למד , ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר ידע וסקרנות דיגיטלית
הערת העורך : הסקר הבריטי שהבאנו כאן עשוי לעורר חילוקי דעות לגבי הרווחה הנפשית של בני הנוער המתבגרים בישראל , שאולי קצת שונים מהנוער הבריטי, אך הההתרשמות שלי ממפגשים עם בני נוער ישראליים בתקופת הקורונה מלמדת כי הבעיה אינה בהכרח הלמידה מרחוק אלא הבידוד החברתי בבית .
בנוסף הבאתי ראיון של ד"ר צביה אלגלי , מומחית לתקשוב בחינוך , עם ילד ישראלי הלומד בלמידה מרחוק. עוד עדות המלמדת שה"שד" של למידה מרחוק אינו נורא כל כך.
על מנת לאזן את התמונה , הבאתי בחלק האחרון של הסקירה את ממצאי הסקר של בזק מכון המחקר קנטאר לגבי הנוער הישראלי והלמידה מרחוק , מחודש ינואר 2021 . מתברר כי השימוש הגבוה בפלטפורמה סינכרונית של זום הוא אחד הגורמים המרכזייים המעיבים על בני הנוער (חלק ג').
בחלק ד' , הבאתי דעות של מומחים ישראליים לגבי למידה מרחוק אחרי מגיפת הקורונה.
חלק א' : מחקר מצא: למידה מרחוק עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על מתבגרים
השגרה הלימודית והחברתית של נערים ונערות ברחבי העולם השתנתה עקב משבר הקורונה. ההיגיון הבריא אומר כי הריחוק החברתי והיעדר אינטראקציה ישירה עם קבוצת השווים תוביל להחמרה במצב הנפשי של המתבגרים ואף לעלייה ברמות החרדה. אולם, מחקר חדש חשף תגלית מפתיעה ואופטימית.
האם בני נוער שלומדים מרחוק עקב מגפת ה-COVID-19 חשים יותר חרדה?
קבוצת חוקרים בריטית החליטה לבחון את ההשערה. בתחילה העריכו החוקרים כי בני הנוער יחושו יותר חרדה בשל המגפה, שכן רבים מהם מכירים חברים ובני משפחה שחולים במחלה. זאת ועוד, הם סברו כי היותם של הילדים מבודדים תוביל להתרופפות מעגלי התמיכה, דבר שאף עלול לגרום גם הוא להחמרה בתחושות.
אולם, באמצעות סקר נרחב שבחן תלמידים בבריטניה הגיעו החוקרים לתוצאה מפתיעה: התלמידים דיווחו כי הם חוו ירידה ברמות החרדה בהשוואה לתקופה שקדמה לסגר. עוד דיווחו התלמידים על שיפור בתחושת הרווחה וחיבור חזק יותר לבתי הספר במהלך תקופת הריחוק החברתי והלמידה מרחוק.
תוצאות מחקר זה עומדות בניגוד לצפיותיהם של מומחים וחוקרים רבים, כולל מומחים לבריאות הילד, שציפו לראות עלייה ברמות החרדה בתקופה זו.
תוצאות המחקר וההבדל המעניין בין בנות לבנים
כאמור, המחקר בחן מתבגרים ומתבגרות בגילאי 13-14 באמצעות סקרים. נמצא כי בתקופה שלפני המגפה 26% מהבנים שנבדקו וכ-54% מהבנות היו בסיכון לחרדה. שיעור זה ירד בתקופת הסגר ל-18% וכ-44% בהתאמה.
רבים מבני הנוער שנבחנו דיווחו על שיפור בתחושת הרווחה הנפשית בזמן הסגר, כאשר בנים דיווחו על שיפור גדול יותר מאשר בנות. מעניין לדעת כי אלה שדיווחו על תחושת הרווחה הנמוכה ביותר בתקופה שלפני המגפה חוו את השיפור הגדול ביותר. תלמידים רבים אף טענו כי הם חוו גם שיפור בתחושת החיבור לבית הספר וטענו כי כעת יש להם הזדמנויות רבות יותר לדבר עם מוריהם.
בקרב הבנות נדמה היה כי תחושות הרווחה נפשית והחרדה המופחתת היו קשורות לשימוש מוגבר ברשתות החברתיות. עם זאת, מעניין לדעת כי רמות הדיכאון בקרב הנבדקים נשארו זהות בתקופת הסגר ובנבדקות אף חלה עלייה בסיכוי להתפתחותו.
חלק ב'
ד"ר צביה אלגלי , חברה בצוות ההיגוי ומרצה בתכנית לטכנולוגיה בחינוך, חברת צוות במרכז היזמות במכללת סמינר הקיבוצים.
שיחה עם אחיין בן 7+ בכתה ב', מדגם של ילד אחד, על המציאות.
'אני לא צריך את בית ספר כדי לפגוש חברים, יש לנו קבוצת ווצאפ של כל הבנים בכתה, קובעים לרדת לשחק ויורדים. קודם עשינו את זה בהפסקות, אבל לא צריך הפסקה, פשוט נפגשים'. וללמוד אני שואלת אותו? תרצה לחזור לכתה כדי ללמוד? 'לא חייבים' הוא עונה, 'אפשר ללמוד בזום, כל בוקר אנחנו מקבלים משימה, אחר כך מתחלקים לקבוצות, אין לי בעיה ללמוד בבית ולפגוש את החברים בגינה'.
שיחה שהעלתה כמה הרהורים – חלק מהמורים למדו ללמד מקוון בצורה שמחברת את התלמידים. זה מדאיג ברמה של עומק הלמידה, זה אולי אומר שילדים עם כישורים חברתיים מפותחים, ניזוקים פחות מהמציאות הזו – כי יורדים לגינה לשחק, וזה פותח כפי שמראים המחקרים בכל העולם, פערים קשים לילדים שבית הספר הוא הזירה החברתית עבורם והם זקוקים לתיווך. זה אולי אומר שבית הספר, בין אם ירצו אנשי מערכת החינוך ובין אם לא, כבר שינה את תפקידו.
הערת ד"ר אורלי מלמד , אוניברסיטת בר אילן
לבית הספר היה מאז ומתמיד תפקיד רגשי חברתי. רק מערכת החינוך לא ייחסה לכך את החשיבות הראויה. זה בא לידי ביטוי על העליונות של החינוך הפורמלי על החינוך הבלתי פורמלי, ובעליונות של מקצועות מדעיים על מה שנקרא מקצועות הפגתיים. עכשיו מבינים יותר טוב עד כמה ההיבט הרגשי חברתי חשוב. כפי שכתבת, גם לזה יש תחליף וירטואלי ופיזי.
חלק ג'
בני נוער ישראליים ולמידה מרחוק , ממצאי סקר , ינואר 2021
השימוש בזום ככלי ללמידה מרחוק מגביר את תחושות הדיכאון והבדידות בקרב תלמידים, כך עולה מסקר מקיף שערכה בזק, בדו"ח השנתי שפירסמה על מצב האינטרנט בישראל. הנתונים מובהקים ומצביעים על פגיעה קשה בתלמידים – גם בהישגים בלימודים וגם ברמה הנפשית והבריאותית.
95% מתלמידי בתי הספר בישראל (בגילי 18-13) העידו שהם אינם מרוכזים במהלך השיעורים בלמידה מרחוק; 71% מהם אמרו שהלמידה מרחוק פוגעת בהישגים שלהם בלימודים; 83% מהתלמידים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מרגישים בודדים בלמידה מרחוק מול הזום; ו-60% אמרו שהם לא רוצים יותר ללמוד מרחוק אם הקורונה תסתיים
הדו"ח מדגיש כי קיימת מצוקה גבוהה במיוחד בקרב בנות – 62% מהבנות אמרו כי הן חוות חרדה או דיכאון בעת השימוש בלמידה מרחוק לעומת 52% מהבנים (בסך הכל 56% מהתלמידים העידו על תחושות כאלה); 81% מהבנות העידו כי הן חשות בכאבים ובעיות פיזיות שלא היו להן בעבר או שהחמירו בעקבות המצב, לעומת 75% מהבנים שדיווחו על תחושה דומה (סך הכל 75% מהתלמידים העידו על כך). בנוסף, 72% מהתלמידים אמרו שהם חווים הפרעות שינה בגלל הלמידה מרחוק.
ממצאי הסקר תואמים את עמדות המומחים לחינוך ופסיכולוגים על ההשלכות השליליות של הלמידה מרחוק, בעיקר תוך הסתמכות מסיבית על השימוש בזום (+7.59% 419.59) כמערכת העיקרית שבה מתבצעת הלמידה בישראל, למרות שלא פותחה כדי לשמש כפלטפורמה ללמידה.
בקרב מומחי חינוך מהארץ ומעולם שוררת הסכמה על כך שהשימוש בזום ככלי ללמידה מרחוק אמור להיות מוגבל לכמה דקות ביום, ובעיקר כדי לקיים מפגשים חברתיים בין התלמידים, ולא ככלי ללמידה. עם זאת, בגלל היעדר תקציב, הלימודים בישראל מסתמכים בעיקר על זום בלמידה מרחוק. לפני פתיחת שנת הלימודים משרד החינוך השקיע רק 35 מיליון שקל בפיתוח תכנים ללמידה מרחוק שאינם מסתמכים על זום. בגלל מחסור בתכנים דיגיטליים אחרים, בתי הספר נאלצים לעשות שימוש רחב בזום.
הדו"ח של בזק נערך בשיתוף פעולה עם מכון המחקר קנטאר, הוא בוצע בקרב מדגם ארצי של 2,300 מרואיינים, כולל מדגם של בני נוער בגילים 18-13. בעקבות התפשטות הקורונה, עורכי המחקר הוסיפו שאלות על מצבם הנפשי, הגופני וההישגים בלימודים של המשתתפים בסקר.
חלק ד'
ומה צופן העתיד ?
"הלמידה המשולבת תישאר במערכת החינוך גם אחרי הקורונה כחלק מהגמישות הניהולית והפדגוגית וכחלק מהאמצעים לצמצום פערים", אמרו גורמים במשרד. "המהלך יתאפשר גם הודות לרכישה של 150 אלף מחשבים ניידים, הנחת תשתיות טכנולוגיות חדשניות בכ-4,600 מוסדות חינוך, הרחבת ההכשרות של הלימוד מרחוק לעובדי ההוראה והרחבת מאגר התכנים הדיגיטליים, בין היתר, יחד עם מטה המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית'".
לדעת המומחים, ישראל מוכנה למהלך אולי אפילו יותר ממדינות אחרות שבהן לא היתה סגירה כה מסיבית של מערכת החינוך. לתפיסת המשרד, תקופת הקורונה יצרה הזדמנות להפוך את שיטת החינוך המיושנת לשיטה חדשנית יותר שתואמת את הצרכים של עולם התעסוקה המודרני, ומנצלת את היתרונות של השינויים הדיגיטליים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים.
"צריך ללמוד מרחוק לפחות פעם בשבוע, גם אם זה יהיה יומיים לא יקרה שום אסון, עדיין הילדים ייפגשו שלוש פעמים בשבוע בבית הספר עם המורים והחברים שלהם", אמרה פרופסור אינה בלאו, ראש התכנית לתואר שני בחינוך, טכנולוגיות ומערכות למידה, וראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה. "הלמידה המקוונת תפתח מיומנות מאוד חשובה – אוריינות דיגיטלית, אותה מאוד קשה לפתח ללא שימוש בטכנולוגיה. מדובר במיומנות קריטית בשוק העבודה היום", היא הסבירה.
"בנוסף, לדעתי רק התחלנו עם תקופת המגיפות. אבל בלי קשר למצבי חירום, אם זה טילים בדרום או מגיפה, ממש לא יזיק לתלמידים לפחות יום אחד בשבוע ללמוד באופן מקוון". האמירה של בלאו רלוונטית לתלמידי כיתות ד' ומעלה, בעוד "תלמידי כיתות א'-ג' עדיין זקוקים לליווי משמעותי של המבוגר בזמן הלמידה המקוונת ומדובר בעול למשפחה".
