הכנס הארצי השנתי העשרים של מיט"ל בנושא "הוראה ולמידה משלבת טכנולוגיה בהשכלה הגבוה התקיים השנה ביום רביעי ,29 ביוני 2022, ל’ סיוון, תשפ”ב, במרכז רבין בתל-אביב במתכונת היברידית (בהתאם להנחיות). הסדנאות נערכו ביום חמישי, 30 ביוני 2022, א’ בתמוז, תשפ”ב.
מקור וקרדיט לתמונה : שיר בויים שוורץ , מט"ח
ראו גם : דיווח של שיר בוים שוורץ (קישור)
השפעת הקורונה על יישום של חדשנות וטכנולוגיות בהוראה
חדשנות בהוראה כוללת שימוש בדרכי הוראה שונות מהקיים כדי להביא לערך מוסף. החדשנות ניתנת ליישום באמצעות טכנולוגיה, אך חדשנות וטכנולוגיה יכולות גם להיות מיושמות בהוראה בנפרד האחת מהשנייה.
במחקר זה נעשה שימוש במודל הול להתפשטות של חידושים, כדי לבחון את הגורמים המשפיעים על אימוץ של חדשנות וטכנולוגיות בהוראה בתקופות של לפני ואחרי הקורונה. מהמחקר עולה כי משבר הקורונה לא הביא לשינוי משמעותי בהיקף היישום של חדשנות בהוראה, בעוד היישום של טכנולוגיות בהוראה עלה בצורה משמעותית. בנוסף, נמצא כי הגורמים המשפיעים על הנכונות לאמץ טכנולוגיות בהוראה השתנה, לעומת התקופה של לפני הקורונה. כיום קיימת בקרב סגל ההוראה נכונות למאמצים רבים יותר מאשר בעבר, כמו גם הסכמה רבה יותר להתמודדות עם גורמי אי-הוודאות שלעיתים נלווים לשימוש בטכנולוגיות בהוראה. שיפור הבנת הגורמים המשפיעים על אימוץ של חדשנות וטכנולוגיות בהוראה יוכל לסייע בהרחבת השימוש בהן בפועל.
אוניברסיטת ההמונים (UoPeople) – מודל ייחודי להשכלה גבוהה
שי רשף, אוניברסיטת ההמונים
אולם מליאה
אוניברסיטת ההמונים (UoPeople) הינה אוניברסיטה אמריקאית, מקוונת, ללא שכר לימוד, בעלת תארים מוכרים, הפותחת את שעריה לכל בוגר תיכון בעולם שדלתות האקדמיה סגורות בפניו מכל סיבה.
שי רשף הוא מנהל ויזם ישראלי. המייסד והנשיא של אוניברסיטת ההמונים (University of the People); אוניברסיטה שהתואר שניתן על ידה זכה להכרה בפברואר 2014 על ידי המועצה האמריקאית לחינוך והכשרה מרחוק (The Distance Education and Training Council). קודם לכן היה מנכ”ל של קבוצת “קידום” בישראל ושל חברה בת שלה בהולנד.
ראו גם :האוניברסיטה שרשמה 23 אלף תלמידים נוספים בחסות הקורונה
תבניות עיצוב להוראה ולמידה חזותית דיגיטלית בקורסים מקוונים ורב תרבותיים
כיתות רב-תרבותיות באקדמיה מהוות אתגר המתעצם בהוראה מקוונת. על מנת לגשר על פערי שפה, דת וגיל וכן מנעד ברמות כישורי למידה ונגישות טכנולוגית, נדרשו פתרונות יצירתיים. מאמר זה מציג תבניות עיצוב להוראה ולמידה המבוססות על אוריינות חזותית ודיגיטלית כאמצעי עיצוב אוניברסלי של הלמידה אשר חולצו במתודולוגיה של מחקר מבוסס עיצוב. ממצאי המחקר מעלים כי ניתן לייצר מגוון תבניות המבוססות על יישומים דיגיטליים המנצלים את השפה החזותית המשותפת בכיתה רב-תרבותית ליצירת הכרות במרחב המשותף, להקניית אוצר מלים ובניית יכולות למידה שמאפשרים סגירה של פערים. נבחרו ארבע תבניות כבסיס דידקטי לעיצוב הוראה ולמידה חזותית אקדמית: תבנית א’ בין דימוי למילה- גיוס מטפורות להקניית אוצר מלים. תבנית ב’ כוחו של סלפי – שימוש בסלפי להגברת מעורבות אישית ופעילה בלמידה. תבנית ג’ חקר בסביבה פסיטאלית – המזמן למידה שיתופית בסביבה מסקרנת וללא עומס טקסטואלי. תבנית ד’ תאוריה מעוגנת אלבום – מאגר תמונות אישיות משמש ליישום מודל תאורטי. ניתן להשתמש בתבניות כפיגומים לתכנון למידה בכיתות רב-תרבותיות.
פיתוח חדרי בריחה
חדרי בריחה מוכרים בעיקר כמשחקי הרפתקה פיזיים בהם השחקנים נעולים בחדר ועליהם לפתור חידות כדי לצאת ממנו בזמן מוגדר מראש. בחדר בריחה מקוון, המשחק מתנהל במרחב הדיגיטלי והמשתתפים יכולים להיעזר באינטרנט כדי לפתור חידות ולהתקדם במשחק ויכולים להשתתף בו ממקומות פיזים שונים.
חדר בריחה דיגיטלי יוצר עבור המשתתפים עולם מרתק הדורש מהם חשיבה ופתרון בעיות מורכבות אותם הם משיגים באמצעות עבודת צוות ויצירתיות. במסגרת הקורס “פיתוח יחידת לימוד מבוססת משחק דיגיטלי” – סמינריון מעשי בתואר השני טכנולוגיה בחינוך, בסמינר הקיבוצים, נלמדו עקרונות בעיצוב ופיתוח משחקים, מאפיינים של חדר בריחה דיגיטלי-פדגוגי, טכנולוגיות לפיתוח משחק דיגיטלי, תפקידי מפתח בפיתוח תוכנה ושלבים במחזור חיים של פיתוח פרויקט דיגיטלי. הסטודנטים למדו הלכה למעשה כיצד לפתח חידות לתחום תוכן פדגוגי, כיצד להשתמש בכלים דיגיטליים לפיתוח משחק בריחה בעצמם וליצור תוכן דיגיטלי חדש, לא רק בגלל שהם הכי מוכשרים להעריך את הצרכים של תלמידיהם, אלא גם בגלל שבאמצעות תהליך העיצוב של המשחק הם מפתחים ידע ומיומנויות חיוניים להם כמורים (Rouse, 2017).
ראו גם:
המילה האחרונה בתחומי הלמידה וההוראה המתוקשבת : חדר בריחה מקוון
שילוב יישומים טכנולוגיים מתקדמים בגישת עיצוב אוניברסלי בלמידה (UDL)
בעשור האחרון מתרחשים שינויים תכופים בטכנולוגיית המידע ובמגוון האפשרויות להוראה ולמידה. בעידן שבו הטלפון הסלולרי הוא שלוחה של הגוף שלנו והמחשב הנייד או הטאבלט נמצא כמעט בכל תיק אנו יכולים לאפשר למידה באמצעות יישומים טכנולוגיים לשם אימון או עקיפת קושי. השילוב של יישומים טכנולוגיים מתקדמים, טכנולוגיות סיוע לעקיפת קשיים, עם הוראה בגישת עיצוב אוניברסלי (UDL) -Universal Design for Learning מאפשרים לכל לומד למצא את מקומו בכיתה ולהשתלב בלמידה. העיקרון העומד ביסוד העיצוב האוניברסלי הוא one size fits all – מידה אחת מתאימה לכול (Edyburn, 2005). הגישה אינה מתמקדת בתלמיד המתקשה, אלא בכיתה השלמה – הכוללת מאפיינים מגוונים של לומדים. ההנחה היא שההתאמה הניתנת בשיעור לתלמיד מסוים בשל קושי למידה שהוא חווה יכולה לתת מענה לתלמידים רבים בכיתה. כך לדוגמה, התאמה בלמידה שנועדה מלכתחילה ללומד עם קשיים בקריאה עשויה לסייע גם ללומדים נוספים, כגון לומדים עם קשיים במיקוד הקשב או עם קושי בזיכרון ועוד (Rose & Meyer, 2006). גישת UDL מתבססת על שלושה עקרונות: (1) דרכי ייצוג רבות ומגוונות (multiple means of representation) – עיקרון זה פונה למורה וליכולת שלו להציג לכל פעילות מספר דרכי ייצוג; (2). דרכי ביטוי רבות ומגוונות (multiple means of expression) – עיקרון זה פונה לתלמיד ומאפשר לו להביע את הידע שברצונו להפגין בכמה צורות התבטאות; (3) שתתפות ומעורבות בלמידה (multiple means of engagement) – עיקרון זה נוגע ליכולת לעניין את התלמיד, לאתגר אותו ולהניע אותו (Edyburn, 2005; Rose & Mayer, 2006). ההיצג יכלול הצעה לשימוש במגוון יישומיים טכנולוגיים לצורך יישום הגישה.
ראו גם :עיצוב אוניברסלי של סביבות הוראה ולמידה UDL | ד"ר בטי שרייבר
עיצוב סביבות אוניברסליות ללמידה (Universal Design for Learning ..
שימוש באפליקציית Wizer Me לניהול כיתה מקוונת בגישת UDL-ד"ר בטי שרייבר
“המבחר” – סביבת לeלימוד של יחידות מיקרו-למידה לפיתוח כשירויות לאנשי חינוך בעידן המידע
המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט פיתח פרויקט ייחודי “המבחר” המושתת על גישת המיקרו-למידה.
“המבחר” מורכב מיחידות לימוד מקוונות, קצרות ואינטראקטיביות ופועל ונלמד באופן אסינכרוני גמיש. היחידות מתמקדות במושגים, בכלים ובפדגוגיות שמטרתם לטפח אוריינות וכשירויות הנחוצות לאנשי חינוך הפועלים במרחבים מגוונים, כמורים, כלומדים, כיוצרי תוכן וכאזרחים מודעים. בין מטרותיו המרכזיות של הפרויקט עומדת חשיפת מתכשרים להוראה לתכנים החשובים להתפתחותם המקצועית, כמו גם הזדמנות להתנסות במודל למידה חדשני.
בשנת תשפ”ב התקיים פיילוט מלווה מחקר של סביבת “המבחר” בקרב כ-100 סטודנטים בקמפוס לוינסקי. בעקבות הפיילוט המוצלח, ישולב קורס “המבחר” כקורס חובה בשנה א’ בהכשרת המורים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.
ראו גם :אפשר גם אחרת : מיקרו-למידה בלמידה מרחוק
השוואה בין זמן שגרה לחירום בתפקיד המרצה בקורסים מקוונים
התפרצות הקורונה והוראת הריחוק החברתי הובילו לסגירת קמפוסים ואילצו את האוניברסיטאות והמכללות ברחבי העולם לעבור להוראה מרחוק ללא הכנה מוקדמת, כך שכל ההוראה באקדמיה נעשתה בצורה מקוונת בהוראה מרחוק. מחקר זה עוסק בתפיסת תפקיד המרצה במצב חירום, במהלך תקופת הקורונה. המחקר משווה בין תפיסת הסטודנטים את תפקיד המרצה בלמידה מרחוק בחירום לתפיסת הסטודנטים את תפקיד זה בלמידה מרחוק בשגרה. 475 סטודנטים לתואר ראשון במכללה להוראה השיבו על שאלון סגור העוסק בתפיסת תפקיד המרצה בקורסים מקוונים, לאחר שסיימו ללמוד סמסטר שלם מרחוק בשל מגפת הקורונה. ממצאי השאלון הושוו לתשובות של 520 סטודנטים באותה מכללה שענו על אותו שאלון לפני מגיפת הקורונה. ממצאי המחקר מצביאים על כך שבתקופת חירום הסטודנטים מצפים באופן מובהק מהמרצה למלא יותר את התפקיד הטכנולוגי ואת התפקיד הרגשי במהלך ההוראה. לעומת זאת הם מצפים פחות למילוי התפקיד הייחודי. ממצאים אלה שופכים אור על הצורך לתכנן את ההוראה בצורה מדויקת ומותאמת בעת חירום, על מנת לסייע לסטודנטים להצליח בלימודיהם לאור האתגרים המלווים תקופה זו.
סיפורים על ומתוך הלמידה וההוראה מהבית: זום-אין לפרקטיקות הדיגיטליות במכללה להוראה
המגיפה העולמית הובילה למעבר האקדמיה כולה להפעלה מקוונת, כאשר המרצה מלמד/ת מהבית סטודנטים/ות שנמצאים/ות לבד במרחבים שלא תוכננו לשמש כסביבת למידה. מצב זה מעורר שאלות הנוגעות לעיצוב סביבת ההוראה/למידה ולמגוון רחב של פרקטיקות. זאת ועוד, במציאות של עבודה מהבית מטשטשים הגבולות אליהם הורגלנו בין המסגרת הפרטית-משפחתית לבין הפעילויות אותן ביצענו טרם המגיפה מחוץ לבית. מחקר זה בחן את סביבת העבודה הביתית של מרצים/ות וסטודנטים/ות, את המיומנויות הנדרשות בהוראה/למידה מהבית, ואת הצרכים הייחודיים – פדגוגיים, טכנולוגיים ורגשיים להם יש לתת מענה. המחקר התבסס על איסוף נתונים מ-286 משתתפים/ות באמצעות שאלון דיגיטלי שכלל הן חלק כמותי והן חלק איכותני. מניתוח הנתונים האיכותניים עלו שתי תמות עיקריות לתיאור סביבת ההוראה/למידה הביתית, ומהניתוח הסטטיסטי התקבלו ממצאים ראשוניים המעידים על פערים בין המרצים/ות לסטודנטים/ות בכל הקשור לשימושי המצלמה, בזמינות של משאבים רגשיים ובהזדקקות לתמיכה טכנולוגית במהלך ההוראה/למידה מהבית. לממצאים אלה יש חשיבות לכל מי שמבקש/ת להבין את השלכות המעבר להוראה ולמידה מרחוק על החברה, התרבות, הכלכלה והחינוך.
Joshua Sine, Burak Gurakan, Alexander Aiello
Qualtrics – פלטפורמה ליצירת שאלונים.
תוכנת Qualtrics היא תוכנה מצוינת לבניית סקרים מקוונים ברמות תחכום שונות
Our partners in education know Qualtrics as a world class academic research tool utilized by nearly 3,000 colleges and universities.
In today’s ever-evolving education landscape, where Covid and digitization has changed the way we work, teach and study, universities need faster, more frequent insights to drive key outcomes like admissions, retention, yield, graduation, and engagement. Institutions and systems also need tools and solutions to run research projects more efficiently. Where Universities relies on Operational Data to measure success; grades, drop-outs, attendance and graduation rates.
But
To understand the students, institutions need to answer not only ‘what’s’ happening but also ‘why’ it’s happening – soliciting feedback at critical touch points in the student (or instructor) journey.
Schools that excel in the coming years will be those that use real-time insights into every key experience to understand the end-to-end education journey; those that can connect all their various data platforms together to extract previously hidden insights; and those that take action to deliver on student, employee, and stakeholder expectations. This is the practice of experience management (XM), and it’s designed to help you make data-driven decisions to positively impact key outcomes in every area of education.
ראו גם : אפרת מעטוף , QUALTRICS – יצירת שאלונים
