מאת: ד"ר אלונה פורקוש וד"ר ארנון הרשקוביץ
ד"ר אלונה פורקוש ברוך היא חברת סגל בכירה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב;
ד"ר ארנון הרשקוביץ הוא חבר סגל בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב
הקצנת המצב בימי הקורונה מאפשרת לזהות היבטים בפעילותה של מערכת החינוך הדורשים טיפול שורש • משרד החינוך ובתי הספר נדרשים לחשבון נפש בעקבות המצב
מתוך המאמר החשוב של ד"ר אלונה פורקוש וד"ר ארנון הרשקוביץ :
משך השיעורים: מהר מאוד הבינו המורים שתלמידיהם לא יכולים לשבת זמן רב מול מסך המחשב, במיוחד בגילאים הצעירים. בזכות ההוראה מרחוק, התאפשר פתרון פשוט: קיצור השיעורים המקוונים והשלמתם ביחידות של למידה א-סינכרונית מקוונת ושל למידה שאיננה מול המחשב.
מיומנויות למידה: הלמידה מרחוק הדגישה כי כדי להיות תלמיד טוב, לא מספיק "לדעת את החומר", אלא צריך לדעת ללמוד. תלמידים נדרשים לנווט בין מגוון מרחבי למידה, לתכנן את לוח הזמנים שלהם ולעקוב אחריו, ובקיצור – לנהל למידה עצמית ולשלוט במיומנויות דיגיטליות.
היבטים רגשיים-חברתיים: מרוחקים מבני-גילם, תלמידים רבים נתקלו בתקופת ההוראה מרחוק בקשיים רגשיים-חברתיים. המורים, מצידם, נתקלו באתגרים רבים הקשורים להתייחסות לתלמיד כאדם שלם, בעל צרכים שאינם בהכרח לימודיים.
