שר החינוך מינה צוות הבוחן אפשרות לשלב לימודים פרונטליים ומקוונים לאחר המשבר. מומחים מעריכים כי ישראל, שחוותה השבתה ממושכת של מערכת החינוך, מוכנה למהלך יותר ממדינות אחרות – ומצביעים על יתרונות רבים. פרופ' יוסי דהאן: "משרד החינוך יצטרך להמציא את עצמו מחדש"
מאת: סוניה גורודיסקי , אתר וואלה
מתוך הכתבה :
לדעת המומחים, ישראל מוכנה למהלך אולי אפילו יותר ממדינות אחרות שבהן לא היתה סגירה כה מסיבית של מערכת החינוך. לתפיסת המשרד, תקופת הקורונה יצרה הזדמנות להפוך את שיטת החינוך המיושנת לשיטה חדשנית יותר שתואמת את הצרכים של עולם התעסוקה המודרני, ומנצלת את היתרונות של השינויים הדיגיטליים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים.
הכוונה היא לשלב למידה מקוונת עם פרונטלית, גם בעידן הפוסט קורונה, כאשר הלמידה המקוונת לאו דווקא תתבצע מרחוק. כך למשל, ניתן יהיה לפצל כיתה לשתי קבוצות – באחת ילמדו באופן פרונטלי, ובקבוצה השנייה ילמדו בצורה מקוונת בכיתה סמוכה או מהבית.
לשיטת המשרד, ללמידה משולבת יתרונות רבים, בהם יכולת לנייד מורים בצורה וירטואלית כך שמורה שגר בתל אביב יוכל לתגבר כמה שעות ביום גם את התלמידים הגרים בפריפריה, התלמידים יוכלו לעשות "מרתונים" לימודיים עצמאיים ברשת ועוד.
"צריך ללמוד מרחוק לפחות פעם בשבוע, גם אם זה יהיה יומיים לא יקרה שום אסון, עדיין הילדים ייפגשו שלוש פעמים בשבוע בבית הספר עם המורים והחברים שלהם", אמרה פרופסור אינה בלאו, ראש התכנית לתואר שני בחינוך, טכנולוגיות ומערכות למידה, וראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה. "הלמידה המקוונת תפתח מיומנות מאוד חשובה – אוריינות דיגיטלית, אותה מאוד קשה לפתח ללא שימוש בטכנולוגיה. מדובר במיומנות קריטית בשוק העבודה היום", היא הסבירה.
לדעתה של פרופסור בלאו, הלמידה המקוונת יכולה להצליח ב"מקצועות התוכן", להגדרתה. "שיעורי מתמטיקה לדוגמה, התלמידים יכולים להרוויח מזה שיש שקט במהלך השיעור. כשהשיעור הוא מוקלט אפשר לחזור על הדברים, אף אחד לא יפספס את השיעור. באופן כללי מדובר בתחומים בהם המיומנויות נבנות נדבך אחר נדבך, וזה יכול מאוד לעזור, וגם לנטרל הסחות דעת שיש היום בכמויות".
