הקדמת עורך האתר , ידע וסקרנות דיגיטלית , עמי סלנט , מידען ואיש חינוך כמה דברים מתוך כתבה מעניינת וחשובה של ליאור דטל , כתב החינוך של עיתון דה-מרקר , וגם כמה דברים נוספים מתוך סקירות שלי כאן באתר .
מאת ליאור דטל
לפי הסכמי השכר הנוכחיים, שבוע העבודה של מורים בבתי הספר היסודיים מורכב מ–36 שעות במשרה מלאה ומ–40 שעות בתיכונים. ברור לכולם שרוב המורים עובדים הרבה יותר, הן בביתם והן בבתי הספר, בלי לקבל על כך תגמול.
נוסף על כך, מורים עוברים הכשרות ומשתתפים בישיבות ובפגישות בבתי הספר בזמנם הפרטי. ארגוני המורים מתנגדים להארכת שבוע העבודה של מורים, ואילו משרד האוצר מתנגד לתגמול מורים על עבודה בבית ובשעות שמחוץ לבתי הספר — אך פשרה שבמסגרתה יגדל שבוע העבודה תאפשר להגדיל את שכר המורים וכן להכיר בשעות עבודה מהבית, בהכשרות ובישיבות שלא תוגמלו עד כה.
פחות שעות הוראה
לפי נתוני OECD, התלמידים בישראל לומדים יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות (15% יותר בשנה בממוצע בבתי הספר היסודיים). מדובר בהשקעה עצומה ולא אפקטיבית שפוגעת בתלמידים ומגדילה את העומס על המורים.
הסכמי השכר חייבים לטפל בסוגיה הזאת על ידי שינוי במשרת המורה, באופן שיאפשר להם ללמד פחות בכיתות ולהפחית את העומס שמוטל עליהם. ניתן להקדיש את השעות שיתפנו לפיתוח מקצועי או לתמיכה בלמידה עצמית או בקבוצות למידה. כיום האוצר מתנגד לכך, וארגוני המורים אינם דורשים זאת.
לכתבה המלאה של ליאור דטל בעיתון דה- מרקר
לכתבה המלאה בדף הפייסבוק של עוזי נבות
חלק משמעותי בפרישת המורים קשור לשחיקה שלהם
האם ניתן לשכך את שחיקת המורים בארץ ובעולם ? תמונת מצב 2022
מאז שנת 1992 אני מתעניין בנושא שחיקת המורים , לא רק בגלל שרעייתי עבדה כמורה שנים רבות ואני עצמי לימדתי במקביל לעבודתי גם באוניברסיטאות , אלא בגלל ההשלכות הפסיכולוגיות והפדגוגיות של התופעה במערכת החינוך בישראל וגם בעולם
בישראל , יותר מכל מדינה אחרת בעולם המשתנים הארגוניים תורמים לשחיקת המורים .
המשתנים הארגוניים מהווים מקורות לחץ חיצוניים, עימם אמור המורה להתמודד ביומיום: גורמי הסביבה הפיזית- כמו מרחב צפוף בשל כיתות מרובות תלמידים, מבנה ארכיטקטוני מדכא ורעש מתמיד. אופן התנהלות המערכת- ביורוקרטיה, הגבלות אוטונומיית העובד, קונפליקטים מובנים כגון הגבלת סמכויות מול התלמידים מחד ודרישות המערכת לתוצאות.
גורמים חברתיים- הפחתה של יוקרת מקצוע ההוראה עם השנים וההכנסה נמוכה הן תופעות גלובליות שמורים צריכים להתמודד עימן . במקום המעמד החברתי והגמול הכספי, מורים נוטים לחפש את הגמול הפסיכולוגי- כמו נתינה לתלמידיהם תשתית חינוכית טובה ומספקת, יצירה של קשרים משמעותיים עימם ולראותם מתפתחים ומתבגרים.
לעומס העבודה של המורים יש גם השפעה מסויימת על השחיקה במהלך השנים , ועומס העבודה על המורים בישראל גבוה יותר מאשר מורים במדינות אחרות. הגורם העיקרי לעומס העבודה הוא לא פנימי אלא חיצוני : מאמצים מצד משרד החינוך לשפר את הישגי התלמידים במבחנים הסטנדרטיים ולדרוש דין וחשבון הגבירו את העומס בעבודה והוסיפו לחץ למורים ולבתי הספר.
התוצאות הצביעו על כך שתמיכה ארגונית בית ספרית ומחוזית מיתנה את הקשר בין עומס העבודה לבין מרכיב התשישות הרגשית של שחיקה. לממצאים אלו יש השלכות חשובות על רווחת המורים ומדגישים את חשיבות התמיכה הארגונית בצוות המורים.
בהנחיית קובעי המדיניות במשרד החינוך, מצפים המנהלים והמפקחים שהמורים יעבדו גם בבית בזמנם החופשי. במקום להתמסר לצורכי הבית, למשפחה ולחיי הפנאי, המורים נאלצים לעבוד גם בביתם, וכך מילוי דרישות העבודה בא על חשבון צורכי הבית.
ברשימת גורמי הלחץ בעבודה דורג גורם זה במקום השני בקרב מורי התיכונים ובמקום השלישי בקרב המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים
יש עדויות מובהקות לכך שהנהלת בית הספר גורמת ללחץ על המורים בחטיבת הביניים ושהפיקוח גורם ללחץ על המורים בבתי הספר היסודיים. לכאורה נראה כי אלו גורמים שונים, ואולם למעשה המנהלים והמפקחים משלימים זה את זה, כיוון שהם מהווים זרוע של קובעי המדיניות במשרד החינוך. כך, שניהם מגויסים לאותה מטרה: שיפור הישגי התלמידים במבחנים הסטנדרטיים
אקלים ארגוני של בית-הספר משמש בשנים האחרונות בעולם כמדד ל"בריאותו" של בית-הספר, כאשר "בריאות" זו נמדדת על ידי מאפיינים כמו: יושר העובדים, אווירה של אכפתיות והתחשבות בין העובדים לבין עצמם, תמיכת המנהל במוריו, מורל העובדים ודגש על הישגים לימודיים .
מדד נוסף לאקלים ביה"ס " בריא: מידת הגמישות / נוקשות בקביעת שיחת מורה-מנהל, או המידה שבה מורים רשאים לקבוע )או שלא לקבוע( בעצמם את תוכנית העבודה שלהם ועוד.
שביעות הרצון בעבודה היא תוצר מובהק של האקלים הארגוני בבית הספר. יש תשעה מימדים של האקלים הארגוני בבית הספר: מנהיגות חינוכית, מנהיגות תומכת של המנהל, תפקיד המפקח, שירותים בבית הספר, אימוץ חידושים, מעמס בהוראה, יחסים בין מורים, אוטונומיה ויוקרה.
לסקירה המלאה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית
“אקלים של אכפתיות״
חנה קורלנד חקרה את מנהיגותה החינוכית של מנהלת בית ספר שמובילה אקלים של דאגה אכפתית. לדידה של המחברת, האמונות האישיות הקונסטרוקטיביסטיות-הומניסטיות של המנהלת באשר לדאגה אכפתית ותפיסתה שעיצוב “אקלים של אכפתיות״ בבית ספרה הוא חלק מתפקידה הניהולי באות לידי ביטוי במוטו המוביל של חזון בית הספר. חזון זה מתורגם לעקרונות פעולה וליעדים בית-ספריים ברורים שמועברים ומוטמעים באמצעות כמה פרקטיקות עיקריות, כך ש״התאוריה המוצהרת״ הופכת ל״תאוריה בשימוש״ במציאות היום-יומית, לאקלים בית-ספרי אכפתי תומך.
מחקר של דפנה זילברמן-שמש בהנחיית פרופסור יזהר אופלטקה בוחן את תופעת הדחקת הרגשות בקרב מורים. מניתוח 15 ראיונות מובנים למחצה שנערכו עם מורים ומורות עולה כי מורים מאמינים שאסור להם להביע רגשות שליליים (כגון כעס, עצב, תסכול או שנאה) בזירת בית הספר. עוד דיווחו המורים על הדחקת רגשות כלפי מנהל בית הספר, תלמידים והורים. הדחקת הרגשות מושפעת ממשתנים אחדים – מגדר, גיל, ותק ושלב בקריירה של המורה -וכן מתפיסת תפקידו של המורה בעיניהם של המורים שהשתתפו במחקר, הכוללת בעיקר הקניית ידע.
מקור :
יזהר אופלטקה , רגשות בהוראה ובניהול בית ספר : אסופת מאמרים
שם ההוצאה: מכון מופ"ת
שנת ההוצאה: 2018
ראו גם :
השפעת אקלים כיתה ארגוני על שחיקה בין מורי כיתה ומורי חינוך מיוחד ..
