (MENDELEY )- לא בדיוק רשת חברתית אלא בעצם תוכנה , שפותחה ב2007 על ידי שלושה דוקטורנטים גרמנים. הדמיון שלה לרשתות חברתיות נעשה גדול, כיוון שהיא מאפשרת לנרשמים לאחסן עותקי מאמרים, ציטוטים והפניות, ולשתף עמיתים.

אבל שתי פלטפורמות שיתוף שנוסדו ב2008 , הן אלו ששינו באמת את הכללים בעולם האקדמיה.

ריסרץ' גייט (Researchgate) הוקמה על ידי שני מדעני מחשב ורופא, לצד שיתוף במידע מחקרי מגוון ( מאמרים, נתונים, הצעות מחקר , טיוטות מאמרים, פטנטים , שיטות מחקר וכו').

 Researchgate  מציעה גם מעקב אחרי פעילות החברים באתר , דיונים ושיתופי פעולה מחקריים , איתור שותפים  פוטנציאליים למחקר , מעקב וניטור אחרי הצפייה , הקריאה וכמות ההורדות של המאמר ועוד )   .

מדובר בשירותים חינמיים לחלוטין , המוגבלים לשימושם של חוקרים במוסדות מדעיים מוכרים. האתר  ממומן על ידי פרסום מסחרי ממוקד לקבל היעד, לצד השקעות פרטיות ותרומות והשפעתו על התרבות  המדעית נעשתה חשובה לקהילה המדעית עד כדי כך ש"הניו יורק טיימס" הגדיר את Researchgate כתרכובת של פייסבוק , טוויטר ולינקאדין .

רשת  Academia.Edu הוקמה על ידי היזם הבריטי ריצרד פרייס, בהשקעהשל יותר מחצי מיליון  דולר. בניגוד לרשתות האחרות, Academia.Edu  החלה את דרכה כרשת מסחרית ונשארה כזו. היא מציעה לנרשמים לייצור פרופיל , להעלות אליו  העבודות/מאמרים שלהם  ולבחור תחומי עניין דומים . לאחר מכן נפתחת בפניהם האפשרות לגלוש לפרופילים של חוקרים מתחומי עניין דומים. נכון לינואר 2019 זו היתה הרשת  המדעית בעלת התנועה הגדלה ביותר , עם 39 מיליון  כניסו משתמשים בחודש ואוחסנו בה 21 מיליון מאמרים .

כצפוי , תאגידי המו"לות הפרטיים לא ישבו בחיבוק ידיים וכדי להיחלם בפלטפורמות השיתוף האקדמיות  הם איימו בתביעות משפטיות בשנים הראשונות ורשתות השיתוף נאלצו להסיר חלק מהמאמרים , אבל בהמשך אפשרו למדענים ולחוקרים להעלות גרסאות  שונות של המאמרים (תמר אלמוג ועוז אלמוג , 2020).

תמונת מצב  2019-2020

התביעות המשפטיות לא עצרו את התפתחות רשתות השיתוף האקדמיות

התביעות שניסו המו"לים הגדולים להגיש נגד Researchgate בבתי משפט בארה"ב לא צלחו וזרימת המידע של המחקרים הולכת ומתגברת.

חיפוש מידע ברשתות השיתוף האקדמיות  

החיפושים שהרצנו באתר Academia.edu היו פחות יעילים בהשוואה למאגרי המידע האקדמאיים כי תוכנת האיחזור ( מנוע חיפוש פנימי של האתר )  ב- Academia.edu היא מאד פשוטה ואינה מאפשרת חיתוכי מידע והצלבות של חיתוכים כמו במנועי החיפוש של מאגרי המידע האקדמאיים . יחד עם זאת, כאשר איתרנו מידע , הוא היה ברובו בטקסט מלא (  full text ) , יתרון לא מבוטל  לכל מידען או דוקטורנט כיום.

 ל ResearchGATEיש יתרון מבחינת מנוע החיפוש , הממשיך להתפתח כל הזמן,   והוא מאפשר איתור מאמרים ושיטות מחקר חדשות באמצעות מנוע חיפוש סמנטי שמבצע חיפוש במאגר מידע משולב שכולל את המסמכים ברשת ומספר מאגרי מידע חשובים: Pubmed, CiteSeer, IEEE Xplore, RePeC, arXiv, NTRS, Pubmed Central. נכון להיום על פי מה שמוצהר באתר מנוע החיפוש מאפשר לחפש במאגר שכולל למעלה מ- 40 מיליון פרסומים ומאפשר ליצור קשר עם מיליוני חוקרים ומדענים ברחבי העולם.

חוויית משתמש – יתרון לResearchGATE

פיתוח חווית משתמש במערכת הממשקים של  Researchgate

מומחי המחשב העובדים במערכת של  Researchgate  הצליחו בשנתיים האחרונות לייצור שילוב מוצלח של מאפיינים הקיימים ברשתות כמו פייסבוק , טוויטר ולינקדין כך שהחוקר האקדמאי יכול להנות ממערכת מידע חדשנית המעדכנת אותו אודות מחקרים דומים בתחומו ועוד ממצאי מחקרים חדשים בתחומי מחקר קרובים לו .

הקפיצה הגדולה של  Reseachgate היא בראש ובראשונה תוצאה של רשת חברתית שנבנתה על ידי אנשי מדע עבור אנשי מדע וחוקרים, מדובר במדענים המנהלים אותה באופן פעיל והיודעים היטב כיצד לפתח את תכונות התקשוב והכלים המתוקשבים לצרכי החוקרים האקדמאיים בעולם .

כאמור , התקדמות נוספת היא תוצאה של פיתוח מתקדם ביותר של מנוע החיפוש של המערכת הפועל היטב כמנוע חיפוש סמנטי שמושתת על קורלציות סמנטיות .

היקף חברים ותנועה באינטרנט – יתרון לרשת Academia.edu

לReseachgate יש 19 מיליון חברים מכל רחבי העולם .

לרשת Academia.edu יש 42 מיליון חברים ברשת והיקף תנועה משמעותי של 36 מיליון כניסות לאתר כל חודש .  הייצוג של Academia.edu באינדקס של גוגל הרבה יותר נרחב בהשוואה  לReseachgate והשימוש בה הולך וגובר . (Source).

 חדש ברשת Academia.edu  : אפשר להעלות סרטי וידאו של הרצאות או כל נושא אקדמי אחר

 תחומי דעת

לResearchGat יש כיסוי דיסציפלינרי בעיקר בתחום המדעים , הטכנולוגיה, ביולוגיה  והרפואה , בעוד תחומי האמנויות ומדעי החברה מיוצגים בדלילות . לעומת זאת,  ל Academia.edu יש כיסוי נרחב יותר של מדעי הרוח , האמנויות, מדעי החברה , הפסכולוגיה ,  החינוך והחברה ( מקור )  

ניהול מידע :  יתרון לרשת Academia.edu

 אפשר לשמור את המאמרים בספרייה הדיגיטלית שלכם באתר ולתייג כל מאמר בתת-מאגר נושאי  (LIST ) .

הנה דוגמא  בדף שלי :

חדש ברשת Academia.edu  : אפשר להעלות סרטי וידאו , יתרון למרצים הנאלצים היום ללמד מרחוק .

שיתופי פעולה עם כתבי עת מדעיים – יתרון ל  Reseachgate

רשת ResearchGate חתמה לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם  המו"ל  Springer , שאפשר להם ליצור נגישות מלאה לכל מאמר Springer Nature journals . השיתוף אפשרי רק לחברים ברשת ResearchGate ( מקור )

 ניטור ונתונים

ל ResearchGate יש יתרון מבחינת מערכת הניטור והדירוגים הסטטיסטיים שלו הידועה בשם  RG Score המאפשרת לקבל נתוני תפוצה , שימוש , שיתוף, התעניינות וצפייה ועוד . גם  ל Academia.eduיש מערכת דומה , אבל היא פחות מעמיקה ( מקור) .

ציטוטים ואיזכורים

מאמרים שאנשי אקדמיה וחוקרים מעלים לרשת Academia.edu  זוכים להרבה יותר ציטוטים בעבודות מחקר ומאמרים אקדמאיים בהשוואה למאמרים שלא נמצאים Online . מדובר על 58 אחוז יותר איזכורים וציטוטים למאמרים שהועלו ל Academia.edu בהשוואה למאמרים שפורסמו  בכתבי עת מודפסים בלבד (מקור) .   

 ResearchGate מפתחים עתה מסד נתונים מתקדם (Citation Database  ) לכל המכלול של הרחבת תפוצת הציטוטים והאזכורים (מקור).

סיכום

ההתפתחות של הרשתות לשיתוף אקדמי בשנים האחרונות היא מהירה מאוד ומשמעותית ביותר מבחינת היקפי השימוש של החוקרים והמדענים. יותר מדענים וחוקרים  עושים שימוש ב ResearchGate מאשר במאגרי הפקדה פתוחים של האוניברסיטאות  (Open Access Repository) . היקף השימוש במאגרי ההפקדה האוניברסיטאיים נמוך בהשוואה לשימוש ב ResearchGate (מקור).

השימוש ברשתות החברתיות בקהילה האקדמית פותח אפשרויות לשיתוף פעולה כזה באופן שלא היה בעבר.

אחד הנושאים החיוניים לחוקרים כיום , הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

האינטראקציה עם עמיתים היא אחת מסודות ההצלחה של כל מחקר מדעי. מבחינה זו ResearchGATE מספקת כלים שעונים על צורכי החוקרים ומייעלים את המחקר באמצעות מגוון מאפיינים אופציונאליים שמאפשרים:

• בניית פרופיל אישי, שכולל את תחומי העניין שלו ומחקריו
• יצירת קשר עם עמיתים ברחבי העולם כולו , תוך שיתוף מחקרים ורעיונות
• הצטרפות לקבוצות דיון קיימות ויצירת קבוצות חדשות בנושאי עניין משותפים
• שיתוף פעולה באמצעות חבילת יישומים שנבנתה במיוחד לחוקרים : Restory – לעריכה משותפת של מסמכים, Remeet לארגון פגישות ו- Revote ליצירת סקרים בכל נושא שמעניין את החוקר.

מקורות המידע

תמר אלמוג, עוז אלמוג . כל שקרי האקדמיה : מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו , ידיעות אחרונות , ספרי חמד, 2020 .

Hans M Zell , "Some Observations about Academia.edu, from the Non-academic Point of View" , Source

 Diana Kwon , "Springer Nature and ResearchGate Expand Content Sharing"  The Scientist' Sep 11, 2020

Katy Jordan . From Social Networks to Publishing Platforms: A Review of the History and Scholarship of Academic Social Network Sites , Institute of Educational Technology, The Open University, Milton Keynes, United Kingdom March 2019

Thelwall, Kayvan Kousha . ResearchGate vs. Google Scholar: Which finds more early citations?,  Statistical Cybermetrics Research Group, University of Wolverhampton, UK.

Academic networks contest: ResearchGate vs. Academia vs. Mendeley