חקר , צלל לעומק וערך: עמי סלנט , עורך האתר "ידע וסקרנות טכנולוגית" לשעבר מנהל המרכז הפדגוגי-טכנולוגי של רשת עמל

הקדמה

 בהמשך לסקירה הקודמת שאת עיקריה הבאנו לאחרונה , סטארט-אפ ניישן? "תשעה מתוך עשרה מועמדים לא ידעו איך כותבים ג'ון באנגלית" (קישור).  קיבלנו הרבה מאד תגובות ממורים לאנגלית וגם ממומחים להוראת אנגלית כשפה זרה .

המשכנו ללמוד את הסוגיה של הידע והשליטה הנמוכים באנגלית בישראל, לרבות כמה ראיונות שקיימנו .  

התחקיר שלנו מלמד כי הבעיה היתה במדיניות של המפמ"רית הקודמת לאנגלית וכיום מערכת  החינוך  בישראל פועלת נמרצות על מנת לתקן את המצב ,  ויש סיכוי לשיפור רמת הידע באנגלית של הבוגרים בשנים הקרובות  .

הסקירה כוללת  7  חלקים :

• הגורמים לירידה ברמת הידע והשליטה באנגלית
• תגובת המפמ"רית הנוכחית לאנגלית
• תובנות של המורים לאנגלית
• תובנות של פרופסור פאני אור , המומחית המובילה להוראת אנגלית כשפה זרה בעולם ובישראל
• חשיבות קריאת ספרים באנגלית
• בעיית המוטיבציה ללמידת אנגלית
• נספח מס' 1 :  המלצות ודרכי פעולה לבוגרי תיכון ישראליים וגם לתלמידי תיכון

חלק א': הגורמים לירידה ברמת הידע והשליטה באנגלית

המפמ"רית הקודמת לאנגלית פעלה 24 שנים והובילה את המערכת למצב הגרוע. לקראת סיום כהונתה, הפיקוח פרסם מסמך רשמי  מיוחד ובו יש הצהרה מדהימה שאומרת כך:  

 " כל מה שעשינו עד עכשיו היה מבוסס על השערות בלבד. וההשערות האלה היו מנוגדות למחקרים שפורסמו . אנו מפרטים בזאת שש טעויות שהיו לנו. אנו מודים שאלה היו טעויות (מיתוסים)."

ההצהרה הזאת עברה בשקט ומבלי לעורר מהומות.  

מקור

המפמ"רית הקודמת לאנגלית זלזלה באוצר מילים. בתכנית הלימודים שהיא פרסמה, היא בכוונה לא נתנה רשימה של אוצר מילים. היא חשבה שאפשר לתת חופש למחברי הספרים והמורים לבחור מילים שהם רוצים כך שכל בית ספר לימד מילים אחרות. היא גם אסרה בתוקף להשתמש בעברית. היא האמינה שאפשר לנחש את פירוש המילה ואין צורך לתרגם אותה. כל זה היה בניגוד למחקרים ישנים וגם חדשים שהוכיחו את ההיפך ממה שהיא קבעה.

המפמרית החדשה החזירה את אוצר המילים (וגם דגש על שפה מדוברת).

הביקורת הנ"ל הושמעה על ידי כמה מומחים להוראת אנגלית כשפה זרה וגם על ידי מורים מובילים לאנגלית בבתי הספר.

המפמרית החדשה, ד"ר ציונה לוי, קיבלה את המצב הגרוע. היא ניסתה ועדיין מנסה לשנות לטובה.

עם חילופי המפקחות, התפרסמו מחקרים המעידים שהדבר הכי חשוב ברכישת שפה הוא – אוצר מילים. אבל, לא רק אוצר מילים. המפקחת החדשה דרשה שבמקביל לאוצר המילים יתרכזו גם בדיבור, והיא הפעילה תוכנית ואמצעים לשם כך.

המפמ"רית הנוכחית לאנגלית מסתמכת על המחקרים ופועלת נמרצות לשכנע את המערכת שיש חובה לדעת אוצר מילים, וחובה גם לתרגל דיבור.

חלק ב' : תגובת המפמ"רית הנוכחית לאנגלית

להלן תגובתה של המפמ"רית לאנגלית  ד"ר ציונה לוי לכתבה שפורסמה במקור במגזין דה-מרקר :

"טענות אלה אינן משקפות את העשייה המעמיקה שמוביל משרד החינוך במהלך ארבע השנים האחרונות בתחום הוראת האנגלית. עשייה זו מקבלת ביטוי בגידול השיעור המשתלבים בהשכלה הגבוהה, בעולם הטכנולוגיה ובשוק התעסוקה הגלובלי. אלה מן הראיות החזקות מכל, כי ההשקעה של המשרד נושאת פרי.

הצלחה זו נובעת מהטמעת התכנית הלאומית לקידום האנגלית, שבמסגרתה ננקטו שורה של פעולות שהגדילו את מספר הניגשים ל- 5 יחידות לימוד, שדורשת מהתלמידים מספר מיומנויות אשר כוללות קריאה, כתיבה ושליטה בדיבור.

לצד זה ננקטו עוד שורה של פעולות, ובהן:

•       עדכון תכנית הלימודים בשיתוף עם ועדות מומחים על פי הסטנדרטים הבינלאומיים של ה-CEFR. העדכון כלל את תחום ההוראה והערכה של אוצר מילים, דקדוק, ספרות, מיומנויות שפה, ומיומנויות של המאה-21.

•       הקצאה של תוספת שעות ייעודיות לטובת קידום השפה הדבורה בכיתות ז', ט' ו-י'. בשכבות גיל אלה נבנו תכניות הוראה (Keep Talking, Let’s Talk, Debate) הותאמו פעילויות הוראה, חומרי הלימוד והשתלמויות להכשרת מורים בכל אחת מן התכניות. נוסף על כך, בכיתות היסודי  הוצגו אפשרויות למידה  של לימוד שפה דבורה בעזרת WhatsApp (Speak Up) וכן מתקיים פיילוט המכוון לשימוש רחב באפליקציית מונדלי (MONDLY).

•       פיתוח מבחנים מתוקשבים לשפה דבורה לצורכי הערכה בכיתות העל-יסודי. מבחנים אלה נועדו להבטיח את הטמעת הלמידה של השפה הדבורה. כיום כלל מסיימי התיכון מחוייבים בבחינה מתוקשבת בשפה דבורה כחלק מבחינות הבגרות וזה מתקיים גם בימי הקורונה.

•       בניית ספריות כיתתיות באנגלית ב-700 בתי-ספר יסודיים ברחבי הארץ לקידום אוריינות ושטף הקריאה. כמו כן, הוכנו מודלים לקידום 'קריאה לשם הנאה'  וכן פעילויות המעודדות קריאה אקסטנסיבית. לצד אלה, לתלמידים המתקשים באנגלית בכיתות היסוד, נבנתה תכנית ייעודית (Building Blocks) להדרכה בתחום האוריינות, שטף הקריאה ושיפור הקריאה תוך הסתמכות על מבחני מיפוי ובניית תכניות עבודה מותאמות. לשם יישום התכנית גובשה קהילת מדריכים המלווים את בתי-הספר הנדרשים לסיוע ושנעזרים בפרקטיקות של סימולציה, חקר מקרים, תיעוד רפלקציות, פיתוח חומרי הוראה בתחום הקריאה ושיפור כישורי הדרכה.

•       הקצאה של שעות תגבור לקידום הישגי תלמידים והעלאת מספר הניגשים לבחינות הבגרות באנגלית ברמות הלימוד של 4 – 5  יח״ל, (LADDERS). בנוסף, הוכנו פעילויות הוראה וחומרי למידה מותאמים אשר הוצגו למורים בכנסים להכשרת מורים ברחבי הארץ ואף נוסו והוסקו מסקנות לשיפורם. זאת ועוד, פותחו תכניות ייחודיות לשילוב תכנים בלימודי האנגלית, כדוגמת גאוגרפיה באנגלית (ניתנה שעה תוספתית לכך), אזרחות משותפת, וכן עמיות יהודית, כדי לחשוף את המעוניינים להוראת תכנים בשפה האנגלית בגישה המקדמת למידת תוכן ושפה בעת ובעונה אחת: CLIL (Content Language Integrated Learning. במקביל, ניתן דגש על הוראה והערכה של אוצר מילים בכל הרמות כמנבא החזק ביותר להצלחה בלימודי השפה.

בשנת הלימודים תשפ"א תיקצב משרד החינוך תוספת של מעל 2,000 שעות לתכניות הנ"ל עד דצמבר."

חלק ג' : תובנות של המורים לאנגלית כיום ( כולם מורים מעולים )

Ran Mekler

"אני מורה לאנגלית וגם מאוד מתוסכל מהמצב. אנחנו באמת עושים את המיטב אבל מאוד קשה ללמד שפה זרה בתנאים שיש בארץ. כל שנתיים באים אלינו עם תוכנית או רפורמה כזו או אחרת שאמורה "לתקן את המעוות" ושבעקבותיה תלמידים סוף סוף יילמדו והרמה תזנק. הבעיה היא בשורש התפיסה, שהמורים לא מסבירים בצורה איכותית ומכאן הפער. שהתלמידים פשוט לא מצליחים ללמוד ממורים ברמה הזו למרות שהם מנסים. זה פשוט לא נכון, יש סיבות הרבה יותר עמוקות שלאף אחד במשרד אין רצון להתעסק בהן."

Or-Tal Kiriati

"מאיפה להתחיל? מצפים מאיתנו ללמד שפה ב-4 שיעורים בשבוע, (שזה נטו 3 שעות), מספר קטן יותר מהמוקצב למתמטיקה למשל. זאת שפה חדשה, 3 שעות בשבוע? מגוחך. ואני לא מדברת על מה שקורה עכשיו, בימי קורונה.

מצפים שהפערים ייסגרו מאליהם, עם הקצבה זהה של מספר שעות לכל הרמות (בכתה ז יכולים להיות מדוברי אנגלית ועד מתקשים בקריאה בסיסית באותה הכיתה, אבל כולם מקבלים רק 4 שעות לימוד). ולמותר לציין שבהתקיים פער כזה בכיתות בהן מספר התלמידים נושק ל-40, היחידים שזזים לאיזה שהוא מקום הם הממוצעים. המצטיינים לא מקבלים מענה לצרכיהם והמתקשים נגררים מאחור, בקושי.

מורים לאנגלית שאני נתקלתי בהם, גם כקולגות וגם כמורות ומורים של ילדי, היו כולם מורים ברמה מאוד גבוהה, פרט לאחת, שהותק עלה לה לראש, חשבה שהמציאה את הגלגל, ולא היתה מסוגלת להסביר דבר, בטח לא ללמד בתיכון. לא כל המורים הותיקים כאלה, ברור. אבל מורים ותיקים מהסוג הזה, המערכת לא באמת מסוגלת להקיא מתוכה וזה כמעט עלה לאחד מילדי בבגרות שלו. במצב כזה הייתי מצפה מבית הספר להשכיל ולעשות הוראה משותפת, כדי להזין גם דם חדש למערך הלמידה וגם לתת דחיפה נוספת למורה היגעה שהיתה צריכה להפסיק ללמד משהו כמו 5-10 שנים קודם לפחות."

יעל ענבר

מסכימה עם 

Or-Tal Kiriati

 "ומוסיפה – השינוי של משרד החינוך לשימת דגש על אוצר מילים בא אחרי עשרות שנים של שימת דגש על דקדוק. התברר שהתלמידים מצליחים למלא את הפועל החסר בזמן הנכון אבל אין להם כמעט אוצר מילים."

אז עכשיו יש להם אוצר מילים אבל הם לא יודעים להתנסח, לא בעל פה ולא בכתב.

מה יעזור? לראות סדרות בלי תרגום, לשמוע פודקאסטים, לקרוא ספרים, דיבייט, ופרוייקטים כמו מצגות, הרצאות וסרטונים. כל דבר שבו משתמשים בשפה ולא רק Fill in the blanks (שזה הכי קל, גם למורות, ליצירה ולבדיקה).

לימוד דיפרנציאלי לפי הצורך – אין דין דובר/ת אנגלית כדין תלמיד/ה מתקשה. אלה ואלה צריכים לימוד לפי צרכיהם השונים.

וכמובן – עוד שעות לימוד ועוד מורים/ות.

יעל ענבר

 "לא מלמדים לפי מה שעובד בהוראת שפה זרה. ולא מכינים לתקשורת בעולם הגלובלי. מצהירים שכן, בפועל רמת הידע של בוגרים בישראל רחוקה שמים וארץ ממה שבוגר אירופאי יודע בסיום תיכון. מספיק לצפות במבחנים שנעשים להם, בעיקר רמת התקשורת בדיבור, על מנת להבין את גודל הפער. כנל מבחני כניסה לאקדמיה בחול, עד כמה הרמה וההכנה ותוכניות הלימוד אינן עומדות בתקן שמגיע לסף הולם להכנת תלמידים לנדרש בעולם גלובלי.

 תוהה איך אפשר לתקן את זה. אחד המכשולים בעיני הוא גודל הכיתות. יש לי שתי כיתות באותה שכבה – אחת של שלושים ומשהו תלמידים והשניה של עשרים ומשהו, ואני רואה הבדלים בדיבור ובהבנה. יש פשוט יותר זמן לכל תלמיד/ה להתבטא ולברר דברים לא מובנים."

חלק ד' : תובנות של פרופסור פני אור , המומחית המובילה להוראת אנגלית כשפה זרה בעולם ובישראל

פרופ' פני אור הייתה שנים רבות מורה לאנגלית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, וכעת מלמדת סטודנטים להוראה במכללת אורנים ובאוניברסיטת חיפה. את השכלתה האקדמית והמקצועית רכשה באוניברסיטאות באנגליה. תחום העניין העיקרי שלה בכתיבה, במחקר ובפרקטיקה הוא "הוראת שפות והוראת שפה נוספת", והיא משלבת בעשייתה את שלושת ההיבטים.

פרופ' פני אור פרסמה, ועדיין כותבת ומפרסמת, ספרי הדרכה והנחיה למורים לשפות, ומשלבת בין היבטים עיוניים-מחקריים לבין הצעות יישומיות לדרכים ולפעילויות הוראה ותרגול בתחומי שפה כגון הוראת אוצר מילים, הוראת דקדוק ודיבור.

Ur received the OBE (Officer of the Most Excellent Order of the British Empire) for her work as an English language teacher

פרופ' פני אור בראיון על מצב לימודי האנגלית בארץ ביומן הבוקר של רשת ב' 18.11.14

• שליטה באנגלית היא גורם חשוב בהשכלה הגבוהה  וגם כרטיס כניסה להתקדמות מקצועית בכל תחום כלשהו , אפילו עובדי מוסך צריכים לדעת אנגלית היטב.

• לעומת מתמטיקה אין לאנגלית את אותה יוקרה בבתי הספר , וכאשר מרכיב היוקרה חסר אז תחום לימודי האנגלית יורד בחשיבותו.

• בעיה נוספת היא שאין די מורים לאנגלית , מי שיודע אנגלית היטב , כולל בוגר/ת  אוניברסיטאות בשפה וספרות אנגלית השער פתוח עבורו למקצועות רבים במשק ובהיי-טק ומקצוע ההוראה לא מחזיר את התמורה , אז  אנשים מעדיפים לעבוד במקצועות הסיוע והשיווק  בחברות הטכנולוגיות .

• במתמטיקה ובמדעים משקיעים  יותר שעות  ותחום האנגלית לא זוכה להשקעה דומה. צריך להשקיע  יותר  שעות בחט"ב ובכיתה ו' .

פרופסור פני אור על שיטות ההוראה של המורים לאנגלית בישראל באתר של   ETAI

Entrenched in conventional thinking

Teachers insist on learners trying to guess the word’s meaning from context, when there is actually solid empirical evidence that most words are in fact unguessable from natural contexts, and therefore the learners usually get the answer wrong … because they’ve been told to get students to infer meanings rather than be told

It’s very difficult to uproot such assumptions, however silly they are, and however much empirical research contradicts them, and teachers often find it very difficult to abandon them, because they are so deeply

חלק ה' : חשיבות קריאת ספרים באנגלית

BOOK TASKS

מרבית התלמידים שראיינתי  בחט"ב ובתיכון העידו כי לא קיבלו מטלת קריאת ספרים באנגלית (20 דקות ביום)  , ובמקרים בודדים שניתנו מטלות קריאת ספרים באופן קבוע,  המורים לא ווידאו זאת.

לא לכל המורים לאנגלית  בעולם יש  את היכולת לעורר עניין ולשמור על מוטיבציה גבוהה של הלומדים לאורך זמן באמצעות קריאת ספרים ועיתונים , ומבחינה זו ישראל אינה יוצאת מן הכלל .  

Andy, Kirkpatrick (2007)   World Englishes : Implications for  international communication and ELT.  Cambridge  University Press

חלק ו' : המוטיבציה ללמידת אנגלית והנוער הישראלי  

להערכתי , השליטה הנמוכה באנגלית בישראל אינה בהכרח תולדה של ההוראה בבתי ספר , אלא  תוצאה של מוטיבציה נמוכה הן של הלומדים והן הבוגרים .

מרבית הישראלים שאני מכיר  בחברות ההי-טק , כולל , בני משפחתי,  לא רכשו את הידע המשופר שלהם באנגלית בבתי הספר אלא בזכות מוטיבציה אישית לקרוא עיתונים באנגלית , וספרים  בקינדל או בטאבלט  , לצפות בסרטים ללא תרגום ולהאזין לפודקסטים באנגלית  .

גם אותם ישראלים בוגרי תיכון שיש להם ידע סביר באנגלית , מאבדים אותו במהלך שלוש שנות השירות הצבאי , והם צריכים להשלים פערים אחרי הצבא על מנת  להיכנס לאוניברסיטאות . לעומת המתמטיקה ,  רק חלקם מגלים מוטיבציה אחרי הצבא לשפר את האנגלית . הם עוברים את קורסי ההכנה באנגלית באוניברסיטאות , אך במהלך לימודיהם  מוצאים דרכים לעקוף את הדרישה לקריאת מאמרים באנגלית .

מרבית הסטודנטים שלמדו אצלי בתואר שני באוניברסיטת בר אילן  התקשו באנגלית , שוב בגלל מוטיבציה נמוכה , והמחיר שהם שילמו כאשר הגיעו למקומות עבודה טכנולוגיים היה גבוה כי שם נדרשה ידיעת אנגלית טובה . יש לזכור  כי כל מאגרי המידע המקצועיים בעולם הם באנגלית  ולכן היה להם קושי התחלתי להתמודד

אם חשבו שגוגל-טרנסלייט יפתור להם את הבעיה נוכחו לדעת כי עדיין האתגר גדול מאוד.  

התמדה ומוטיבציה גבוהה הן קריטיות בלימוד אנגלית

"התמדה ומוטיבציה גבוהה הן קריטיות בלימוד אנגלית כי אתה לא תמיד רואה את התוצאות מייד – לכן הכוח שידחוף אותך קדימה יהיה מורכב ממשמעת עצמית, מודעות למטרה ומוטיבציה. העניין הוא – שרק אתה נמצא עם עצמך 24 שעות ביממה ורק אתה יכול לגרום לעצמך ללמוד. וזה לא תמיד קל – במיוחד כשיש בסביבה כל כך הרבה פיתויים: טלוויזיה, פייסבוק וכו'.

 העיסוק באנגלית יכול להראות כדבר "יבש" לעומת הפיתויים הללו. המטרה של אנגלית שוטפת יכולה פתאום להתרחק ולהפוך למעורפלת. במצבים כאלה – האחריות שלך היא להחיות את המטרה – אנגלית מצויינת שתאפשר לך לתפקד בסביבה דוברת אנגלית – ולדחוף קדימה למרות כל הסיבות למה לא לעשות זאת. 

במהלך העיסוק שלי בהוראת אנגלית ראיתי הרבה דוגמאות של אנשים שלא היו מסוגלים לספק לעצמם את ההתמדה ואת המוטיבציה ברמה מספקת. ראיתי הרבה מאוד אנשים שבאו אליי ואמרו שהם רוצים ללמוד אנגלית. אבל כשנתתי להם משימות פשוטות לבצע באופן עצמאי בין השיעורים, הם לא ביצעו אותן, וזה חזר על עצמו שוב ושוב ושוב. בהתחלה ויתרתי להם כי "קניתי" את התרוצים שלהם על כמה הם היו עסוקים ועד כמה לא היה להם זמן. אבל בשלב מסוים הפסקתי להיות סובלני כלפיי חוסר העשייה הזה, והתחלתי "לפטר" תלמידים .

מקור : המורה לאנגלית , אריק רוזני

נספח מס' 1 : המלצות ודרכי פעולה לבוגרי תיכון ישראליים  וגם לתלמידי תיכון

לימוד שפה הוא תהליך שמאתגר את השכל, אך אינו חייב להיעשות באמצעות השכל בלבד. למה אנחנו מתכוונים? אם תלמדו אנגלית מתוך ספר דקדוק מאובק ומצהיב, כנראה שתדעו כללים דקדוקיים, אך לא בטוח שתדעו להשתמש בהם בדיבור, וסביר שלא תתמידו בלימוד כזה. אז איך כן? כל שפה חדשה יכולה לחשוף בפני הלומד עולם תרבותי שלם! כל שכן בפני לומדי האנגלית, שכן אנגלית מדוברת במדינות רבות ותרבויות שונות. 

נסו ללמוד אנגלית מתוך תחומים שמעניינים אתכם ומעוררים אצלכם רגשות חיוביים. אתם אוהבים אוכל? קראו בלוג אוכל באנגלית, או צפו בסרטוני יוטיוב על מסעדנות ומאכלים מסורתיים בעולם. משוגעים על ספורט וכושר? הצטרפו לקבוצת פייסבוק בינלאומית שעוסקת בספורט, קראו תגובות ואף פרסמו פוסטים משלכם. תקועים בפקק? האזינו להרצאת TED בנושא שמעניין אתכם.

אם תלמדו אנגלית מתוך עולמות תוכן שמעניינים אתכם לימוד האנגלית ייקשר אצלכם לרגשות חיוביים ויהיה לכם קל יותר להתמיד בלימוד. כשתרגישו בשלים עברו לעולמות תוכן אחרים שיהיו יעילים יותר בהתקדמות לעבר המטרה שהצבתם לעצמכם בתחילת הדרך.

התחילו לשלב אנגלית בחיי היום-יום שלכם: אנחנו מוקפים בשפה דבורה וכתובה כמעט בכל תחום שאנו עוסקים בו במהלך היום. נסו להחליף את העברית באנגלית בתחומים שבהם אתם מרגישים ביטחון לעשות זאת. למשל, כשאתם עורכים רשימת קניות, נסו לכתוב אותה באנגלית. רוצים לעצב מחדש חדר בבית? קבלו השראה מבלוגים ואתרים באנגלית. קוראים חדשות? היכנסו גם לאתר חדשות באנגלית ועל הדרך תהיו מעודכנים במתרחש

מקור