מעט מחשבים בבתי הספר, הרבה בגרויות – ומעט רכישת מיומנויות חשובות • ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות למבוגרים – לא מתאימות לשוק המשתנה
לירן כוג'הינוף ודנה ירקצי
משרד החינוך לא מספק בצורה מיטבית לתלמידים את התנאים הנחוצים להצלחה בשוק העבודה במאה ה-21, בעיקר במגזרים החרדי והערבי. כך קובע מבקר המדינה בדוח שפורסם היום (שני). על פי הדוח, יותר ממחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו כבר יותר מעשור, ובחינות הבגרות לא מתייחסות למיומנויות של המאה ה-21. רק 2% מהכיתות בבתי הספר במגזר החרדי מתוקשבות. המבקר קובע עוד כי ישראל עדיין בשלב ההתחלתי של הטמעת המיומנות הדיגיטלית בתוכניות הלימודים.
המבקר מצא עוד כי מחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו ולא שולבו בהן עקרונות של למידה משמעותית. 42 מתוך 82 (כ-51%) מתוכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה אושרו לפני יותר מעשור ולא עודכנו מאז. המבקר מציין כי גם בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט לא מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ולא בוחנות אותן.
עוד עלה בביקורת כי ריבוי הבחינות בישראל (כ-10 עד 11 בחינות, לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם) מייצר מערכת שמקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים.
עוד ציין המבקר בדוח כי משרד החינוך לא מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתי הספר. עוד נמצא כי שיעור ניכר מתלמידי ישראל, ובפרט במגזרים היהודי-חרדי והערבי, אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנויות דיגיטליות החיוניות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה. המבקר מציין כי רמת המיומנות הדיגיטליות של המורים אינה מיטבית.
ראו גם : כתבה של ליאור דטל בעיתון דה-מרקר ( תקציר)
לפי הדו"ח, "קיימים ליקויים בתחום התכנון והמדיניות וכן בביצוע האופרטיבי בהטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים, בדרכי ההערכה והמדידה ובמידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתי הספר, באופן שמקשה על בתי הספר להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות למאה ה-21".
עומס בלתי נתפש של בגרויות
מבקר המדינה מתעכב בביקורת שלו גם על המספר הגבוה של בחינות הבגרות בישראל. כל תלמיד נדרש להיבחן בכ-11-10 בחינות בגרות, הגם שבעקבות משבר הקורונה מספרן הופחת זמנית. לפי דו"ח המבקר, במדינות מתקדמות רבות נערכות רק 5-2 בחינות המקבילות לבחינות הבגרות. עומס הבגרויות מקשה על בתי הספר להשקיע בפיתוח מיומנויות אצל התלמידים, ומקשה לפתח אמצעי הערכה חלופיים.המבקר מדגיש גם את ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני פיז"ה הבינלאומיים שעורך OECD. במבחנים אלה נבדקים כישורים שרכשו התלמידים בבתי הספר, ואמורים לשמש אותם בהמשך חייהם ובתעסוקה.
המבקר מציין כי מבחני הבגרות בישראל לא הותאמו לצרכים האלה, כמעט ואינם מתייחסים למיומנויות המאה ה-21 ולא בוחנים אותן.במשרד החינוך מתקיימת עבודת מטה שאמורה לגבש מדיניות כוללת ורחבה להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. ואולם מבקר המדינה מעיר שבגיבוש התוכנית לא שותפו נציגים משאר משרדי הממשלה וממערכת ההשכלה הגבוהה.ב-2014 הוביל שר החינוך דאז, שי פירון, את רפורמת הלמידה המשמעותית, שהיתה אמורה לעדכן את הלימודים בבתי הספר. עם זאת, מסקר שערך משרד המבקר בקרב בעלי תפקידים בחינוך העל יסודי – ובהם מפקחים, מנהלי בתי ספר ורכזי מקצוע – עלה כי השפעת התוכנית לא היתה רבה.בנוסף, התברר כי למרות הזמן שחלף ממועד יישומה, המשרד לא ערך מעולם תהליך הפקת לקחים שיטתי מהליך יישום הרפורמה, ולא בחן אם היא אפקטיבית ואם יש להמשיך בה או ליישם תוכנית אחרת. בנוסף, מחצית מתוכניות הלימודים בבתי הספר כלל לא עודכנו בהתאם לרפורמות הלמידה המשמעותית וכלל לא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית.
דרושה מועצה לאומית לחינוך
כחלק מהניסיון להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21, התחילה המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך למפות את תוכניות הלימודים כדי לבדוק באיזו מידה הוטמעו בהן המיומנויות של המאה ה-21. אך לפי בדיקת המבקר – ההליך כלל רק מספר מועט של תוכניות, ונעשה בחטיבות הביניים בלבד.בהיעדר תוכנית או אסטרטגיה מוסכמות של משרד החינוך, משרד מבקר המדינה מציע להקים מועצה לאומית לחינוך. המלצה זו עולה בשנים האחרונות לעתים קרובות בקרב מומחים במערכת החינוך. מועצה כזו יכולה לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח, ללא תלות פוליטית."מועצה לאומית לחינוך יכולה לגבש תפישה אסטרטגית עקרונית למדיניות חינוך המוסכמת על מגוון בעלי עניין, ובלתי תלויה, ובכך לשמור על רצף של תכנון ארוך טווח ללא תלות בחילופים של שרי החינוך ושל מנכ"לי המשרד", נכתב בדו"ח. למעשה, הממשלה אישרה הקמה של מועצה כזאת ב-2014, ביוזמת פירון, ואף הגישה הצעת חוק ממשלתית בעניין – אבל הקמת המועצה לא קודמה מאז.
בנוסף, עולה מהדו"ח כי הגמישות הפדגוגית שמשרד החינוך מעניק למנהלי בתי הספר נמוכה במיוחד, כך שמערכת החינוך מנוהלת באופן ריכוזי. "ממצאי הביקורת מצביעים על פער בין הגמישות הפדגוגית שעליה מצהיר המשרד הניתנת לגורמי השטח לבין מידת הגמישות הפדגוגית המוענקת בפועל לבתי הספר", נכתב בדו"ח. "לדרגי השטח חסרים כלים להקניית סט מיומנויות מוסכמות אשר בכוחן להכין את התלמידים למאה ה-21 ולאפשר את השתלבותם בשוק העבודה המשתנה".67% ממנהלי בתי הספר שענו לסקר של משרד המבקר אמרו שמשרד החינוך מעניק להם גמישות ברמה בינונית ומטה. רק 18% מהמנהלים בבתי הספר העל יסודיים אמרו שהם סבורים שהמטרה העיקרית של הלימודים בחטיבות הביניים היא להקנות לתלמידים מיומנויות להמשך חייהם, ו-64% אמרו שחטיבות הביניים מאפשרות הקניה של מיומנויות לתלמידים במידה מועטה או בינונית
מקור , ליאור דטל , עיתון דה-מרקר , הארץ
.https://www.haaretz.co.il/tmr/.premium-1.9617910
