לפי הערכות במערכת החינוך, בין 250 אלף ל-400 אלף תלמידים ניזוקו היום (ראשון) כתוצאה מביטול של שיעורים או מביטול הלימודים בבתי הספר, או מבידודים ותחלואה שלא איפשרו להם להגיע ללימודים.
למרות זאת, משרד החינוך מקשה על מעבר ללמידה מרחוק בבתי הספר שבהם בוטלו לימודים, ודורש מכל מנהל בית ספר לקבל אישור חריג ממנהל המחוז כדי להעביר את בית הספר ללמידה מרחוק, או ממפקח בית הספר כדי להעביר כיתה ללמידה מקוונת. בנוסף, משרד החינוך לא הציג עדיין מתווה ללמידה מרחוק, ואמור להציג רק השבוע מתווה ל"למידה משולבת", הכולל לימודים פרונטליים בבתי הספר לצד למידה מרחוק.
חלק מבתי הספר החליטו שלא להמתין להוראות משרד החינוך ועברו ללמידה מרחוק באופן עצמאי. כמה בתי ספר במרכז הארץ ביקשו מההורים לשלוח את ילדיהם לכיתות עם אוזניות, כדי לקיים שיעורים בזום בתוך בתי ספר, יחד עם תלמידים שנשארו בביתם.
לכתבה המלאה בדף הפייסבוק של עוזי נבות
המתווה החדש של משרד החינוך
חוסר הגדרה למצב בו הלמידה הופכת ללמידה מרחוק שונה מהמתווה הקודם, שבו בערים כתומות ואדומות כיתות ה' ומעלה עם פחות מ-70% התחסנות עברו ללמידה מרחוק או ללמידה בשטח פתוח במקרה של תלמיד מאומת, בנוסף לכך שתלמידים שחייבים בבידוד נכנסו לבידוד. בכיתות א' עד ד' הלמידה מרחוק היתה נתונה להחלטת מנהל בית הספר. אך כאמור, ההגדרות האלו בוטלו.
ראו גם :
בתיכוני אמי"ת לא מחכים לסגר: למידה מרחוק "כמו באוניברסיטה"
קישור
ראו גם:
אור קשתי , עיתון " הארץ "
משרד החינוך הכין דו"ח שעוסק בכשליו בהתמודדות עם הקורונה, רובם לא תוקנו
המסמך מצביע על ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות במשרד החינוך, על מחסור בנתונים בסיסיים ועוד. מקורות במשרד: יישום המלצות הדו"ח היה מצמצם חלק מהכאוס המאיים לשתק עכשיו את בתי הספר
את דו"ח "הפקת לקחים מתקופת הקורונה והמלצות אופרטיביות ליישומם", גיבש אגף אסטרטגיה במשרד החינוך, והוא מתייחס לתקופה מהסגר הראשון שבו נסגרו בתי הספר (מארס 2020) ועד לקיץ 2021. באוגוסט הוא נידון בקרב בכירי המשרד, ובספטמבר אצל יגאל סלוביק, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר שפוטר לפני כשלושה שבועות על ידי השרה יפעת שאשא־ביטון.
הדו"ח מתבסס על בדיקה פנימית של פעילות כל יחידות המשרד והמחוזות.
הפרק הראשון בדו"ח מוקדש ל"צמצום פערים ובניית יכולות הלמידה מרחוק". הוא מתחיל בהמלצות פדגוגיות: בגלל הקורונה יש לעבור ל"למידה ספירלית", המבוססת על חזרה ותרגול של ידע קודם, מהלך ש"מצריך מדיניות והנחיית צוותי חינוך, תרגום לפרקטיקות הוראה ושעות ליווי והדרכה". בנוסף, יש להתמקד במיומנויות בסיס, לתת דגש מיוחד לחטיבות הביניים ש"נפגעו הכי הרבה", ולהעניק "גמישות מהותית במתן המענים על פי בחירת המוסד החינוכי".
ההנחיה שלפיה "אגף החינוך ברשות המקומית, המחוז והמטה נדרשים לייצר תשתיות תומכות למימוש אחריות זו" רחוקה מביצוע. התוצאה היא אלתור מתמשך, בסבך של הוראות ומסרים סותרים שיוצאים מיחידות שונות במשרד. בתנאים כאלה, לא כל המנהלים מצליחים לגבש פעילות חינוך משמעותית.
לכתבה המלאה של אור קשתי בעיתון " הארץ"
ראו גם:
במבט לאחור: הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה , היבטים טכנולוגיים , היערכות נכונה של מדינות ופלטפורמות שהצליחו יותר
בתי ספר החוזרים ללמוד יום בשבוע בלמידה מרחוק ועמדות התלמידים
בתי ספר בעולם
בעולם יש לבתי הספר יותר גמישות להחליט בעצמם האם לשלב למידה מרחוק ולמידה היברידית .
כך לדוגמא בנורבגיה , איטליה ובפינלנד יכולים מנהלי בתי ספר להחליט בתיאום עם ההורים והמורים האם לשלב למידה מרחוק .
גם במחוזות חינוך בארה"ב מנהלי בתי הספר והמורים זוכים לגמישות מלאה מבחינת ההחלטה האם ליישם למידה מרחוק בבתי הספר
גם בקנדה חזרו ליישם את התכנית ללמידה מרחוק לכל תלמידי התיכון , יום או יומיים בשבוע כפי שהחלו במחוז אונטריו עוד לפני מגיפת הקורונה .
גם בנורבגיה הוחלט להמשיך לקיים את מתכונת הלמידה מרחוק ליום בשבוע , בעיקר לכיתות הגבוהות של בתי הספר התיכוניים.
