עיקרי דברים
- ילדים ומתבגרים זקוקים לזמן פנוי כדי לצבור אנרגיות, אך חודשים של היעדר מסגרת וחוסר הכוונה הם משך זמן ארוך מדי.
- מה הקשר לחופשות במערכת החינוך? מחקרים קושרים בין מה שמכונה "זמן לא מובנה" (Unstructured Time) לבין פיתוח יצירתיות ועצמאות אצל ילדים.
- הזמן הבלתי מובנה הזה חשוב במיוחד מפני שהילדים אחראיים לניהול הפנאי של עצמם: הם חופשיים לעסוק בתחביבים, לפתח תחומי עניין ולקיים חיי חברה ללא ניהול חיצוני של מבוגר.
- יש בתי ספר לא מעטים בארה"ב שעושים תחרות קריאה בזמן הקיץ; הם מציבים לתלמידים סטנדרט של כמה עמודים הם צריכים לקרוא לכל הפחות. התלמידים מצידם מוחים נגד שיעורי בית אלו לקיץ בבתי הספר בארה"ב.
- 'בתי הספר של החופש הגדול' בישראל זוכים להצלחה על פי מחקרי הערכה של ראמ"ה.
- בתי הספר של החופש הגדול בישראל: חלק מהתכניות היו עשירות יותר בתכנים עיוניים וערכיים, בעוד שאחרות התמקדו בהנאה וכיף לתלמידים.
- שאלת המחקר לגבי יעילות השתלמויות מורים הנערכות בקיץ היא עדיין שאלה פתוחה , אך מנקודת המבט של שחיקה בהוראה עדיף לא לקיים אותן בקיץ.
קצת היסטוריה
חופש גדול בחודשי הקיץ נהוג במרבית ארצות העולם. אורכו עומד על בין שישה לתשעה שבועות, ושורשיו נעוצים כנראה אי שם בתקופתו של קובלאי חאן במאה השלוש-עשרה (נהרי ונהרי, 2011 .)
קובלאי חאן הקים בתי ספר לילדי האיכרים בחודשי החורף, כאשר לא היה צורך בעזרתם להורים בחקלאות. בעת החדשה מייחסים את החופש הגדול לפרידריך הגדול במאה השמונה-עשרה )שם(. פרידריך הנהיג בפרוסיה חינוך לאומי, ובקיץ הונהגה חופשה רשמית כדי שהתלמידים יצאו לשדות לעזור בקציר. בישראל שלפני קום המדינה יש עדות לחופש הגדול אצל אגודת הגדעונים ב-1913( אלבוים-דרור, 1987 .) הנהיגו אותו מטעם דומה לזה של המונגולים והפרוסים: עזרה להורים בעונת הקציר. המטרות המקוריות של החופש הגדול בארץ ובעולם כבר אינן רלוונטיות, וחופש זה כשמו כן הוא: חופש מעול הלימודים המשלב הנאה, משחק, בילוי והרגשה של עצמאות לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם. עניין זה נכון, כמו שנכתב לעיל, לשכבות החזקות של האוכלוסייה, המאפשרות לילדיהן את מיטב התענוגות בקיץ, כולל נסיעות לחו"ל. אולם במשפחות דלות אמצעים החופש הגדול הוא תקופה של שעמום, בדידות ולפעמים גם תסכול — ציפיות למשהו שיקרה ולא קורה וחיפוש פעילויות מרגשות שאינן נמצאות )נהרי ונהרי, 2011.)
מקור : ד"ר אביקם גזית, בלוז לחופש הגדול: כאב ראש לא קטן..,כתב העת של סמינר הקיבוצים , 2014
נהרי ונהרי ( 2011) , לטענתם ילדים ומתבגרים זקוקים לזמן פנוי כדי לצבור אנרגיות, אך חודשים של היעדר מסגרת וחוסר הכוונה הם משך זמן ארוך מדי. הם מציעים חלופות שאפשר לפתח במסגרות לא פורמליות כגון:
- התנדבות בקהילה, כמו סיוע לקשישים, עזרה לתלמידים מתקשים במועדוניות, התגייסות לעבודה בגינון העיר וכיוצא באלה
- עבודה בשכר המותאמת לבני נוער ועשויה לשלב העשרה, בצורת סדנאות לכתיבת קורות חיים או סדנה לאימון בריאיון קבלה לעבודה..
- חילופי תלמידים ואירוח בין יישובים בעלי אופי שונה מבחינת מגזר, מסורת, מיקום וכדומה. פעילות זו תשלב היכרות עם האופי המיוחד של היישוב, סיורים ופעילויות תרבות משותפות
- מחנות עבודה בהתנדבות בסגנון דומה למחנות של תנועות הנוער, בשיתוף הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע או יישובים הזקוקים לידיים עובדות בקיץ
- מוסדות ומכונים שיפעילו חוגי העשרה חווייתיים שבהם אפשר להתמחות בתאטרון, במוזיקה, בצילום, בתרבויות העולם וכיוצא באלה.
- פעילויות ספורט באמצעות עמותות הספורט או יצירת מחנות ספורט לפיתוח אורח חיים בריא ומנהיגות ספורטיבית.
נהרי, מ', ונהרי, ע' (2011} "החופש הגדול: האם הוא משרת את מטרותיו? " . פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (אוקטובר, ) עמ' 62–63.
תודה לד"ר אביקם גזית על ההפנייה
חשיבות זמן לא מובנה (Unstructured Time)
כמעט בכל שיח על מטרות מערכת החינוך בתקופה האחרונה עולה כי ככל הנראה רוב התלמידים הלומדים בבית ספר יסודי היום יעבדו כבוגרים במקצוע שאינו קיים עדיין. האמירה הזו מצביעה על כך שהידע המסורתי שמערכת החינוך מעניקה כבר אינו מספיק בשביל לנבא התפתחות, הצלחה או אפילו ביטחון תעסוקתי בחייו הבוגרים של תלמיד. מה הקשר לחופשות במערכת החינוך? מחקרים קושרים בין מה שמכונה "זמן לא מובנה" (Unstructured Time) לבין פיתוח יצירתיות ועצמאות אצל ילדים.
במהלך יום לימודים, לוח הזמנים של הילדים נוקשה מאוד: אומרים להם באיזו שעה להגיע לשיעור, מה לעשות שם, במה להתעניין ומתי להפסיק ולעבור לנושא הבא. הזמן שאינו מובנה מצומצם יחסית, חוץ מאשר בזמן חופשת הקיץ הארוכה. הזמן הזה חשוב במיוחד מפני שהילדים אחראיים לניהול הפנאי של עצמם: הם חופשיים לעסוק בתחביבים, לפתח תחומי עניין ולקיים חיי חברה ללא ניהול חיצוני של מבוגר.
סין, כמו מדינות אסייתיות אחרות, שוללת מבחינה תרבותית קיום של זמן כזה. שם מונהגת שנת לימודים שהיא מהארוכות ביותר בעולם, הן מבחינת מספר ימי הלימוד והן מבחינת אורכם. הלימודים ממשיכים גם מעבר לזמן בית הספר, שאז מתקיימות תכניות העשרה ותגבור רבות. אמנם סין מציגה תוצאות גבוהות מאוד במבחני הפיזה (אף על פי שהתיעוד הוא רק של אזורים נבחרים במדינה), אך מחקרים מראים על יצירתיות ויזמות נמוכה של המבוגרים בסין לעומת מדינות כמו ארצות הברית שיש לה תרבות ענפה של זמן לא מובנה.
מקור וקרדיט : ד"ר אלה יונאי מכון וייצמן למדע , מכון דוידסון , 2017 ( קישור)
האם השתלמויות מורים בקיץ הן יעילות ?
שאלת המחקר לגבי יעילות השתלמויות מורים הנערכות בקיץ היא עדיין שאלה פתוחה , אך מנקודת המבט של שחיקה בהוראה עדיף לא לקיים אותן בעיקר בקיץ. המורים זקוקים לפסק זמן ומילוי מצברים מכל המכלול של הוראה ופדגוגיה והשתלמויות קיץ עשויות להביא להתרוקנות מהירה של מצברי המורים במהלך שנת הלימודים עצמה (מקור)
לורה דסימון (2009) וגארט ועמיתו (2001), התמקדו בעקרונות ליבה של פיתוח מקצועי מיטבי שזכו להסכמה רחבה. התפתחות מקצועית יעילה נמשכת לאורך תקופה, מתאימה ללוחות הזמנים של מורים, ומשתלבת עם סדר העבודה הטבעי של המורים.
המחקר מראה שיש חשיבות למשך הזמן של פיתוח מקצועי – גם מבחינת כמות השעות וגם מבחינת הפיזור של השעות על פני הזמן (לדוגמה, יום בודד או מחצית שלמה). פיתוח מקצועי לא יכול להיות התרחשות חד-פעמית, אלא חייב להיות ממושך, אינטנסיבי ועקבי. ממצאים מחקריים תומכים בפיתוח הנמשך לאורך זמן ולא רק בקיץ.
באיגרת האחרונה של פורטל מס"ע של מכון מופ"ת סיכומי שני מאמרים, האחד עוסק בהתפתחות רמת הקריאה במשך הקיץ, והאחר קורא לדון בחשיבות שבירת מסגרות חינוכיות באמצעות חופשה: Unschooling.
תרומתן של מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית להתפתחות רמת הקריאה במשך חופשת הקיץ
חוקרים בחנו 223 תלמידי כיתה ג' בגרמניה, ומצאו כי מוטיבציה פנימית תורמת לשיפור בהבנת מילים ומשפטים לאורך חופשת הקיץ. לעומת זאת, מוטיבציה חיצונית (בתגובה לעידוד הורים ומורים או מתוך רצון להשיג ציונים גבוהים) לא תרמה לציונים במבחני ההבנה.
לחופשה מבית הספר הישראלי תפקיד בלמידת צעירים
נדרש דיון רחב אודות חשיבות שבירת מסגרות חינוכיות באמצעות חופשה. שבירה זו מכונה בעולם Unschooling ומיוצגת על ידי תנועה רחבה המבקשת לראות גם בנעשה מחוץ לכותלי בית הספר מציאות רלוונטית התורמת להתפתחות ומעניקה לחופש מתהליכי הוראה ולמידה ממוסדים מקום כחלק מצמיחתם הבעית ואינטלקטואלית.
מרד תלמידים בבתי ספר אמריקאיים נגד חובת שיעורי בית
שיעורי בית בחופשת הקיץ – האם זה הכרחי?
וכך נכתב בהגדרת המשימה הרשמית של רשת בתי הספר היוקרתית בניו יורק, "אקדמיית ההצלחה" (Success Academy): "לבנות רשת בתי ספר ציבוריים יוצאי דופן שיוכיחו כי ילדים מרקעים שונים יכולים להצליח בקולג' ובחיים, וכן לפעול ברמה הארצית לשינוי הכללים והתקנות בבתי ספר הציבוריים שמונעים מתלמידים גישה להצלחה ולהזדמנויות". רבות הדרכים להצלחה, כפי שיודע כל איש חינוך, ובמקרה של "אקדמיית ההצלחה" היא כוללת רשימה של חמישה ספרי חובה שתלמידי בית הספר התיכון התבקשו לקרוא בחופשת הקיץ.
אלא שגם עבור מי שמחויב להצלחה כחניך באחת מרשתות החינוך המוערכות ביותר בניו יורק, נדמה כי קצב של רומן בכמעט שבועיים במהלך החופש הגדול זה קצת מוגזם. "מספר התלמידים שבכו ונכנסו להתקף היסטריה במסדרונות פשוט מדכא. אנחנו לא יכולים להמשיך לשבת בחיבוק ידיים", נכתב בעצומה שחיברו התלמידים במחאה על הדרישה המחמירה ומאות מהם חתמו עליה.
יש בתי ספר לא מעטים בארה"ב שעושים תחרות קריאה בזמן הקיץ; הם מציבים לתלמידים סטנדרט של כמה עמודים הם צריכים לקרוא לכל הפחות, אבל לא אומרים להם אילו ספרים לבחור. אולי זאת יכולה להיות הפשרה".
"אנחנו מקריבים את זיכרונות הילדות שלנו בשם הרפורמה בחינוך", הסביר יוזם העצומה, תלמיד כיתה י' בשם בינטו סייס לעיתון "דיילי ניוז". "הם לא מבינים שחופשת קיץ היא קודם כל חופשה. זה אבסורד", מחתה התלמידה קיירה טוסיינט. תלמידה נוספת, סוואן האנטר, העריכה כי תיאלץ להקדיש מדי יום לא פחות מארבע שעות בשביל לסיים את מטלות החופשה. "זהו, הקיץ שלי הלך", אמרה בייאוש. באקדמיה לא התרשמו, ומסרו בתגובה לעצומה כי "קריאה של חמישה ספרים במשך שמונה שבועות אינה התעללות, אלא ביטוי למחויבות הגדולה של בית הספר להצלחה אקדמית ולתחרות הגדולה בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות".
מקור וקרדיט : צח יוקד , עיתון " הארץ" , 20 ביוני 2018
| תכנית בתי הספר של החופש הגדול |
תכנית בתי הספר של החופש הגדול
החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.
התכנית מתקיימת בשלושת השבועות הראשונים של חופשת הקיץ, מיום 1 ביולי ועד יום 21 ביולי, במשך חמישה ימים בשבוע, בימים א'-ה', בין השעות 08:00-13:00.
מתוך דו"ח הערכה של ראמ"ה על תכנית בתי הספר של החופש הגדול
בכל בתי הספר שנדגמו התקיימו תכניות יפות ומגוונות וניכר שנעשו מאמץ והשקעה בבנייתן. בכל בתי הספר שולבו פעילויות הפגתיות חווייתיות ופעילויות העשרה בתחומים שונים.
- חלק מהתכניות היו עשירות יותר בתכנים עיוניים וערכיים, בעוד שאחרות התמקדו בהנאה וכיף לתלמידים.
- חלק בנו תכניות סביב נושא מוביל אחד וניסו להתאימו לנושא המרכז שנקבע על ידי משרד החינוך, ואחרים בנו תכניות שמבוססות על נושא שבועי או יומי, או שלא הגדירו נושא כלשה
בבניית התכנית נמצאו כמה מודלים, שהרווח שבהם הוא בניית התכנית על ידי צוות בית הספר (ולעתים על ידי הרכז בלבד), ואחריו, בניית התכנית בשיתוף של בית הספר עם נציגי הרשות. בכמה בתי ספר מהמגזר דובר הערבית דיווח הצוות שבנה את התכנית כי התחשב בצרכי התלמידים ורצונותיהם כפי שעלו מסקר שבוצע בקרב ההורים בשנה שעברה או בקשיים שיש בישוב או בבית הספר, למשל, הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים, או ריבוי מקרי אלימות בבית הספר המסוים. מעורבות מנהלי בתי הספר בבניית התכנית בשנת 2016 הייתה חלקית.
באף בית ספר לא טופל הנושא המרכז באופן שהוצע על ידי משרד החינוך
לדו"ח ההערכה המלא של ראמ"ה
ראו גם :
דוח הערכה – קיץ תשע"ו
תכנית 'בתי הספר של החופש הגדול' – קיץ תשע"ו
דוח הערכה – קיץ תשע"ה
תכנית 'בתי הספר של החופש הגדול' – קיץ תשע"ה
דוח הערכה – קיץ תשע"ד
תכנית 'בתי הספר של החופש הגדול' – קיץ תשע"ד
