הקדמת עורך האתר , ידע וסקרנות דיגיטלית , עמי סלנט
מזה כמה שנים אני עוקב אחרי בתי ספר ותלמידים שעברו משבוע לימודים של 6 ימים ל5 ימים .
ההיבט שלא נחקר עד כה הם התלמידים .
מתוך ראיונות עם כמה וכמה תלמידים בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים בתל אביב ובחדרה שעברו ל5 ימים לימודים מצאתי כי המעבר הזה הועיל להם מאד , גם מבחינת תחושת הרווחה הנפשית וגם מבחינת המוטיבציה ללימודים .
אני ממשיך לעקוב ולראיין תלמידים ומורים , אבל בסקירה הנוכחית ניסיתי לאסוף מידע על כל המהלך הצפוי של 5 ימי לימודים במערכת החינוך בהיבט הארגוני -מערכתי
תמונת מצב , יוני 2022
מערכת החינוך הישראלית מתייחדת ממקבילותיה בעולם בכך ששבוע הלימודים בה כולל שישה ימי לימוד, בעוד בכל שאר המדינות הוא כולל חמישה ימים. למורים בישראל יש יום חופשי לבחירה, כלומר הם עובדים חמישה ימים בשבוע.
כיום, בכשליש מהתיכונים וחטיבות הביניים לא מתקיימים לימודים בימי שישי.
קיצור שבוע הלימודים מהווה חלק ממהלך אסטרטגי שמובילה השרה שאשא ביטון במערכת החינוך, והוא מצטרף לשינוי מבנה בחינות הבגרות ושינוי אופני הלימוד בכל שלבי הגיל.
משרד החינוך מתכנן לעבור לחמישה ימי לימודים בבתי הספר התיכונים החל משנת הלימודים הבאה. לפי התוכנית המתגבשת במשרד, בספטמבר הקרוב יעברו כ-200 תיכונים – כ-10% מהתיכונים בישראל – למתכונת לימודים של חמישה ימים בשבוע, תוך ביטול הלימודים בימי שישי. שאר התיכונים יעברו ללימודים במתכונת דומה בשנים הקרובות.
בשלב זה לא ברור אם היום החופשי השבועי של המורים יינתן להם ביום שישי, או שהם יקבלו יום חופש בנוסף ליום שישי, באמצע השבוע. ארגון המורים, בראשות רן ארז, שבו מאוגדים מורי התיכונים, הודיע בתגובה כי במידה שהתוכנית תצא לפועל ללא מו"מ מולו – הוא יילחם נגד יישומה.
משרד החינוך ניסה להניע את המהלך לקראת שנת הלימודים הנוכחית, אך נתקל בהתנגדות של ארגוני המורים וכן בהתנגדות פנימית בתוך המשרד הנובעת ממורכבות ביצוע המהלך. עם זאת, לקראת פתיחת שנת הלימודים הגיע המשרד לסיכום מול ארגון המורים, לפיו בתי ספר תיכונים יוכלו לעבור ללימודים על פני חמישה ימים בשבוע, בתנאי שהמורים יסכימו לכך, ובתנאי שיוכלו לקבל יום חופש נוסף מעבר ליום החופש שיינתן להם בימי שישי – וכך בעצם לעבוד במשך ארבעה ימים בשבוע.
כעת, ארגון המורים מתנגד למהלך, בטענה שיש להגיע להסכמות בעניין במסגרת המו"מ על הסכם השכר עם הארגון, שנפתח באחרונה, ושבו הציב הארגון דרישות שונות בתמורה למעבר. ארז דורש, בין היתר, לאפשר למורים לקחת יום חופש נוסף למטרות לימודים או השתלמויות. הוא פנה השבוע למורי התיכונים ודרש מהם לסרב לעבור למתכונת של חמישה ימי לימודים עד לסיום המו"מ בנושא.
משרד החינוך מתכנן להכיר בשעות עבודה שמורים בבתי הספר התיכונים מבצעים מביתם, על חשבון עבודה שהם נדרשים לבצע בבית הספר. זאת הפעם הראשונה שבה משרד החינוך מכיר באופן גורף בתשלום שכר למורים על עבודה מהבית. במשרד האוצר מתנגדים ליוזמה, אך לא ברור האם המשרד יכול לסכל אותה, מכיוון שאין לה השלכות תקציביות.
כיום, שבוע העבודה של מורי התיכונים כולל 10 שעות של עבודה בבית הספר, מעבר לשעות ההוראה בבית הספר (שעות שהייה). במהלך השעות האלה, הם נדרשים לבצע עבודות שקשורות להוראה, כמו למשל ניסוח ובדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות צוות, או הכנת מערכי שיעור.
עם זאת, מורים רבים אינם מספיקים לבצע את המטלות האלה בבית הספר ונאלצים לעבוד מביתם – אך משרד החינוך והאוצר אינם מתגמלים את המורים עבור עבודה שמבוצעת מחוץ לבית הספר ומחוץ לשעות העבודה שלהם.
לפי הסיכום אליו הגיעו משרד החינוך וארגון המורים, שעות השהייה בבתי הספר יקוצרו בחצי, לחמש שעות בלבד, כך שהמורים יוכלו לקבל תגמול על חמש שעות עבודה מהבית – גם אם לא ישהו בבית הספר.
בשלב זה משרד האוצר, שבאופן עקרוני תומך בקיצור שבוע הלימודים בישראל לחמישה ימים, מתנגד לסיכומים שהושגו – גם בנוגע לימי החופש הנוספים וגם בנוגע לעבודה של מורים מביתם. ככל הנראה, במידה ולא יושגו הסכמות בנושא, ארגון המורים ינסה לסכל את המעבר גורף לחמישה ימי לימודים בכל הארץ.
לפי הסיכום אליו הגיעו משרד החינוך וארגון המורים, שעות השהייה בבתי הספר יקוצרו בחצי, לחמש שעות בלבד, כך שהמורים יוכלו לקבל תגמול על חמש שעות עבודה מהבית – גם אם לא ישהו בבית הספר.
מקור : ליאור דטל
מה חושבים על כך המורים בבתי הספר ?
מורים ששוחחנו איתם דווקא רואים את היתרונות שבשינוי. "מבחינתי התוכנית יכולה לעבוד", אומרת יעל (36), מחנכת בחטיבה העליונה בבית ספר לחינוך מיוחד בפתח תקווה, "ויהיו הרבה מורים שלא תהיה להם בעיה עם זה, בהנחה שמספר ימי החופשה שלנו לא משתנה. הבעיה היא שהמתווה הזה לוקח מהמורים את יום החופש באמצע השבוע, שמאפשר להם ללמוד ולהתפתח".
לדברי דניאל (38), מורה בחטיבה באזור השרון, שבית הספר שהוא מלמד בו עובד גם כך חמישה ימים בשבוע, מעבר לעבודה של ארבעה ימים בלבד הוא "הרעת תנאים משמעותית ויומיומית. לפי הסכם העבודה, מורה במשרה מלאה צריך לעבוד 36 או 40 שעות בשבוע. על פני ארבעה ימים מדובר בתשע־עשר שעות עבודה ביום. זה אומר שהמורים, שגם ככה נדרשים לעבוד בבית כדי לעמוד במשימות שלהם ויש להם הרבה מאוד עבודה שחורגת מהשעות המשולמות להם בפועל – איזה זמן יישאר להם? אם במהלך היום אתה עובד יותר שעות, אתה מגדיל את העומס, מגדיל את הקושי. אני אישית עובד ארבעה ימים בשבוע, אני לא על 100% משרה, ואין לי רגע פנוי. הוראה היא לא עבודה משרדית, יום כל כך ארוך ייצור שחיקה.
בתל אביב כבר 2018 עברו ל5 ימים לימודים בשבוע
"במקור מעבר לחמישה ימי לימוד נוצר על מנת לחסוך בהוצאות על הסעות תלמידים, אך לימים התגלה כדבר מאוד נכון למערכת", מסבירה שירלי רימון ברכה, מנהלת מינהל חינוך בעיריית תל אביב-יפו, שבה כבר שנים תלמידי העיר בעל יסודי לומדים רק חמישה ימים בשבוע:
"אני מאוד תומכת במהלך", היא מציינת, "יש פה כבוד לפרופסיה של ההוראה ולזמן של המורים, ובכלל יש משהו מאוד טוב בכך שכל המורים נמצאים בבית הספר באותו הזמן – זה מאפשר ישיבות צוות וקבלת החלטות משותפת. בנוסף, האפשרות של מורים לבצע חלק ממטלות התפקיד כמו בדיקת מבחנים והכנת מערכי שיעור בבית היא בשורה מצוינת, הם יוכלו לנהל את הזמן שלהם. לדוגמה: יש מורים שמעדיפים לבדוק מבחנים בלילה, בשקט כשהם יכולים להתרכז".
ומה באשר לתלמידים? רימון ברכה מוצאת גם כאן יתרון: "מגיע לתלמידים יומיים מנוחה, זה טוב שיש להם את שישי-שבת לאגור כוחות ולפגוש חברים. בני הנוער ירגישו חופשיים יותר, וזה יתרום למוטיבציה. הם ירגישו שמכבדים את הזמן הפרטי שלהם. אני מאמינה שצריך להתאים את המערכת למורים שעובדים בה ולתלמידים שלומדים בה".
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה: "המעבר לחמישה ימי לימודים בחטיבות הביניים ייעשה באופן וולונטרי, רק בהסכמת המורים. לראשונה יאפשרו למורים לבצע עד 5 שעות (מתוך 9 שעות וביחס להיקף המשרה) שהייה מהבית. בנוסף, מורה שלומד לתואר אקדמי יעבוד ארבעה ימים. מדובר בבתי ספר חדשים שיעברו לחמישה ימי עבודה וגם בבתי ספר שכבר עובדים כך היום. מדובר בבשורה לכל מורי חטיבות הביניים
בעיר חדרה כל מערכת החינוך עברה ב2022 ל5 ימי לימוד בשבוע
משרד החינוך אישר כבר בשנת 2021 את בקשת עיריית חדרה להעברת מערכת החינוך העל-יסודית לחמישה ימי לימוד.
המהלך פורץ הדרך הינו חלק ממודל חדרה לחינוך, שפותח בתקופת הקורונה, בשיתוף עם מנהלי בתי-הספר, הנהגת ההורים העירונית, תנועות הנוער ומועצת הנוער העירונית, משרד החינוך, מנהלי מוסדות המדע והתרבות בעיר, מינהל חברה ונוער, ארגוני המורים, מנהלי אגפי העירייה ושותפים נוספים.
החל מהאחד בספטמבר 2021 למדו כל תלמידי כיתות ז' עד י"ב בחדרה חמישה ימים בשבוע, וימי שישי יוקדשו למיזם "שישי ערכי". המיזם החדשני כולל שורה של פעילויות אטרקטיביות שיוצעו לבנות ולבני הנוער בעיר, חלקן ללא עלות, ואחרות – בסבסוד עירוני.
לּו מערכת החינוך הייתה עוברת לשבוע לימודים בן חמישה ימים, תוך העברת שעות הלימוד מימי שישי לאמצע השבוע, לא היתה לכך כל השפעה על מספר שעות הלימוד השבועיות וממילא גם לא על העסקת המורים, מלבד קביעת היום החופשי ביום שישי לכולם וסנכרון בין ימי הלימוד לימי ההוראה. לחלופין, אם שעות ימי שישי המבוטלים אינן עוברות לשאר ימי השבוע, על פי הגדרות המשרה הנוכחיות, כוח ההוראה בישראל עשוי לכאורה להצטמצם בכ־11%.
העובדה שתלמידי ישראל נדרשים ללמוד בבתי הספר במשך שישה ימים בשבוע, ואילו שבוע העבודה של המורים מורכב מחמישה ימי לימודים בשבוע, יוצרת בעיה שמאלצת את משרד החינוך להעסיק מספר גבוה יותר של מורים מזה הנדרש בפועל.
לדעת החוקר נחום בלס ממרכז טאוב המעבר לחמישה ימי לימודים, תקטין את הביקוש למורים, ותאפשר לגייס מורים טובים יותר, בשכר גבוה יותר. לדברי בלס, זה אפילו יתרום לאיכות ההוראה, כי לא צריך כל כך הרבה שעות לימוד.
