משתפת בתהליך של למידה עצמאית מרחוק כפי שאני רואה אותו מנסיוני כמורה, יועצת ומנחה פדגוגית .
התהליך מתאים לכיתות הגבוהות של היסודי ונראה לי שגם לחט"ב ( זה גיל שאני לא עובדת איתו ופחות מכירה).
בתחושה שלי ילדים שלא מורגלים בסוג עבודה כזה זקוקים להרבה מאוד פיגומים בתחומים שונים -ניהול הלמידה – כמו תכנון לו"ז, אורינות שפתית ודיגיטלית , הצגת מידע , עבדות צוות , רפלקציה וכו'.
על פי בקשתה של מיכל זק אני משתפת בדגשים שחשובים בעיניי :
1. בחירת נושא – להתחיל מנושאים קטנים כשהמורה בוחרת את המושגים כדי שלא יהיו רחבים מידיי ( אירועים היסטורים חשובים דמויות מופת וכו- לבחור בהם מושגים קצרים).
2. הנגשת המידע –צריך לכוון את התלמידים למקורות מידע אם הם לא רגילים בלמידה שכזו. זה לא הזמן ללמד אותם לחפש ברשת, הם פשוט "טובעים בים של מידע" ולא מגיעים למקורות שמתאימים ליכולות השפתיות שלהם ומתייאשים.
3. מענה לשונות – לדעתי רוב הילדים בגילאי היסודי מתקשים לחפש מידע ולמזג בין מקורות מידע ולכן הם זקוקים לטקסט מוכן, יש ילדים שמתקשים לקרוא ויכולים להיעזר בפודקאסטים או סרטונים.
לוקח המון זמן להתאים לכל ילד מקור מידע או קישור שמתאים לנושא שלו וליכולת שלו.
אני גם ראיתי שדווקא הילדים שבד"כ "חזקים" בכיתה מתקשים בסוג למידה שכזה ודוחים לרגע האחרון כי הם לא רגילים להתאמץ וללמוד לבד.
בעיניי צריך לבצע את העבודה בזוגות שהמורה מחלק מראש ( קבוצות גדולות יותר מתקשות לתאם זמן לעבודה משותפת בלמידה מרחוק).
4. חלוקת אחריות בין כמה מורים – משתפים כמה מורים בשכבה כמו מורי שפה / היסטוריה / מדעים / תנ"ך וכו' (תלוי בנושא), מורים שצריכים לתת שעה פרטנית במקצועות שלא מלמדים מרחוק , מורות שילוב וכו'.
כל מורה אחראי על מספר ילדים, מכין להם את מקורות המידע ומלווה אותם בכל תהליך הלמידה .
מורה אחד אחראי לרכז ה-כ-ל ולראות שכל הילדים והמורים נמצאים בתהליך.
5. הקצאת משאבי זמן – חשוב חשוב שלתהליך יוקצה זמן כחלק מהמערכת של המורים והתלמידים. לא "על הדרך" ולא בנוסף לכל הזומים והמשימות.
לתת זמן לעבודת המורה שצריך לאתר או להנגיש מקורות מידע מתאימים, לעודד, למשב, לתקן , לחזק…. צריך גם לתת ליףתלמידי זמן לתהליך בלמידה ולא לצפות שיעבדו אחרי יום ארוך מלא זומים.
המשימה צריכה להתחלק בעיניי ל3 שלבים – למידת הנושא , ביצועי הבנה, הצגת הנושא.
בכל שלב אנחנו עושים רפלקציה ועובדים על פי מחוון.
שלב 1 – לימוד הנושא באופן עצמאי – שבסופו הילדים עונים על שאלות ברובד גלוי לוודא שהבינו את הנושא ( ולא עושים "העתק הדבק") . אפשר בגוגל פורום או בכל כלי אחר.
אפשר להכין שאלות אחידות לכל קבוצה ( דמויות באירוע / מקום האירוע / תאריך / מה הדמות עשתה / מה מטרת ההמצאה וכו') .
שלב 2 – ביצועי הבנה – כדאי לתת כמה אפשרויות בתחומים שונים וברמות שונות .
לדוגמא: כתיבה – לכתוב כתבה , יומן , שיחת ווצאפ בין דמויות .
ציור – קומיקס, מדליה , כרזה, פוסטר , הזמנה , כריכה לספר …
מדיה – סרטון אנימציה, מהדורת חדשות , משחק , ממים מצחיקים, לבנות דף אינסטגרם וכו'.
אני אוהבת את המודל של יורם הרפז ואת ביצועי ההבנה של ברנקו וייס.
שלב 3 – ילדים מלמדים ילדים – הילדים מלמדים את הכיתה את הנושא שלמדו. אם הכיתה גדולה, עדיף לחלק את מפגש הסיכום לכמה חלקים.
6. הוראות ברורות ומידע מרוכז – המורה האחראית מכינה מצגת עם הוראות מאוד מאוד ברורות שמחולקות לשלבים – מה צריך לעשות בכל שלב ? זמן הגשה ? דוגמאות וכו'.
כל הנספחים צריכים להופיע בתוך המצגת כדי שהילדים לא יילך לאיבוד. כולל הקישורים למקורות המידע, שאלות , דוגמאות לתוצר, שאלון רפלקציה , מחוון מפורט בהתאם למטרות, קישור ללוח פאדלט וכו.
סרטון הדרכה – יש ילדים שזקוקים לשמוע את ההוראות מספר פעמים , ממליצה להכין להם סרטון עם כל ההוראות. זה לוקח כמה דקות להכין סרט כזה , אבל חוסך הרבה זמן למענה על שאלות אח"כ ויעזור להם להיות עצמאיים בתהליך.
איך התהליך מתנהל בפועל ?
1. הצגת המשימה והסבר ההוראות –
הצגת הנושא – בזום קצר מעבירים סקירה קצרה על הנושא באופן כללי.
לדוגמא כשלמדנו על אירועים היסטורים שקדמו להכרזת המדינה הסברתי ממש בקצרה את המושג "הכרזת המדינה" ותקופת המנדט הבריטי… אפשר לשלוח גם סרטון מקדים למשימה כך שכשהם מגיעים לזום , הנושא כבר מוכר להם( עוזר מאוד עם ילדים מתקשים) .
הצגת המשימה – מציגים לילדים את המצגת עם ההוראות ועוברים איתם על השלבים ממבט כולל ואז פירוט של כל שלב.
אחריות ללמידה –
מראים להם שכל המידע וההוראות נמצאים בתוך המצגת ובסרטון – אז אם הם לא מבינים משהו – צריך לקרוא שוב או להיעזר בחברים.
כנ"ל לגבי מחוון – שיעבדו לפי הסעיפים במחוון ויבדקו את עצמם.
לצערי, גיליתי שיש רבים שלא מורגלים בזה .
מאפשרים זמן לשאלות ושולחים אותם לעבודה .
במערכת השעות ובמצגת כתוב לילדים מתי המורים פנויים לעזור להם ומתי הם יכולים לפנות אליהם בשאלות ובאיזה דרך .
2. תהליך הלמידה – כל מורה אחראי לוודא שהילדים שבאחריותו מבצעים את המשימה, לבדוק, לכוון, לנווט, לפתור בעיות חברתיות וכו'. הם זקוקים להדרכה, להמון המון חיזוקים, להתלהב מהתהליך והתוצרים ( הודעות קוליות בווצאפ עובדות מעולה ! אפשר לשלוח גם להורים ), לתמוך בהם, ליזום קשר עם מי שלא עושה, לוודא שהם עובדים לפי המחוון וכמובן – לעקוב אחרי הרפלקציה שהילדים כתבו ולהתייחס אליה. זה לוקח המון זמן !
3. הצגת התוצרים – חגיגה גדולה ! אפשר להזמין את רכזת השכבה, המנהלת, הורים – להשוויץ קצת בתהליך המופלא.מגיע לילדים ולצוות !
4. משוב וסיכום – לעשות משוב כללי ופרטני. שוב , זה לוקח זמן , אבל זו הלמידה האמיתית שתאפשר שהפעם הבאה תהיה טובה יותר.
דווקא הלמידה מרחוק ששוברת את קירות הזמן, המערכת ומאפשרת לנו לעבוד בקבוצות קטנות, בזמנים גמישים, לאגם משאבי הוראה יכולה לייצר תהליכים נפלאים .
כשנחזור לשגרה אפשר יהיה לעשות את כל התהליכים האלה בלמידה היברידית ולעומק. אלה מיומנויות המאה 21 בעיניי.
כמורה גיליתי תלמידים שבכיתה של 39 ילדים בקושי שמעתי את כולם ובלמידה מסוג כזה גילו כוחות ויצירתיות מדהימים.
Amikam Salant על כל הסקירות שעזרו לי מאוד ועל הפרגון. וגם
רחל ארליך שעזרה לי המון ,מיקדה ודייקה אותי לאורך הדרך.
אם קראתם עד כאן – אשמח שתוסיפו עוד תובנות ורעיונות משלכם
