מתוך ראיון בעיתון" הארץ" – דה מרקר עם עמי סלנט , 27 לינואר 2022
"תלמידים צריכים כישורי למידה מרחוק בשביל מקומות העבודה של מחר
בתקופה האחרונה כולם דיברו על פטור מבידוד אבל אף אחד כמעט לא ניסה לפתח למידה היברידית בבתי הספר. עמי סלנט מסביר כאן מה זאת למידה היברידית אמיתית ולמה היא לא מיושמת בארץ"
עמי סלנט, שחוקר את תחום הלמידה מרחוק בארבעת העשורים האחרונים, אומר כי ישראל היתה צריכה כבר לעבור למודל של למידה היברידית — כזה שמשלב לימודים מהכיתה ומהבית ■ "רוב היוזמות בתחום לא מבשילות כי קובעי המדיניות במשרד החינוך שמרנים
ארגוני המורים בישראל סירבו ללמידה היברידית, כי הם לא מסכימים שהמורים יצלמו את השיעור ויעבירו אותו בזום. אז מה אפשר לעשות?
"במובן מסוים הם צודקים. צילום של שיעור שמתבצע בכיתה הוא לא למידה היברידית אמיתית, אלא חלק מאילוצי הקורונה. למידה היברידית אמיתית דורשת לשנות את תוכניות הלימודים ואת הכשרת המורים. למשל, להחליט שבמשך יום בשבוע התלמידים לומדים מרחוק – מהבית או ממעבדת מחשבים בבית הספר או מהספרייה. למידה היברידית לא מסתמכת על שימוש בזום, אלא על משימות חקר והעשרה. אני מבין שיש מורים שחוקים שלא מתלהבים ממעבר ללמידה היברידית, אבל יש בארץ גם מורים שמנסים ליזום תוכניות כאלה".
גם ההורים והתלמידים לא מתלהבים מלמידה כזאת, בגלל הטרואמה שנגרמה מהלמידה מרחוק בגלי התחלואה הקודמים. ילדים רבים נכנסו לדיכאון או שפשוט הפסיקו ללמוד.
"אני חושב שבשטח המצב לא כל כך חד־משמעי. אני מכיר תלמידים ותלמידות שהצליחו בלמידה מרחוק, ויש כאלה שגם מעדיפים להמשיך וללמוד ככה בחלק מהזמן. יש נטייה להקצין דיווחים על דיכאונות וחרדה, שייתכן שמגיעה על רקע המאבקים בין משרד החינוך למשרד הבריאות. אנחנו מדברים על מעבר ללמידה היברידית במשך יום או יומיים בשבוע, ועל שמירת המפגשים והלימודים בבית הספר במוקד.
"בכל מקרה, התלמידים יצטרכו לרכוש כישורים של למידה מרחוק ולמידה עצמית, בעיקר תלמידים בגילי חטיבה ותיכון. כשהם יגיעו לאוניברסיטאות ולמקומות העבודה, הם ייתקלו במצבים שבהם הם ייאלצו ללמוד לבד תוך שימוש באינטרנט. יש מחקרים שאומרים שגם סביבת העבודה העתידית תהיה היברידית, ולכן כדאי להתחיל להכשיר את התלמידים למציאות החדשה".
כישורים לחיים
כבר ב–2012 פירסם OECD מסמך שקבע ששילוב של למידה היברידית בבתי הספר עשוי לסייע לתלמידים לרכוש כישורים נחוצים לחיים ולשוק העבודה. בשנה שעברה קבע ארגון החינוך של האו"ם, אונסק"ו, שלא ניתן להתעלם מלמידה היברידית, ויש לשלב אותה כחלק מתוכניות הלימודים בבתי הספר בעולם. בכל זאת, המודל לא נקלט בארץ.
כמעט לא מדובר בישראל על למידה היברידית ועל משמעותה.
"רוב היוזמות בתחום לא מבשילות כי קובעי המדיניות במשרד החינוך שמרנים, ומעדיפים למידה פרונטלית", אומר סלנט. "בכלל, משרד החינוך עוסק יותר מדי במאבקים מול משרדי ממשלה אחרים. משרדי חינוך בעולם שאני עוקב אחריהם לא עסוקים כל היום בהנחיות קורונה ובמאבקים כאלה".
מה עושים במדינות אחרות?
"בכלל לא עוסקים במאבקים האלה שמשרד החינוך שלנו עוסק בהם, אלא בניסיון לשנות באופן מהותי את החינוך".
סלנט מדגיש כי לא רק מדינות מפותחות מקדמות את הנושא של למידה היברידית. "אפשר לקחת לדוגמה את הודו, שנכנסה ברצינות לתחום הלמידה ההיברידית והקימה מרכזים גדולים להכשרת מורים ללמידה היברידית", הוא אומר.
אבל הודו היא מדינה מתפתחת, שאולי צריכה להסתמך על למידה היברידית כפתרון למצוקות של חלק מהתושבים שלה.
"הודו היא מדינה גדולה שצוברת השפעה גם בתחום ההיי־טק. היא מוכיחה שגם מדינות גדולות וכבדות יכולות לבצע שינויים בתחום החינוך. יש בה יוזמות מעניינות בתחום ואפשר ללמוד מהם".
איך יוצרים מודל טוב ללמידה היברידית?
"הסוד הוא באיזון בין למידה פרונטלית ללמידה עצמית ובגיוון של המשימות שניתנות לתלמידים. לא צריך להעמיס על התלמידים למידה פרונטלית מרחוק ותרגולים — אלא לאפשר למידה מבוססת חקר עצמי, למידה בקבוצות ולמידה מבוססת פרויקטים. החוכמה היא לעשות את זה נכון. היכולת של המורה לשלב בין תרגול, רכישת מיומנויות, למידת חקר, למידה עצמית ולמידה קבוצתית היא חשובה מאוד".
נשמע שנדרש תהליך הכשרה משמעותי למורים.
"המכשול העיקרי ליישום למידה היברידית בבתי הספר בארץ ובעולם הוא חוסר ההכשרה של המורים. לא מדובר רק בהכשרה בתוכנות מחשב. צריך להכשיר מורים על איך ליצור מערכי שיעור במודל החדש הזה, ואיך לעזור לתלמידים שמתקשים עם המעבר".
לראיון המלא בעיתון דה מרקר ( קישור)
למאמר המלא בדף הפייסבוק של עוזי נבות "
מחקרים ומאמרים בנושא למידה היברידית
העיר הראשונה בישראל שהחלה כבר לפני שנתיים לפתח למידה היברידית לכל בתי הספר היא העיר רחובות , היוזמת והמובילה היא גלית לוי
ימי למידה היברדיים בעיר רחובות
מה שהתפתח בעיר רחובות הוא המודל גמיש (Flex Model) של הלמידה ההיברדית מודל שבו רוב הלמידה נעשית באופן אישי על ידי התלמידים באופן מקוון. המורים במודל זה מספקים תמיכה אם היא נדרשת בלמידה בקבוצות קטנות או בהדרכה אישית.
אונסק"ו: תוכניות לימודים היברידיות הן העתיד של החינוך
ארגון אונסק"ו הבינלאומי גיבש לאחרונה מסמך עקרונות לתכנית לימודים היברידית עבור בתי ספר בעולם. התכנית שפורסמה באתר אונס"קו ידועה בשם HLCF והיא מצביעה על הכיוון שהעולם החינוכי צועד בעשור הקרוב .
התכנית הופצה לכל משרדי החינוך והתרבות בעולם . המסמך מדגיש את היסודות והמימדים הבאים שצריכה לכלול תכנית לימודים היברידית לבתי ספר בכל מדינה ומדינה
הסבר פדגוגי , מה היא למידה היברידית: , עמי סלנט , מידען ומומחה ללמידה מרחוק , למידה היברדית – סינכרונית ו-א-סינכרונית, מציעה למעשה שילוב בין שתי שיטות הלמידה. כלומר; בחלק מן הזמן התלמיד נמצא באינטראקציה עם מורה מרוחק, ובחלק מן הזמן באינטראקציה עם חומרי למידה ברשת. במהלך השיעור הסינכרוני יכול התלמיד לקבל מטלה וללמוד בפלטפורמה אסינכרונית (כגון פורום מקוון או ספרייה דיגיטלית ) באופן עצמאי, מתוך חומרי הלמידה ברשת, ולאחר זמן מה לחזור וללמוד שוב במסגרת הכיתה הווירטואלית עם הכיתה בצורה סינכרונית , כלומר באותה נקודת זמן. בלמידה אסינכרונית המורים נשארים בקשר מקוון (לא רציף) עם התלמידים לסיוע ותמיכה בלמידה באמצעים דיגיטליים כמו צ'אט או שיחת ווידאו. אמצעי הקשר יכולים להיות פורום מקוון , קבוצה סגורה בפייסבוק או לוח שיתופי מקוון כגון PADLET . יתרונות הלמידה ההיברדית תחושה חזקה יותר של קהילת למידה בהשוואה ללמידה מקוונת במלואה (למידה סינכרונית) ואף בהשוואה ללמידה מסורתית. תחושה חזקה יותר של תועלת, מוטיבציה ושביעות רצון אצל התלמידים. תחושה רבה יותר של תמיכה בתלמיד מאשר בלמידה מקוונת במלואה ( למידה סינכרונית). מורים מדווחים על שביעות רצון של לומדים משיטת לימוד זו
מחקר חינוכי שיטתי בארה"ב של חוקרים מובילים בתחומי החינוך מצביע על אופטימיות זהירה לגבי למידה היברידית כסביבת למידה עתידית , היוצרת סביבת למידה גמישה ומרתקת יותר בהשוואה להוראה מקוונת סינכרונית בלבד באתר אינטרנט או בזום Raes, A., Detienne, L., Windey, I. et al. A systematic literature review on synchronous hybrid learning: gaps identified. Learning Environ Res 23, 269–290 (2020).
"המעבר ללמידה מרחוק, ולאחר מכן, היברידית, הציג אתגרים רבים למערכות חינוך בעולם . זה גרם ללחץ ובלבול עבור צוותי הוראה ותלמידים כאחד. אבל זה הביא גם יתרונות מפתיעים. דו"ח שפורסם לאחרונה מביא את התוצאות של 81 מחקרים של בתי ספר תיכוניים מ-38 מדינות הדגיש עד כמה שיטות הלמידה הדיגיטליות הללו יכולות להיות משלימות לשיטות הלימוד המסורתיות. לא מעט תלמידים התמודדו בהצלחה עם למידה בקצב שלהם, וללא הלחצים החברתיים של הכיתה, גם כשאנו עומדים בפני הסיכוי להמשך שיבוש בשנת 2022, אלו סיבות לתקווה." מקור 1 מקור 2 למידה היברידית לתלמידים צריכה להיות עקבית "כדי שהתלמידים יצליחו, הם זקוקים לשגרה, זמינות משאבים, מבנה ותמיכה. הדבר האחרון שמורה רוצה זה שהכיתה שלו תהיה, בין אם מקוונת או פנים אל פנים, בתהליך ובמצבים בלתי צפויים. לסביבות למידה היברידיות מוצלחות יש לוח זמנים עקבי. "בין אם תלמידים לומדים באופן אישי בימי שני ורביעי בכל שבוע, או מחצית מתלמידי בית הספר שלך לומדים בצורה מקוונת באופן אישי כל שבוע אחר, לוח הזמנים צריך תמיד להיות עקבי ואמין." לשמור על תקשורת רציפה עם התלמידים "תקשורת היא תמיד מפתח, אבל במיוחד כאשר מלמדים מכיתה מקוונת חלקית. שמירה על קו תקשורת אנושי רציף עם התלמידים שלך המורה חיונית כדי להבטיח שהיחסים בין המורה לתלמיד שלו יבואו לידי ביטוי, כמו גם קהילת הכיתה שלו. עליך המורה לתקשר באופן עקבי עם התלמידים שלך, הן באינטרנט והן באופן אישי, בין אם זה באמצעות אחד על אחד, הודעות או דואר אלקטרוני." תלמידים אוהבים להרגיש שרואים ושומעים. אותם שימוש בכלי כמו גוגל סקולאר או כלי סקרים אחר הוא דרך מצוינת לתקשר עם התלמידים שלך תוך קבלת משוב לשיפור הכיתה שלך. אתה יכול לשאול על הפעילות המועדפת עליהם, הדרך המועדפת עליהם ללמוד ומה הם מאמינים שיכול לשפר את הכיתה ההיברידית שלך. "חשוב לתקשר עם התלמידים שלך באופן קולקטיבי ופרטני, עודדו אותם להרגיש בטוחים לשאול שאלות ולהתנסות כדי לשפר את הלמידה. בין אם מילולית או באמצעות כלי טכנולוגי יצירתי, תקשורת חיונית כדי לגרום לתלמידים שלך להרגיש מחוברים" ד"ר מרב אסף על השילוב הנכון בין פעילויות סינכרוניות ופעילויות אסינכרוניות הרצאה מעניינת וחשובה של ד"ר מרב אסף, מכללת קיי בכינוס מקוון שם על השיקולים לשילוב הנכון בין למידה סינכרונית ואסינכרונית והשיקולים הדידקטיים להפעלת הלומדים ( קישור). מיפוי פעילויות מקוונות ככלי לתכנון הוראה מרחוק, ד"ר מירב אסף, הוצג בכנס "קפיצה למרחק: סיפורי הצלחה ואתגרים בלמידה ובהוראה בעקבות משבר הקורונה קישור
