ליקט וגיבש : עמי סלנט , עורך האתר
גרסה מס' 4 , 12 בינואר 2021
בדמיונם האוטופי, היוצרים של Zoom דמיינו חדרי ישיבות, משתתפים יושבים ליד המחשבים עם חליפות ועניבות, בגרות נפשית ויכולת שליטה עצמית.
"זום הוא לא מוצר שמיועד להוראה. קשה מאוד לייצר דרכו חלל רגשי, קשר אנושי, חום או כימיה. אפילו המיקרו-תנועות של הפנים לא נקלטות מהמסך" ( ד"ר יובל דרור) ,
אַף עַל פִּי כֵן. , מרבית המורים בעולם ובישראל נאלצים ללמד באמצעות פלטפורת הזום. עבורם ריכזתי כמה וכמה תובנות שיועילו מאוד להעברה אפקטיבית של שיעור מקוון , כל זאת על סמך תובנות של מורים מעולים להוראה מקוונת בארה"ב ובישראל .
דבר ראשון : בקשו מהילדים להרחיק את הסמארטפון מטווח הראייה
במחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת Journal of the Association for Consumer Research ב־2017, הראו החוקרים כיצד נוכחותו של הסמארטפון בסביבה פוגעת ביכולות הקוגניטיביות שלנו גם בלי שנשתמש בו. 800 התלמידים שהשתתפו במחקר קיבלו הנחיה להעביר את הנייד למצב שקט, ולאחר מכן חולקו לשלוש קבוצות: באחת הנייד היה מונח לידם, על השולחן, בשנייה הוא היה בכיס או בתיק, ובשלישית הוא היה בחדר אחר. כל אחת מהקבוצות התבקשה לבצע פעילויות לימודיות שונות.
נמצא כי כשהנייד היה בחדר אחר, התלמידים השיגו ציונים טובים יותר במבחנים לעומת ילדי שתי הקבוצות האחרות. לדברי החוקרים, הצניחה בציונים וביכולות הקוגניטיביות אפיינה גם תלמידים שהצליחו לשמור כביכול על ריכוז ולהתעלם מהפיתוי לבדוק את הנייד שנמצא עליהם או לידם.
תיישמו את שיטת פומדורו
פומדורו היא שיטה שמקורה באיטליה שלפיה מומלץ לבצע הפסקות קצרות (כ־5 דקות) בכל פרק זמן של 25 דקות למידה. כך גם מרעננים את המוח וגם שומרים על רמה גבוהה יותר של אפקטיביות בלמידה. לאחר ארבעה מחזורי למידה מומלץ לקחת הפסקה ארוכה יותר הנמשכת כ־15 דקות.
צריך להבין שגם הפדגוגיה משתנה. כל צורת הלמידה משתנה. אנחנו לא אמורים ללמד בזום כמו שלימדנו בכיתה. זה לא עובד. השיעורים צריכים להיות בנויים לגמרי אחרת, ברצועות זמן קצרות יותר, בצורה שהרבה יותר מפעילה את התלמידים, ובשילוב של יחידות סינכרוניות ואסינכרוניות. יש גם הרבה מאוד דגש על קשר אישי עם התלמידים". (מקור).
כל זום נמשך רבע שעה
הלמידה מרחוק לא יכולה להתבסס על זום. אני פותחת את היום בשיחה קצרה, כדי לראות שכל הילדים התעוררו, וסוגרת בשיחת סיכום. כל זום נמשך רבע שעה. באמצע יש הרבה למידה עצמאית. לקחנו בחשבון שיש הרבה אחים בבית ולפעמים רק מחשב אחד.
הבניה תורמת להבנה
הציגו לסטודנטים/תלמידים את מפת השיעור כבר בהתחלה: מה המטרות? מה הנושאים שנלמד? חלקו את השיעור ליחידות קטנות והשתמשו בסיכומי ביניים. הוראת חומר באופן זה מסייעת לבהירות ולהבנה. כמו כן מקמו כל הזמן את הסטודנטים ברצף הלמידה תוך דגש על הקשרים בין הנושאים השונים הבונים משמעות כוללת.
החלק העיקרי בלמידה המקוונת הוא עבודה לבד או עם עוד תלמידים על מטלה.
"המורה מתחיל שיעור, מסביר משהו כללי, נותן משימה, ואז התלמידים מתחלקים לכיתות הקטנות בזום, והמורה מסתובב ביניהם. התלמידים עובדים ביחד, מייצרים או פותרים משהו ואז מציגים את זה בכיתה. הלמידה הפכה ליותר פעילה במתכונת הזו. בסגר הזה, אחרי שהמורים קיבלו הדרכה מאסיבית בקיץ, אני מאמינה שזה יעבוד יותר טוב מאשר בסגר הקודם". ( פרופסור אינה בלאו , האוניברסיטה הפתוחה, ראשת התכנית לתואר שני בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה, וראשת המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה. )
המורה מרים רייסלר על שיעור מקוון אפקטיבי
הכנה לפני השיעור – מצגת שיש בה חזרה קצרה (הכי טוב – חזותית, עם שאלות) על החומר שנלמד בשיעורים הקודמים
- אפשר לשים תמונה מעניינת (וקשורה באופן כל שהוא לתוכן) ולשאול שאלה פיקנטית ומושכת עליה
- שילוב בין שאלות תוכן (ברמות שונות) עם שאלות שמבקשות חוות דעת מנומקת
- חזרה וסיכום לאחר שעונים על השאלות
השיעורים שלי הם שקטים – אני מדברת והתלמידות עם מיקרופון כבוי והן משתתפות (הרבה!) ע"י הקלדת תשובות בצ'אט
במהלך השיעור – למידה:
- הדרישה להיות חלק פעיל בשיעור ולענות על השאלות שאת יודעת (וגם מי שלא הבינה יכולה לקרוא תשובה של מישהי אחרת).
- התייחסות לתוכן בשיעור מתחיל אחרי בערך 5 דקות משעת תחילת השיעור – אני משתפת את המסך ובוחרת במצגת במסך מלא. אם אני מקליטה את השיעור, אני מתחילה זאת מיד אחרי שיתוף המסך ובירור שכל אחת רואה אותו.
- כדאי מאד לסגור לפני כן את ווטסאפ כדי שהודעות לא יעלו תוך כדי השיעור.
- מילוי דפי סיכום ע"י הלומדות תוך כדי השיעור
- הקראת התשובות של ע"י המנחה הופכת את השיעור לחי (וחיוני כשאין קולן של התלמידות נשמע)
- צ'אט פעיל – עם אופציה ללומדות לשאול שאלות
אחר השיעור:
- סיכום בכתב – ע"י המורה או ע"י התלמיד/ה
- עבודת חזרה – לבד או בזוגות במקוון – בגוגל פורמס, Wizer, או בדף שאלות סטנדרטי
- עבודת הכנה לקראת השיעור הבא
- שליחת הקלטה (אני מעלה ליוטיוב ושולחת לינק) בקבוצת ווטסאפ
כמה הערות במילים של הלומדות:
- טוב לי המבנה הברור של השיעור. מאוד ברור איפה אנחנו נמצאות בשיעור והשיעור לא נמרח אלא ממוקד, למרות השיח הער והזמן הרב שלוקח לענות על השאלות
- מה שחסר בלמידה באמצעות מחשבים בשונה מלמידה פרונטלית זה שהמורה לא רואה אם אבד הקשב ולא יכול לדעת אם איבדתי אותו. לדעתי כשאת שואלת אותנו שאלות ומבקשת לענות בצ'אט זה משאיר אותנו בפוקוס וגם מאפשר לוודא שהבנו נכון [👍] 🏼
- לי עוזרות השאלות תוך כדי השיעור שאת נותנת לנו לענות בצ'אט, זה מסכם לי את החומר ומסדר לי אותו
אלה הדברים שאני עושה בשגרה.
לעיתים אני גם מכינה: חידון -Triventy
"מה שמאוד התחדד לי הוא שצריך להפעיל את התלמידים. אם בשיעור אני יכול להתמקד רק בכמה שזורמים איתי או בדף עבודה, פה אנחנו חייבים להיות פעילים כמה שיותר, אחרת הרבה יותר קשה לגייס אותם. מצד שני זה יכול להיות גם הרבה יותר חופשי, ואתה לא יודע לאן השיעור יתגלגל".
הכנת מצגת לכבוד השיעור. כמה מאמץ זה מצריך?
"זה המון השקעה, כי החומרים שאני מלמד בכיתה כבר מוכנים – אני כבר עשר שנים בחינוך – ופה הייתי צריך להיות כמו מורה בשנה הראשונה להוראה. ללמוד, להביא את כל החומרים מחדש בכלים טכנולוגיים שמאוד לא מוכרים לי. זה דורש התארגנות אחרת, אז ברור שזה מאוד מאתגר".
איך ללמד מרחוק באופן אפקטיבי מציג: עמוס רבן, מדריך מפמ"ר היסטוריה
להורדת המצגת המלווה את השיעור: https://bit.ly/amosra3
ניצן ויסברג :
אסכם את עיקרי התובנות שלי ללמידה אפקטיבית באמצעות זום:
- הזום לא במיוחד טוב להרצאות של אחד מול רבים. הוא טוב למפגשים אינטימיים של מעט אנשים עם מצלמות פתוחות שמנהלים שיחה.
- לכן רצוי להפסיק לחשוב על ללמד כיתה שלמה בזום, ולחשוב על שעות הזום כשעות ״סטודיו״ או ״מנטורינג״. שעות שבהן קבוצות של תלמידות ותלמידים שעובדים יחד על פרוייקט (עם תהליך ויעדים) יכולים להפגש לשיחה עם המורה. המורה לא מעבירה ידע, אלא שולחת את התלמידים ותלמידות לצרוך אותו מחוץ לזום (בין אם זה ספרים או סרטונים, לא משנה). המורה עוזרת לתלמידים במפגשים בזום להתקדם בפרוייקט בין אם זה לפתור בעיות, לחשוב על רעיונות.
- כדי להנחות ילדים או מבוגרים בפרוייקט, צריך לבנות תהליך. יש חומרים שונים ומגוונים. זה תלוי מה הפרוייקט ולאיזה מודל של תהליך אתם או אתן מתחברים. בין מפגש למפגש בזום התלמידים אמורים להתקדם עצמאית.
- קבוצות ווטסאפ לעדכונים ותמיכה בין מפגשים הן כלי שעוזר מאוד לשמור על קשר ולהפוך את מפגשי הזום ליותר אפקטיביים.
- שווה לבנות את התהליך כך שיש לו שיא כמו יום בו מציגים את התוצרים. זה לא חייב להיות קשור לשנת הלימודים. עדיף להתחיל עם פרוייקט קצר ולא מאתגר מידי כדי לייצר חווה של הצלחה עם התהליך. ואז להתחיל פרוייקטים יותר ארוכים ומאתגרים.
יש לילדים סקרנות טבעית, ושאיפה טבעית לעצמאות. הם גם אוהבים סך הכל לעבוד יחד למרות שלפעמים כמובן זה מאתגר. צריך להיות מוכנים להקדיש זמן לסייע לצוותים לפתור קונפליקטים. זו אולי הלמידה הכי חשובה.
באורח פלא, כשעוברים ללמידה בקבוצות קטנות או במשוב אישי של מורה – תלמיד/ה המצלמות נפתחות. כמות האנרגיה שצריך להשקיע במאבק הזה צונחת.
השיעור גם יותר אפקטיבי כי הוא נותן משוב אישי – קבוצתי לתלמידים.
אפשר לומר, אם תרצו, שמדובר בלמידה שמספר תלמידיה כמספר המשבצות שמופיעות במצב שיתוף מסך.
חוץ מזה, פחות זמן זום לתלמידים (כי מתוך 5 שעות שבועיות הם עובדים שעה נניח) ויותר יחס אישי.
ומה עם למידה פרונטלית? היא יכולה להיות אחלה – אבל לבית הספר.
והאמת שכולנו יודעים שגם שם היא צריכה לעבור עדכונים.
לתפיסתי – שיעורים בשיחות וידאו אינם עיקר הלמידה הרשתית.
הפיכת שיעורי הזום לעיקר הלמידה הרשתית הוא חלק מהותי מהקושי שאנחנו חווים במעבר ללמידה רשתית, שאריות של צורת הלמידה הישנה.
עבודה בקבוצות קטנות, למידה עצמאית, שיעורים קצרים מוקלטים, שימוש בשעות הלמידה שלנו לליווי אישי צמוד יותר ועבודה על מיומנויות למידה – כך הוראה רשתית עדכנית אמורה בעיניי להיראות.
אז אולי דווקא כשאנחנו בונים שיעור וידאו, לא נשבור את מגבלת 40 הדקות, אלא נמנף אותה. דווקא היא יכולה להפוך את ההוראה שלנו לטובה יותר.
מצגת המשלבת שאלות מפעילות wooclap
Maayan Sayag
"אין לי שיעור בלי wooclap או nearpod. היישומים הללו מעודדים השתתפות, מעורבות ועירנות. מאפשרת למורה לקבל משוב על נוכחות התלמידים בשיעורים והמשוב מהתלמידים בכל שיעור- מעולה!"
איך הופכים את הזום לחוויה ?
הילי זוורו על יצירת אינטראקטיביות בשיעור זום
Mor Kennedy
איך אפשר להכיר ולהתגבש גם בזום?
הנה דוגמה למשחק בינגו חברתי, אפשר לעשות את הבינגו עם איזו שאלות שתרצו.
לפוסט ולגלגל:
התמודדות עם קשיים בהעברת שיעור סינכרוני
