ליקט , למד ותכלל : עמי סלנט , מידען ואיש חינוך
הלקט נועד לאפשר לאנשי חינוך לקבל תמונה תמציתית בתחומי החינוך והפדגוגיה .
הנושאים:
גוגל קלאסרום: שידרוג מבחינת התוספים הדיגיטליים , ספר חדש : הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר: מסע של שינוי והתפתחות , רכיבי איכות בלמידה מקוונת בעת הקורונה במוסדות להכשרת מורים. תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה: ניהול תקציב במקום אינטגרלים, רונית מוסלר ,מנהלת ביה"ס על מצויינות מורים ותלמידים על ידי חופש הבחירה , מודל 40-40-20 לבתי הספר -מיכל זק, מובילת מודל 40-40-20, חמישה סימנים שאתה מוכן להיות מורה, פרופ' דייויד נורנברג. רוצים לשפר את המערכת? תשנו מהיסוד את משרד החינוך (עובד יחזקאל)
גוגל קלאסרום: שידרוג מבחינת התוספים הדיגיטליים
תוספים #GoogleClassroom זמינים החל מהיום! המשמעות היא שאתה יכול להשתמש ברבים מכלי #Edtech האהובים עליך מבלי לצאת מ-Classroom. למד על אינטגרציות כמו דירוג אוטומטי, התחברות בלחיצה אחת, יצירת מטלות ועוד:
הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר: מסע של שינוי והתפתחות
שכטר, ח' (2022). הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר: מסע של שינוי והתפתחות. תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת
ספר זה מציע מסד עיוני ומעשי למנהלים החדשים של בתי הספר. הוא משלב את הידע העולמי בתחום הכניסה לתפקיד ניהולי ומציע מענה יישומי לאתגרים המורכבים של הכניסה לתפקידי ניהול בבית הספר. מורכבותו של התפקיד הניהולי נובעת מהיותו כרוך בהתמודדות מקצועית, ארגונית ופדגוגית מול גורמים רבים בתוך בית הספר ומחוצה לו. התמודדות זו מחייבת חשיבה מערכתית לצד ידע, מיומנויות רבות וכישורים ניהוליים ופדגוגיים. מנהלים חדשים חווים את האתגרים המורכבים בעוצמות גבוהות יותר.
28-07-2022
רכיבי איכות בלמידה מקוונת בעת הקורונה במוסדות להכשרת מורים – נקודת המבט של הסטודנטים: דוח מחקר
אייל, ל', אליקים, נ' ונבון, י' (2021). רכיבי איכות בלמידה מקוונת בעת הקורונה במוסדות להכשרת מורים – נקודת המבט של הסטודנטים: דוח מחקר בהזמנת משרד החינוך ומכון מופ"ת
המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. דוח מחקר זה מציג המלצות למרצים ולמוסדות כיצד לעשות זאת נכון
31-07-2022
תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה: ניהול תקציב במקום אינטגרלים
הפיילוט לתוכנית לשלוש וארבע יחידות יורחב ל–87 בתי ספר, כשלב אחרון לקראת הכנסתה לכלל בתי הספר. זהו השינוי הרשמי הראשון בתוכנית זה 30 שנה
השינויים בתוכנית הלימודים מתמקדים בחומר שילמדו תלמידי שלוש וארבע יחידות, ואילו בחומר של תלמידי חמש יחידות כמעט שלא יחול שינוי. תוצאות מבחני פיזה הבינלאומיים, שנערכים כל ארבע שנים ונערכו בישראל לאחרונה בשנת 2018, הצביעו על כך שתוכנית הלימודים הנוכחית במתמטיקה אינה מותאמת למיומנויות הנדרשות מתלמידים במאה ה–21. המבחן מתמקד באוריינות מתמטית — היכולת לקרוא שאלה מילולית בנושאים שונים מתוך החיים, ולקשר אותה לכלים מתמטיים שנלמדו קודם לכן בכיתה..
השינוי בבחינות הבגרות, אליו מתלווה שינוי גם בחומר הלימודים בחטיבת הביניים שייכנס בשנה הקרובה, מבקש לגשר על הפער הזה. במשרד החינוך החליטו לוותר על הפרק העוסק בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ולהתמקד ב"אוריינות מתמטית"..
"התוכנית בשלוש יחידות מתמקדת בחיי היומיום של התלמידים", אמר ל"הארץ" גרגורי שיפרין, מורה למתמטיקה בבית הספר דקל וילנאי במעלה אדומים, שהיה מהראשונים לאמץ את התוכנית החדשה במסגרת הפיילוט. "בתוכנית החדשה, תלמידי שלוש יחידות לא נדרשים להתמודד יותר עם שאלות אבסטרקטיות; הכל מחובר לנושאים מתוך היומיום, החיים מזמינים לנו את השאלות". כך, שאלה בבחינת הבגרות הקודמת עסקה בכדאיות של מסלולי תשלום שונים על טלפון סלולרי, בהתאם לדפוסי שימוש שונים. "גם הקורונה זימנה הרבה שאלות שקשורות לגידול אקספוננציאלי", אמר שיפרין, "עכשיו תלמידי שלוש יחידות לא שואלים יותר 'למה צריך את זה'. היישומיות עוזרת לרכך את העמדות השליליות שיש לחלק מהתלמידים על המתמטיקה".
גם בארבע יחידות חל שינוי משמעותי בחומר הלימודי, ובעיקר בגישה כלפיו. במשרד החינוך הגיעו למסקנה שתלמידי ארבע יחידות כנראה אינם מתכוונים ללמוד מקצוע ריאלי באקדמיה, ולכן מוטב שהחומר הלימודי יותאם לדרישות האקדמיות של החוגים במדעי החברה והמדעים הרכים, כמו ביולוגיה. "התאמנו את התכנים בארבע יחידות לימוד למסלולי לימוד אקדמיים של מדעי החברה, בהם עוסקים ומתמקדים בחקר ובסטטיסטיקה", אמרה ל"הארץ" נרית כ"ץ, האחראית על לימודי המתמטיקה בחטיבת הביניים ובתיכון במשרד החינוך.
בתוכנית החדשה צומצם חלקן של ההוכחות הגיאומטריות, אחד הנושאים המורכבים ביותר עבור תלמידים — שהתגלה כמכשול עבור רבים מהם. בדיקה שערך משרד החינוך העלתה כי מדינות רבות בעולם ויתרו כליל על הנושא בתוכנית הלימודים, ולכן הוחלט לצמצם את משקלו בציון הבגרות.
מקור 2
למידע נוסף במרחב הפדגוגי של משרד החינוך ( קישור)
תכנית הלימודים החדשה – פיילוט | המרחב הפדגוגי | פורטל עובדי הוראה
מתמטיקה על יסודי – תכל חדשה – Google Sites
חמישה סימנים שאתה מוכן להיות מורה
Nurenberg, D. (2022). Five signs you should be a teacher. Lesley University
איך אפשר לדעת שאני מוכן להיות מורה? פרופ' דייויד נורנברג מאוניברסיטת לסלי הציג את השאלה הזו בפני מחנכים ומורים ותיקים בקיימברידג', ארה"ב. הוא זיהה חמש דילמות מרכזיות וגרס כי מתעניין פוטנציאלי בהוראה אשר משיב בחיוב על כולן, יכול וצריך לראות עצמו כמועמד ראוי ורצוי.
21-07-2022
בידיים שלנו: הדרך למצוינות מורים ותלמידים עוברת בחופש הבחירה
"מה החלום שלך? מה היית רוצה ללמד מעבר לתוכנית הלימודים?", שאלה המנהלת רונית מוסלר כל מורה במפגש אישי. התשובות הובילו למסע שבסופו גם התלמידים וגם המורים פרצו את גבולות היכולת של עצמם
אי אפשר לחכות לרפורמה הבאה
מודל 40-40-20
מודל 40-40-20 מציע חלופה ברת-קיימא לתפיסת בית-הספר המסורתי. הוא מאפשר לכל בית ספר קיים לעשות את הקפיצה הגדולה מהעבר לעתיד בעזרת תוכנית פעולה ברורה וקביים יציבים. המודל מציג תהליך מובנה שבו צעדים קטנים הופכים לתרבות ארגונית חדשה, בריאה ומאפשרת, בהלימה לעקרונות פדגוגיה מוטת עתיד של ה-OECD.
מיכל זק, מובילת מודל 40-40-20 בטור דעה שכל הורה צריך רק לעצום את העיניים ולהתפלל שכך ייראה בית הספר של ילדיו בעוד שלוש שנים מהיום.
רוצים לשפר את המערכת? תשנו מהיסוד את משרד החינוך
מאת: עובד יחזקאל , הכותב הוא מזכיר הממשלה לשעבר ויו"ר המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט
צריך לצמצם את הרגולציה, כדי להרחיב את יכולות הניהול של המנהלים, וליצור תחרות בין בתי הספר שתביא לתועלת האזרח
כולם מדברים על רפורמה במערכת החינוך. מציעים לעשות שינויים במודלים שכבר שונו בעבר. לתת תוספת לשכר המורים. אני בעד וזה חשוב. לעשות עוד רפורמה בהרחבת האוטונומיה של המנהלים. גם כאן אני בעד.
אלא שכדי לשנות את מערכת החינוך צריך בראש ובראשונה אומץ של מנהיגות פוליטית. מצרך נדיר בארצנו. שווה להכיר את ההגדרה של הרפר לי לאומץ בספרה האלמותי אל תגע בזמיר: "רציתי כי תלמד מהו אומץ לב אמיתי, ולא תחשוב כי אומץ לב פירושו אדם ורובה בידיו. אמיץ הוא היודע שנכשל בקרב בטרם פתח בקרב, ואף על פי כן פתח בו ועמד בו, יהיה אשר יהיה".
צריך מועמד לראשות ממשלה שיגיד שהוא מבין שאם יש רפורמה שצריך לעשות ומהר היא רפורמה במשרד החינוך לפני עוד רפורמה מאותו הדבר במערכת. משרד החינוך, למרות תקציביו האדירים, סובל מתסמינים קשים של חוסר יעילות וחוסר יכולת שלא מאפשרים לו לפעול לשינוי. בתנאים הקיימים זה פשוט גדול עליו.
יש במשרד אנשים מצוינים, יש לי הזכות להכיר את חלקם. יש רצון אמיתי לעשות טוב. זו לא שאלה של רצון אלא שאלה של יכולת. כל פקיד ממשלתי יאשר את המשפט הבא: יותר משהרגולציה של הממשלה כלפי האזרחים מסובכת, הרגולציה בתוך הממשלה מסובכת עוד הרבה יותר.
משרד החינוך לא מנהל את הכסף. האזור הזה מנוהל באגף התקציבים ובחשבות הכללית. המשרד לא מנהל את האנשים. האזור הזה בממשלה מנוהל בנציבות שירות המדינה. משרד החינוך לא חופשי בשיקול הדעת שלו. כי שיקול הדעת הממשלתי עבר לפני שנים רבות לחוות דעת של יועצים משפטיים ואי אפשר לעשות כלום אם אין חותמת משפטית על החלטות שלחלוטין צריכות להימצא בתחום המקצועי ערכי ולא המשפטי.
בלי כלים ניהוליים
לכל מנהל של חברה יש שלושה כלים ניהוליים: הוא מנהל את הכסף, את האנשים ואת שיקול הדעת. לנו יש משרד בלי כלים ניהוליים.
בנוסף, המשרד במלחמת של הישרדות, מפחד לשחרר חלקים מהמונופול שיש לו על המערכת. אין היגיון שהמעורבות העמוקה של משרד החינוך תמנע גמישויות שמנהלי בתי ספר חייבים כדי לבצע את עבודתם. המשרד מונע תחרות בין בתי הספר. תחרות היא כלי בסיסי כדי לאפשר לאזרח לקבל שירות טוב.
קחו את תוכנית גפן, שתוקצבה במיליארדים ונועדה לצמצם את מעורבות המשרד בתוכניות של בתי הספר, ולאפשר למנהלים להחליט על תוכניות שהם משלבים ותקציבים שהם מקבלים. אך מרעיון גדול, נותרה מציאות קטנה. אחרי לא מעט שינויים, הוצאו מרכיבים של חופש הבחירה, חופש תקציבי, התאמה אישית, ונכנסו מסגרות וכללים והנחיות של מה מותר ומה אסור..
למאמר המלא של עובד יחזקאל (קישור)
