הערת המערכת :
ד"ר אלי מירון הוא אחד המרצים המובילים באוניברסיטת בן גוריון בנגב והוא מלמד את תחום ניהול הידע לסטודנטים במחלקה לתעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב , לרבות פרחי טיס .
לד"ר אלי מירון ניסיון רב בהוראה מקוונת ובשיטות הוראה מפעילות וביקשנו ממנו לחלוק את ניסיונו עם קוראי האתר שלנו .
מֵעַז יָצָא מָתוֹק
השפעת הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה על שינוי הליכי ההערכה של הסטודנטים בקורס ניהול ידע באוניברסיטת בן-גוריון
מאת: ד"ר אלי מירון
אני מלמד ניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המשכתי בדרך שהתווה פרופ' גלעד רביד, שלימד קורס זה לפני – החלק הארי של הציון הסופי נקבע לפי תוצאות מבחן הסיום שהיה בפורמט של מבחן אמריקאי, וכלל 40 שאלות רבות ברירה.
דוגמה לשאלה במבחן :
מפעל שיש לו מעט נתונים ומידע רגישים והרבה מידע ונתונים לא רגישים שוקל להעביר את כל המידע והנתונים שלו לענן.
מהי דרך הפעולה המומלצת:
א. להעביר את כל המידע והנתונים לענן פרטי. ב. להעביר את כל המידע והנתונים לענן ציבורי. ג. להעביר את המידע והנתונים לענן היברידי. ד. העברה של מידע ונתונים רגישים לענן אינה מומלצת כלל.
המבחנים היו חסויים כדי למנוע זליגה של השאלות מקורס לקורס, ההצלחה במניעת הזליגה הייתה חלקית. מסיבה זו, לקראת תום קורס הייתי יושב מספר שעות ומכין בחינה חדשה כאשר חלק גדול מהשאלות היו חדשות וחלקן האחר ממוחזר.
המצגות שלימדתי בעזרתן היו מפורטות דיין כך שהסטודנטים יכלו להתכונן למבחן רק על סמך המצגות ללא צורך בחומר קריאה נוסף. התוצאה הייתה שהסטודנטים למדו לבחינה, הצליחו די יפה – וזהו זה. האם הלימוד למבחן גרם להבנה יותר מעמיקה, או שמא לזכירה טובה יותר של החומר – אני בספק.
והנה הגיעה הקורונה ועברנו להוראה בזום.
לא שמחתי ללמד כך , למרות שלא הייתי צריך לצאת מהבית ותיאורטית יכולתי אפילו לשבת בתחתונים. קשה בזום ליצור את אותה רמת תקשורת כשמסתכלים לסטודנטים בעיניים ואי אפשר לבצע תרגילים כיתתים כמו למשל אתגר המרשמלו. מצאתי פתרונות כלשהם להוראה, שהיו די בסדר, למרות התקשורת ממרחקים,
אבל מה עושים עם המבחן?
בזום?
לא נראה לי.
הפתרון שמצאתי היה לתת לסטודנטים עבודה במקום מבחן. לסטודנטים שאינם עובדים ניתנה האפשרות לבצע עבודה מבוססת על מספר מאמרים בנושא כגון ניהול ידע במשבר.
חקר הכולל קריאת מאמרים וכתיבת סיכום מסודר מביא לדעתי לסטודנטים תועלת גדולה יותר מהכנה למבחן.
העבודה המועדפת בין השתיים, אשר מתאימה לסטודנטים עובדים, היא מיפוי סטטוס ניהול הידע במקום העבודה של הסטודנטים ומתן המלצה מפורטת ומנומקת לפיילוט כדי לפתור אחת מבין הבעיות שאותרו במיפוי. העבודה הנדרשת כללה את תיאור הארגון ותהליכי העבודה. שאלות לדוגמה: מהם נכסי הידע בארגון, איזה סוגי ידע חדש צריך ללמוד, איך משחררים את החסמים לזרימת הידע, ועוד.. חלק ניכר מהעבודות בוצע בתיאום עם הממונים /או ההנהלה ובחלק מהמקרים היה מימוש בפועל. דוגמה לסיכום של אחת העבודות שהוגשו בקורס :
"בשיחה עם מנכ"ל החברה, הובהר כי לאחר שהוצג לו הפתרון, והיתרונות אל מול החסרונות הוחלט להניע את התהליך. חשוב לציין כי המנכ"ל הראה התלהבות גדולה מהמערכת המוצעת, וכי הוא מאמין שהיא יכולה להביא לשינויים גדולים בתרבות העבודה אצלנו, ובכך לתרום רבות לעשייה. כמו כן, המנכ"ל רצה לדאוג שייעשה שימוש בתוכנה לא רק בימיה הראשונים, אלא כחלק מהפעילות השוטפת, ולכן הצענו לו שכל מחלקה תמנה עובד שיהיה אחראי על כתיבת נוהל מסודר והתאמת המשימות השוטפות למערכת החדשה, ווידוא של ביצוען"
לסיכום:
העבודה המסכמת שניתנה בתקופת הקורונה כתחליף למבחן ב Zoom הביאה לסטודנטים תועלת מרובה וערך מוסף גדול בהרבה מאשר מבחן. ניתנה להם אפשרות להשתמש בידע שרכשו בקורס במקום העבודה שלהם, כאשר לעתים תוצר העבודה יושם בפועל, כך שהקורס הביא בעקיפין גם תועלת למקום העבודה.
